חיפוש: "רצועת עזה"
נמצאו 1,430 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 11

מזה 15 שנים אנחנו חיים עם כיבוש הגדה המערבית ורצועת־עזה. כיבוש זה נכנס עתה לשלב חדש. עד כה היתה המדיניות של ממשלות ישראל — הממשלות הקודמות וגם הממשלה הנוכחית בראשיתה — שלא לגרות את חאוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים, אולי מתוך מחשבה שהכל יהיה יותר קל אם ישרור שקט. … (המשך בעמוד )80 כי יש לספח לישראל את שני השטחים האלה של ארץ־ישראל העתיקה, הגדה המערבית ורצועת־עזה, בדרך זו או אחרת. אני מתייחס כאן לשני השטחים השייכים לארץ־ישראל ההיסטורית, אך הדבר חל גם על רמת־הגולן, השייכת לסוריה, שאינה שייכת כלל לארץ־ישראל.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 76

1ה היה 3 1 3 091103 שחיה גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה, ם ירסס בכתבת־השער שלו את וידויה של אהובה דגנית, הצעירה הישראלית אשר הסתננה לרצועת עזה • תחת הכותרת ״מהפכת הכורדים״ הובא סיפור המהפד כצפון עיראק, שבמהלכו שאן! … ,שולחנות נפרדים״ ,בכיכובם של דייוויד ניבן וברט לאנקסטר • בשער הגיליון: אהוכה דגנית, הישראלית שעברה את הגבול לרצועת עזה. כיצד התנער בן־גוהן מאחויותו * מנהיג חיוות הציע פדרציה עם הפלסטינים הזמות ששברה את הפחד הממשלה העולם הזה 1125 תאריך 21.4.1959 : חוסר אחריות פרשת הגיוס־הכללי־המדומה של האחד באפריל היתה אסון פוליטי וכלכלי לישראל.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 29

ומה הל אה ראש־הממשלה שלנו, מנחם בגין, כבר עשה שלום אחד מפואר עם מצריים, כדי להבטיח את המשך השליטה שלנו בגדה המערבית וברצועת עזה. לא עושה רושם שהשלום עזר. מכיוון שכך, עשה ראש־ד,ממשלה שלנו כשיוצאים למילחמה יש מיס&ר חללים צפוי, ותוצאות מבוקשות, ויחס מסויים בין מיספר החללים והמטרות המושגות. … למשל, הועלתה האפשרות המרוחקת ה באה :״גם אילו היה נפטר, למשל, ידידנו החדש, בשיר ג׳מייל, היה מנחם בגין שו לח מילת ניחומים לממשלה הלבנונית, ו דואג גם ללוות את ההספד בטיסת הצדעה של שניים שלושה כפירים מעל לשמי ביי רות, מה שבטוח.״ ומה אתם חושבים קרה, שככה יהיה לי אז כדי להסיר כל מקום לספק, עלי ל- מילחמה אחת מפוארת גגד לבנון, כדי להבטיח את המשך השליטה שלנו בגדה המערבית וברצועת עזה. אבל לא עושה רושם שזה עוזר. שלום הוא כבר עשה, וגם מילחמה, אז מה הלאה?
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 8

שבו נחטף אוטובוס בקו 300 מאשקלון אל צומת דיר־אל- בלח שברצועת־עזה. כשנודע בקרב כוחות־הביטחון על חטיפת האוטובוס, התאספו כוחות רבים של צבא, מישטרה, צוותים רפואיים. … בתוך האוטובוס היו כמה פצועים, שנפגעו בעת שאנשי־מישטרה ירו על האוטובוס החטוף. בדרכו מאשקלון לרצועת־עזה. אשה אחת. שהחוטפים התירו לה לרדת, סיפקה את האינפורמציה הראשונית על החוטפים, על מצבם ואף רמזה על כלי־הנשק שהיו ברשותם: סכין ומיזוודת״נפץ — כך הסבירו החוטפים לנוסעים המבוהלים.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 7

.״ אילו ידעו המנהיגים הפלסטיניים בגדה המערבית וברצועת־עזה את הפרט ההיסטורי הזה, הם היו משתמשים השבוע באימרתו של ילין־מור. … סניורה, עורך העיתון אל־פגיר (״השחר״) הירושלמי, הוא העיתונאי החשוב ביותר בגדה המערבית, ואבו־רחמה הוא עורר־דין חשוב ביותר ברצועת עזה. אולם הזעם של שימעון פרס יצא על הרשימה, מפני שלא כללה את האנשים שהוא רצה בהם: אליאס פרייג׳ מבית־לחם, רשאד אל־שווא מעזה וחיכמת אל־מצרי משכם.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 4

הוא היווה קיר ברזל בפני כל הישג ישראלי: הן ברצועת עזה והן בשארם אל־שייך. לישראל לא נשאר אלא להכות בראשה על קיר זה או להיכנע. … היו אלה מצרים מיוחסים ביותר: שופטים, רופאים, מנהלי בתי־ספר ונשותיהם של יחד — יגרמו לזעזוע נורא במשק הישראלי, 1קציני־הממשל הגבוהים, שנשלחו על־ידי ממשלתם לנהל את רצועת עזה. באופן רשמי, ולהורדה קיצונית של רמת״המחיה.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 42

השלושה נאשמים בכך שהיכו את עיאד עקאל ממחנה־הפליטים אל־בורג׳ שב־רצועת־עזה. האיש נפטר אחר־כך. השלושה יועמדו לדין בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, ולא יואשמו בגרימת מותו של האיש, מכיוון ש״לא נמצא קשר סיבתי מישפטי בין המכות שהיכו־הו, לאחר שהשתתף בהפרות־סדר וידה אבנים לעבר כוחות צה״ל, לבין המוות.״ חמישה תיקים הועברו למישטרת־ישראל(אחד מהם ליועץ המישפטי לממשלה) ,מכיוון שהיורים לא היו חיילים. … למשל: ב־ 3במרס 1988 התלונן איש הצלב־הארום7ן ל הכאתו, תוך כדי מעצר, של תושב מחנה״הפליטים שאטי שברצועת־עזה. מחומר־החקירה התברר שהאיש הוכה קשות על״ידי החיילים, אך הוא איבד את הכרתו ולכן לא יכול היה למסור עדות.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 13

״הסוציאליזם״ מזכיר של מחליטני ״תנועת העבודה״ את תפיסות האגף המתון במיפלגה השמ רנית הבריטית, ואין צורך לומר שכימעט כל ״הדמוקרטים״ לא סברו שהדמו קרטיה הישראלית פגומה קצת, משום ה שליטה על הגדה המערבות, רצועת־עזה ותושבי השטחים הללו .״הלאומיות״ של אנשי ״חירות״ אינה פטריוטיזם אלא שוביניזם גיזעני ,״הפרגמטיזם״ אינו אלא אטאטיזם (המדינה מעל לכל) .ואילו ״מרכסיסט״ כיעקב חזן ממפ״ם, למשל, אינו רואה כל פסול בהעברת השליטה בפלסטינים מייד ממשלת בגין לידי המלך חוסיין ירום־הודו (וחבריו למיפלגה גם מיתממים ואומרים: מה יש?
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 38

בישיבת־הממשלה האחרונה העלו כמה שרים את השאלה :״מי החליט על התוואי שעליו פורסם?״ התברר כי התוואי עובר דרך רצועת־־עזה, ושרי הליברלים וסגן ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידיו, דרשו שהוא יעבור מצפון לרצועה ,״כדי שלא לעורר בעיות מיותרות.״ שרי חרות ושר־החקלאות, אריק שרון, דרשו להשאיר את התוואי כמתוכנן, אך נראה שהרוב בממשלה יחליט בסופו של דבר שהתעלה תעבור צפונית לרצועה.















