חיפוש: "שטחים כבושים"
נמצאו 2,169 תוצאות (מציג 1,601 עד 1,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 33
• כעבור כמה ימים עלו המונים על ירושלים, במיסגרת ההפגנה של תנועת ״שלום עכשיו״ .הם מחו נגד ההתנחלות בשטחים המוחזקים, חסמו רחובות, אך לא נכנסו לעימות עם המישטרה. !• אותה שעה התנהל בשטחים הכבושים עצמם מרי אזרחי מבוקר, כאשר הכל מצפים לתוצאות המהלכים סביב גירושו של ראש עיריית־שכם, בסאם אל־שכעה.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 35
היה זה תמיר שהמציא את הסיסמה ״שטח משוחרר לא יוחזר״ ,ושתבע ללא הרף לספח לאלתר את השטחים הכבושים, אח * מילחמת ששת־הימים. מוכת התלהכות.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 45
לדעת מומחים בענף, וביניהם מנכ״ל ״סולל בונה״ שרגא רוטמן, אחד הגורמים לביקוש לחומרי־בנייה הוא הגידול בבנייה בשטחים הכבושים. בעזה ובגדה המערבית מתפתחת תנועת-בנייה מדהימה בהיקפה, בעיקר אצל האוב- לוסיה הערבית.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 28
במהלך מערכת־ד,בחירות אמר רגן כי ההתנחלות הישראלית בשטחים הכבושים אינה בלתי- חוקית. הוא חזר על כך אחרי כניסתו לבית הלבן, אך בצורה מסויי- גת: ההתנחלות אמנם אינה בלתי- חוקית, אמר הפעם, אך גם אינה נבונה.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 26
להיפך, לדעתי מח ייב ההגיון הצלול שדווקא צעירים בעלי־מצפון כמוהו ישרתו בשטחים הכבושים, ויעמדו שם על מישמר המוסר והצדק.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 52
0 0ה בדיחה המקובלת ביותר בין אנשי חטיבת- החדשות של הרדיו, שמנהלה המוכשר יאיר אלוני התפטר על רקע חילוקי־דיעות עם מנהל הרדיו, ידעון לב־ארי : ״אלוני השאיר במישרדיו של לב־ארי את תיק אפרסמון,״ (על מישקל אפרסק) € 0 אסא והגדה דיסוראד בראשית דצמבר פירסם המימשל הצבאי בגדה המערבית ובעזה ״קובץ הנחיות״ לגבי סיקור האירועים על־ידי כלי־התיק־שורת, שמטרתו העיקרית היא שיחרור השטחים הכבושים מחופש־הדיווח העיתונאי בכלל, והטלוויזיוני בפרט.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 29
ערבים ישראליים, שדוכאו על־ידי ממשלת־המערך מאז הפקעת-האדמות העצומה בראשית- המדינה ועד לפתיחת־האש ב״יום האדמה״ ! וערבים מן השטחים הכבושים, שממשלת־המערך שללה מהם את זהותם הלאומית ואת צלמם האנושי, עד כדי הפיכתם ל״בשר־עבודה״.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 8
לא נכון. הגנרלים של המימשל הנוכחי בשטחים הכבושים יודעים יפה שמנחם בגין, שסבל מן האנטישמיות בהיותו בפולין ובשרתו בצבא הפולני, משוכנע בכל ליבו שכל הגויים רעים, כל המוסלמים רעים וכל הערבים רעים, והשינאה שהם רוחשים ליהודים תניע אותם לפעולה ברגע שתינתן להם ההזדמנות הנוחה לכך• בגין חתם על הסכם השלום בקמפ״דייוויד ומסר את כל סיני מתוך תיקוות־סרק שכך תינתן לו יד חופשית לספח את ״יהודה והשומרון״ ,מפני שהאלו הים הבטיח אדמות אלה לאברהם לפני ארבעת אלפי שנים.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 29
כי מערכת־ד,ביטחון הענקית ותקציב- הביטחון העצום הם מכשירים חיוניים ל־שיגשוגו. החזקת השטחים הכבושים, המ ספקים כוח־עבודה זול וממושמע מאוד (ברוך השם, ישנו המימשל הצבאי!)
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 69
המשורר אל־אבנודי מטיף לצאת למילחמה, שתשיג את החזרת השטחים הכבושים מידי ישראל עיתונאית־האמנות של ידיעות אחרונות בירושלים, מרים טל, הגיבה, בתשובה לשאלת עיתון מקומי, על מדיניות התצוגות של מוסיאון ישראל :״זה זמן רב לא מוצג במוסיאון ציור מאת הצייר הישראלי פימה (אפרים רויטנברג) ,הידוע היטב בארצות הברית...
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 15
יש חוקיות פנימית למאבקים | עממיים בשטחים כבושים. השאלה היתד. רק: מ תי זה יקרה, ובאילו נסיבות.
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 19
וביטחון ׳וטיזם פטר על דבריו את מבליט אני מניח לכם, ידידים יקרים, להסיק ב־השטחים הכבושים של פלסטין לעם הפלסטיני, תמורת עצמבם את המסקנה מלקח זה.
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 15
.״ בזאת גם הסביר את העובדה שחידשה לעצמו לכנות בתואר, פשיסטים׳ את שני הסטודנטים שנעצרו, לאחר שסירבו לשרת בשטחים הכבושים. פעילות ברוכה. תולי, שנוסף להיותו סטודנט הוא גם איש־עסקים מוצלח — יש לו, פרט למשכורת היו״ר, המגיעה ל־ 700ל״י לחודש, ד 140ל״י הוצאות, גם הכנסה נכבדה משותפותו ב־ 300 תח נות טוסו ברחבי הארץ — גילה פעילות ברוכה גם בתחומים אחרים.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 15
כתב אמיתי המשופם, ממייסדי קיבוץ־הספר הדרומי : אני קובע כי יצירת עובדות התייש- בותיות בשטחים הכבושים, על מנת שאלה יהוו קו שאין לסגת ממנו לכשתגיע שעת ההידברות, היא כשלעצמה מהווה התנהגות של ליסטים מזויינים.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 19
כרגע, ביכולתי לומר רק זאת: לאחר שיחדור השטחים הכבושים, יהיה על העמים הפלסטיני והירדני — בין ממערב לירדן או ממיורח לו — להחליט על גורלם.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 15
דיין הוא שר־ד,ביטחון, ויש בידיו סמכויות עצומות להגשמת מדיניותו. הוא השליט הבילעדי בכל השטחים הכבושים, השולטאן של הגדה המערבית ועזה, הגולן וסיני.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 24
בהמשך דבריו דן אליאב, שהפר את שתיקתו הארוכה, בהצעות דיין בדבר ריבונות של ישראל בשטחים הכבושים ואזרחות של ירדן (בגדה) ליושבים בהם, לפלשתינאים : ״...כל המייעץ כיום לפלשתינאים היושבים בתחומי שלטוננו שישאו עיניהם ל־רבת־עמון, נראה בעיניהם כמי שמגיש להם הוכחה חותכת שישראל חומדת את שארית־ארצם ואת אדמותיהם, ודוחה לחלוטין את שאיפתם לשלום של שיוויון ושיתוף ביניהם לבין מדינת־ישראל.״ מיל חמת השנה השביעית.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 20
אמת, ועידת־שלום נחוצה, וכל הצדדים לסיכסוך צריכים לשבת סביב השולחן העגול, אבל לא רק כדי להתווכח על הנסיגה הישראלית מן השטחים. הכבושים, דבר שעליו כבר החליטו האומות המאוחדות והמעצמות הגדולות.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 9
קראת, למשל, את הכרוז של הפרופסורים ואנשי־הרוח בעיתונים? (בבוז גלוי) נסיגה מכל השטחים הכבושים, הכרה בעם הפלסטיני. גולדה :זה זיעזע אותי עד עומק ה נפש.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 5
אבל חייב להיות מובן־מאליו גם שתפקיד ממשלתנו הוא למנוע את הצורך להגיע למצב הזה• אחרי מיבצע סיני, החליט דויד בן־גוריון להחזיר את כל השטחים הכבושים. כולנו מותחים ביקורת על כך שלא דאג לנו אין ראש־ממשלה בזה, באשר הגבר מאיר זרה לענייני כלכלה לא פחות מאש השר משה דיין או השר מנחם בגין.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 13
הוא מסרב לשרת ^ בכלל בצה״ל, גם בתפקיד לא-קרבי בשטח ישראל, בטענה ששרות כזה משחרר חייל אחר לשרות בשטח כבוש. אולם גיורא נוימן אינו רוצה להשתמט.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 14
הוא לא החזיר אחרות. למצריים את השטחים הכבושים — לא בדרך מלחמה, ולא בדרך שלום.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 26
.מאז מתנהלת מדיניות שמטרתה העיקרית היא להחזיק בחלק גדול של השטחים הכבושים. במדינה משתלטת יותר ויותר אווירה קולוניאליסטית.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 25
רק כשאתה מתחיל לדרוך על יבלות ועל דשאים, רק כאשר אתה מקיים הפגנות ללא רשיון, רק כשאתה חוסם את הכביש, כשאתה מודיע שאתה מסרב לשרת בשטחים הכבושים, כשאתה מתנגש עם כוחות המשטרה, נגרר לניידת, מסרב להשתחרר בערבות, מסרב לשלם קנס ומוכן לשבת חודשים, ואולי אפילו שנים בבית־סוהר, מתחילים להתייחס ברצינות לדיבורים שלך על שלום...
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
כשעבד־אל-נאצר היה חזק, ורצה לכפות את שלטונו על כל עמי ערב — הוא היה למה להסכים להסדר כולל או להסדר חלקי, לנסיגה של 100ק״׳מ או של 10 ק׳׳מ, או אפילו להודעה מילולית על נכונות לנסיגה ז למה לא להיאחז בכל אמתלה — אמריקאית, אפריקאית, סובייטית — כדי לדחות כל שינוי, להרוויח זמן, לשמור על השטחים הכבושים? דווקא עכשיו, כשהם לא יכולים לעשות כדום?
