חיפוש: "רצועת עזה"
נמצאו 1,430 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1926 (31 ביולי 1974), עמוד 31

איזה נ־ סשו1ד>ז נשות הרצועה הצעירות מסתירות את פניהן — אך חושפות שדיהן ב8גי החיילים הישראליים עוד יש מקומות מסויימים בארץ׳ בהם הלירה הישראלית היא עדייו לירה, ואפילו לאגודה יש עדייו ערך. במחנות־הפליטים ברצועת עזה מתייחסים ללירה הישראלית ברצינות, עובדים קשה כדי להשיגה, לא ממהרים לבזבזה. … כתם ״העולם הזה׳ /המשרת כמילואים כרצועת-עזה, הכיא עוללות מן החיים שם, ומן היחסים שהתפתחו כין חיילי צה״ל לבין תושכי המקום.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 5

שטחי החפי רות של דיין היו בעיקר ברצועת עזה. נודע כי חלקת קרקע שהופקעה לאחרונה משה סנה, דווח השכוע ככמה מקיבוצי השומר הצעיר, על-ידי מרכזי המשקים. … • ידיעות מעודכנות שברשות המודיעין האמריקני אומרות שמעמדו של סאדאת התרופף ביותר, וכי ״הושגה התקד מו ת בדרך ל שלו ם! ,, על־ידי המימשל הצבאי ברצועת עזה מבעליה, היא חלקה שבתוכה מצוי אתר ארכיאולוגי, כו נוהג לחפור שר-הכיטחון.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 24

נגד גישה זדיעה יזו לחם העולם הזה למעשי השוד, הגניבה וסחר־העתיקות הבל ורצועת־עזה. במשך שנים רבות. דיין אינו ארכיאולוג תי חוקיים שלו. … את שוד־העתיקות שלו למיכרה זהב להת שנערכו בדיר־אל־בלח שברצועת־עזה ל- העלמת עין והטמנת הראש באדמה עשרות קלה ולעשיית רווחים בסכומים של מוזיאודישראיל, תמורת הסכום של 55 ממעשי הפשע של משה דיין בתחום מיליוני ל״י, מבלי לשלם מס־הכנסה אלף ל״י.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 18

ולפעמים, בשעת רצון, הוא מרכך במיקצת את גזר- הדין: התהליך עדיין אינו בלחי־הפיך לגמרי, אבל הוא יהיה כזה בעוד שנה או שנתיים, כאשר יישבו 100 אלף יהודים בדירותיהם המפוארות בגדה המערבית וברצועת־עזה. או אז יהיה באמת ובתמים .1 818££ כי כך גזר האלוהים. … רוב המתנחלים החדשים בגדה המערבית וברצועת־עזה הם ציניקאים גמורים, ההולכים לשם תמורת כסף.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 36

, מוסד שאינו מתמחה כידוע ב״חוכמת־ישראל״ דווקא — להופיע בטלוויזיה, כשבוע לפני מועד קבלת הפרס, ולהכריז כי הוא תומך ב״ריפאט־ריאציה״ של יותר ממיליון תושבי השטחים הכבושים בירי ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה לשאר ארצות ערב. בכך, קיבל על עצמו בצורה חד־משמעית את סמכותו הרוחנית של הגזען כהנא. … אבל לקרוא בשם ״ריפאטריאציה״ לגירוש מאות אלפי גברים, נשים וטף ממולדתם, מן הערים והכפרים שבהם נולדו וחיו, ביהודה, בשומרון וברצועת־עזה, לארצות שבהן לא דרכה כף־רגל מיקצתם מעולם, הוא מעשה נבלה מאין־כמותו. … אבל ההעזה שלו להעלות את ה׳ריפאטריאציה׳ של ערביי יהודה ושומרון ורצועת־עזה כפיתרון לסיכסוך היהודי־ערבי, והמשמעות הרוחנית והציבורית שנודעת להכרזה כזאת בתנאים הנוכחיים ועל רקע ההתפתחויות האחרונות, לא איפשרו לי עוד להיות שותף להחלטה שהייתי שותף לה גם קודם לכן בחצי־לב בלבד״.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 4

הנגב לא שוחרר מצבא מצרי — כי צבא זה נשאר ברצועת־עזה, מבלי להיפגע בכלל. מיות כאשר מתכוננים לכצע טיב־צע צבאי דחוף. … ההנהגה הפוליטית -היינו, דויד בן־גוריון עצמו -נושאת כאחריות לאי-ניתוקה של רצועת-עזה. ותה הודעה כוללת הסבר שני, חשוב הרבה יותר: הנסיגה בוצעה מפני שהיתר, סכנה כי צד,״ל ייתקל ביחידות בריטיות.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 6

המרפאים על נקלה • תקוותה של ישראל, בי המצרים לא ישובו לרצועת עזה אין לה על מה לסמוך. תוך זמן לא רב מהנסיגה, יוחזר לעוה מינהל אוו חי מצרי. … ה א יעץ לישראל לקבל את הצעת דאלס, שהבטיחה חופש שייט במיצרי טיראן ומסירת רצועת עזה לידי מיג־הל האו״ם. כאשר נודע לביג׳י כי גם *,ורפת לחצה עתה למען הנסיגה, הוא החלים להיכגע.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 6

• מישטר־נאמנות של ה או״פ כגדה המערכית וב רצועת־עזה כתקופת־מעכר. • כיגון מדינה פלסטינית עצמאית, ש כי דתה תהיה כירושלים הערכית. • ערוכה לזכות כד המדינות כמרחב לחיות כשלום. … קווי־היסוד שלד, קובעי כי ישראל ״תממש״ את זכותה ז הגדה המערבית ורצועת־עזה בת תקופת״המעבר של האוטונומ — כלומר, שגם אילו היתה ק: האוטונומיה, היתד, ישראל מס חת את הגדה בכוח.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 18

נר אגש׳ חבש חמי שה חבלנים, תו שבי רצועת עזה, מק שיבים לגזר־דינם, בבית־ה מ שפט הצבאי שמו שבו בעזה. הס היו חלק מחוליית החזית העממית לשיח״ לשכת התלונות של העולם הזה — כוח חדש בהסתדרות בהדרכתו של אברהם וקסלר, תקבל בכל יום ראשון ורביעי בין השעות 9—7בערב, במשרד התנועה, רחוב החשמונאים טלפון .265836 ראל כמה מן העצורים שאספה השבוע ברצועת־עזה ובגדה? עצם הצגת השאלה מעידה עד כמה התקרבה ממשלת ישראל, במעשה האחד הזה, לעברי פי הפחת.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 35

מצוייר בדרכון גרמני ובתעודת־עיתו־נאי של ביטאון צרפתי בשם פראנס אוב־זרווטר * סייר לבל במצריים וברצועת- עזה, כחבר בצוות־מחקר פאריסי. כשחזר לבירת צרפת, לחבוש את ספסל הלימודים באוניברסיטה, כסטודנט לכלכלה ולסטטיסטיקה, לא שכח את יומון מפ״ם, שהיה בית־האולפנא העיתונאי שלו. תחת שם בדוי פירסם בעל המישמד כתבה, ש תיארה את קיבוצו, נירים, כפי שהוא נראה למשקיף מן העבר ד,מיצרי של הקו הירוק, בתוככי רצועת־עזה. קשריו עם הארץ התרופפו. את קיבוצו עזב יחד עם המסולקים ממפ״ם, בהנהגתו של משה סנה.














