חיפוש: "קול ישראל"
נמצאו 2,559 תוצאות (מציג 751 עד 775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 15

זוהי קרן של שמש תקווה עצבה, שרק בפילה של אנה פרנק, שחזר ממחנות־הריכוז, עלול להתנחם לכסיקונים סבור ט היו־יטה מי ומה בספורט( .מאת אורי זמרי וישראל פז; ספרית־פועלים; 512 עמי) .לפני כשנה הדהים שופט הכדורסל אורי זמרי אלפים ממאזיני קול ישראל. היה זה בעת שידור התכנית הכה את המומחה מאולפני קול־ישראל מתערוכת־העשור.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 2

איננו נמנים על המאזינים באור ורוד, כמצב המתקדם לקראת שיפור, לקראת שחרור, עצמאות כלכלית ומדינית הרציניים של קול-ישראל, ונם לנו נעים ורק ישראל מפריעה להם. … חלקו השני של הויכוח שישארו בידיהם. תל־אביב פ. אבן, בין אנשי קול־ישראל על תכנית קול אחד פעם היו בנות ישראל יוצאות עם החיי ואחד, היה מעניין הרבה יותר מכפי שאפשר לים הבריטיים והאוסטרלים והיו זוכות ל היה להניח משידור חלקו הראשון.
גליון 1090 (20 באוגוסט 1958), עמוד 5

הפירסום הסנסציוני הראשון לחיסול קבוצת המרגלים (ראה לעיל) בא במוצאי שבת, מעל גלי קול ישראל. היתר, זאת שעה טובה: אחרי יום השבת, בו אין עתונים, מקשיב הקהל בתשומת־לב מיוחדת לחדשות. … כן כרוכים בו אינטרסים כלכליים עצומים, פרטיים וציבוריים, המתעשרים מניצול הייצור והשיוזק הערבי, מהפקעת קכקעות וכו׳. הידיעה הראשונה של קול ישראל לא ניסתה אפילו להסתיר מגמה זו.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 48

אלוהים, כפי שנקבע סופית, אולי לא נובח, אבל הוא בוודאי מייבב למשמע התיפלויות הדתיות שמפיקים ״קול ישראל״ והטלוויזיה הישראלית. ערב לא־רחוק אחד אני פותח את הרדיו, ובנים־ לא-נים שומע איזה ״מיצעד פיזמונים דתי״ .הקולות, קולות יעקב רבים, ערבים מאוד לאוזן, אבל מניין הם בוקעים ! … בייחוד מקסימה העברית האדוקית של זמרי הדת הברוקליניים, המציפים את ״קול ישראל״ הדתי. להיט פופולארי שהגיע לתקליטיה הדתית בירושלים, הישר מבית היוצר לקודשי האומה שבברוקלין, פותח בפסוק ״אשא עיני אל ההרים, מניין יבוא עזרי נדרש לי זמן רב לפענח את המילות, שבן המשוררים הנלהבים פותחים אותו במין ״אסו, אסו אסו אלף סגולה, וו שרוקה) מפליץ.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 13

לא הרתיע אותם גם הרושם המדכא שסתימת־פה זו תעשה על מאות רבות של קוראים שיגשו, השבוע, לקיוסקים בקייפטאון אשר בדרום־אפריקה, בניו יורק אשר בארצות־ה־ברית, בלונדון אשר בבריטניה׳ ברומא אשר באיטליה. במק־ם הקול הישראלי העצמאי והאובייק־טיבי יבוא אליהם קול אחר, בעל צליל מוכר לרבים מהם: הקול הבלתי־מ־סווה של השררה הדכאנית. ר דיו כ ד אי ל ש מו עעד בי ת משך חמש השנים האחרונות עקבו מאזיני קול ישראל בקנאה אחר מזלם של ערביי לא אקבל משרה בביטוח הלאומי, נהיה שנינו אבודים.״ מאז נפגש בן־קיקי עם צח־ פעמים מספר, וכל פגישה עם הגבר הצנום, המשופם, בעל העיניים היוקדות, הפילה פחד על ראש עיריית טבריה.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 2

הוא תופס עמוד אחד בלבד, אבל כמות העבודה המושקעת בו עולה בהרבה על זו המושקעת בכל עמוד אחר בעיתון. בפיהם של קרייני קול־ישראל יש למילה ״תשקיף״ פירוש מטאורולוגי. … אשכול נחת בפאריס, רואיין ברוב כבוד על־ידי .״ כונב קיל־ישראל בעיר האורות, כאשר •־פקיד זומר של מחלקת הטקס של משרד־החוץ הצרפתי מוביל אותו כמעט בחשאי לחדר האורחים החשובים ביותר, בו לא המתק לו..איש מלבד סגל השגרירות.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 15

ההתענינות העדה של הקהל במשפט שבוים על ידי קול־ישראל, לצורך התכנית בית־המשפט שבעריכת יעקב בן־הרצל, הפתיעה את המארגנים. המחזה עצמו, שהוא אליגורית מסובכת על שיתוף־פעולה, לא עורר התלהבות כה־גדולה בקהל הממוצע, בגלל זרותו וצורתו המקורית• הסיבה לכך היתד, אולי בעובדה שהמשפט, בו הופיעו שחקני ההצגה כעדים בתלבושות־הבמה, היה יותר מותח ומובן מהמחזה עצמו. אחרי שקול-ישראל דרש שכקטיגורו וכ־סניגורו של אדון בידרמן יתיצבו שני עורכי־דין שאינם מעורבים בפעילות מפלגתית בולטת, מחשש פן יצטרך בית־המש־פט לדון גם בבעיות אקטואליות לאור המחזה, התיצבו עורכי־הדין תוסיה כהן כ קטיגור ומקם קריצ׳מן כסניגור.
גליון 790 (18 בדצמבר 1952), עמוד 15

התפקיד שנרמז עליו: ראש שרותי המודיעין. משה בן־אפרים, איש קיל-ישראל, התפטר מתפקידו. אומר הוא: בשנה האחרונה התפטרתי 80 פעם, אולם הפעם זה רציני. הקש ששבר את גבו של בן־אפרים: כשערך תכנית על הויכוח בכנסת בענין משפט פראג, הוכנסו בה ברגע האחרון (ובלי הסכמתו) שינויים מכריעים׳ שהעליבו חברי־כנסת. טוען בן־אפרים: קול ישראל חדל להיות מוסד אינפורמציה אובייקטיבית.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 7

לא תחסום שור כטוסו ך* שיא הגיחוך הגיע ייצוגה של ישראל בוועידת הרדיו האסיאתית העומדת להיפתח /בטוקיו, בחודש הבא. לא פחות מאשר מנהל קול ישראל צבי זינדר בכבודו ובעצמו יצא השבוע ליפאן, כדי לדון ב״בעיות שיתוף פעולה הדוק יותר בין שירותי הרדיו באסיה״, לבקר אחר־כך בתחנות השידור בפיליפינים, בסיאם ובבורמה. … כידוע לכל מאזין, הרי הדבר היחידי החסר כיום לקול ישראל, שתקציבו הזעום אילץ אותו לקצץ את שעות השידור ולתכנן שידורים מסחריים, הוא לימוד שיטות השידור היפניות.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 20

את המוסיקה למחזה זה, שיבויים על־ידי שרגא פרידמן, ויופק באופן עצמאי על־ידי האמרגן גיורא גודיק, יכתוב המלחין דוכי זלצר ואם לא די בזאת, סיימה גם המלחינה נעמי שמר כתיבת מחזה מוסיקאלי בשם כיצד שוברים את החמסין, שיוקלט בקול־ישראל ע״י בני המושבה שלה, כינרת בפסטיבאל ה המחיר: כ־ 100ל״י. … לבי.בי.ג׳י.״ • ח״כ מפא׳׳י מאיר ארגוכ, בקריאת ביניים בכנסת, לטענתו של ח״כ אגודת־ישראל יעקב כ״ץ, כי קול־ישראל משדר פרקי חזנות רק בשעת״לילה מאוחרת: ״זה כדי להנעים את השינה.״ • הקומיקאי אורי זוהר, בתוכנית שן ועין בחמאם :״בן־גוריון התפטר בגלל זיון אטומי.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 28

לא יתכן שייקרא בירושלים מיברק כזה, בנוכחות אנשי משרד־החוץ, וראש המחלקה לענייני המזרח התיכון שומע על כך בפעם הראשונה כעבור שעתיים בקול ישראל ומזפתע. זה לא יתכן לגבי עניין כל כן חשוב! האספקט השני הוא זה: יש היום הרגשה של אי־נוחות בחוגי העיתונות, וגם בחוגי קול ישראל, לגבי נסיונות חוזרים של הממשלה להתערב בחופש העיתונות, בחופש־האינפור־מציה, הן על רקע התקנות האוסרות פירסום יישיבות של ועדת־השרים לענייני בטחון; הן על רקע פגישה מסויימת של ראש־הממשלה עם ראש־ממשלה זר; הן על רקע הפרשה הנדונה.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 17

:ה רו פאמהדסה נסיבה פאזילת כחופשה הארוס מת, העולם נשאר על אחת מהנאותיו המקצועיות סיפר השבוע ערי דכוטינסקי, פרופסור למתמטיקה גבוהה בטכניון :״אני רודף שלום ושונא מלחמה בכנות, כי אני אוהב לשבת בנחת בחורשת הארנים שעל הכרמל ולעסוק בתכונותיהם של המספרים הראשוניים כמו ,17 כאלה שאין שום מספר אחר מחלק אותם במספרים עסק גם בית ה־חרוזת דן אלמגור, שהתבשר לאחרונה כי אחד מפזמוניו נאסר לשידור בקול ישראל. הפזמון, המספר על חייל שגורלו קשור תמיד במספרו האישי, במספרי טפסים צבאיים ובמספרי מכוניות, מסיים בקטע תעמולה לזהירות בדרכים, בנוסח הבא: וכשאתם ברחוב עוברים /אל תחשבו על מספרים.״ קול ישראל החליט לפסול את השיר, למרות שהוא מושר בתכניות להקת פיקוד צפון דרכי־מלחמה משונות ברעיונות גילה עורך מעריב אריה (״צ׳יק״) דיסנצ׳יק.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 15

.״ אנטי־קומוניסט אחר, קריין אנגלי בקול ישראל, הנרי לזנובר, נאסר על ידי ה משטרה, המשיך בנאמנות למלא את תפקידו כקריין בהשגחת בלשי המשטרה שישבו באולפן. אחת הידיעות ששידר: הודעה על מעצרו הוא. קריין קול ישראל אחר, עמיקס גורכיץ, שלא היה אנטי־קומוניסם, הצטרף למפגיני האהדה לצירות הסובייטית, פוטר במהירות מפתיעה מתפקידו הממשלתי.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 6

דוגמה בולטת, אך לא יחידה: ביום בו התפרסמו בגליון אחד של דבר מאמר של דיין וראיון סנסאציוני של לבון, בו תקף ראש ההסתדרות את ראש הממשלה, ציטט קול ישראל במהדורת החדשות את רוב מאמרו של דיין. … החליטה ועדת חוץ ובטחון, כג׳סטה חסרת תכלית: יש לדרוש מקול ישראל להימנע מדרכיו הנלוזות. הקרב על העתונות היה קשה עוד יותר.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 8

העיתונאים הישראלים, מלבד גולן וקרני, היו שימעון שיפר מקול ישראל, עוז פרנקל מ־גלי־צה״ל, ירון גונן מהטלוויזיה, אראל גינאי, שהוא עיתונאי של ידיעות אחרונות אך ייצג את העיתון הצרפתי פראנס־סואר. … העיתונאים ואנשי מישרד- החוץ התאספו בביתו של השגריר, מיכאל מיכאל, שהיה זה שהקים את השגרירות הישראלית בדרום- אפריקה הגזענית. היה זה דווקא איש קול ישראל, שמעון שיפר, ששאל אם ישראל לא צריכה׳ להביא בחשבון את אופי המישטר מאיר, כאשר היא מטפחת יחסים עימה.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 57

ה ;• לצוות התוכנית מוקד של השבוע שעבר (י עקב אחימאיר, יורם רונן ו דן סממה) על גימגומיהם הפחדניים מול מינ הגי של קול ישראל (שם שמחו על העברתו של קרפין מהרדיו לטלוויזיה, עם שובו מגר מניה) .בתקופה שבה ערך את מבט, ניהל את המחלקה בשרירות של החלטות. … חברי ה־וועד־הסנהל של רשות־ד,שידור מנועים מלהופיע בקול ישראל !ובטלוויזיה בלא אישור־מיוחד מטעם הוועד־המנהל.








