חיפוש: "קול ישראל"
נמצאו 2,559 תוצאות (מציג 2,351 עד 2,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 79
למר־מוהר יש בן ושמו אלי מוהר, שהוא מגיש תוכניות מוסיקה בידורית בקול ישראל ובגלי צה״ל, שבהן הוא נוהג לשבץ משירת אביו, מבלי להניד עפעף או לראות בכך פגם.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 55
יחד עם זאת אמר קינן שיש ברצונו לחזור לעבודה במערכת הארץ, ׳למדורו עוזי ושות׳ .אלא שישנה מניעה: התנגדותו המוחלטת של עורך ׳ובעל ה־עיתח גרשום שוקן. בשיחו בקול ישראל הסביר השיפוע רפאל קלצ׳קין כיצד הצליח לגלם רמזת של חתול במחזה הציפור הכחולה: הוא שוטט בלילות, עקב אחרי חתולי הרחוב, למד את תנועותיהם.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 30
מאחרי המיקרופון פאר ד״סיירת לב־ארי״ העיקור ההדרגתי של תפקיד מנהלת מחלקת־התוכנית בגלי־צה״ל, עדנה פאר, והרחקתה מתפקידה בגל״ץ, הנראית כסופית, עשוייה להחזיר אותה למקום־עבודתה ך יזודח_ בקול ישראל. פאר היא עובדת־רש־ת בחופשה.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 18
מישהו בנגמ״ש שלו פתח את הרדיו והם שמעו חדשות מקול ישראל. ברדיו אמרו, שמטרת המיבצע היא 40 קילומטר מן הגבול הבינלאומי, והם ידעו שהם נמצאים כבר 70 קילומטר בתוך לבנון.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 47
הוא גייס לעזרתו את מכשירי־הקשר של עמיתיו כקול־ישראל ובגלי צה־ל, כדי שיודיעו בבהילות למישרד־הטלוויזיה הקרוב(בחיפה או כהנא באחד המחסומים, צילמו אותו, חזרו לכפר והספיקו לצלם את המערכה השלישית של הקרב — צגלומים יוצאים מן הכלל — בזכות אומץ־ליבם.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 39
קאופמן, שחברתה, פירסום או־קיי נקראה כך על שם ראשי־התיבות של שמה, התגאתה בעובדה שלקוחותיה שמרו לה אמונים עשרות בשנים ושהיתה זאת שעמדה מאחרי סיסמת־הפירסומת הראשונה בקול ישראל, כשאופשרו שידורי פירסומת ברדיו: לא טעית, זהו ויטה!
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 38
רק ד א רווק מילי מ טר ף* ירושלים ביק ש חידונאי בקול * ישראל לדע ת מה היא המילה הארוכה ביותר בל שון העברית, הודיע שהתכוון למילה מ מטר ה, שאפילו כא שר שומטים ממנה את האות הראשונה ואת האות האחרונה שלה, עדיין נשאר ממנה מ טר, נ אלץ לחזור בו, משהגיע לביתו ובנו הצעיר העיר לו, כי לפי אותו איפיון, המילה ק מי ל ה היא עוד יותר ארוכה, כי כאשר שומטים ממנה את האות הראשונה ואת האות האחרונה שלה, עדיין נשאר ממנה מיל.
גליון 2309 (2 בדצמבר 1981), עמוד 64
.״ י• הקריין אפרים אבא, בפתח מה דורת חדשות בקול ישראל :״הרי החדשות וסליחתו תחילה.״
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 26
הוא רואה בו לוחם כמוהו — וכך אמר קצין צעיר, אלמוני, שנשאל על כך ביום השני של הלחימה בקול ישראל. אהבתי אותו. אם אתם רוצים לדעת אם מישהו היה חייל קרבי או לא.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 61
.״ הכוונה היא למסרים הרבים שקיבלו כתבי מבט מחבריהם בקול ישראל, על אופי עבודתו של קרפין. באחת מישיבות־הבוקר הבהיר קרפין לכתבי מבט ששני כתבים נמצאים על הכוונת שלו.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 6
ומסר בשמה הודעה בגנות אש״ף, ששודרה בקול ישראל. בבדיקה שנערכה לאחר מכן, לא הודה איש שמסר את ההודעה.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 69
בישיבה זו נתגלי קרע מוחלט בין שני לבכירי הפניות של אנשי גלי־צה״ל הטלוויזיה היו לפי הסדר הבא: יכין ולדן שילון -שניהם מנהלי חטי- בת־החדשות בעבר, ליאיר אלוני — האחראי על הסרטים התיעודיים, ששימש בעבר מנהל חטיבת־החדשות בקול־ישראל והוא איש גלי־צה״ל לשעבר. לחיים הישיבה האחרונה של הוועד־המנהל של כאשר יצאו השלושה מהפגישה עם לפיד, אמר סער ליבין ולניסן :״אמרתי לכם שאני בעד הנושא הזה !
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 42
ששת נוספות רק לטכנאים בקרב הכתבים בקול ישראל נשמעו לאחרונה , תלונות על־כך שכתבי הטלוויזיה מקבלים!
גליון 2546 (18 ביוני 1986), עמוד 34
יש רק 1יליד ברלין, הגיע למישרתו הבכירה אחד — פקד מישל חדד.״ אחר מילוי שורת תפקידים בקול ישראל, מקריין עד כתב הרדיו באו״ם, עם הפסקה אקדמית קצרה (מזכיר לאור הירח ״את היפה, שלא מחפשת יופי, שיש לך חוש־הומור וגם אופי,״ הוא כותב 7777/0 מרצה אלמוג ע הפסקה קלה החברה הישראלית להיסטוריה) ,נושא אליו שב אחר פרישתו מן הרשות — כמרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים.
גליון 2501 (7 באוגוסט 1985), עמוד 18
כל מי שמדבר על עונש־המוות כאמצעי לדיכוי טרור ־ כדאי לו לשמוע את השיר הזה. אני מוכן להשאיל אותו לקול ישראל. מי הרג את סדיאל זה היה סתם סרט־מתח.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 35
בין השאר מוזכרים שמותיהם של גבי גזית, שדרן־הרדיו ואחד ממגישי התוכנית יש עניין בקול ישראל, יעקב אגמון, מנהל בית־לסין, העורך ומגיש תוכנית ראיונות שבועית בגלי־צה״ל בשם שאלות אישיות.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 4
את המצחיק שבצירוף המיקרים הזה ראה מייד הפיזמונאי ח אל־מגור, שהגיב על כך בתוכנית הבידור שלו בקול ישראל וצוטט בגליון השלם הזה שהופיע השבוע לפני 25 שנה: ״בהביטה מציגיס עכשיו דירה להשכ רה /ויש אומרים שצוחקים בה שעתיים.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 9
כלי־התיקשורת האמריקאים, הזקוקים מדי יום לקול ישראלי, עטו על המציאה — ישראלי אמיתי, גיבור אותנטי, המדבר אמריקאית מושלמת, סופרמן מן הסרטים, בעל הופעה של רמבו וכישרון תיקשורתי עילאי.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 31
אל־אסד מוסיף כמה פרטים :״חלוקה והפצה של כתבי־עת מצריכה אישור מיוחד במימשל הצבאי, לרבות יריעות שצוטטו מקול־ישראל; ידוע על כ־ 6000 ספרים האסו רים בהפצה: ב־ 20 חודשי האינתיפאדה נעצרו 60 סופרים 3000 :איש הוכנסו, ללא כל הנמקה, למעצר מינהלי. 22 שנה אחרי הכיבוש ושנתיים לאחר תחילת האינתיפאדה ולמרות כל הסבל, הפצועים, ההרוגים, המגורשים, עדיין לא מודעים בישראל למתרחש.״ הסופר יורם קניוק מודה שנראה לו קצת מוזר שיותר אנשים מוכנים למחות על איוולת מאשר אלה המוחים כנגד העוול: יותר אנשים מתקוממים על קיום צנזורה ועל איסור קריאת ספרים בשטחים הכבושים מאשר על עצם העובדה שבני־אדם יושבים בכלא ללא מישפט.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 2
המונח העיקרי — חללית — נתקבל בציבור כמעט אוטומטית, במקום המונח המגוחך ״ספינת־חלל״ ,שקול־ישראל עדיין דבק בו. קשה היה לקבוע שם לטיים־החלל.
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 18
עכשיו היא הגיעה אפילו לישראל. ״אני יודעת שלא יהיה לי קל בישראל,״ היא אומרת .״אני לא מאשימה את הישראלים.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 17
. • נציב המנגנון דוד רוזוליו, בסיומו של דיון בקול ישראל על הנושא האם הביקורת הציבורית בישראל מספיקה ויעילה :״אנחנו רק מבקרים את הביקורת!
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 12
גם הפעם ר-יתה בפי אנשי־השילומים תשובה מתחמקת :״אל תשכחו שאין אנו חופשים להחליט כרצוננו: משרד המסחר והתעשייה הארץ השבוע בקול־ישראל, יום ו׳ ,ב׳ חשבון תשס״ו (דבר־השבוס).
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 13
בערב ההצגה היה ווגמאן בתפקיד ומשנוכח לרעת שאחד השומרים עזב את העמדה והלך לחדר האוכל כדי לחזות בהצגה, פתח יהלי ביריות באוויר, הזעיק את הקיבוץ כוי לתפוס את השומר בקלקלתו מרים תמיר, הקריינית הפופולרית של גלי צה״ל, תעבור לקול־ישראל, שש תנהל תבנית בידור חדשה המחזאי יורם מטמור גילה כי את מחזהו של מקיאבלי לה מנדראג לה, אותו עיבד להצגה בשם נחטוף אותו בשקט, פילח מספריית תיאטרון חבימח.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 8
בעלו היה חיים הרמן כהן, היועץ המשפטי לממשלת ישראל, שהתווכח בקול ישראל על הצעת־החוק שלו לכבילת העתונות.
