גליון 2236, 9 ביולי 1980, עמוד 57
בקול שלו, של ״מומחה״ מלומד,
הרצה באום בניו־יורק על
מוסר יהודי. את המוצא מן התים־
בובת בשטחים הכבושים ובמדי-
נת־ישראל הוא רואה בגירוש ה ערבים
מהארץ.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 11
היא היתד, שבוייה בפיטפוטי־ההבל הישנים שלה על
״פשרה טריטוריאלית״ ,וקל היד, לבגין להוכיח כי במשך
10 שנים של שליטת ממשלת־ד,עבודה בשטחים הכבושים
לא נמצא אף ערבי רציני אחד שהיה מוכן להסכים
ל״פשרה טריטוריאלית״ נוסח גולדה מאיר ויגאל אלון.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 40
כקורבנות פוטנציאליים של המילחמה הבאה, אנו קוראים
לראש־הממשלה לנהוג בדרך הנכונה, לחתום על הסכם
שלום מלא, שבמיסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים
ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של כל העמים באיזור,
כולל העם הפלסטיני, ותוכר זכותו להגדרה עצמית.
גליון 2088, 7 בספטמבר 1977, עמוד 30
הממשלה למדה לסמוך על ניסוחיו של בגין בעת
חיבור החלטות ומיסמכים חשובים. היא קיבלה ממנו את
הגדרת השטחים הכבושים כ״ניחלת אבותינו״.
כאשר פירש בגין מן הממשלה, באוגוסט , 1970 ביגילל
ידיים עלה חז ה: ז׳בוט־נסק־ ]:1א
הערי המהמחתרת: בגין 1948
בגין 1ואם מעלמ־ו־פסח בירוושל־ם
כשוף הדרך בא הישגו הגדול הרביעי:
העליה מן המחתרת והפיכת אצ״ל למיפלגה
פוליטית.
גליון 2286, 24 ביוני 1981, עמוד 43
לא היה זה מיקרה שהצביעה, כמו שינוי
בעד חוק־ירושלים של גאולה כהן ב
הצבעה הראשונה, שהיתה גם המכרעח
מס׳ 2ברשימתה הוא יהודי נחמד, הדו׳
גל בסיפוח אלגנטי של השטחים הכבושים
כך מהווה ר״ץ מעין חוליה־מחברת בי
יוסי שריד ומשה דיין.
גליון 2289, 15 ביולי 1981, עמוד 37
הציבור ייווכח לדעת כי בגין ויתר על
השטחים הכבושים מבלי להשיג שלום אמיתי. מרוב
אכזבה יפנה אל המערך.
גליון 2207, 19 בדצמבר 1979, עמוד 67
אנחנו מאוחדים לגבי הנושא
של החזרת השטחים הכבושים. לגבי נו,
אוטונומיה היא ר ק מונח של מעבר.
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 14
#האם האוכלוסיה הערבית פלסטינית מכירה
במרות מדינת־ישראל ז אם לאו, ממילא, אין ״השטחים
הכבושים״ חלק מהמדינה.
<• האם השילטון אפקטיבי בשטחים !
גליון 2265, 28 בינואר 1981, עמוד 15
אבל
מישטרים קולוניאליסטיים מאמינים בצנזורה חלקית,
סלקטיבית, בכפיית סטאנדרטים על האינטליגנציה של
ה״ילידים״ ,בהכוונה שרירותית, לעיתים קרובות מטומטמת,
באמצעים מינהליים.
במימשל הצבאי הישראלי, השולט בשטחיה הכבושים
של פלסטין, דבקים עדיין בגירסה האגרסיווית.
גליון 2248, 30 בספטמבר 1980, עמוד 34
.
• מי ששולל באופן מוחלט את החזרת השטחים הכבושים בגדר, וברצועה,
וממילא גם את הקמתה של מדינה פלסטינית, לא יכול לראות כל תועלת בפגישה
כזאת.
גליון 2230, 28 במאי 1980, עמוד 27
המישטרה הפוליטית החשאית הידועה־לשימצה, דופס,
לחצה לצעדים תקי&ים יותר( .רמת התיחכום שילה דומה,
כנראה, למגרשי-המישפחות בשטחים הכבושים על־ידי
ישראל) .סוכני דופס רצו לעצור כמה מראשי הכנסיה,
באשמה של ״הסתת״ הפועלים לשבות.
גליון 2206, 12 בדצמבר 1979, עמוד 17
אנו, תובעים: ישוחרר, מייד דני אמיר !
תוכר הזכות לא לשרת בשטחים הכבושים !
גיא פידכסקי וגדי אדגזי,
בשם קבוצת ה־ ,27 תל־אביב
מה אירע כמאה ה־20׳ בשבוע שבץ ה־ 12 בדצמבר ל־ 18 בדצמבר ץ
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 78 השנים
הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיליון.
גליון 2227, 7 במאי 1980, עמוד 39
הם ידעו כי רבבות
מפועלי ישראל, העושים את ה עבודה
השחורה ביותר, חיים בשטחים
הכבושים שבהם אסור היה
לחגוג את החג.
גליון 1856, 28 במרץ 1973, עמוד 19
בריוני הרב מאיר כהנא, המנהלים
בגלוי פעולת־הסתר, בשטחים הכבושים,
לא הועמדו לדין.
כדי למחות נגד מצב זה עמדו כמה
מאנשי־הרוח הבולטים — הסופר יורם
קניוק, המחזאי חנוך לוין, המבקר בועז
עברון — בצד השפוטים עצמם.
גליון 1858, 14 באפריל 1973, עמוד 16
בעוד משה דיין נושא את דגל גאולת
אבל סוחרים ממולחים יודעים את עובדות
הקרקע בשטחים הכבושים, כשהמניע שלו
החיים בישראל. הם יצאו מתוך הנחה
הוא כביכול לאומי בלבד, כבר החל בן־
שישראל לא תחזיר לעולם לירדן שטחים
הדוד הנמרץ והפעלתני, לגייס אדמות,
הנמצאים במרחק של כמה עשרות מטרים
לרכז קונים בכוח ולארגן עיסקות של רכימשכונות
מגורים יהודיות בירושלים.
גליון 1827, 6 בספטמבר 1972, עמוד 12
לערכים הוצעו תנאי־כניעה מבישים, תוך
תיקווה גלוייה שהם לא יקבלו אותם• כי מצב
של העדר-שלום, המשאיר את כל השטחים
כידי ישראל, עדיף כעיני צמרת המדינה אף
על כניעה ערבית• ,טתחייב להחזיר לפחות
הלק מן השטחים הכבושים.
שבץ לב לא. ד .גורדון
ך* עיות ההתנחלות והשלום היו קשורות במי-
^ שרץ לשטחים המוחזקים.
גליון 1827, 6 בספטמבר 1972, עמוד 21
בעוד שכמה מאנשי הצמרת טענו כי העסקת עובדים
אלה במישרין במשק הישראלי היא תופעה חיובית, דגלו
אחדים בהעברת סניפים של מיפעלים ישראליים לשטחים
הכבושים, כדי שהערבים יוכלו לעבוד למענם -שם.
גליון 1834, 25 באוקטובר 1972, עמוד 15
האמת היא כמובן שונה. משה דיין,
השליט הבלעדי של השטחים הכבושים,
אינו מסתפק בסמכויותיו כשר־הבטחון בדאגה
לבטחונם של אזרחי ישראל ולקיומם
של תושבי השטחים.
גליון 1830, 27 בספטמבר 1972, עמוד 7
כלומר, עם האמיר •טל כוויית,
המלך של סעודיה והמטורף של לוכ
ימשיכו לממן את הפידאיון — לא
תנהל ישראל משא-ומתן עם מלך
ירדן ונשיא מצריים•
(ואין צורך להוסיף: קל וחומר לא
תנהל ממשלת ישראל משא־ומתן עם מנהיגי
העם הפלסטיני בשטחים הכבושים,
לשם כינון מדינה פלסטינית חופשית, אג־טי־פידאינית,
שתוציא את הדגל הפלסטיני
מידי אנשי־הטירור).
^ אולטימטום המחוכם של אבן
1 1קובע שיש ליאסר עראפאת זכות-
ויטו על המשא־והמתן עם חוסיין, ול־מועם
ר קדאפי זכות־ויטו על המשא־וה־מתן
עם אל־סאדאת.
גליון 1889, 14 בנובמבר 1973, עמוד 14
הוא מציע: מדינר, פלסטינית ב׳״230/
משטחה של ארץ־ישראל (הגדה ורצועת
עזה)! נסיגת ישראל מן השטחים הכבושים
1יצירת חייץ של אזורים מפורזים,
בהם יוצב כוח או״ם (לא משקיפים) ,הנתון
למרותן של מעצמות־העל (ומועצת-
הביטחון) ,כולל כוח צבאי של המעצמות
הגדולות, אשר ינטרלו זה את זה, וימנעו
מגעים קרביים בין ישראל למדינוודערב.
גליון 1818, 5 ביולי 1972, עמוד 35
0 אורי אכנרי: אילו היתה ישראל מודיעה עקרונית
שתמורת שלום־אמת לפי תפיסתנו, וסידורי־ביטחון לפי
תפיסתנו, חיא מוכנה להחזיר את השטחים הכבושים, ני תן
להגיע למשא־ומתן ישיר.
גליון 1821, 25 ביולי 1972, עמוד 14
וההגיון אומר: יש למצריים
מה להציע לאמריקה, תמורת
הסדר שיחזיר את השטחים הכבושים
למצריים.
מיקלחת קוה
ך * עיתוי של ההפיכה האנטי־סוביי־
• 1טית — דווקא בימי מערכת־הבחירות
באמריקה — אינו מצביע על הידברות מוקדמת
הדוקה עם ממשלת וושינגטון( .אלא
אם כן מבקש ניכסון לנצל את הדבר כהישג
של מדיניותו, במאבק על הקולות היהודיים).
גליון 1765, 30 ביוני 1971, עמוד 18
.
•< המיפגש צריך להתבסס על עמדות־היסוד של שני הצדדים: קיומה הריבוני של ישראל
מצד אחד, הכרה בזכויות העם הפלסטיני והחזרת השטחים הכבושים (מאז )1967 מצד שני.
מדי פעם הבשיל רעיון זה פירות, אך עד כה היו אלה פירות־בוסר.
גליון 1771, 10 באוגוסט 1971, עמוד 13
עתה
נוצרת ״ישראל השלישית,״
פרולטאריון כעל רקע לאו-
מי-גזעי, המורכב לא רק מערביי
ישראל, אלא גם מאוכלוסיית השטחים
הכבושים.
יש כאן סכנה כפולה — לאומית וחבר תית.