חיפוש: "קול ישראל"
נמצאו 2,559 תוצאות (מציג 1,376 עד 1,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 55
המפיקה הנמרצת דליה גוטמן, הובאה לטלוויזיה על-ידי המפיק חנוך חסון, אחרי שעבדה בקול ישראל. היא ניהלה רומן עם הסו פר יעקב שבתאי המנוח, שהיד, נשוי ואב לילדים, וילדה לו בת.
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 7
ו״קול ישראל״ שידר תכניות־חג ותפילות הועברו מכנסיות ירושלים ונצרת בגלי־האתר של ״קול ישראל״ לכל העולם. משרד הדתות דאג לכל הסידורים הנאותים ומשרד הבטחון פתח למעטים בעלי־רשיון את המחסום שבכביש ירושלים—בית־לחם.
גליון 660 (15 ביוני 1950), עמוד 10
באותם מוצאי שבת קרה ע־ד דבר מוזר . :קול ישראל״ פצח פיו פתאום באיחולים לתיאטרון הקאמרי במאבקו עם מר מוגרבי...
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 18
ד,״אגדה״ שלי, למשל, נכתבה לפני 14 שנה, ומאז בוצעה בהזדמנויות שונות, מהן חמש פעמים ברדיו׳ אולם לנגינת הבכורה שלה בארץ זכתה רק לפני חד־שיים (באחד הקונצרטים של תזמורת ״קול ישראל״) זמן מה אחר נגינה פומבית ע״י התזמורת הסימפונית ביוהנסבורג.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 13
בחסות הצירות הפולנית, ינגנו השלושה גם כצוות למוסיקה קאמרית וגם כסוליסטים יחידים בלוויית תזמורת קול ישראל ותזמורת רמת־גן. תיאטרון היו צ רו תהתהפכו ר.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 17
.״ את טיב ריגשותיו סיכם בהרצאה עצמה, בפסוקים מעין אלה :״הכל מתחיל בקרנו של ק נף ומסתיים ב כ רו בי ת קיבוץ מעוז־חיים, בו ערך חידונאי קול ישראל שמואל (ושיודע לשאול) רוזן משאל על הנושא התרנגול והביצה בהיסטוריה, הכין לזוכה פרם מתאים ז תרנגולת צלוייה על שיפוד.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 18
.33 שירות התגוננות אזרחי ; .35 נשיא קוריאה ; •36 עיסוקו של גיאו־מטר ; .38 הילדים ; .39 מר סבידור ברכבת ישראל .41 1 קול ישראל ; .43 אחת מתפילות היום ז .44 בעל דרגה.
גליון 955 (2 בפברואר 1956), עמוד 17
אינני מציע להנהיג שיטה זאת בארץ. מספיק לנו קול ישראל.״ • המשורר יצחק שלו, במסיבת עיתונאים מטעם שורת־המתנדביס :״פירצה קוראת לגנב.
גליון 893 (25 בנובמבר 1954), עמוד 6
מיכצעישמעאל. משך שעות ארוכות שידר קול ישראל הודעה משעממת לכאו רה: כל ערבי המבקש לקבל בחזרה פקדון שהוקפא בבנק ישראלי, יפנה לסניף הקרוב של בנק ברקליס או בנק עותומן, ימלא טו פס.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 17
.״ ישישה חמה וילד זול חנהמ רון, שחקנית התיאטרון הקאמרי היוצאת השבוע לחופשה קצרה באירופה, זכתה ערב נסיעתה לחודיה מלבבת: לאחו אחת מהצגות הבכורה הבלתי־רשמיות של בעלת הארמון, מחזה של לאה גו לדב רג שיפתח את העונה הבאה, נכנסה לחדר האיפור של השחקנית צופה ישישה, הודתה במלים חמות על הערב, אמרה :״איך האב זיו אזוי גוט אויסגעוזיינט כל כ ך טו בבכיתי העיתונאי דן מה נשמע )7בןא מו ץ, שניהל משא־ומתן עם קול ישראל על כתיבת תוכנית שבועית אך לא הסכים למחיר הירוד, הציע לבסוף לשירות השידור הצעה יעילה וזולה.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 17
^/למרות מה שקרה בלילה שעבר, מיהר ברלינסקי לחזרה על הת בנית החדשה שי קול ישראל הוזמנו לאותו בוקר כדי לבחור קטעים מתאימים לתוכניתם חיבת נוח.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 3
בניגוד למצרים, יש בסוריה שפע של שטחים חקלאיים פנויים, ובניגוד לעיראק אין בה התנוונות עממית שתמנע את ניצולם. ן | אמת כזאת. קרייני קול ישראל, שהודיעו על החדירה הסובייטית ועל התדהמה באמריקה, התאפקו בקושי מלהוסיף בתרועת־שמחה :״אהה, טוב לכם!
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 12
באותו רגע תם הזמן המוקצב לשידור. שעות מספר לאחר מכן הכריז קריין קול ישראל: בישיבת הממשלה אושרה היום הוצאת שבועון הרדיו.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 5
הארץ מיהר לשלוח את כתביו כדי להכניס נימה פרטית לויכוח הציבורי העקרוני, חיבר כתבה סוחטת־דמעות על גורלם הטראגי באמת של אשת קסטנר ובתו האומללה. קול ישראל, שויתר על כל הסוואה, ליקט לו כמד, פסוקים מתאימים טפסק־הדין, סירסר, :קססנר טוהר!
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 15
חעזמז הזה 1062 הכריז אל־אטראש :״האיחוד הוא אסון לישראל, וההוכחה לכך הם התככים שמפיץ קול ישראל נגד מצרים וסוריה.״ מחרוזת בי טול ה כו פ ר השבועון הקהירי אל-מוסאוזר שאל דזדקא ללחום.
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 11
מעבידה, יוחנה רחמי, שתה בחברת קבוצה גדולה של יהודים יוצאי־תורכיה והקשיב לשידורי קול ישראל. לפתע נשמע קולה של מרים :״העבירו את הראדיו לשידור בערבית!
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 19
קנאות ^ קהיר, התפלל קריין רדיו קהיר בשפה 1העברית לאלוהים, שישלח ברקים ורעמים שיהרסו בשנית את אנטנת תחנת השידור החדשה של קול ישראל. מפלגמנסיה ך • רמת״גן, אחרי שכמה מתלמידי גט־ 4נסיה דביר ניסו לחלק בין חבריהם לגמנסיה כרוזים של מק״י, פרצה קטטה בין התלמידים, שהסתיימה כאשר מנהל הגמנסיה הזמין את המשטרה להפריד בין התלמידים.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 15
טרטור המנועים מגיע בבירור לרחוב. נקדימון רוגל, איש קול ישראל, ניגש לשער ׳׳איש לא נהרג!״ מכריז עודך־הדין המצרי עבד אל־נזגיד אל־עזאזי, באזני העתונאים.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 8
אך עוד לפני שנחת המטוס בבירת־צרפת נפטר האב, כשהוא מדבר עד הרגע האחרון על מסיבת־ר,משפחה שתתקיים בשבת בבית. קול ישראל הודיע עוד באותו ערב על האבידה.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 3
בבל מקום ובבל עת, חייכת המחשבה על השלום להתחיל מבראשית, מן ההתחלות. והעלוב של בנין קול ישראל בירושלים כמה אנשים טובים, המשדרים בשפה הערבית.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 16
כבש שלם, סוליימאן אל* יור ש הז עצש־סוד קיצוץ תקציבו של קול ישראל נתגלח לא מזמן, כ״ ש ר ביקר שר־האזצר לוי א ש כו ל במועצה האחרית הגקיל העליון.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 16
נימוקו של שרון: רק תוכניתו תוכל להבטיח הבנה ויחסים תקינים בין שני העמים ח״כ מפא״י מאיר ארגוב, שהשתתף בדיונים הכלכליים של הנהלת הקואליציה, הגיב כך על תוכניתם של הציונים הכלליים להבראת המשק :״התוכנית מבוססת בוודאי על החישובים הריאליים של פרץ ברנשטיין, שאמר לכתב קול ישראל במוצאי יום־הב־חירות כי הוא בטוח שמפלגתו תזכה בשמונה מנדאטים נוספים ואילו לוי אשכול, שר האוצר, פנה בדיון זה בקריאה למפלגות ״להגיש תוכניות כלכליות ולא מצעי בחירות בהגרלה האחרונה של מפעל הפיס, שנערכה בפתח־תקווה, לא וויתר ראש העירייה פנחס רש יש על הכבוד לנאום.
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 8
למחרת היום נדם הקול, ובמקומו שוב בא קולו הילדותי של משרד־החוץ הישראלי. מאזיני קול־ישראל למודי־הסבלנות נאלצו שוב להאזין להודעות ארוכות, בעלי רמת־ויכוח של כיתה ב־.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 10
כאילו אחרי הידברות ביניהם, אי־שם בעמוד . 15 כמעט אף עתון עיברי אחד לא נתן את ההצהרה במלואה. קול ישראל הוסיף לידיעה זיוף בולט. הוא סען שמסמודי גינה את ״הפירסום הרב״ שניתן להודעות בורגיבה בישראל — כאילו הצדיק את התעלמות הממשלה מהן, וכאילו הסתייג מהצהרת הפעולה השמית וגורמים דומים שהעלו את מעשה בורגיבה על נס.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 8
ך* אחד באפריל 1959 אירעה פרשת •*<1״ברוזזי המים״ .כזכור לך בוודאי, שידר קול ישראל, כתוצאה מטעות, הודעות של גיוס המוני של חיל־המילואים, ויצר אווירה של ערב מלחמה.
