גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

ביקשתי מרפי איתן, היום יו״ר ״החברה לכימי קלים
לישראל ״,שיטפר לי קצת יותר על תקופת הח פירות
שלו בארץ, ובמיסגרת איזה תפקיד הוא ביצע
אותן.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

למרחב,
הקמת תחנות־כוח אטומיות בעולם, הצלחת המחזות קאזאבלאן והמרד על הלויין, התפוררות
תיאטרון המטאטא, אי־דוידוש הופעות הא פירה הישראלית ואי־הפגת השיעמום בקול ישראל
(אכן, נבואה בטוחה !).
דוגמה מאלפת של תצפית שנתקיימה בחלקה: לפני שנה ניבא העולם הזה שאבא חושי
ייבחר׳מחדש כראש עיריית חיפה, וכי הצ׳־כ יישארו שליטים בתל־אביב.
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אולם הם נסעו ריקים.
יהודה אריאל, כתב הארץ וקול ישראל
בגליל המערבי, קיבל הודעה מוקדמת במשטרת
עכו על המתבשל בשפרעם.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

גאון יארח בתוכ ניתו
זמרים, שחקנים, בדרנים, רקדנים
ממיטב אמני הבמה הקלה בישראל. כמוכן
יגיש גאון מדי תוכנית שירים משל
עצמו.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

שמענו על מיפעל לביגדי-ילדים
שהקים שלוחה בדרום־אפריקה,
שמענו על אשראי של 1.25 מיל יארד
שקלים שישראל תקבל מ מדינה
זו, וכן על כך ש״יבדקו
קשרים בנושא החקלאות.״
האירוניה הגדולה היא שכאשר
.ביקר ראש־הממשלה בגין באר-
צות״הברית, הוא אמר למנהיגי ה־
(הנושך בעמוד )18
העולם הזה 2317
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

עד כה הופיע בלמעלה ממאתיים
סרט, זכה לפני שנה באוסקר ההודי כשחקן
האופי הטוב ביותר.
שופט הרמת־משקלות. לישראל הגיע
דוד אברהם ישר ממוסקבה, שם עסק בהכנות
לייצור הסרט ההודי־רוסי הראשון, שנוצר
בשיתוף־פעולה בין שתי המדינות.
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

\זפריצ\ז ר1\2רש הדרשים
טלפון המשרד 31688
התחנה ליעוץ
בשאלות מין ונשואין
פתוחה בכל יום שני וחמישי
בבית הבריאות שטראוס, רחוב
בלפור ,14ת״א, חדר מספר ,7
בין השעות 8 — 6בערב.
1יום ה׳ 18.11
תל־אביב אהל־שם ן 1 יום ו׳ 19.11 חולון ארמון
1מוצ״ש 20.11
1חיפה ביתינו 7.15־| 9.15
יום ב׳ 22.11 פרדס חנה
בית־העם
יום ג׳ 23.11 נוף־ים תל־אור
יום ד׳ 24.11 יזור גן תמר
יום ה׳ 25.11
תל־אביב מוגרבי
יום ו׳ 26.11 עכו גן עדן
בע שעה אחרי שקול ישראל שידר את הידיעה, כאשר משה אונא, דוב יוסף ולוי אש־ן
כול עדיין היו בשיא התרוממות־הרוח על נצחונם הכביר, החל הטלפון מצלצל בביתי.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

כוונתגו לא־
מר, כי עד היום, יש לכל המשקאות
המיוצרים בארץ משקעים של סי רוס
כך שתחתית הבקבוק מתוקה
יותר, בעוד ששארית המשקה חסרת
סירופ. עובדה ידועה לכל שותי
המשקה הקל בישראל.
שיטת סינכרו־מיקם לא זו בל בד
שמקנה טעם אחיד למשקאות,
אלא מעדנת ומשביחה את האיכות.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מאות אלפים הקשיבו למהלך
המאבק ברדיו. וקול ישראל שכח כי
השיעמום הוא צפור נפשו, הקדים את
הידיעה על המישחק לידיעות על ישיבת
הממשלה ומשבר ברלין.
גליון 821 (16 ביולי 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

:שנו מאמרים
של חצי עמוד כל־אחד בדבר; התקפה חריפה
על יהושע פלמון, יועץ ראש הממשלה לעניינים
ערביים, שנתן לנו ראיון; מין הפרשה
עיתונאית מיוחדת־במינה בהדור, התקפה
הסרת־תקדים בקול־ישראל, מאמר ראשי בהד
החינוך. ועוד העט נטוי.
גליון 908 (8 במרץ 1955), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מכיון שהמצב הצבאי המיוחד ליד הרצועה
(בניגוד לגבולות אחרים) ,גורם לכך שהרבה
יותר קל לישראלים לפגוע במרכזים מצריים
מאשר להיפך, תציב הפעולה גבול לעוברי-
הגבול.
• הפעולה תזכיר לארצות־ערב כי צד,״ל
עודנו חי וקיים, הצבא הלוחם הראשון במרחב•
ביחוד תזכיר זאת למצרים, אשר גילו
לאחרונה אדישות גמורה כלפי בעית ישראל־ערב,
לא היו מוכנים, אפילו לדחות את
תליית שני נאשמי קאהיר נוכח ההתרגשות
הלאומית שגאתה בישראל.
• הפעולה תעלה את מוראל יושבי־הגבול,
בצד הישראלי, מול חדירות הסיירים
המצריים.
• שום ממשלה דמוקרטית אינה יכולה
להישאר אדישה כלפי דעת־הקהל שלה.
גליון 1241 (28 ביוני 1961), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

למעמקי לבו מן הטענה שנסע לאמריקה רק את המקום המרכזי תפס היו״ר, שופט בית־כדי
לרכוש קולות בישראל. באמתלה זו, המשפט העליון, צבי במזון.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הישוזה את אל־פתח לווייאט־קונג, וקול־ישראל ביקש
לגנוז פסוק זה, אמר דיין למנהל שרות השידור :״אתה לא
קאנדידאט לוויכוח עימי.״
אין איש יכול לדעת מה יילד יום — בייחוד כשעוסקים
באדם כל, גמיש, בלתי־שיטתי ושופע־הפתעות כמו משה דיין.
גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

נאומו
של ראש־הממשלה הועבר בשידור חי
ברדיו(גלי־צה״ל וקול ישראל).
אחרי־הצהריים פתח בנוכחותו תערוכת
צילומים בתיאטרון ירושלים,
חלק מאירועי שנת המאה להולדתו של
דויד בן־גוריון, מורו ורבו של שימעון
פרס.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

מכל סרטיו, זהו הסרט האישי ביותר, לא מעט בזכות
דמותו של השחקן בריאן דגהי, עצוס-המימרים ורב״ההבעה.
החונק בהודו
שחקנית מקליין
לישראל בפברואר
נרינסלד. בתפקידים המובילים
ריטח,
י1ם ף
יוסי סולק, ניסים עזיקרי, סאלים דאו,
לבנה סינקלשטיין וגאולה גוני.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

עד אשר הופיעה בעתונים הידיעה על
היעלמה של שושנה וקול ישראל שידר בקשה
לחפש אותה .״אנחנו מ כרחים ללכת
למשטרה,״ פסק זכריה .
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

״נמצה את כל האפשרויות המדיניות,״
כלשון־הזהב של גולדה ).כלומר: נכריז בקולי־קולות שישראל לא תוכל להתקיים ללא
100 מיליון קוב המים שהערבים מסוגלים לגזול מאתנו, מעבר לתוכנית ג׳ונטטון.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.
• ל או רן הגבול הישראלי—ירדני י היו שינויים קלים. ישראל תקבל את איזור
לטרון ואת קלקיליה, וישראל מו סרת לירדן שטחים ריקים מסויי מי ם ליד חב רון.
• ירושלים תישאר מאו חדת, בידי ישראל, אך ללא פרבריה.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בל מאזין ידע: אלה יודעים מה הם רוצים.
שם אין שום פיקפוק.
ואילו הקול הישראלי דמה לאקדח־פקק.
ובל מאזין ידע: ישראל אינה יודעת מה היא
רוצה, ולבן אין ערך למה שהיא אומרת, ורק
כסיל ישליך עליה את יהכו.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 45
טקסט · תמונה · PDF

הסרט הישראלי וסרט אמריקאי בשם
שושנת פרא. השושנה זכתה בשני
קולות, הישראלי בעשרה. כשחבר
אחד הציג פתק לבן, כי לא ראה אף
אחר משני הסרטים הללו.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ישראל מממנת את החזקתו. אולם אץ זה
שטח־שיפוט קל ישראל, ואין החוק הישראלי
חל שם.
למעשה זהו מעין חלל ריק, שבו שולט
דיקטטור צבאי בחסות של ארץ שכנה.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

זה עתה פירסם עתון זה מאמר שנכתב
כלי בל ספק בהשראת המטב״ל, ושבוונתו
הברורה היא להצדיק את סירובו של המטכ״ל
לספק נשק קל לישראל. מאמר פוקח־עיניים
זה מועתק במלואו ומוגש בעמוד זה לקורא.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אם אחרי שבע שנים
ארוכות של שלטון ישראלי, בו אפשר היה
להשתמש בכל אמצעי התעמולה, ההסברה ו־השיכנוע,
אין מדינת ישראל יכולה להשתלט
על מאתיים אלף ערביה אלא בעזרת משטר
של טרור מתמיד — מה יהיה גורלה של המדינה
בקרב חמישים מיליון הערלים במרחב,
שאינם נאלצים לשמוע את וקול ישראל
והמנותקים מכל אפשרות של מגע חברתי
ושיכנוע אישי?
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בגלל מורשת העבר, יש לנו בזירה זו השפעה גדולה יותר מכל מדינה ואומה אחרת.
הקול הישראלי יכול להשפיע בגרמניה יותר מכל קול אחר.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

.״ 83 מדינות הצביעו
בעד, שלוש המדינות הפאשיסטיות (פורטוגל,
ספרד ודרום־אפריקה) הצביעו נגד, ואילו
צרפת ובוליביה נמנעו.
כך נקבע ברורות, כעזרת הקול
הישראלי, כי כל המספק נשק
״בחוזה בין תע״ש לבין מפעלי פ.נ.