גליון 2729, 20 בדצמבר 1989, עמוד 49
מטען הצד שהתפוצץ לאחרונה ליד הישוב קציר, חשף
בימים שלאחר הפיצוץ את תיאטרון האבסורד המזרח תיכוני
שהפך לכרוניקה קבועה בעיתוני ארצנו גיורא זוהר,
שמטען הצד התפוצץ מטרים ספורים לפני מכוניתו,
הודיע מייד מעל דפי העיתונות :״זה מקרה לא נעים אבל
לכל צד יש את הקיצוניים שלו אותו זוהר המשיך
להפליא והצהיר ״אני שמאלן והמקרה רק הוכיח שאנו צודקים״
.העובדה שמצפה קציר שבוואדי ערה התנחל בלב
ישוב ערבי צפוף לא מעוררת אצלו שום בעיה מצפונית והוא
הודיע שבכוונתו להשתתף במסע המתוכנן של אנשי השמאל
לקאהיר ללחוץ את ידי אנשי אש״ף באותו יום
הותר לפרסום כי אחד מחברי חוליית הפת״ח שנשלחה ע״י
אש״ף מואשם כי במרס השנה השליך רימון יד לעבר מכונית
בכביש ואדי ערה למרות ״הלוקשים״ שמנסים למכור
לעם, התכנית לטרנספור הפליטים ממחנה קנדה במצריים
לתל סולטן שברצועת עזה אינה כלולה בהסכמי המסגרת
שהושגו בקמפ דיוויד ובהסכם השלום בין ישראל ומצריים
משנת 79׳ .היא כלולה בהבנות שהושגו בדיוני הוועדה
הצבאית המשותפת לשתי המדינות.
גליון 671, 31 באוגוסט 1950, עמוד 6
משנתחרטו — סרבו
להחזיר להם את התעודות, אשר בלעדיהן
אין חיים במדינה. עד כה עברו 350 איש
את הגבול לרצועת עזה, ו־ 150 עברו לרמלה.
לעוברים את הגבול המצרי ניתן סכים
של כ־ 600 לירות לאיש במטבע אנגלי.
גליון 942, 3 בנובמבר 1955, עמוד 3
אם יפרצו הקרבות׳ תהיה
זאת מלחמה במלוא מובן המלה האכזרית: מדינה נגד מדינה,
עם נגד עם.
היא לא תתחולל ברצועת עזה. המצרים הם שידאגו לכך,
(ויאה דו״ח מיוחד בעמודים .)4—5בראשם עומד איש בעל
מוח צלול מאד.
גליון 1005, 16 בינואר 1957, עמוד 6
תצפי ת׳
במדינה
וכל הזכויות ׳#טירות)
_ -היכון לכניעתה המוחלטת של ישראל, בעניין שארם
אר־שייך ורצועת עזה, עם נבור הלחץ הבינלאומי. לנניעח
מפלגות
זו, יקדמו השלבים הבאים :
טירחה מיותרת
• פעילות קדחתנית של משלחת ישראל באו״ם, מיים את
התמיכה המכסימלית כדי למנוע הפעלת סנקציות חמורות נגדת;
ח״ב משה שרת היה בדרכו לישיבת הועדה
המדינית של ׳מפא״י, שעמדה לשמוע
דו״ח מפי יורשתו, גולדה מאיר, ולהחליט
על הקו של המפלגה לגבי הנסיגה מסיני.
גליון 1067, 12 במרץ 1958, עמוד 4
השבוע
הגיע יום־שנה למאורע עגום: פינוי
כוחות צה״ל מרצועת־עזה.
במשך ארבעה חודשים שלטה ישראל
בעיר־החוף הדרומית.
גליון 1058, 8 בינואר 1958, עמוד 3
אחדות־העבודה האקטיביסטית ומצחצחת־החרבות
נתנה נוסף על־כך את ידה לפינוי
סיני, שארם אל־שייך ורצועת־עזה, וכן
לאי־התערבות ישראל בימי המשבר הרה־הסיכויים
בממלכת הירדן.
גליון 1070, 1 באפריל 1958, עמוד 8
הגורמים: הגברת התסיסה בקרב
הפלססינאים ברצועת עזה, אשר תמצא את ביסויה בפעולות מיקוש ומארבים
קטנים; הבצורת הקשה, אשר תדחוף אלפים רבים של מסתננים אל העבר
הישראלי של הגבול, בחיפוש אחר תבואות.
• גם הגבול הירדני עלול להתלקח.
גליון 1002, 26 בדצמבר 1956, עמוד 4
בין השאר, ממשלת תאשינגטון לא תבטל את ההקפאה
הבלתי־רשמית שהטילה על כל המענקים והמלוות לישראל.
< ברצועת עזה, עשוי לבוא מיפנה מסוייג לטובת ישראל.
גליון 1039, 4 בספטמבר 1957, עמוד 3
למחרת מיבצע״סיני, היה נראה לרבים
ממנהיגי העולם כי אין למצריים כל חשק
לחזור לרצועת־עזה. מאז ומעולם גרמו
הרצועה ופליטיה רק צרות למגהיגי־קאהיר,
מוכנים בהחלט להיפטרמשניהם.
גליון 1036, 18 באוגוסט 1957, עמוד 14
הבנתי מיד שאנחנו
נמצאים בתחנת ביקורת־הגבולות שבין מצריים לרצועת־עזה. בעיני המצרים, עזה עודנה
חוץ־לארץ, ובני עזה זקוקים לפספורט כדי לבקר בקאהיר.
גליון 998, 28 בנובמבר 1956, עמוד 3
השיטה עצמה היא כללית ואחידה.
יחד עם צה״ל הגיע לרצועת עזה המימשל
הצבאי. פה ושם היו מקרים שלא היו צרי
שלום,
תוך יצירת חזית משותפת נגד האימפריאליזם
הזר.
גליון 997, 21 בנובמבר 1956, עמוד 3
אחרת היא עלולה להיטרף בגלים
הסוערים של דעת הקהל העולמית, גלים הפורצים מלבם
של מאות המליונים, המהווים את דעת־הקהל הגלוייה וה־סמוייד,
בעשרות ארצות.
דרישתה של ישראל להחזיק ברצועת עזה, בתוקף העובדה
המוגמרת של כיבוש צבאי, נשענת על בסיס קלוש, ביחוד
בשעה שגדולי העולם משני עברי המיתרס התיצבו בגלוי
נגד ישראל.
גליון 1440, 14 באפריל 1965, עמוד 14
אולם
היה ברור כי נפגע על שהיוזמה לא יצאה
ממנו׳ אלא מיעקב כהן.
צה״ל. במסתנניס מרצועת עזה, הודיעה מצריים שחדירות אלה בוצעו בניגוד
לרצונה.
גליון 1441, 20 באפריל 1965, עמוד 11
.״
אם כן, ייתכן מאוד שישמיע את דבריו
באוזניהם של מתנדבים סיניים ברצועת עזה
ובמידבר סיני. כי סין הקומוניסטית, הסביר
אל־שוקיירי בתום ביקור של 15 יום שם,
היא עתה בת־בריתו של העם הפלסטיני.
גליון 1368, 27 בנובמבר 1963, עמוד 16
היו אלה
ימים טרופים, בהם קל יותר היה לפגוש בחולות
אלה פידאין מרצועת עזה. בן־עמי
לא ראה את הסכנה. כנגד עיניו חלפו תמונות
מן העבר הרחוק, כאשר על חולות
אלה עמדה עיר שעברה מידי הכנענים ל־פלישתים,
ומידי הפלישתים לכובשים אחרים.
גליון 1274, 7 בפברואר 1962, עמוד 9
על היחידות הנתונות
יקרב הוטל להיסוג, בהדרגה, כראות עיני המפקד המקומי, בחסות קרבות־מאסף.
הוצאו מן הכלל 5000 החיילים ברצועת־עזה. כדי למנוע אבידות נוראות בין האוכלוסייה
המקומית הצפופה שם, הוטל על המושל הצבאי להיכנע ללא קרב, ברגע המתאים ביותר.
גליון 1307, 26 בספטמבר 1962, עמוד 6
זזזרה לנזגריזת האעלן גיויציה
חד המאורעות הראשונים, ור,טראגיים ביותר, של
השנה, אירע עוד בעונת התגים.
ערכיים ניכו לעבור את הגבול לרצועת־עזה, נורו על־ידי
חיילי צד,״ל.
תחת להבהיר את המיקרה מיד ולגלות את פרטיו, עט־פיהו
השלטונות במעטה שיגרתי של סודיות אידילית.
גליון 1657, 4 ביוני 1969, עמוד 15
כאילו גם העיתונאים שבאו
לשמוע את שר־הביטחון ואת אלופי
המימשל הצבאי: וגם ערביי הגדה המערבית
ורצועת עזה, משכו בכתפיהם ואמרו :״ממילא
לא כאן תיפול ההכרעה.״
הדו״חות שהגישו התת־אלופים שמואל
גזית, רפאל ורדי ומוטה גור דיברו על תעסוקה,
בריאות, פיתוח כלכלי, מיסחר ו־תנועת־תושבים.
גליון 1608, 26 ביוני 1968, עמוד 10
׳
לא רק בישראל גועשות הרוחות. גם בין
תושבי הגדה המערבית ורצועת־עזה סוער
אותו ויכוח על עתיד־השטחים.
גליון 1629, 20 בנובמבר 1968, עמוד 30
במפתם של אירגוני רשתות הזייפנים־
והמבריחים באירופה, מסומנת ישראל כאחת
המדינות הנוחות ביותר לעריכת עיס־קות
שמנות בדולארים־מזוייפים.
אנשי הגדה־המערבית, ורצועת עזה, נחשבים
ללקוחות טובים לדולארים מזוייפים
— מה גם שבתמורה מקבלים המבריחים
ל־ 1.20 לירה הדולאר.
גליון 1108, 24 בדצמבר 1958, עמוד 13
זד, עתה סיים
שרות של ארבעה חדשים כמשקיף או״ם בלבנון, ויתכן מאד
שיחזור אלינו, בירושלים או ברצועת עזה.
האיש מלא אינפורמציה מעניינת.
גליון 1080, 11 ביוני 1958, עמוד 3
הוא היה דורש כי ננסח
תוכנית גדולה לארץ־ישראל כולה, בה יימצא פתרון לשאיפות
מדינת ישראל ולרצון־השיחרור של האומה הערבית
הפלסטינית בירדן, ברצועת־עזה ואף בישראל עצמה. זוהי
הדרך להחזרת שלמות הארץ, לאיחוד ארץ־ישראל על־ידי
שותפות חופשית של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין ערבית.
גליון 1103, 19 בנובמבר 1958, עמוד 5
אולם יוסף ספיר,
שישב בראש הישיבה, סירב לדרוש ממנו
• יתכן מאוד כי בוח החירום הבינלאומי יוצא מרצועת
עזה ומחצי האי סיני כעתיד הלא-רחוק.
גליון 1083, 2 ביולי 1958, עמוד 5
הרושם של נצחונו העצמי של צה׳׳ל והכתים
את ישראל כמשרתת המערב( .ביקורת
זו היתד, מופנית בעיקר לעבר שמעון פרם,
יריבו של דיין, שהשתתף בתיכנון הפוליטי
הכושל).
• אסור היד, לסגת מסיני בכלל, ומרצועת
עזה בפרט.
דיין הלביש את ביקורתו בשאלות מוחצות,
עליהן דרש בו במקום תשובות מפי
ביג׳י.