גליון 1281, 28 במרץ 1962, עמוד 16
לאחר שיצחק (״צחי״)
שמעוני נתן את האות, הלכו בעקבותיו
שני אנשי קול־ישראל נוספים: אמנון, ומל
קלר, שהחליטו השבוע להיפרד מנשותיהם
חוש הומור מיוחד גילו שני
ילדיה של הזמרת אכיפה רווה.
גליון 1288, 16 במאי 1962, עמוד 16
אנשים
תרם לבית־ספרו אגף שלם להתעמלות, זכר
גם חניך ביודהספר החקלאי בפרדס־חנה,
משה דלפינר, שעסק לפני שנים רבות
בעסקי משי וירד בינתיים מהארץ, את
חסדי נעוריו — תרם גם הוא להקמת
אגף להתעמלות ולחינוך גופני על שם
אהרון בידם, בבית-ספת עמום
אטינגר, איש קול־ישראל, גילה מקוריות
רבה בבחירת הציוד האישי, אותו לקח עמו
לרגל צאתו לנסיעה קצרה לקפריסין.
גליון 1296, 11 ביולי 1962, עמוד 10
עוד בהיות אידה שוחמכר
בניו־יורק, שידר קול ישראל ידיעה, כאילו
הודיעה כי אינה מעוניינת בשום הליכים
משפטיים, וכי היא רק רוצה בחיסול מהיר
של הפרשה.
גליון 1342, 29 ביוני 1963, עמוד 11
.״
מצבה הכלכלי של משפחת מנקם קשה
גם עכשיו. אבל מאותו רגע בו מסר קול
ישראל על החנינה, והודיע שמנקס ישתחרר
בשישי בנובמבר, שנה זו, השתררה שימחה
בביתה הדל של משפחת מנקס, שמתוכו
נמכרו רוב המטלטלים.
גליון 1343, 4 ביוני 1963, עמוד 17
.״
לעמוס גורדון עצמו לא היה הרבה מה
להגיב אחרי נצחונו הגדול על אחותו, מלבד
האימרה הגדולה שראוי לחזור עליה אולי
בכל מהדורות החדשות של קול־ישראל:
״למוסר יש שתי פנים!״
גליון 1270, 10 בינואר 1962, עמוד 10
הוא קרא על
ההרשעה הבלתי־מנומקת בכותרות הראשיות
של הצהרונים, שמע עליה משידוריו
החוזרים של קול ישראל. מתוך האפילה
הגדולה של הדלתיים הסגורות יכול היה
להסיק רק מסקנה אחת: אם שלושה שופטים
ישראליים קבעו שאהרן כהן ריגל —
משמע שהוכח מעל לכל ספק שאמנם מסר
את הידיעות הבטחוניות שאת מסירתן מייחסים
האזרח הרגיל לא יכול היה לדעת מה
י הכנייזיז
אסדדזז
תולדות צייד הברווזים
הברווז האווילי ביותר מכל הברווזים שנולדו
בשנים האחרונות במוחם הפורה של
שמעון פרם ועוזריו, הופרח בשבוע האחרון:
כאילו העניק עבד אל־נאצר בסיסים
לצי הסובייטי (העולם הזה .)1269 לא זו
בלבד שעורר חיוך אצל כל המצוי בענייני
המרחב — אלא שמקורו היה גלוי לחלוטין,
ושקוף כמו כוונתו.
גליון 1270, 10 בינואר 1962, עמוד 16
השניים, שעדיין מחפשים שם לדואו,
זכו לתשואות נלהבות ולהצעת חוזה לזמן
ארוך מחצקל איש־בסית אדם
אחר הקשור בבעיה של חיפוש שם הוא
אדוארד אליסון, קריין המחלקה האנגלית
של קול־ישראל. לאחר שנשיא המדינה
יצחק כן״צכי פנה לבית השידור
הישראלי בבקשה שכל קרייני התחנה יעברו
את שמותיהם, סירב אליסון לעשות כן, אך
אחרי מאמצי שיכנוע של חבריו לעבודה,
הסכים בתנאי שתתקבל אחת משלוש הצעותיו׳
לפיהן ייקרא: יצחק בן־צבי, דויד בן־
גוריון או משה סנה.
גליון 1610, 10 ביולי 1968, עמוד 25
היחידה שסודרה בכל העסק —
אס כי שמחה, מן הסתם, על הסידור —
היתה הקריינית זוהר אוריין, שנאלצה להחליף
בשלושת הימים הראשונים של ה־שבוע
את ריבקה מיכאלי בתוכנית הראדיו
לעקרת־הבית.
אגב — הנהלת קול־ישראל לא הסבירו!
למה, והמאזינים יכלו רק לשאול את עצמם:
האם רבקה׳לה שוב משתובבת?
גליון 1625, 23 באוקטובר 1968, עמוד 9
שהמלך ידיעות על כך — שמקורן ברובן מירושלים
— מציפות את עיתוני העולם. קול
ישראל נרתם למערכה בכל השפות.
הוא יודע, אומנם, כי כריתת
שלום כזה עלולה להכיא להפלת
מישטרו.
גליון 1580, 13 בדצמבר 1967, עמוד 17
אפשר היה לחשם
מראש שזה יקרה וגס בערד
מתי שזה יקרה.
ועכשיו זה קרה.
״קול־ישראל״ הודיע על זה, באמצע
שידורי־הבוקד.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 10
הכל היו מוכנים להלם.
ובכל זאת — כאטר קרא קריין קול ישראל,
בקול איטי, את שישים־ותשעה השמות,
שם אחרי שם, שם אחרי שם — עבר רטט
בליבו של כל אדם בישראל.
גליון 1540, 8 במרץ 1967, עמוד 23
כפי שהוא
מעיד בעצמו :״הם זורים אשליות שכאילו
יש דרכים חדשות, עולם אחר ורוחות
חדשות, ושצריך לדעת איך לנצל את
הדברים ברוח טובה ופשוטה — לא בנגור־
מוקד משיכה להרבה עסקנים ואוהדי כדורסל.
בין השאר בא לראיינם כתב קול־ישראל,
גדעוןהוד (ראה תמונה: עומד מימין),
שניסה לעודדם ולבדחם • .מה המשותף
בין המפיק האיטלקי קארלו פונטי לבין
יצרן הבגדים היהודי אכרהם הנין ץ הדמיון
החיצוני המפתיע בין נשותיהם.
גליון 1525, 23 בנובמבר 1966, עמוד 7
• היהודי זי ם: מדוע נתנו ליהלומן זה, בפרוטקציה מיוחדת, הנחות לגבי פרעון
החוב של מיליון ל״י שהוא חייב למדינה 7
• הפגנתהסטודנטים: מדוע שידר קול ישראל ידיעות כוזבות על גודלה, כדי
להפחית מערכה 7
• שערורית הפרדסים: מדוע נטעה הסוכנות היהודית פרדסים באדמות בלתימתאימות
ועוד שורה של שאילתות על ביטוח מפני אבטלה ובעיות הסעד, עבודת הרשות לתיכנון
כלכלי, עיקור הלודאות ממשלתיות, בעיות הכביש ובית־הספר בכפר סולם, בעיית האבטלה
בבית־שמש וסגירת מיפעל שמשון שם.
גליון 1547, 25 באפריל 1967, עמוד 23
.״
• העתונאי עמוס קינן, על שביתת
טכנאי קול ישראל :״ובכלל, הדרך היחידה
להבטיח לאזרח קצת שלוות הנפש,
שחרור מדאגות ושקט ברחוב, בבית ומסביב,
היא השבתה טוטאלית של כל השירותים
החיוניים.
גליון 1514, 7 בספטמבר 1966, עמוד 17
רדי1 בנו תאב לו בוסר
פינת הנוער של קול ישראל הכינה מישדר
חביב על גיבורם של יהודי תימן, המשורר
שלם שבזי.
גליון 1151, 21 באוקטובר 1959, עמוד 3
אליהו גביש, חיפה
כרושצ׳וב כירח
עוד על שילוח הילוניק לירח: באותו לילה,
יו הודיע ״קול ישראל״ כי הלוניק עומד
לנחות על הירח, ישבתי לי לתומי על המרפסת,
וכד סתם, מתור הרנל, לקחתי את
המשקפת שלי והשקפתי לעבר הירח.
גליון 1114, 4 בפברואר 1959, עמוד 18
חנה מרון־רכטר, שתשחק בהצגה
זו את התפקיד הראשי, בחזרתה לבמה אחרי
תקופת העורות של שגה וחצי, נרגשת מאוד
לקראת מאורע זה. כאשר באו אנשי קול־ישראל
להקליט קטעים מההצגה עבור תכניתם
ביסות־ובדים, שלחה אותם חנה מרון חזרה
בטענה: אין לי היום מצב רוח להקלטה.
גליון 1125, 21 באפריל 1959, עמוד 6
השבוע נסתבר כי מסקנות הממשלה בפרשה
זו מהוות אסון, החמור אולי שבעתיים.
כאשר הודיע קול־ישראל על העברת שני
קצינים בכירים של צה״ל מתפקידיהם —
האלוף יהושפט (״פאטי״) הרכבי מתפקיד
ראש המודיעין והאלוף מאיר (״זארו״) זורע
מתפקיד ראש אגף־המטה (שהוא, למעשה,
סגן הרמטכ״ל) היתד.
גליון 1136, 8 ביולי 1959, עמוד 5
ממשלה זו היתה יכולה, בין השאר:
• לנתק, לפחות זמנית, את הזהות ביו
מפא״י לבין מנגנון־החושך,
• לשים קץ לתעלולי קול ישראל, המנהל
מזה שבועיים בגלוי ובחוצפה מדהימה
תעמולת־בחירות מפא״יית (כפי שעשה זאת
במשך שנים בהתאפקות קצת יותר גדולה),
• להטיל את מרות הכלל על המשטרה,
• למנוע את השימוש בכספי האומה
בידי מפא״י לצרכי בחירות, באמצעות כל
משרדי הממשלה,
• לבטל את המימשל הצבאי ולאפשר
בפעם הראשונה לערביי ישראל — 11%
מכלל האוכלוסיה הישראלית — להצביע
באופן חופשי לפי מצפונם, דבר שהוא
לבדו היה מחולל שינוי מהפכגי בזירה המפלגתית,
משה
אונא
חינו ך ו תרבו ת
מרדבי בנטוב
פיתוח
מים למשרות מסויימות (כגון שר־החוץ),
אי־רצון השמאל להתקשר עם הימין.
גליון 1100, 29 באוקטובר 1958, עמוד 3
הוא הסבים
לנהל משא־ומתן זה עם ראשי
המרד, אותם האנשים אשר ״קול
ישראל״ והעתון ״חרות״ קוראים
להם ״טרוריסטים״ ו״סובני נאצר״
,ומציגים אותם כגאנגסטרים.
גליון 1086, 23 ביולי 1958, עמוד 4
ללא קבלת
• הדוסים נטלו לידם מיד את היוזמה
רשות,״ הודיע הקריין של קול ישראל
הפוליטית. אחרי ביקור־בזק של נשיא רע״ס
בעיקר החדשות.
גליון 858, 1 באפריל 1954, עמוד 14
מי יכול היה להעלות על הדעת כי ראש ממשלה ירחיק־•
לכת ויצהיר שממשלתו אינה מתחייבת לדאוג לכך וכולי ף
אולם ביום החמישי בלילה הקשבתי לשידור השבועי של
קול־ישראל על הדיון המדיני בכנסת, והנה שמעתי מלה
במלה את ההודעה השלמה של מר שרת: הדנישלה אינת
גליון 866, 27 במאי 1954, עמוד 16
באלפי דירות בארץ סובבו השבוע כפ תורי
מקלטי הרדיו לכמה סנטימטרים ימינה.
התכניות של קול ישראל נבלעו בצליליה
של שפה צורמת אוזן, אך מענינת יותר,
לפחות למשך שעה וחצי.
גליון 814, 28 במאי 1953, עמוד 14
למזלם צורפו לארבע קבוצות
שאינן מצטיינות במי;חד.
משהודיע השבוע קול ישראל כי ישראל
ניצחה במשחקה הראשון את פינלנד, בשני
את בולגריה, ועליה לתחר עוד עם לבנון
ויוגוסלביה ניחשו רבים :״סוף סוף נראה
אותם פעם בגמר.״
כדורגל
״ מכבי ד א שמר עדהסדר ״
צעיר תל־אביבי, חסיד כדורגל מושבע,
שחמק בין גדרות מגרש הכדורגל היפואי
ונכנס ללא כרטיס, נשם בכבדות, שאל בהתרגשות
את הראשון שפגש .