גליון 2102, 15 בדצמבר 1977, עמוד 33
אנדרטת איסמעיליה
המוכרת לאלפי חיילים ישראליים שצפו
מעבר לתעלת סואץ, בעת שירותם בקו בר־לב.
האנדרטה לזכר חללי הצבא המצרי נראתה למרחוק בצד הישראלי של התעלה.
גליון 2328, 12 באפריל 1982, עמוד 44
הוא
מעיד על עצמו שהיה קיצוני עוד לפני
שחזר בתשובה :
״במלחמת יום־הכיפורים הייתי במוצב
בקו בר־לב, ואחר-כך על הגשרים. באחד
דגל קרוע על הריסות דיקלה
מצ״אווז בלתי־נעימה, אבד מציאות
פלל.
גליון 2248, 30 בספטמבר 1980, עמוד 63
רעיון ״השלום״ נגד רעיון ״ארץ־ישראל
השלמה״ .רעיון ״ההשתלבות באיזור״ נגד
רעיון ״מרחב המחייה״ .רעיון ״החזרה
בתשובה״ מול — אולי לא בדיוק מול,
ואולי לא בדיוק רעיון — התעשרות
הקבלנים מקו בר-לב.
גם הגיבורים של הטרגדיה, כמו אצל
נן, כאילו.
גליון 1719, 12 באוגוסט 1970, עמוד 16
הפעם ניסו מטוסי מיג 17 מצריים לתקוף
את מעוזי צה״ל בקו בר־לב. הרוסים סיפקו
להם מיטריה אווירית של מטוסי מיג .21
מטוסי המיג 17 יורטו על־ידי מטוסים ישראליים.
גליון 1888, 7 בנובמבר 1973, עמוד 23
אחת הבדיחות
המרות של המילחמה היתה :״מה
שנשאר מקו בר־לב, זה הווילות של הקבלנים.״
בישראל
של הפסקודהאש , 1973 ישנם
רבים שאינם סבורים שזוהי בדיחה.
גליון 2000, 31 בדצמבר 1975, עמוד 9
הפסיד מיליוני לירות בביצוע עבודות־עפר בקו בר־לב, מי
נתן לו במתנה את היאכטה החדשה שלו.
גליון 2001, 7 בינואר 1976, עמוד 21
המעוז היחיד בקו בר־לב שלא נפל ב־מילחמה.
הוא בנה את מעוז נדוו־קה ואת
מחנה טסה,
ושורה ארוכה של מגדלי־תצפית,
־מגדלי־ניווט ואנטנות, שהוקמו בקו החדש.
גליון 1933, 15 בספטמבר 1974, עמוד 21
נוצר מצב של קיפאון, כשקווי־הגבול זזים הלוך וחזור.
בזד, אחר זה בנו הצלבנים ״קווי בר־לב״ של מיבצרים,
שלא היו תחליף לכוח־המחץ של הצבא הצלבני הנייד
בראשית הממלכה.
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 45
נפטר בתל־אביב, בגיל ,84 ייטראל
זמורה, סופר ומו״ל, שנודע במיוחד בהוצאת
איש־מחתרת שייב
מגימנסיה עד בית־חולים
צעיר שאיבטח את קווי המים של ישובי הנגב
ועלה, לאחר מכן, בסולם התפקידים, דרך פיקוד
על גייסות השיריון וסגנות הרמטכ״ל במילחמת
ששת־הימים, שאחריה הניח את היסוד לשיטת
המעוזים בקו תעלת־סואץ, שנכנסה להיסטוריה
כקו בר־לב.
הספרים שלו, מחברות לספרות, שבה פרסם
תרגומי מופת, מעשה עטו, מאנגלית, צרפתית,
רוסית וגרמנית ואשר רבבות תלמידי בתי־ספר
זוכרים את כרכי היצירות הקלאסיות של הוצאתו,
מהכוזרי עד שירי יהודה הלוי.
גליון 2304, 28 באוקטובר 1981, עמוד 46
בראשית שנות דד 70 יצאו ראשי־המדורים
בחדשות לסיור בקו בר־לב.
באמצע שנות דד 70 נערך סיור בימית
ובפיתחה.
גליון 2612, 21 בספטמבר 1987, עמוד 20
השניים הסתפחו לג רוד הראשון ש פ רץ את המצור המצרי על
המוצב סדפשט בקו בר־לב. את כתבותיו שלח לירושלים בכל
דרך אפשרית — באמצעות פצועים שפונו לעורף.
גליון 1744, 3 בפברואר 1971, עמוד 26
כדי להקל עליהם את צליחת
התעלה בבוא הזמן, פינו המצרים בנקודות
שונות לאורך התעלה את סוללת העפר
הגבוהה שהפרידה בין התעלה לבין השטח
משימה היא אחת: למנוע ככל האפשר קורבנות.
מעוזי צה״ל שבקו בר־לב, שוב לא
ידמו בתום הפסקודהאש לאותם מעוזים
בהם ישבו החיילים בקו הראשון לפני ד,פ־סקת־האש.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 21
החיילים שחזרו ממילחמת יום־הכיפורים
התלוצצו במרירות, כי מה שנותר מקו
בר־לב הן רק הווילות של הקבלנים.
״התנועה הזו,״ אמר ,״מאחדת את כל
הגופים, אשר מאז גילחמת יום־הכיפורים,
הפגינו נגד הממשלה, ומחו על המחדל.
גליון 1890, 21 בנובמבר 1973, עמוד 26
לאחר מבן התווכחתי עם ספיר על השיטה האנטי״
סוציאלית של מימון המילחמה, שיטה המטילה עומס
עצום על השכבות הדלות והבינוניות, מבלי לפגוע בשכבות
העשירות :
אורי אבנרי רווחת היום בדיחה בכל רחבי
המדינה :״מה נשאר מקו בר־לב? — הווילות של
הקבלנים״.
אדוני שר-האוצר, ברצוני להתייחס לווילות אלו.
גליון 1956, 26 בפברואר 1975, עמוד 6
אולם בבלי גילה דעה זו כבר מעל
עמודי שבועון זה, עוד בספטמבר . 1974
הפירסום הראשון והמקיף של ההשתמטות
ממס־ההכנסה של היהלומנים היה אף הוא
בשבועון זה, באוגוסט ( 1974 העולם הזה
.)1927 הפירסום המקיף והראשון של
העלמות־הענק בקו בר־לב היו בשבועון
זה עוד באפריל ( 1974 העולם הזה .)1909
אין דברים אלה באים לגרוע כהוא־זה
מחשיבות העבודה שעושה ברוך נאדל.
גליון 1962, 9 באפריל 1975, עמוד 24
אינני דן כאן בצעדים כשלעצמם, אולם
אין הדעת סובלת, שתגובות רבות־מיש-
קל והרות־תוצאות ממין זה ייעשו בעי קרן
בדרך של הכפפת המדיניות לשיקולים
צבאיים, רק מפני שצה״ל נערך ל אורך
הקווים באורח מסויים, שאפשר היה
להחליפו בשיטת־הגנה אחרת, טובה לא
פחות — שלא לומר, טובה יותר — אשר
תאפשר לדרג המדיני, שיהיה מכוון את
הדרג הצבאי במקום שייגרר אחריו ויש תעבד
הסיפור שקו בר-לב, כפי שהוקם,
הוכתב על־ידי הכרח מדיני,
אין לו על מה לסמוך.
גליון 1968, 21 במאי 1975, עמוד 11
הוא לא הספיק לחרבן את מילחמת ששת־הימים,
אבל במשך שש השנים הבאות ניוון את צה״ל,
עצר כל התקדמות במחשבה ובאירגון, העניק את חסותו
לקו בר־לב הקטסטרופלי, השחית את מישרד־הביטחון,
מנע את הגיוס עד הרגע האחרון ביום־הכיפורים, התמוטט
למחרת היום, ניבא חורבן־בית־שלישי ואף היה מגשים
את נבואתו, לולא מנעו זאת חיילי ישראל בדמם.
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 35
הם שמעו
כיצד התחנן לאפשר לו להציל את לכודי המעוזים בקו
בר־לב.
כמפקד עבר אריק שרון דרך ארוכה מאז ימי 101
והמיבצע הכושל במיתלה.
גליון 2459, 16 באוקטובר 1984, עמוד 9
כאשר מינתה הממשלה בשעתו את הרמטכ״ל חיים בר־לב, היא
בחרה — מבלי להיות מודעת לכך — באיסטראטגיה של
התגוננות והתבצרות, שמצאה את ביטויה בקו בר־לב. כאשר בחרה
ברפאל איתן, בחרה במדיניות של מילחמה וג׳וקים מסוממים
גליון 2362, 8 בדצמבר 1982, עמוד 13
מם ,8 ,חיים בר־לב, ניצח על מילחמת־ההתשה
וזכה שקו בר-לב ייקרא על-שמו. קו זה נכבש על-ידי
המצרים בימי יורשו, מס׳ 9׳ הוא דדו המיסכן, דויד
אלעזר, הרסטכ״ל של יום־הכיפורים.
גליון 2531, 5 במרץ 1986, עמוד 38
אני מוכן להוציא אותך
מהבירור ולתת לך להחליט בעצמך היכן תתגורר בכלא — בתנאי
שוגבטיח לי, מילה של גבר, שאתה מתנהג כמו שצריך:״
המסע אל ארץ כנען
כך הועלו עצמותיו
של איש סיירת-השריון
כאשר הובא בסוף השבוע שעבר
לקבורה בקיבוץ אילון שעל גבול
הלבנון בנם הבכור של חברי הקיבוץ
הניה ושלמה רוינה, רב־טוראי יעקב
רוינה, איש סיירת־השריון, שנלכד
במארב מצרי בקו בר־לב לפני 17 וחצי
שנים, ונחשב מאז כנעדר, נחשפה
פרשה שבה תרם עיתונאי, במהלך
עבודתו, את חלקו בפיתרון בעיה אנושית
נכבדה.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 25
היא הושמעה
מפי יושב־ראש ועדת־׳הבי׳ניים המשותפת
לתקציב־הביטחון, האלוף (מיל ).אריאל
שרון, מי שהיה אלוף פיקוד־הדרום בימים
בהם בוצע חלק ניכר מעבודות הביצו רים
בקו בר־לב.
האלוף שרון תבע לעכב את ביצוע הע בודה
הקבלנית, בה עומדת המדינה להש קיע
עשרות רבות של מיליונים, עד לבי רור
השאלה כיצד קיבלה אותה חברה
את העבודה מידי מישרד־הביטחון.
גליון 2079, 6 ביולי 1977, עמוד 7
רק שלושה חודשים קודם־
לכן שוחרר משירות סדיר בצה״ל, אחרי
שאת רוב שירותו הצבאי עשה ביחידת-
שיריון בקו בר-לב בתעלת סואץ. עדיין
לא הספיקו להציב אותו ליחידת מילואים.
גליון 2314, 6 בינואר 1982, עמוד 65
רשימה רבת עניין היא רשימתו של
אברהם ינץ תופיק זיאד , :אנחנו סאן
הרוב ,,שבה הוא בוחן את המקבילה הפו ליטית
והשירית של חבר־הכנסת מסיעת
ח ״כ־ משורר זייאד
לועסים את הבטון בקו בר־לב
חד״ש, הידוע גם כמשורר. דרך בחינת
נושאי שיריו, שהתחילו בעניינים כמו מיל״
חמת־מעמדות ומאבק לאומי, מוליך המחבר
את הקורא למימד הפלקאטי של שירת
זיאד — שיריו על מאורעות האחד במאי
1958 בנצרת, על מילחמת ששת הימים
ועל מילחמת יום־הכיפורים, שבמהלכה
פירסם זיאד את שיר החצייה הגדולה,
ועל שירי שותפות־הגורל שלו עם פליטי
פלסטין.