חיפוש: "רצועת עזה"
נמצאו 1,430 תוצאות (מציג 1,326 עד 1,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1803 (21 במרץ 1972), עמוד 30
התנחלות מן החרמון ועד שארם־אל-שייך, תפיסת שטחים בגדה וברצועת עזה, גירוש ונישול ערבים בפית־חודרפיח, הכרזות לבקרים על סיפוחים פה ושם — האם אלה הם הדחפים, שבאמצעותם אפשר לדחוף מהפכה ערבית זו, לדעת שר־החוץ של ממשלת גולדה מאיר?
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 40
לפני שהגיע תורנו, נא ם שמואל תמיר נ או ם שח־צני נגד אנשי הקיבוצים בדרום, שמחו נגד מעשי ההת- נחלות והנישול ברצועת־עזה ובפיתחת״רפיח. ק מ תי מייד אחריו, והשבתי לו תשובה חריפה : החלטתי לייחד את דברי לנושא השני.
גליון 2008 (25 בפברואר 1976), עמוד 48
.״ המספר בא לבקר אצל חברו ד ,.שנתמנה כמושל-צבאי של עיירה ברצועת־עזה. ד״ בזיכרונו של המספר, הוא אדם בעל ערכים ועקרונות נעלים: ליד חייל, העתיד להוביל אותו לבית־המושל : ״.
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 15
חמאמי, בן ,34 יליד יפו, איש אירגון פתח שהשתתף בקרב כראמה, ד,יכה גלים בעולם, כאשר פירסם לפני כמה שבועות תוכנית מרחיקת־לכת לכינון שלום בין ישראל ובין מדינה פלסטינית, שתקום בגדה המערבית וברצועת־עזה. מומחים לענייני פלסטין יודעים כי מזה קרוב לשמונה שנים מטיף חמאמי, בקרב אש״ף ופתח, לדיעה זו.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 13
על מה 1חוליית־מודיעין מצרית חדרה למיתקן צבאי־מדעי בנס־ציונה, גנבה ניירות ומכשיר־סלפון. בדרך חזרה לרצועת־עזה הרגה החולייה פועל עובר־אורח, שרכב לתומו על אופניו.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 32
1מידבר סיני, כדי ללוות לבתיהם קבו צה גדולה של סטודנטים מרצועת־עזה, הלומדים במצריים. הללו הובאו לכאן על־ידי הצבא המצרי במיסגרת מיבצע ביקורי הקיץ.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 15
כן טוען מר בן־אמוץ, שסרן בשם יוסף יפת הועלה תוך זמן קצר לדרגת סגן־אלוף, ושתפקידו של יוסף יפת הנ״ל להודיע לשר־הביטחון על עתיקות המתגלות ברצועת עזה וסיני. לסגן־ אלוף יוסף יפת הוענק תואר ״קצין להילכי רוח״.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 25
בין העבודות העיקריות שתיסננה החב־רה לאחרונה: תוכנית־אב לרצועת עזה וצפון סיני, התוכנית להקמת המרכז הא זורי בימית.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 11
נותרו, אם כן, שני עקרונות״יסוד לפתרון הסיכסוך ( :א) הגדרה לאומית עצמית לערביי ארץ־ישראל ; כלומר : זכותם המל אה לכונן מדינה פלסטינית עצמאית במרבית השטחים של יהודה, שומרון ורצועת־עזה, עם או בלי קשר כלשהו עם ירדן, לפי רצונם שלהם( .ב) פשרה טריטוריאלית סבירה והוגנת, שתיתן להם ׳שליטה מדינית מלאה בשטחים בעלי אוכלוסייה ערבית המונית וצפופה, ותתחשב, יחד עם זאת, בצרכי בטחון חיוניים שיל ישראל, לאורך גבולה המזרחי.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 23
פי דיווחי הכתבים הישראליים והזרים, המסקרים את מצב־הרוח ׳בגדה המערבית וברצועת־עזה, הביאה מילתמת־הליטאגי ל שינה נחרץ ביחס האוכלוסיד, לאש״ף.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 32
מי הם האנשים המבצעים את ההת נחלויות של גוש־אמונים — אותן שלא נועדו מלכתחילה לשמש הפגנה לכמה שעות ,׳אלא שנועדו לשמש התנחלויות־קבע בגדה המערבית !וברצועת עזה? על שאלד, רבת־חשיבות זו הוטל ה שבוע אור, כאשר פרץ סיכסוך בהתנח לות דותן, בדרך ׳שכם—ג׳נין.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 9
ומכאן ניתן היה רק לצפות שיבוא מישהו ויציע לישראל לכבוש גם את ירדן, ערב-הסעודית וצפון תימן כדי להביא להן ״תרבות חדשה״ עם ״כיבוש ליבראלי״. הכיבוש הישראלי בגדה וברצועת עזה וברמת־הגולן יצר שתי עובדות: שוק (ענק יחסית) למוצרים ישרא ליים, וכוח פרולטארי א-פוליטי.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 24
כאשר גברה ההתנגדות הפלסטינית ל הסכמי קמפ־דייוויד, וכשכל מנהיגי האוב־לוסיה בגדה המערבית וברצועת־עזה הצ טרפו אליה, ניתן כביכול חיזוק לטענה זו.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 47
בבחינה ססויימת, נמצא העם הפלסטיני כולו במסע ארוך בנוף האידיאולוגי — מסע והמוביל מן העמדה הנוקשה ההיסטורית, המוקפאת ב״אמנה הפלסטינית׳׳ ,אד הפשרה ההיסטורית, שפירושה הגשמת והמאוויים הלאומיים כמדינה פלסטינית עצמאית, בגדה המערבית ו־ברצועת־עזה, שאינה יכולה לקדם אלא בהס כמת ישראל ותוך שלום עימה.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 7
אבל זה קרר, השבוע — בכיוון הפוך. ברצועת־עזה קמה התנחלות חדשה בשם ״אלי סיני״ .בטקס זע־לייה־לקרקע, שסוקרד, בהרחמ בטלוויזיה הישראלית, הופיעו ראשי ״התנועה לעצירת הנסיגה בסיני״ ,משכבר הימים, ונשבעו לכבוש בחזרה את סיני, שהיא שטו מצרי ריבוני, ואשר הוחזרה למצריים במיסגרת חוזה־השלום.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 79
מיכאל וינטר בוחן את מערכת החינוך בשטחים המוחזקים ומסכמו בקביעה :״ההשפעה הישראלית על החינוך ביהודה ו שומרון ורצועת עזה היתה מז ערית כמה שנוגע לתכני חינוד.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 19
אילו קם הדבר, היו חיים עתה מאות אלפי מצרים סמוך לגבולות עם ישראל ורצועת־עזה. יחסי־השכנות היו לובשים דינאמיות משלהם, ומעניקים לשלום את המירקם החי, הדרוש לקיומו היומיומי.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 9
הם התחייבו להביא להשתתפותם של ״נציגי התושבים״ בגרה המערבית וברצועת־עזה בתהליר־השלום. אולם ממשלת־ישראל דיכאה באופן ברוטלי כל אפשרות של התפתחות מנהיגות מקומית עצמאית.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 7
תפיסה זו אומרת: ארץ־ישראל השלמה, סיפוח הגדה המערבית ורצועת־עזה (לפחות). ^ דברים חייבים להיאמר בפשטות ברוטאלית, כל עוד לא 1 1נעשו מעשים שאין להם תקנה.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 42
ואם כל אלה הצליחו, גליליי מדוע לא יצליח הצנזור שלנו בירושלים, האוסר את הפצתם של יותר מאלף ספרים בגדה המערבית וברצועת־עזה? ברור שאין שמץ של. סיכוי לפלסטינים לזכות בעצמאותם, אחרי שהצנזור אסר את התרגום הערבי של כתבי יגאל אלון (בגלל ההקדמה המסיתה), ואת הסוחר מוונציה (המהדורה הקלוקלת) ,ואת היהודי ממאלטה של אותו נאצי בריטי מלפני 400 שנים, המחזאי כריסטופר מארלו.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 33
.״ בליגלוג לא מבוטל קובע הרכבי, כי כל המאמצים שנעשו מצד שילטוניות ישראל רייה עילית ותחתיה תהיה חלוקה לרבלהביא לכך שתושבי הגדה המערבית ו עים (בורוז) יהודים וערביים, כמקובל ברצועת עזה יסתייגו מאש״ף נועדו לכיש אנגליה ובארצוודחברית.
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 40
זהו כאין וכאפס לעומת נס רבנו גורן, שהסביר לרונלד רגן ב־ 15 דקות את מהות ה־סיכסוך הישראלי־ערבי, את המצב בגדה המערבית ד ברצועת-עזה, את הבעיות הכרוכות בנסיגה מסיני ובשלום עם מצריים• ,את המצב המדיני בישראל ואת מצוקת היהודים ב־ברית־המועצות ובעולם כולו, ועוד נותר לו די זמן כדי לבחון את הלב והכליות של רגן, ולגלות כי אכן הוא ידיד נאמן של ישראל.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 35
דובר בהם על ״הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״, על אוטונומיה מלאה ב״תקופת־מעבר״ ,על ״נסיגת כוחות ישראליים״ ,על הקמת כוח־מישטרה מקומי ״חזק״ ,על קביעת ״המעמד הסופי של הגדה המערבית ורצועת־עזה״ במשא־ומתן שבו ישתתפו הפלסטינים.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 8
היא שוחררה אחרי חמש שנים עקב מצב בריאותה הקשת אך נאסרה שוב ב־ .1981 ונכלאה בעוון גיוס חברים לקבוצות אש״פיות ברצועת־עזה. באוקטובר 1983 פתחו האסירות הביטחוניות הערביות בנווה תירצה בשביתה.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 6
הכל היו בטוחים שה שטחים שנכבשו יוחזרו תוך זמן קצר, והתעורר הוויכוח על השאלה למי להחזיר את הגדה המערבית ורצועת־עזה. על־פי סיקרי דעת־הקהל תמכו כיס/״ 37 של ה נשאלים ברעיון למסור את השטחים הכבושים לידי ישות פלסטינית.
