חיפוש: "רצועת עזה"
נמצאו 1,430 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 6
אגו קוראים לכל כעל־מצפון, הדואג לשלום עמו, לבוא עם משפחתו, למהות ולהתנגד לפעולות הנישול, הגידור וההתיישכות כרצועת-עזה וכפיתחת רפיה. השתתף ב: מסע אד הת״ל מכתבים ד״ר שמואל אמיר — תל־אביב יוסי אמיתי — קיבוץ גבולות משה אפשטיין — קיבוץ גבולות דן בן־אמוץ — תל־אביב אריק ברונשטיין — קיבוץ מגן פרופ׳ גדעון גילת — הטכניון, חיפה צבי דויטש — ירושלים ד״ר חנוך וייל — הטכניון, חיפה אמנון ורנר — קיבוץ כרמיה עו״ד אמנון זכרוני — תל־אביב נתן ילין־מור — תל־אביב בנימין כהן — אוניברסיטת תל־אביב ניבה לניר — קיבוץ עיו״החורש ד״ר ישראל לף — האוניברסיטה העברית, ירושלים ד״ר גבריאל מוקד — תל־אביב נקודות יציאה ומיפגש: ת ל ־ אכיםוחיפה — ״הכימה״9.00 , כבוקר, ירושלים — ״בנייני האומה״ 9.00 ,ככוקר, צומתנירע ם — 10.15 ככוקר, צומתמגן — ,11.00 נקודת ריכוז לנסיעה אל העצרת.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 9
עיקרה: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית סגדה המערבית וכרצועת-עזה, עם מעמד כירושלים וגישה חופשית לנמלי-ישראד ביס־התיכון וכים־סוף.
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 19
במלחמת ששת־הימים הופגז ביתה של הלן ונהרס בהפגזת תותחים של הצבא המצרי ברצועת עזה. אחרי שהכנסת קיבלה את התיקון בחוק השבות, הקובע הלכות חדשות לגבי זהותו של יהודי, הגישה הלן זיידמן בקשה לבית״ המשפט העליון, תבעה להכיר בה כיהודיה.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 24
צרפו את קודכס לשיחרור של העצירים המינהל־ים מאז אפריל , 1974 עצורים במה עשרות אישים פלשתיגאים מהגדה המערבית ומרצועת־עזה. הם עצורים על״פי צו מינהלי (תקנות ההגנה לשעת חירום ,)1945 ,בחלקם עונו במעצר, מבלי שהופנתה נגדם כל אשמה ומבלי שהובאו למשפט.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 19
בקו הראשון נמצאו, מצפון לדרום: ברצועת־עזה — 2חטיבות פלסטיניות, בסיוע כמה גדודים של חי״ר וקומנדו מצריים, ועימם כ־ 30 טנקי שדמן, מן הדגם העתיק.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 33
למרבה ההפתעה הסתבר כי אביו רוסי ואמו ערביה, וכי הוא מתגורר בבית־חנון אשר ברצועת עזה. אותה שעה טרם שיערתי כי כעבור ימים אחדים אני עתיד לשוב להיפגש עימו.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 7
עובדה: כשהגיע בשבוע שעבר לשיחות עם גולדה מאיר ואבא אבן, הוגשו לו בכתב 13 עיקרים של מהות העולם הזה 1742 1תערוכה מיוחדת במינה הוצגה בקיבוץ מפלסים הסמוך לרצועת עזה. את התערוכה הציג חבר הקיבוץ, הצייר עודד שמיר.
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 17
מח צריכים לחשוב חיילי צח״ל, כאשר חם שומעים את שר־חביטחון שלהם משקר במצח נחושח, וכאשר חם קוראים ושומעים כי המשטרה והיועץ־חמשפטי מחפים עליו ז מה צריכים לחשוב חיילים השומעים את שר-הביטחון מצהיר כי מעולם לא שמרו חיילי צה״ל על כלים שחפרו למענו, כשהם עצמם היו אלה שהועסקו בשמירה על שר״הביטחון ועל מסוק שהביא אותו לחפירות באזור דיר״אל־באלח שברצועת עזה ז מסתבר כי חיילי צה״ל נאמנים יותר לאמת מאשר לשר-הביטחון שלהם.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 36
״משא-ומתן על מדינה פלסטינית״ יאסר עראפאת ניהל במוסקבה משא־ומתן על הקמת מדינה פלסטינית בגדה המע רבית וברצועת עזה ! בהאשמה זו יצא עיתון לבנוני, הכפוף להשפעת הפידאיון היותר־קיצוניים.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 39
בשטחים המוחזקים על־ידי צה״ל, ובכלל זה חופש הביטוי, חופש ההתאר גנות׳ חופש האסיפה ועריכת בחירות. ( )2הכנסתמכריזה על נכונותה להיכנס למשא- •ומתן עם הנהגה פלסטינית מוסמכת, שתקום בתהליך זה, על בסים של דו־קיום בשלום של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית, שתקום בגדה המערבית וברצועת עזה, על פי גבולות ה־ 4ביוני . 1967 ( )3הכנסתמטילה על הממשלה להודיע על נכונות ישראל לסגת מן השטחים המוחזקים לגבולות ה־4 ביוני, עם שינויים בלתי־מהותיים, במיסגרת הסכם־שלום שיבטיח את ביטחון המדינה. ( )4הכנסתמטילה ־ על הממשלה להודיע על נכו- נותה לנהל משא־ומתן עם מדינות־ערב, אם במישרין ואם באמצעות האו״ם או ממשלת ארצות־הברית, להשגת הס כם כולל או חלקי, על בסיס העקרונות האלה.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 28
מיסמכי שרת (המשך מעמוד )11 גוהר סיפר ליוסף תקוע, כעבור כמה ימים, שהשליט המצרי תיכנן פגישה עם שרוו, אך ביטל אותה למחרת ההתקפה של צה׳׳ל על מחנה צבאי עורפי ברצועת־עזה. הפעולה בוצעה באישורו של שרת.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 49
תקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, והיא תנהל את המשא-ומתן על זכויות הפלסטינים בשטחי ישראל מלפני . 1967 הזכות לאדמה, לשיבה.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 4
כשער הנליון: ליאונה לדמו, אלרובטית בת ,18 אחת המשתתפות במופעי ה״זירהטרון״ שאמרה לכתב ״העולם הזה״ אחרי שצולמה בכלוב האריות :״אני מוכנה להלף יחפה על חוט תפירה דליל מעל לפיסגת המונבלו כהרי האלפים, ובלבד שלא להיללע לממלכת־היער״. חסנין ה״בל על המצב ברצועת עזה * הגדה של נסח עם ״העולם הזה״ 755 תאריך 15.4.52 : ״יונת השלום״ של כאביו פיקא * 10 מהפיכה בקובה * סטאלין ־מט #י אלוי יים הנגישות 11 ויל חיים וייצמן * העם לשוא הוריקו הרים אל עבר רחבת הארמון, והתבוננו בשתי שורות החיילים בעלי הרובים המכודנים, שהקיפו את הבניין.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 8
מוזרה גם האימה שמטילים עלינו מקיום מדינונת פלסטינית קשורה בירח, שכל קיומה יהיה תלוי ברצון הטוב של ישראל (שבשטחה יעבור גם הפרוזדור המחבר את הגדה ורצועת עזה) וכן בעזרה הכלכלית של מדינות הנפט, החוששות לא פחות מישראל מחדירה סובייטית.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 20
העיתון: ״למדות שממשלת ישראל ממשיכה לסרב בעקשנות לכך שתקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, החלו יש ראלים רבים לקבל, באחרונה, את רעיון המדינה הפלסטינית כפיתריון לבעייה ה פלסטינית.״ אנשי חזית־הסירוב, המתנגדים לשלום, אינם שמחים על כך .
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 45
חשובה עוד יותר היתה תשובה אחרת של דג׳ני :״אם תסכים ישראל להקמת המדינה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, אפשר יהיה לפתור את כל ־טאר הבעיות כדרכי־שלום.״ ״כל שאר הבעיות״ כולל, כמובן, את בעיית־הפליטים.
גליון 2133 (19 ביולי 1978), עמוד 29
הוא היד, מוכן להסכים ליתקופת-ביניים של המשך השיילטון הישראלי בגדה וברצועת עזה בפיקוח ועדות־מעבר משותפות !ליש ראל, מצריים, ירדן, ונציגי התושבים — לפני החזרת שטחים אלה לירח ומצריים ; הוא היד!
גליון 2133 (19 ביולי 1978), עמוד 43
אני מתכוונת למדינה פלסטינית, בגדה המערבית וברצועת עזה. • מה יחסך לאש״ף ץ זוהי תנועת השיחרור הפלסטינית.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 29
הבעייה היא שאם רוצים להשיג שלום, צריכים להשאיר את הגדה ורצועת־עזה בידי האוכלוסיה הפלסטינית, וזו תקבע בסופו -של דבר בעצמה באיזו מיסגרת היא רוצה לחיות.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 2
פור צי יהודים ב ר צו ע ת עז ה תפיסתו של אזרח ישראלי, עולה חדש מגרוזיה, בעת נסיון פריצה לחנותו של צורף זהב בשוק הזהב של עזה, עשויה לגרום תפנית בחקירת המישטרה, לגבי מעשי פשיעה והתפרצויות שנערכו בתקופה האחרונה ברצועת עזה. עה כה התרכזה המישטרד, המקומית בחקירותיה רק בקרב עבריינים מתושבי הרצועה עצמה.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 21
כמו גאולה כהן וכמוני, ושלא כמו מנחם בגין ויאסר 1 1 עראפאת, יודעים המתנחלים היטב כי האוטונומיה, תהיה צורתה כאשר תהיה, תמסור בהכרח את הגדה ^1ש למגמה זו דוגמות מאלפות בארצות אחרות. המערבית ן ורצועת־עזה לידי העם הפלסטיני, שיקים בהן את מדינתו.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 61
בניגוד לספרים אחרים, שראו אור ב שנים האחרונות, והתמקדו בהשלכות שונות ונרחבות של הקונפליקט הישראלי־פלסטי- ני, הרי שספר זה מתמקד בנושא אחד ובסיסי, תוך שהוא מהווה מאגר של מידע, טבלאות, עובדות ומיספרים, על היישות הכלכלית של הגדה־ד,מערבית ורצועת־עזה. מיכלול הנתונים אותם מציגים שני ה פרופסורים, מזכיר את התשתית הכלכלית של היישוב היהודי בארץ־ישראל המנדטו רית.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 6
הסיבות הן מטריאליסטיות ופרו־זאיות: מקורות המים של החקלאות היש ראלית נמצאים ברובם בגדה המערבית וברצועת עזה, כפי שהודה השבוע נציב- המים.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 11
קאריקטורה זו של אוליפנט, שפורסמה בעיתונים אמריקאיים רבים, אומרת : ההיסטורית, כפי שעשתה הנהגה פלסטינית קודמת, ב־ .1947 עליה להשיג את הניתן להשיג עתה: כינון מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הדבר יתכן רק תוך הסדר עם ישראל, ובעזרת ארצות־הברית.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 4
את הפילוסופיה שלה ניתן למצות, בלא כחל ושרק, בפסוק אחד: ארץ־ישראל השלמה חשובה מן השלום; כדאי ׳להסתכן במילחמות נוספות אם זהו המחיר לאי־החזרת הגדה המערבית ורצועת־עזה. מובן שהיינו נאבקים נגד פילוסופיה הרת־אסון זו, גם אילו היתר, הממשלה מורכבת כולה מאנשי־קרב מהוללים, שכל אחד מהם נושא על חזהו את אות־הגבורה.
