חיפוש: "קול ישראל"
נמצאו 2,559 תוצאות (מציג 2,251 עד 2,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 17
השלושה הם: מנחם הורביץ מקריית־שמונה, העובד עבור הארץ, חדשות, גלי־צה״ל וחמישה כלי־תיקשורת נוספים, שימעון(.שימי״) וייס מדבר, בן קיבוץ אפיקים וכתב־הרדיו המוכשר חיים הכט מטבריה, העובד בקול־ישראל. הראשון הוא חובש כיפה, ולכן אכלו כל השלושה בלונדון רק במיסעדות כשרות.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 59
הפתעת ארידור • למפיקי פעמי המיזרח, המופע המשותף לקול ישראל ולטלוויזיה הישראלית, ששודר בשידור־חי בטלוויזיה.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 69
חוגג רפופורט יועץ תיקשורת במילחמת־העולם השנייה, כתב בהארץ, היה מבקר במעריב, עבד בקול־ישראל, היה שליח־עליה בארצות־הברית, ניהל את אגף ההסברה ויחסי־הציבור של ההסתדרות המדיצינית הדס ה ועתה הוא יועצו לענייני־תיקשורת של ראש עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל פלד.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 52
״ • בירושלים הוקלטה השבוע תוכנית בידור חדשה, בעריכת אמנון אחי־נעמי, שתשודר בקול ישראל בשם יותר טוב נוכולם. ההקלטה נפתחה בשיר שכותרתו אהבתו של חבקוק הג׳וק, שלא התקבל בהתלהבות יוצאת מגדר הרגיל מצד הקהל.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 21
אחרי ש״המישמרת הצעירה״ של מפא״י שבקה חיים לכל חי, תוך ויכוח רעיוני סוער בץ חברי המישמרת ופוליטרוקים מיפלגתיים שמונו בקול ישראל. פרט לחרזן דן אלמגור, המתאים את עטו וחרוזיו לכל מיפלגה, סיעה, עיר, חיל, קואופרטיב, חברה מיסחרית או ראש של עיריה אדומה — ובלבד שלצ׳קים יהיה כיסוי — הרי כל שאר פרנסי התוכנית ואבותיה הם מן הוותיקים שבסופרי הבימות הזעירות: עימנואל הרוסי, הלל אביחנן, יהושע בו״יוסף ויעקב אורלנד, כולם אבות־אבותיו של המטאטא המנוח.
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 20
הכתבת אילנה דיין הצליחה להביא, בשידור חי, בלעדי, את דיברי שרון, מלישכת שר־החוץ. לעומת זאת הפתיע שימעון שיפר מקול ישראל את עמיתיו בגל״ץ כאשר פתח את מהרורות־החדשות ביום הרביעי, בשעה 7בערב, בידיעה שפרס הודיע על פיטוריו של שרון מהממשלה.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 13
״אין ברירה,״ סיכם אבריאל .״נפנה בקול ישראל לאזרחים להצטופף בדירותיהם ולאכסן את העולים במשך כמה ימים.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 3
ההחלטה לצנזר את אירועי המועצה הלאומית הפלסטינית באלג׳יר ופיטוריו של דויד גרוסמן ממחלקת״החדשות בקול־ישראל עוררו הש בוע מהומה רבתי. יש מי שאומרים שהה נ חיו ת שהעביר אורי פורת, מננ״ל רשו ת־השידור, אי- נן מהוות חריגה.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 14
החי קור שדי ף« ירושלים, לימד ח״כ הר־ ^ צ ל ברגר סניגוריה על קול־יטראל בויכוח שנערך על שרות זה בכנסת, סיכם בפליטת־פה ״טובת המדינה היא שקול־ישראל ימשיך לשמש שרות מפלגתי.״ ליקוי החמה ך • תל־י אכי ם, בשעת תרגיל Jהג״א שנערך בחצות הלילה, הובא לתחנת־איסוף נפגע, שנשא על חזהו שלט ״נפגע ב־מכת־שמש״.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 17
״כמו שאתם רואים אותי,״ אמר השחקן גבר,־ד,קומה (למעלה מ־ 180 סנטימטרים) ,״הרגשתי את עצמי כננס ליד הכושי הענק (שגובהו למעלה מ־2 מטרים המשורר אורי צבי גריג־פרג מצפה להשלמת יצירה נוספת: ילדו הרביעי תוך חמש שנים התקליט ארוך־ הנגן הראשון מתוצרת הארץ, המכיל שמונה שירים של שושנה דמארי נשלח בין השאר כמתנה לראש־ממשלת בורמה או נו, שהזמרת (ושירחה) מצאו חן בעיניו בשעת ביקורו בישראל צורתו־ד,שמירר,־בסוד של מטוס הסילון האמריקאי החדיש ביותר, הנקרא מארילין מונלו על שום גיזרתו הדקה וד,מעוגלת, פורסמה השבוע ללא רשות משרד ההגנה האמריקאי על־ידי עיתונאי שלא יכול היה עיד להתאפק פאול מוני, שתקן הקולנוע היהודי האמריקאי שעבר מן הבד לבמה, נאלץ לעזוב השבוע את תפקידו רב־ההצלחר, במחזה רש את הרוח: בעינו השמאלית נתגלה גידול ממאיר והיה הכרח להוציאה מאזינים חדי־שמיעה יכלו להבחין השבוע בקולה של קריינית חדשה בקול־ישראל: היתר, זאת רחל ברדור, אלמנתו של אחד מנוסעי המטוס שהופל !
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 8
סיכסוד סמכויות בין משרד החוץ, ו^וחר-אי ל- שידוריה אלה, ובין משרד ראש 1הממשלה האחראי לקול ישראל, עשוי לבטל את ׳עילותס של מישדרים אלו* הסיכמוך מצטמצם עתה לנקודות, סינזזליות, אולם הוא עלול להתפתח ולגעת גס בתוכן השידורים.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 4
כשבאה אליו הבשורה שחישמלה את העולם, סירב להפסיק את חופשתו, לחזור ירושלימה. הסתפק בהקשבה לקול ישראל. בהעדרו התכנסה הממשלה לישיבתה הרגילה, בהנהלת לוי אשכול, השקוע בעניני תוספת־היוקר.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 23
אבל כשבא מישהו מישראל, הם שואלים מה נשמע בארץ. חוץ מזה הם מקשיבים לקול ישראל, הנקלט בקפריסין קצת יותר טוב מאשר בתל־אביב.
גליון 1465 (5 באוקטובר 1965), עמוד 11
עתה מתבטאת התעמולה האנטי־עצמית של המפלגות בעיקר בקול־ישראל .״יומן־הבחי־רות״ של הרדיו. המטיל חרם כמעט־טוטאלי על הכוחות שמחוץ למישטר, משיג בכך מטרה הפוכה: הוא מפגין את שותפות כל המפלגות הישנות במישטר הקיים.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 18
.״ • הפרופסור יעקוב טלמון, בודי- כוח בקול ישראל :״עם קום המדינה פורקו כל הצבאות הפרטיים — ההגנה של מפא״י, הפלמ״ח של הקיבוצים, האצ״ל של הרביזיוניסטים וצבא־השמיים של הדתיים.״ • המחזאי פרידריך דירנמאט, בשיחה עם מבקר־הקולנוע יוסף שריק :״במשך אלפיים שנות סבל בלתי־פוסק ואי־צדק, נעשיתם, אתה היהודים, מיליונרים.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 9
ועדת עורכי העתונים היומיים, שלחמה בעבר בהצעת־חוק זו, ואשר עמדה על סף התפוררו ת ב שבוע האחרון, בעקבות אותה פרשה, החליטה להמשיך ולהתקיים ב מ תכונ תה הנוכחית, בין השאר, כדי שתוכל להפעיל לחץ מאורגן נגד הצעות־חוקים מסוג זה. 9תיתכן מרידה בדיתי־מוצהרת של כמה מעובדי שרות השידור. כמה מן העיתונאים העובדים בקול ישראל מתמרמרים על תכתיבים מערכתיים, מצד הנהלת השרות.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 23
שני היריבים לא החליפו ביניהם מילה, גם נשותיהם לא. י • ידיעה ששודרה בקול־ישראל בשבוע שעבר לא נתנה מנוחה לאחד המאזינים מתל־אביב.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 19
הפיזמון כתוב בסיגנון המבטיח לו שלא יושר לעולם בקול־ישראל. לדוגמא: ״אנחנו שלושה בחורים אמיצים /וגם בריונים גדולים /אנחנו רוצים, אנחנו רוצים / — רוצים אבל לא יכולים ...אם לנו קורצת דוכסת /אין כוח לקפוץ למרפסת / רוזנת שירים לנו שרה /אבל במגדל שם היא גרה /אחת מטרוניתה ליטפנו /אבל את שרירנו עייפנו /נכנסנו לבסוף לבור־דלו /לחטוף קצת שינה לעזאזלו!
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 19
.״ • יעקכ כן־הרצל, שדרן ועורך־תוכניות בקול־ישראל :״הרכילות של השנה היחד. פרשת פרופיומו, ומה שמעניין אותי לדעת הוא חלקו של הלורד אסטור בכל הפרשה.
גליון 1326 (6 בפברואר 1963), עמוד 15
.״ —#״״הפזמונאי דירי מנוסי, בתוכנית תן כותרת בקול־ישראל, בתשובה לשאלה ״כיצד היית מגדיר שוחד צריך לחפש במילון של גור!
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 22
זה שיר מוצלח מאד מבחינת שירה והייתי מוכן לקרוא א־תו בקול ישראל. לשאלות התביעה, השיב פיטר פריי : ״העברית שלי חלשה ולכן לא אוכל לתרום את ביאליק.
גליון 1276 (21 בפברואר 1962), עמוד 7
בצורה זו, כשאבדו הסיכויים הקלושים להחזרתו של יוסל׳ה והסב שסרקס סרב לשדר בקול־ישראל קריאה לחוטפים לשחרר את הילד, אלא אם כן יבטיחו לו להשתחרר מהכלא ושלא יוחזר עוד לשם, התחזקו ההשערות שיתכן והחוטפים אינם מחזירים את הילד לא רק משום חשש מנקמת החוק, אלא פשוט מפני שאינו עוד בידם.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 14
בעקבות התערבותו האישית במהדורת חדשות השעה תשע, בקול־ישראל, תבע ממנו השבוע עורך דבר, חיים שורר להתערב בצורה דומה להשתקת השירה המודרנית של צעירי המשוררים בישראל, שאינה לדעת שורר אלא ״..מלל ולהג ללא שירה וללא הגיון וללא עמקות וללא משמעות בכלל, חוץ מכרכו־ריס מתמידים של המחבר סביב עצמו או של המחברת סביב עצמה וסביב צרכיה הפיסיים שיעור מזהיר ביחסי־ציבור ניתן לקהל המשתתפים בסימפוזיון לשלום ישראל־ערב, שנערך השבוע בתל־אביב.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 9
הידיעה על מועד החלפתו נמסרה לו בצורה מדהימה: מתוך שידור החדשות בקול ישראל. כאשר, ערב פרידתו, העניק ראיון לכתב הבוקר יוסף עברון, קבע כי בן־גוריון השפיע עליו מאד, יחד עם מנהל בית־הספר הריאלי לשעבר, וינגייט, קרומוול ושאול המלך.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 7
יחסים מרחביים מגן *שראד בשביל האזרח הישראלי הממוצע, הניזון מקול ישראל ומהצהרונים ,״הרודן המצרי״ הוא האוייב מם׳ 1של ישראל.
