גליון 2583, 4 במרץ 1987, עמוד 30
בורג, יליד גרמניה ובנו של
סוחר־יינות, מסתפק כיום, חודשים אחדים
אחרי פרישתו מן הממשלה, בשני
תפקידים ציבוריים: נשיאות תנועת
המיזרחי העולמי וחברות בוועדת החוץ
והביטחון של הכנסת; ממשיך בעיסוק
רדיופוני, שבו החל לפני 20 שנה —
שיחה שבועית בקול ישראל, ביידיש,
על פרשת השבוע ומצליח להתפנות
יותר מבעבר לאחד מתחביביו הנכבדים:
קריאת ספרי־בלשים.
גליון 2693, 12 באפריל 1989, עמוד 40
כשפרש מצה״ל, הפך מנהל מחלקת־המוסיקה
במישרד־החינוך, ולסגן מנהל
מחלקת המוסיקה הקלאסית בקול ישראל,
בראשותו של מרק לברי.
זוג השחקנים טובה וחיים פרדו,
שחזרו מביקור באמריקה בתחילת
, 1951 סיפרו למירון שצאנה, צאנה
־ הפך שם ללהיט, ושבכל פינה ובכל
׳הזדמנות משמיעים את השיר.
גליון 673, 19 בספטמבר 1950, עמוד 7
בתוך תריסר הבדיחות בנוסח קנטיר
על ישראל (דב יוסף, צנע וכו׳) שמעתי
דבר מענין על שיחתו עם ראש הממשלה.
״אמרתי לו (לבן־גוריון) כי ״קול ישראל״
אינו שווה הרבה, וכי ישראל איננה אנגליה,
אשר בה מכסה קופת המלוכה את הוצאות
אדי קנטור
,3ע־נ• \דול השנוררים
אשר ראה, שמע והבין אדי קנטור
בביקורו במדינת ישראל עלול, כמובן,
לענין בראש וראשונה את הקהל באמריקה.
גליון 972, 31 במאי 1956, עמוד 6
הממ שלה
מספר פקידים בלתי־רצויים, עו מדת להתבצע בקרוב.
מלחמת העצבים
• שידורי קול־ישראל יקוצצו. אם ה ת רגיל להאזין ל שידורים אלה
עד ח צו ת, תצט רן להתרגל שוב להפסקתם עם מהדורת החד שות האחרונה,
ב שעה 11 בלילה.
גליון 942, 3 בנובמבר 1955, עמוד 9
״
פרצה גאולה בצעקה לעבר היומנאי במשטרת
הר־כנען, כשהיא פרועה ובוכיה ובגדיה ממורטים
וקרועים*
״שמע, יא־חביבי פתחה גאולה בקול
בוכים בפני הקצין החוקר ,״נסעתי בטרמפ
נם לא כדי למסור פריסת שלום משודרת
על גלי קול ישראל לאשתו וילדיו במצרים.
דעתי על עבד אל-נאצר
ך• חדר השלישי שכב צעיר חייכני, בעל
2שפתיים כושיות עבות ושיער מקורזל.
גליון 951, 5 בינואר 1956, עמוד 9
זו תנובה, שנתקבלה כשותף בניצול הזכיון.
ה ר שי מ ה[
״קול ישראל״ שידר השבוע
את סיפורו של מוכר הפלאפל
שתרם את כל חסכונותיו
לשיכון 750 ,ל״י, ואת סיפורו של גיבור
ישראל, נכה המלחמה, שתרם את גימלתו
החודשית, למשך שנה שלמה.
גליון 933, 1 בספטמבר 1955, עמוד 7
כדי לקנות יתרונות חולפים מידי צרפת
(ראה להלן) ,העמידה את עצמה בגלוי בשד
רת אויבי החרות המרוקאית. קול ישראל
כינה ברוב המקרים את נושאי המרד של
מרוקו בשם ״כנופיות טרוריסטים״ .בזירה
העולמית הופיעה ישראל כבת־בריתו של
המשעבד.
גליון 901, 20 בינואר 1955, עמוד 9
האורחים
נתקבלו בביתו של העתונאי הדרוזי הצעי־,
כמאל מנסור, סופר קול ישראל, שקעו בשי־חת־רעים
עם זקני העדה הדרוזית, שנאספו
במקום, כאשר פתע פנתה ארית סמרסקיל
אל מנסור, שאלה בקול חד :״היכן אשתך?
גליון 961, 15 במרץ 1956, עמוד 8
השמצת השופט
בגליון האחרון הזכיר העולס הזה
( )960 את מאמריו של זאב לקוור, הפרשן
המדיני הרשמי של קול ישראל ושופרו
הרגיל של משה שרת, שהשמיץ בחוץ־
לארץ את השופט בנימין הלוי, טען שהלה
פסק נגד קסטנר כדי להתנקם בממשלה
שלא העלתה אותו בדרגה, ושפירסם את
פסק־הדין במזיד ערב הבחירות.
גליון 1065, 26 בפברואר 1958, עמוד 9
באולם
ימק״א בירושלים שרה להם מקהלת קול
ציון, בלוויית תזמורת קול ישראל, ארבעה
שירים. הם היו צריכים לבחור אחד מארבעת
השירים הבאים:
• עורו הרים, ירדן וים /כי בא
עורכם מדור ודור /שמחו גאולים בעם /
ורונו נא את שיר בשירם לעשור/ .
גליון 1057, 1 בינואר 1958, עמוד 5
היד
השחורה של קבוצת־המנהלים ירוה על עור־
זה דיון על
כהלכה.
פן. קול ישראל סירס ללא בישר, את הודעותיהן,
צירף להן פירושים לגלגניים והסברות
משמיצות של משרד ראש־הממשלה — כסי
שנהג במשך שנים נגד חוגי המורדים ב־שלסון־קבוצת־המנהלים.
גליון 1008, 6 בפברואר 1957, עמוד 7
כי לא היה לי כל מקור אחר לשאוב
ממנו ידיעות מוסמכות יותר. כמובן, ידעתי כי קול ישראל משדר בערבית, אולם הרדיו של
היחידה היה בחדר האוכל של הקצינים, ואיש לא העז לפתוח איתו בקביעות על שידורים
אלה.
גליון 1030, 10 ביולי 1957, עמוד 19
העולם הזה 1030
מכתב שנתקבל מממלא מקום מנהל שרותי
ההנדסה־׳רדיו, מדי;ת ישראל:
״אחד המאזינים לתכניות קול ישראל בשבדיה
מבקש חבר להתכתבות מישראל.
גליון 1027, 19 ביוני 1957, עמוד 4
חשובה בעצם העובדה ששום הודעה כזאת
לא שודרה, היתד, עובדת־האם שגרמה
לכך: אין בממשלת ישראל אף משרד המסוגל
לחשוב על מערכות המאבק הרוחני, ואף
לא אדם שזה תפקידו.
קול ישראל נשמע בארצות רבות — אך
לא בין הנילוס והחידקל.
גליון 983, 15 באוגוסט 1956, עמוד 11
המבריק ביותר בין ארבעת חברי הצוות בניסוחים קולעים הוא
שלום רוזנפלד, סופר מעריב (למעלה משמאל) .חברו למקצוע, כתב הבוקר
גבריאל צפרוני (למעלה מימין) ,הוא מן האנשים שנולדו עם התכונה הנדירה
לעורר צחוק בכל פעם שיפתחו את פיהם, ויהיה אשר יהיה תוכן הדברים.
אמנון אחי־נעמי, איש קול ישראל (למטה משמאל) ,הוא בעל האימרות
המפולפלות ביותר בנוסח צרפתי׳ ובכל תוכנית חייב העורך להשמיט אחר
כך כמה מהערותיו בענייני נשים.
גליון 991, 10 באוקטובר 1956, עמוד 8
הוא החליט להנחית את מכת־המוות על ראש קרבנו: קול ישראל
וכל עתוני המדינה פירסמו את הודעתו הרשמית, המאשימה את שטיינברג בעבירה פלילית,
בהתרועעות שלא לצורך עם עבריינים.
גליון 1460, 1 בספטמבר 1965, עמוד 13
.
• הדובר עצמו התקשר עם העתונים, תבע מהם לפרסם
את ההודעה במלואה, תוך ציון שמו. למחרת בבוקר שידר
גם קול ישראל את הידיעה — למרות שהוא מסרב להזכיר |
את הרשימה בכל דרך אחרת.
גליון 1463, 22 בספטמבר 1965, עמוד 6
כמישור הממשלתי עצמו הגבירה ממשלת אשכול
את שיעבוד השרותים הממלכתיים לאינטרס מפלגתי
הרחקת אנשי פן־גוריון לא היתה אות ל•
דמוקראטיזציה ולדה־פוליטיזציה של המנגנון,
אלא להיפך: למינוי שורה של אנשי־בן־בן,
משרתיו של איש אחד.
קול־ישראל נוצל ללא־בושה כמכשיר פרטי של אשכול.
גליון 1458, 18 באוגוסט 1965, עמוד 20
הוא סיפר, כי
בארוחת־צהריים במלון הולימד בירושלים,
בנוכחות 40 נציגי המכון הבינלאומי לעתו־נות,
הבטיח סגן ראש הממשלה, כי החוק
לא יוגש לכנסת. יומיים לאחר מכן ביטל
קול ישראל תוכנית שנועדה לדון בחוק
זה, בהסבירו כי התוכנית אינה עוד אקטואלית.
גליון 1487, 2 במרץ 1966, עמוד 16
זה לא השפיע, כמובן, על יומוני
מפלגות הקואליציה, שניפחו והגזימו את
מימדי ההתנדבות־מלמעלה, כדי ליצור אווירה
מתאימה להמשך הנידוב.
הגדיל לעשות קול־ישראל, שדיווח בהרחבה
על ״גל הוויתורים״ .הוא הודיע,
למשל, כי עובדי היהלומים בנתניה, עיר
תעשיית היהלומים של ישראל, וויתרו על
חלק משכרם.
גליון 1487, 2 במרץ 1966, עמוד 17
אייבי ומעריציו כ״הילטון״
״אמרתי להם: שלום ולהתראות!
קול ישראל. שמעתי את ההודעה, שכאשר
אשוב — יאשימו אותי ויעמידו אותי לדין.
גליון 1480, 12 בינואר 1966, עמוד 21
השבוע נפתח בה הדיסקוטק הראשון,
פוס פוסטק, בהנהלת איש קול. ישראל דן
כירון ואברהם ג׳אנה, הידוע יותר בכינוי
סורמללו הגדוד • .שומרי הארמון
המלכותי היודני, יתייצבו בסוף החודש בפתח
אחד הבתים שברובע מועדוני־הלילה
ביפו.
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 9
כאשר נשאל על־ידי סופר
פרלמנטרי, אחרי מינויו, איזה ספר הוא קורא ברגע זה,
השיב :״דרכים לוהטות של הדסה מור״ .למחרת רואיין
על־ידי קול ישראל, נשאל אותה שאלה עצמה .״זה עניין
פרטי,״ השיב, כדי לא לסבך את עצמו בסיפור־הרכילות
הלוהט ביותר של מדינת־ישראל.
גליון 1366, 13 בנובמבר 1963, עמוד 11
יוסי גודארד, עורך תוכניות לנוער ב־קול־ישראל,
שקע בחקר תולדותיה, העלה
מתוכם את דמותו של יוסף לישנסקי.