נמצאו 1,430 תוצאות עבור "רצועת עזה"
גליון 2223, 9 באפריל 1980, עמוד 4
אורי אבנרי, תל־אביב 1972 — 13.4מועצת הקיבוץ- המאוחד, שהתכנסה במעגן- מיכאל, החליטה להרחיב את מעגל ההתיישבות בכל מקום העלול להוות נקודת־תורפה לביטחונה ולעתידה של ישראל, לרבות רצועת־עזה ופיתחת- רפיח, ו״בכל חלקי הארץ המצפים לכוח החלוצי, המיישב והבונה״. 4 :0רטוסוו 911 ראש־ממשלת־ישראל, מנחם בגין, ונשיא מצריים, אנוור אל״סאדאת, מתחרים• לטובת מי יפסוק השופט, ג׳ימי קארטר ן אחרי תבוסת מכבי תל־אביב, בברלין, צפויה תבוסה נוספת — בוושינגטון. 1976 1928 — 14.4המשורר הרוסי ולדימיר מאיאקובסקי התאבד, בהיותו בן .37 — 15.4נפתחה בירושלים הספריה הלאומית, הגדולה בספריות ישראל
גליון 2113, 1 במרץ 1978, עמוד 4
מרבית המישלוחים כוללים פרי־הדר שעליו מתנוססת תווית־הזיהוי המפורסמת ״ג׳אפא״ .אחרי בדיקות מדוקדקות, הנמשכות שעות ארוכות, ממשיכות המשאיות בדרכן מיזרחה, כשהן נושאות עימן מיטענים שלא כולם מתוצרת פרדסי רצועת עזה. ה מי שפט סכנה נשקפת לפומביות המישפט בישראל, לאור הסכמתו של שר־המישפטים שמואל תמיר להצעת־חוק שהוגשה לוועדת החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת, המיועדת להרחיב את סמכות בתי־המישפט לניהול מישפטים בדלתיים סגורות.
גליון 2010, 10 במרץ 1976, עמוד 43
מישרד־התיירות, שבראשו עומד השר־יונה משה קול, עוסק לעומת חברת־התיי־רות ההסתדרותית בבניית ארץ־ישראל השלמה: המישרד ׳מפרסם בעיתונות הבינ לאומית מודעות יקרות, שבהן סולק הגבול בין ישראל לגדה המערבית, וכתובת ענקית ״ישראל״ משתרעת על־פני המפה שבמודעה, מדרום רצועת עזה ועד לקדהגבול של אחרי מילחסת ששת־הימים על נהר הירדן.
גליון 1006, 23 בינואר 1957, עמוד 9
אולם שלב וה יהיה שלב־מעבר ואין זה מן הנמנע כי הצבא המצרי ישוב• גם לרצועת עזה ל לא כל. תנאים. 9האו״ם ינסה להמתיק את הגלולה המרה. … תוך זמן קצר יצא החייל הישראלי האחרון משארם אל־ש ייך ומרצועת עזה. כל הסיכויים מעידים י-י יייז״יי יי> חחרייז להיי״אר רממשלה בתום קרבות סיני, קיבל הגדוד — אחד הוותיקים בצד,״ל — משימות סריקה בשטחים כבושים.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 38
• מן ההסכם נובע כי השטחים, שבהם צריכה לקום האוטונומיה שד תושביהם, הם כד הגדה המערבית ורצועת־עזה, וכך הוחזרו גבולות ה־ 4ביוני 1967 רשמית בקדתיחום כין ייטראד וכץ השטח שבו אין לה ריבונות. … ההסכם הישראלי־מצרי הוא הסבם טוב, מפני שהוא עוקר מן היסוד את שורשי הסיכסוך הישיר כין שתי המדינות. הסכם־המיסגרת עד הגדה המערבית ורצועת-עזה הוא הסבם רע, מפני שהוא עושה את ההיפך: הוא משאיר את כל שורשי הסיכפוך ההיסטורי תקועים עמוק כאדמת-המדיכה.
גליון 1803, 21 במרץ 1972, עמוד 14
אך אילו הצביע המערך בעד הצעת בגין, אחרי דיון על תוכנית המלך חוסיין, היה הדבר מתפרש בהכרח כהחלטה של הכנסת בזכות סיפוח הגדה המערבית ורצועת־עזה לישראל. הכסילים (שאינם חסרים בכנסת) לא הבינו את מלוא כוונו תיו של בגין. … העובדה המכרעת של השבוע, מחוץ לכנסת, היא זו: כאשר נתפרסמו השמועות הראשונות על הסכם ישראלי־ירדני, הכולל את החזרת רובה של הגדה ורצועת־עזה, אחזה בארץ התרגשות. לא היתה זאת התרגשות נ גד, אלא התרגשות כעד.
גליון 1982, 27 באוגוסט 1975, עמוד 7
שוורץ, בני־ברק כזכות כחירות חופשיות ישראל לא תוכל לדחות לזמן בלתי- מוגבל את ההכרעה בדבר עתיד יהודה ו שומרון, ורצועת עזה. כל הסימנים מעידים על כך שנוצר באיזורים אלה ״רוב דומם״ המצדד בטיפוח ׳לישראל. … ישראל חייבת, לדעתי, לצדד בעריכת בחירות חופשיות בגדה וברצועת עזה, ש בהן תינתן אפשרות לכל הצדדים המעע- יינים להילחם על דעת הבוחר ללא איום או לחץ.
גליון 2172, 17 באפריל 1979, עמוד 24
+יהיה קשר הדוק וגורלי כין פיתוח היחסים עם מצריים וכין ההתרחשויות כגדה המערבית וכרצועת-עזה, וכל הנוגע כאוטו נומיה. שטחים אלה כפופים לאחריותו של מישרד-הכיטחון, המופקד על המימשל הצכאי. … על כל המגעים בעניין האוטונומיה ב־תקופת־המעבר, ועל השילטון בגדה המער בית וברצועת־עזה. ההדככ ׳האנושי: הבר-עובדים של המישרד צריך לכלול מיזרחנים, מומחים לארצות הערביות השונות, וכן מומחים מישפטיים, ביטחוניים, כלכליים, דיפלו מטיים ואחרים.
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 36
אריק מחלק את הנושאים לשלושה ראשי״פרקים: • עניינים שבהם תחיה לתושבי הגדה ורצועת־עזה כימעט עצמאות מלאה, • עניינים שיחיו כפופים לאחריות משותפת של ישראל והפלסטינים, • עניינים אשר יישארו בידי ישראל. … אף שאריק לא פיתח מעולם רעיון זה עד סופו, הוא עשוי להוביל, באופן הגיוני, לתפיסה של הפיכת הגדה המערבית ורצועת־עזה למעין קונדומיניון ישראלי- פלסטיני, כהתפתחות טיבעית של האוטונומיה, כאשר הערבים החיים בהן יהיו אזרחים פלסטיניים והיהודים אזרחי״ישראל.
גליון 2418, 4 בינואר 1984, עמוד 9
לפי תוכנית־החלוקה של האדם, היה חלק מן הנגב צריך להשתייך למדינה הפלסטינית הערבית, אך הוא נרכש על-ידי ישראל. מצריים, שהחזיקה ברצועת־עזה, לא ויתרה על אדמה זו, שבגללה פרצו מדי פעם תקריות גבול. … לכך מתוספת העובדה שראשי השילטון מודרכים אף הם על־ידי השאיפה להוסיף ולהתנחל בגדה המערבית, ובמידה פחותה יותר ברצועת־עזה, במטרה להביא לסיפוח השטחים הכבושים לישראל.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 71
״הם לא רוצים כאש״ף מתון, שעימו יהיה צויד להיכנס דמשא־ומתן עד הגדה המעהכית ורצועת* עזה,׳׳ אמר לי השבוע מנהיג פלסטיני ,״הם רוצים באש״ף קיצוני, טרוריסטי, כדי להצדיק את העמדה הישראלית האומרת שאי־אפשר לנהל משא־ומתן עם אש ״ף. … מיני־מדינה זו העסיקה בשנים האחרונות את כל המרץ של האירגון, והסיחה את דעתו מן המתרחש בבסיס האמיתי שלו, העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת־עזה. כוחות רבים — נפשיים וחומריים — בוזבזו כדי לשמור על ההישגים בדרום- לבנון, שלא תרמו דבר להשבת היעד הפלסטיני האמיתי: הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 30
ביקרתי בכל המקומות המעניינים בישראל, ויש לי חברים מן הצפון ועד אילת שבדרום — יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובדווים. גם חברים מן הגדה המערבית ומרצועת־עזה. שמתי לב שבמסיבות דיפלומטיות אינך שותה אלכוהול. … מצריים רואה את הנסיגה הישראלית מלבנון כצעד חשוב לשיפור־היחסים, וגם את החלטת ממשלת־ישראל לשפר את החיים בגדה המערבית וברצועת־עזה. אבל דרושים עוד צעדים. אני רוצה להבהיר, שישראל שלחה למצריים מישלחת בראשות הגנרל אברהם טמיר, עם הד״ר דויד קימחי והגנרל מנחם עינן, כדי לדבר על היחסים עם מצריים.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 7
ציבור הרופאים, למשל. ^/ב שיא ההתקוממות ברצועת־עזה פרצו חיילים וקצינים לתוך בית־החולים ״שיפא״ בעזה. … כי אין תחום אחד מכל תחומי החיים שאינו קשור בכיבוש, ואין מישרד ממשלתי שאינו שותך לכך. מישרד־החקלאות מונע מן החקלאים ברצועת־עזה את ייצוא התפוזים שלהם, ומכריח אותם למכור אותם במחירי־הפסד לבתי־חרושת ישראליים, לייצור מיץ.
גליון 2624, 16 בדצמבר 1987, עמוד 5
יתכן שראשית הגל בהרג הנערה הערביה ברצועת־עזה. לפי התיאור הרשמי, נקטלה הנערה בידי מתנחל יהורי, מורה־תיכון, שרדף אחריה וירה בגבה — מעשה שפל במיוחד שהיה בו, באופן טיבעי לגמרי, כדי לגרום להתפוצצות של רגשות בכל ציבור. … ברור כי העקומה היא בקו של עליה, מכיוון שכל הגורמים מובילים להחרפה בלתי־נמנעת: חוסר־הפיתרון, החמרת מעשיו של שילטון־הכיבוש, הגידול הדמוגראפי של הציבור הפלסטיני בגדה וברצועת־עזה, ההתייאשות הגוברת מדרכי־שלום ומן הציבור היהודי.
