נמצאו 848 תוצאות עבור "שולמית אלוני"
גליון 2429, 21 במרץ 1984, עמוד 22
מדוע לאטעם אהווו באנו מהסעודה האחוונה שתוגש בבניין הטלוויזיה, ואיו מנע הסומה של שולמית אלוני את הזיקפה של פינחס גולדשטיין עורן־־הדין אהרון פא* פו, חבר הוועד־המנהל של רשות השידור, כינה את הארוחה ״הסעודה האחרונה,״ והוסיף :״אם סעודה אחרונה, אז לפחות צריך לעשות אותה במיסעדה ולהזמין את בנות זוגנו, שסבלו כל השנים מהיעדרנו מהבית בגלל התפקיד׳ כשנשאל פאפו מי ימלא את תפקיד ישוע הנוצרי בסעודה האחרונה, השיב :״לפיד, כמובן.
גליון 2479, 6 במרץ 1985, עמוד 42
,בעלת נוכחות, המקדמת את עניין הימין הלאומני בכנסת. • שולמית אלוני ,56 ,היא בלא ספק הח׳כית הבולטת והמפורסמת ביותר. … שולה כלבה משוגעת, עובדת ברחוב הירקון״.״ תמכה בהתקרבות למפ״ם ...לא הסיקה את המסקנות מהחלטות המועצה הלאומית הפלס טינית.. בסך הכל, אין ספק ששולמית אלוני היא דמות בולטת וחשובה בכנסת, וחרף חסרונותיה, היא מהווה נדבך חשוב בסכר שיש להציב נגד הגיזענות והלאומנות החילונית והדתית, שצברו חיי םברעם שם כוח אדיר.
גליון 1491, 30 במרץ 1966, עמוד 24
פסוח השבוע • ח״כ דויד כן־גוריץ, במסיבת ע- תונאים בלונדון :״לא היה לנו כל קשר עם מיבצע סואץ, וזוהי הבעיה שלכם, בבריטניה.״ המערך שולמית אלוני, על בן־גוריון :״בעיני הוא הצטייר תמיד כדמות עתיקה, הלקוחה מדפי התנ״ך.״ 9אנדרי מאלרו, שריה,תרבות הצרפתי, בעת ביקורו במצרים :״המאורע המרכזי של המאה העשרים — תחיית העולם הערבי.״ 9שר־החוץ אכא אכן, בעת הדיון המדיני בכנסת :״אנו דורשים ידידות מידידנו, שעה שד,ידידים אלה מחפשים את ידידותם של אויבנו.״ 9הנ״ל :״קדמונינו אמרו כי ירושלים היא טבורו של עולם, אך הצרה היא שאין העולם סבור כך.״ 9השופט מנחם אילן :״עצם הטענה שפלוני מתייחס על העדה הספרדית, שהקימה מתוכה גדולי ישראל כהרמב״ם, רבי אברהם אבן־עזרא, אבן־גבירול, יהודה ד,לוי ועוד, אינה יכולה להיחשב כהוצאת־דיבה, אפילו היא מלווה בביטוי המכוער והנפסד פרענק, הממיט קלון לא על המכונה אלא על המכנה.״ 9השחקנית -שדרנית ריכקה מיכאלי :״נוח היה יותר אם הכל היד, זול יותר, ואולי יש גם תשלומים מיותרים, אבל אני מכירה גם כמה מפלגות מיותרות.״ ס הפיזמונאי דידי מנוסי :״במדינה הזו יש אדמיניסטרציה, ביורוקרטיה ובוכאלטריה, אבל אין בה שלטון.״ העולם הזה ו149
גליון 1357, 12 בספטמבר 1963, עמוד 2
איש השנה — לוי אשכול, שהעביר את השלטון במדינה משלטון יחיד לשלטון צוות; בעולם — קנדי, שהביא אותנו עד סף המלחמה העולמית מצד אחד, ועד רף ההבנה הביננושית מצד שני ; בדת — האפיפייר, שקידם את הדת עד פתח המציאות החילונית; במדיניות — אורי אבנרי, שאילו היה יועץ מדיני, היה יכול לשפר את מצבנו עשר מונים: במרחב — האימאם התימני, האיש שאם היותו שליט מימי הביניים, הצליח לאצול על עצמו את הילת הזוהר של אבירי אותה תקופה; במשפט — השופט כהן, שהיה האישיות הציבורית הראשונה שהצתה את הרוביקון של הדתיות־חילוניות במדינה זו ; הצעיר — במרכאות, שמעון פרם; בכלכלה — אשכול, על שהביא את כלכלת ישראל לעברי פי פחת; ביהדות — האח דניאל, הראשון שהעלה לבית־המשפט את הדיון בשאלה מיהו יהודי; בתיאטרון — חיים טופול, העתיד וההוה של התיאטרון הישראלי; אשת השנה — שולמית אלוני. ששברה את מסורת ה״מטעם״ בקול ישראל; באמנות — שמעון ישראלי, שהוכיח כי אין תחליף לאינדיבידואליות; איש הספרות — חיים הזז, שהוכיח כי לדור הסופרים הותיקים אין תחליף; במוסיקה — מרדכי סתר (פרושים מיותרים).























