גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

שאר המתנגדים
קיפלו את דגליהם:
#המלך חוסיין הודיע השבוע כי
אינו מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת עזה ,״אם הפלסטינים
יחליטו להקימה.״
• הנשיא ניכסץ הודיע, באיגרתו
לקונגרס, כי לא יתכן להשיג שלום בר־קיימא
במיזרח התיכון ״מבלי לטפל בשאיפות
החוקיות של העם הפלסטיני.״
זוהי הכרה רשמית ומלאה מצד הסמכות
העליונה בארצות־הברית בקיומו ובזכותו
של ״העם הפלסטיני״.
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

המיקרה של ביטול שידור הוויכוח על
המדיניות ברצועת עזה שביטלה דשות־השידור,
זכור היטב.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

להציע לפלסטינים: נעזור לכם להקים מדינה לאומית
עצמאית משלכם בגדר, המערבית וברצועת־עזה (ואולי
גם בעבר־הירדן) ,תמורת השמירה על שלמות ירושלים (כבירת
שתי המדינות) ,כינון גבול פתוח בינינו, והסדר הבעיות
הביטחוניות והכלכליות הנובעות מדו־קיום של שתי
מדינות לאומיות בארץ אחת.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

כן טו ען
מר בן־אטוץ, שסרו בשם יו סףיפת הו עלה תוך ז מן קצר לדרגת סגן־אלוף,
ותפ קידו של יו סףיפת הנ״ ל ל הו די ע לשר ה בי ט חון על ע תי קו תהמ תג לו ת
ברצועת עזה ו ב סיני. ל סגן אלו ףיפת הוענ ק ה תו א ר ״ ק צין ל הי ל כי רו ח״.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הרוב הגדול של המנהיגים הביעו כגלוי את דעתם שהפתרון
הסביר היחידי הוא הקמת מדינה פלסטיגית עצמאית בגדה המערבית
וכרצועת־עזה, שתבוא בקשרי שלום עם ישראל. אכנרי סיכם את
הדו׳׳ח שלו כדרישה להעניק מייד חופש פוליטי לתושבי השטחים
המוחזקים, כדי לזרז תהליכים אלה, למען השלום.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

יישב כקיבוץ שדה-יואב, נשלח להחזיק כ
היאחזות נח״ל נצרים שברצועת עזה.
א רי ק שרון אסרב
אנשי ה סי פו ח
ל חו לי ־נפש
מול הטענות שהקיבוץ־הארצי מצטרף
בעניין זה לימין הסיפוחיסטי, טוענים מוסדות
הקיבוץ־הארצי שאם הם לא יקבלו את
המישבצת, היא תימסר לתנועה אחרת.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

י ״ ת: אי-אפשר לטפל בפעייה
הפלסטינית, מבלי להכיר
כזכותו של העם הפלסטיני להקים
מדינה לאומית חופשית משלו בגדה
המערבית וכרצועת-עזה.
גימ ״ ל: אי-אפשר לנהל משא•
ומתן על פיתרון זה מכלי לשתה
בו מנהיגות פלסטינית.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

לצד אלפי בני מוסמיוס
ושכנותיה, עמדו אבלים מן הגדה המערבית
ומרצועת־עזה. ראשי־ד,עיריות של רמאללה
וטולכרם עמדו לצד אנ-שים שבאו מעזה,
שלא הכירו את ראשד אישית.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

״אנחנו רוצים בשלום המבוסס על נסיגה
גמורה של ישראל מן השטחים הכבושים,
והקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה.״
למרות הביקורת על סאדאת, הדגשת את
היעד החיובי בלשון חד־משמעית.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

לטיף, ששהה בשבוע האחרון בישראל, בעת שהתקיימו
ישיבות ועדת־המישנה במלון לרום בתל־אביב, ושאף
עמד בקשרים עם ראשי הערים ברצועת־עזה, היה
בעבר שגריר מצריים בירדן.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

מישפט שוחד
ף* מהלך אותה שנה חלה הפיכה בוועד,
• והיושב־ראש, עלי רשידי, הרוצח מרצועת
עזה, הוחלף בנזאמי ג׳באלי. רשידי
כתב מיכתב לראש־הממשלה, גולדה מאיר,
ובו התלונן על מעשי שחיתות ושדידות
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

לדבריו מועסקים באיזור
כ־ 1,700 איש מרצועת עזה עם רי שיון.
מתחת לגיל 16 אין היתר לעבודה ביש ראל
למרות שנוער ישראלי מקבל רי שיון
החל מגיל ,14 אם יש לו פטור מלימודים.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

טוב תעשה הממשלה,
אם לפני שתגיע למסקנה סופית
בקשר למהות האוטונומיה המוצעת לתו שבי
הגדה המערבית ורצועת עזה, תפנה
אל העם ותשאל את דעתו בקשר לכך.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

קבע מוומד
ישומי האוטווומיה
אחת ההבטחות שנתן מנחם בגין ל שרי המפד״ל, ערב
אישור הסכם־השלום על־ידי הכנסת, קשורה במעמד
.המישפטי של האזרחים הישראליים באוטונומיה
ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
למרות שכיום חל בגדה המערבית החוק הירדני,
נשפטים תושבי היישובים וההתנחלויות בגדה בידי
בתי־המישפט הצבאיים של המימשל הצבאי שם.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

האמת היא שהרעיון, לוותר על הנפט בסיני תמורת
הסרת התביעה להצבת קציני־קישור מצריים ברצועת
עזה, הועלה בישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון
והיו שותפים לו מיספר שרים.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

עיצומים בבנק -
ד א תוק מנ ה
התנחלויות חד שו ת
למרות הצהרתו המפורשת של ראש־הממשלה מנחם
בגין, בי תוקף ההתחייבות לא להקים התנחלויות
חדשות הוא לשלושה חודשים בלבד, אין כל כוונה
להקים בעתיד הקרוב התנחלויות חדשות בגדה
המערבית או ברצועת־עזה.
כמישרד החקלאות ובמחלקת ההתיישבות
של הסוכנות היהודית לא נעשות שום
הכנות להקמת התנחלויות נוספות כעתיד
הנראה לעין.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

יש להשיט אוניה בדגל יש ראלי,
ואם המצרים יפגיזוה, אזי להפציץ
את העמדה המצרית מהאוויר, או לכבוש
את ראס אל־נקב, או לפרוץ מדרום
לרצועת עזה עד החוף. היתה התקוממות
כללית.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

בהיותו ב־מיפקדה
שהה באחד החדרים לבדו, קלט
קריאה באלחוט מיחידת שיריון ברצועת־עזה.
היחידה נתקלה בשדה־מוקשים וביקשה
להזעיק קציני הנדסה לפינויו.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

בכתבה נאמר, בין השאר, כי העינויים
מתבצעים בשישה מרכזים בארץ: שלושה
בגדה המערבית, אחד ברצועת-עזה, אחד
במישטרת ירושלים, והאחרון בבסיס צד,״ל
בצריפין.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

למחרת קלטנו ידיעה
מהמיפקדה !הראשית אל ד,מים־
קדה המצרית ברצועת־עזה :
,אתם מדווחים דיווחי־שקר, או
שאינכם יודעים את מצבכם האמיתי.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מיהם הנוצרים של בגין? המוסלמים
של הגדה המערבית ורצועת־עזה. ומיהם
האריות? חברי גוש־אמונים ותנועת כך.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

על מילסון הטיל אריאל שרון לפתוח במית־
קפה הגדולה,
״כמילחמה על ארץ־ישראל״,
• הוא פתח כאש — איתן כהגדרתו של רפאל
תרתי משמע — בגיזרה הראשונה של מיל־חמה
זו — הגדה המערבית ורצועת־עזה —
לפני שרפאל איתן פתח כאש כגיזרה השניה
של אותה המילחמה — לבנון.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

נוסיף לכך את האמור ב הסכמי
קמפידייוויד על הזיקה ש בין
העם הפלסטיני לגדה המערבית
ולרצועת עזה, והמסקנה ברו רה:
מדינה פלסטינית בחבלים
אלה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

בדרך ארוכה של מחשבה ולימוד הגיע
למסקנה כי האינטרס הלאומי העליון של העם הפלסטיני
מחייב את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה, ושיש להשיג זאת במערכה מדינית, ב-
שיתוף־פעולה עם שוחרי־השלום הישראליים.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

על ממשלת־ישראל להצהיר מייד על נכונותה לשלום צודק שיסודותיו
— הכרה הדדית בין ישראל ומדינות־ערב,
— הכרה ישראלית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה
משלו בגדה המערבית, לרבות מיזרח־ירושלים, וברצועת־עזה, לצד
מרינת־ישראל ותוך שלום עימה,
— פינוי כל השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים במיסגרת של
שלום כולל עם כל מדינות־ערב ואש״ף, ההנהגה המוכרת והעצמאית של
העם הפלסטיני.