חיפוש: "רצועת עזה"
נמצאו 1,430 תוצאות (מציג 1,376 עד 1,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 730 (25 באוקטובר 1951), עמוד 12
האנגלים, אשר עד עתה ראו את עצמם כאפוטרופסי הצבא המצרי, הגיבו בחריפות, כבשו את הגשר, הרגו חמשה חיילים מצריים, ניתקו על־ידי כך את אזור הכיבוש המצרי ברצועת עזה והסיני ממצרים גופה. בקהיר המשיך בינתיים הקהל בהפגנותיו.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 19
הרים וגבעות ! כמה שאתה רוצח הרים וגבעות! ורצועת-עזה ב מי לחמת ששת-הימים, אלא גם ידע שיהיו בהם יותר ממיליון פלס טיני םהמ תרבי ם ב מהירות.
גליון 1818 (5 ביולי 1972), עמוד 14
אפילו מי שהתרגל לתופעות שליוו את כיבוש שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, כמו נישול, פיצוץ בתים, הגליה והתנחלות על אדמות זרים, לא יכול היה להישאר אדיש לה.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 27
הוא הטיף להקמתה־לאלתר של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. צעיר זה, מלוחמי פתח בכראמה, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית (הכנסת של אש״ף), הטיף לאותו רעיון כבר מאז 1968 בקרב צמרת אש״ף ופתח *.איש לא האמין שיכול היה לעשות זאת, לולא קיבל היתר לכך מאת יאסר עראפאת עצמו.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 13
אל המגמות־הכלכליות המתרחשות ב״שטחים המוחזקים״ של הגדה־המערבית ורצועת־עזה, מתייחס דני רובינשטיין במאמרו ״הכסף בורח.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 29
השבועות גרמו, עד מהרה, תסיסה מסוכנת ברחוב הערבי, בעיקר ברצועת עזה. בשבוע השני של חודש ינואר נערכה בעזה הפגנת־הזדהות גדולה עם האסירים השובתים, שבמהלכה צרו נשים, קרובות־מישפחה של אחדים מן האסירים השובתים, על בניין עיריית עזה.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 4
כבר עתה מחייבים המנהיגים העיקריים את הקמתה של מדינה לאומית פלסטינית, בגדה המערבית וברצועת־עזה. פירוש הדבר — הכרה הדדית בין ישראל והמדינה הפלסטינית העתידה.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 4
זאת, נוסף למאבק פוליטי־הסברתי נמרץ בארצנו למען תסכים ממשלת ישראל מרצון ומיוזמתה להשתתף בוועידת דנבה, או בכל מעמד אחר, גם בנוכחות נציג אש״ף, למען תצא ממשלת ישראל ביוזמות שלום כלפי הפלסטינים, כלפי מצרים וכלפי סוריה, שעניינן העיקרי יהא הבעת נבונות ישראלית לפינוי השטחים המוחזקים תמורת הסכמי שלום, פירוזים צבאיים והקמת מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה, על־פי המינשר של המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 21
״אל״ף: כי אנו מוכנים לכך שתקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. בי״ת: כי בכוונתנו להביא לכך שממשלתה של מדינה זו תיבחר בבחירות חופשיות.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 78
ספר מומלץ לסתיו הישראלי של . 1979 מחקר נשבענו לשפוך דמנו ״כפי שמוסר טיבאוי מתחילים הלימו דים בבתי־הספר ברצועת עזה במיסדר שבו ניצבים התלמידים כשפניהם לכיוון ישראל ונישבעים לפעול למען השיבה.
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 11
צריכים היי ת ם לומר כי אפשרי עם ממשלה ישראלית חייב ת ל קו םלמ חר תהקמתה, ולומר לערבים כי אנו מ ת חיי בי ם לפנות א ת יהודה, שומרון ורצועת עזה תוך, נאמר, חמש שנים, בתנאי שבחמש שנים אלו מו קמת מדינה ב שטחים ה אלו על כל מוסדו תיה פרטלצבא, שתקלוט א ת מי שרק תרצה ושתשים בראשה כל מי שתחפוץ בו, א ם זה עראפאת או חבש.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38
לא יתכן שלום אמיתי כמרחב כלי פית־רון הבעייה הפלסטינית. 9אין פיתרץ לכעייה הפלסטינית אלא על-ידי הקמת מדינה פלסטינית כגדה וכרצועת־עזה, לצד ייטראל. 0־ אין מנהיגות פלסטינית יעילה, שעימה ניתן לשאת ולתת על כך, מילכד אש״ף.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 40
בסוף השנה שימש הצבא לשבירת תשתית אש״ף בלבנון, כדי לאפשר את סיפוח הגדה המערבית ורצועת־עזה. הוא שימש גם כדי לכפות סדר פוליטי הדש על לבנון, וכדי להוציא מלבנון את הסורים, שהגיעו לשם לפני שש שנים בעזרת צה״ל.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 16
יובל נאמן נמנה אם ראשי המטיפים למען אורח־חיים של ״עם על חרבו יחיה״ .הוא בעל אחת התיאוריות האבסורדיות והמטורפות ביותר על הקונפליקט היהודי־ערבי :״בניו־יורק אנשים חיים על חרבם בצורה חריפה עוד יותר, ומיספר ההרוגים שם בפארקים וברכבת־התחתית עולה, באופן יחסי, על כל מה שמילחמות ישראל עשו הבדווים משבט טארבין ליד ניצנה: פשיטה על תושבי מחנה־הפליטים אל־בוריג׳(ברצועת עזה); טבח קיביה ושאר חדירות והריגות בגבול הישראלי־ירדני.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
כאשר אני מדבר על מחנה־השלום בישראל אני מתכוון לאותם המקבלים בבירור את העקרונות הבאים: שצריכה לקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, לצד מדינת ישראל, במיס־גרת של כבוד הדדי וביטחון ן שעל ממ- שלת־ישראל להכיר באש״ף ושעל אש״ף דית ( איני מאמין שיש דרך מחרתז ; וש יש לפתור את בעיית-הפליטים הפלסטיניים, שהיא טראגית ומורכבת מאוד.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 10
״מספרים דיווח: יודע־סוד שמדינות״המערב עומדות להגיש לנו אולטימטום — למסור את האשמים לטריבונל בינלאומי, להעביר את ירושלים מיד לשילטון של נאמנות בינלאומית שתקבל על עצמה את שיקום המיסגדים, להכניס לירושלים כוח אמריקאי־בריטי־צרפתי, למסור את הגדה ורצועת־עזה תוך חודש לכוח של האו״ם, לבוא לוועידת-שלום אש״ף.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 10
. • הוא בעד הנצחת הכיבוש בגדה המערבית, ברצועת־עזה וגם בלבנון. לא ניחשתם? זה אני, אורי אבנרי.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 21
אך 98 מחבריה הלכו לכלא בשל סירובם לשרת בלבנון (ומיקצתס גם בגדה המערבית וברצועת־עזה) ,ואלה עומדים במרכז התנועה. ההזדהות עם תנועה זו היא כהזדהות עם זכותם (ואולי אף חובתם) של חיילים לסרב לשרת בארץ־הארזים.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 75
בתפיסה היסודית לא היה הבדל בינו ובין יאסר ערפאת ורוב מנהיגי פת״ח ואש״ף, וגם כל המנהיגים בגדה המערבית וברצועת־עזה. ברור שתהליך זה יימשך, אחרי ההלם הראשון של האבידה, וכי יקומו כוחות ואנשים חדשים אשר ידחפו אותו קדימה.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 9
היו בה שלושה חברים, ובפיה היתה הצעה מדהימה: העם הפלסטיני מוכן לכרות שלום עם ישראל, ואילו ישראל תכיר במדינה הפלסטינית שתקום בגדה המערבית וברצועת־עזה. ששון פנה באופן דחוף לממונים עליו: שר־החוץ משה שרת וראש־הממשלה רויד בן־גוריון.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 11
מצאנו זה את זה, והסתבר ש שנינו דוגלים בפיתרון זהה לסיכסוך: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, לפי הגבול־זצלפני מילחמת ששת־הימים, תוך הכרה הדדית ושלום מלא.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 27
ההמשך, למיטב זכרוני, היה בצירוף שורש זה לתיאור פעולותיו של מר אריאל שרון ברצועת• עזה, בראשית שנות ה־ ,70 שכללו, בין היתר: גירוש בדואים, השמדת בוסתנים וסתימת בורות־מים באיזור שמאוחר יותר נודע כפיתחת־רפיח (אגב, ה.חריג״ תוקן חלקית, במועד מאוחר יותר, כשניתנה לילדי הבדואים הזכות לעבוד בשדות המושבים שהוקמו בפיתחה).
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 7
באותה הבחנה השתמש אריאל שרון כשהסביר בשעתו את פעולותיו ברצועת עזה. יתכן שוועדת-חקירה ממלכתית היתה מעירה משהו על גישה זו מצד האיש שהיה מופקד על ביטחון־ישראל — ו בין השאר על שלום חיילי־צה״ל הנופלים ב שבי האוייב.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 11
״ עוד לפגי כן נולדה ״תוכנית אלון״ .עיקרה היה סיפוח שטחים נרחבים — לאורך הקו הירוק, בביקעת־הירדן, ברצועת־עזה, נוסף על ירושלים המיזרחית והגולן.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 38
מחבלים. אירגוני־מחבלים. יהודה שומרון ורצועת־עזה. יו״ש. יש״ע. זרועות־הביטחון. נאלצו (כגון :״נאלצו לפתוח באש״) .השטחים.
