גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אותן הדיעות מפיץ אלדד, בהסוזאה קלה, באמצעות
קול־ישראל — שם הוא מופיע לעיתים קרובות כפרשן״
המיקרא, בשעת־השיא של ההאזנה.
גליון 2392 (6 ביולי 1983), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

בניגוד לטלוויזיה הישראלית,
המסתפקת בהקרנת
המישפט על־פי פראנץ קאפקא,
לרגל מלאת 100 שגה להולדתו,
החליט קול ישראל לערוך
סידרת הפקות שנושאן הוא
קאפקא.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

בהחלטה זו של ועדת-הלשון, נוצר
פתח לחזרה על הצנזורה שהוטלה על
קול ישראל ב שנות ה־ ,50 כאשר שירים
כמו הסלע האדום ואנקש נאסרו להשמעה.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

באותו פורום תקפו אנשי הטלוויזיה את
מנהל קול ישראל, גירעון לכ״־ארי,
על כך שהרדיו הביא כמה ימים קודם
לכן את השחיתויות המתרחשות בקרב
עובדי נמל־אילת.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

היציאה ד*.ומודה עול ן ץוד
שדר־הרדיו הוותיק של קול ישראל,
נידעוז הוד, שמעמדו התערער לאחרונה
בגי ש ת ריגול
ב מי סעד הי
את הלילה שלפני המישחק הגדול
בץ בילי־סילאנו ומכבי תל־אביב,
בילה מאמנה של הקבוצה האיטלקית,
דן פטרסון, במיסעדה הסינית שבר־מת־השרון,
כאורחם של אנשי ק מי
צת הכדורסל הפועל תל־אביב, אב רהם
פלדה ופיני להב.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 74
טקסט · תמונה · PDF

כצנלסוז
אנשים
• שר המיטך והתרבות זלמן או ץ ״אגו אולי
המדינה היחידה הממשיכה לרחוש אהדה
לארצות־הברית למרות העזרה שהיא מגישה
לנו.׳
• איש קול ישראל א מנון אדד־נעבד:
•שועל זה זאב השולח פרחים.״
• הפיליטוגאי יוסף(.נץ־׳) וינצקי, בתגר
בה להערתו של דויד בך־גוריץ שהוא מעריו
מדינאי היודע לשמור על האני שלו :״זהו
אניניזם מדיני בגיל הגימגסמיקה.׳
״העולם הזה׳׳1092 :
תאריך3.9.1958 :
אוהבי מרינת־ישראל ׳,לועג כצנלסון לסתירה
הגדולה של שיטה זו :״כשמסיים צעיר ערבי
בית״ספר תיכון ישראלי אנו מסרבים לתת לו
עבודה.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

היא לא התחשבה בעינו הזועמת של
אנשים
• סידרת הקללות שהושמעה בשידור
האתית של התוכנית שלושה בסירה אחת
עוררה את זעמם של כמה מאזינים• הקללה
לסופרים שהושמעה באותה תוכנית מפי א מנ ת
אחי־נעמי (.שתהיה עשיר כמו אלתרמן
ומוכשר כמו אהרון מגד״ג נראתה בעיני הנהלת
קול ישראל כביקורת ספרותית מוגזמת.
אחי־נעמי הוכרח להתנצל לפני אהרון מגד,
ואילו נ תן אל חר מן הקדיש לקללתו את הטור
השביעי בדבר, והסביר מ כי חוש־ההומור שלו
נגמר בשעה שמדובר ברעצמו :״יש מחלוקת: אי
גבול בץ מותר ואשר /בהומור?
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הוועד הקורם סיים את תפקירו מפני שהיו״ר
יורם גונן הפסיק להיות כתב מדיני — הוא עובר לערוך
את מוקד — ובגלל נסיעתו של שמעון שיפר לארצות־הברית.
כשליח קול ישראל.
הוועד החדש מתכוון לטפל ביחסים הבלתי-
מסודרים עם מישרד ראש־הממשלה, וליזום
קשרים רציניים יותר עם נציגויות דיפלומטיות
בארץ.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

לפני כשנה ראיינתי במדור זה את פרשן קול־ישראל
לענייני ערביים, אהרן ברנע, שסיפר לי על מערכת־יחסים
מיוחדת במינה שנוצרו בינו ובין אשתו, העיתונאית עמליה
ארגמן״ברנע, לבין איש אש״ף בכיר שהיה כלוא בישראל,
צלאח ת׳עאמרי, ואשתו דינה, שהיתה בעבר מלכת ירדן.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

קור ישראל מתפשט
בעיקבות ההדים החיוביים שיש להקמת תחנת־הרדיו
המקומית באילת, ממשיך קול־ישראל להתפשט ברחבי
הארץ:
בחודש הבא תיפתח תחנה דומה בכרמיאל,
ובדצמבר יתחילו שידורי ״באר-שבע 1״.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

שידור מאחורי המיקרופון
הסקופ רא שודר
גירעון רמז, הכתב המדיני של
קול־ישראל, המסקר את תחום
מדיניות־החוץ, ריאיין לתוכנית יומן־
השבוע את הד״ר מיכאל אליצור, מי
שהיה שגריר ישראל באוסטריה.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

״
מייק הולר, הכתב הפלילי
לשעבר של קול ישראל,
שינה מקום־עבודה, ובעיקבות
את יונה אליאן כמנחת התוכנית
סיפורי־בדים.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

״
אמר יצחק טישלר, עורך התוכנית
הכלכלית היומית על
מיספרים ואנשים ברשת ב׳
של קול־ישראל, לד׳׳ר משה
מנדלבאום, נגיד בנק־ ישראל,
במסיבת־עיתונאים של
בנק־ישראל.
גליון 2564 (22 באוקטובר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הורוביץ
יוצא לירח־דבש. חיים הכט, כתב ״קול־ישראל״
,יחיה גם הוא באותה תקופה ב־ארצות־הברית.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הרדיו היה חופשי יותר בפעולתו, ותוך התחרות בריאה בין
רשתות קול ישראל ובין גלי צה־ל פעלו והצטייינו בו שדרים
רבים.
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

המתיחה
ה־ 1באפריל שיגע את העיתונאים והפוליטיקאים.
ידיעת־בלוף של קול ישראל, על
יציאת שני ח״כים לבגדאד, קצרה פירות:
יהושע מצא דרש להעמידם לדין, גידעון
סת תבע דיון בממשלה ומיכאל
קרפין נזף באהוד
יעד, הכתב לענייני ערב, על
שהפסיד את הסקופ שלא היה.
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כאשר
הוא בא בפעם הראשונה לבמחנה נח־ל, ניגש
הישר לענר, טפח בחביבות על שכמו של העורך
הנורא, ומול עיניהם המבוהלות של הכתבים הוא
קפה מן הספר הפרטי
על היחסים בין הסופר יגאל גלאי
לאיש קול־ישראל, זאב ענר (העולם
הזה .)26.6
לא לחינם חיבק זאב ענר את כתפיו של יגאל
גלאי במסיבה להולדת בתו השניה של גלאי.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

יום אחד קיבלתי הודעה שנתמניתי לחבר
המרכז מבלי שידעתי על כך מראש לרמי
דק אחר זכה בשבוע שעבר שר האוצר
לוי אשכול, שאך זה הצליח להיכשל בשביתת
האקדמאים. בתוכנית קול ישראל,
ינשופים וחיוכים, במדור המוקדש למאורעות
מן העבר הקרוב, ציטט העיתונאי גבריאל
צפרוני קטע מהעיתונות של ה־ 24 בפברואר
, 1934 בו נמסר כי ״לוי שקולניק, המזכיר
הכללי של ההסתדרות, הודיע לממשלת
המאנדאט כי ציבור הפועלים בארץ לא יוותר
בשום פנים על תוספת היוקר שהובטחה לו,
ואף איים בשביתה כללית של הפועלים
מסורת חדשה נקבעה בכנסת: בכל פעם ש־שר־הפיתוח
עולה לדבר על ההישגים וההתקדמות
באספקת החשמל, מתחוללת מיד הפסקת
חשמל.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

רכישות חדשות
ל״ידיעות אחרונות״
יואל ניר, עורך־החדשות הבכיר של ״קול
ישראל״ ,החליט לעזוב, אחרי הרבה שנים, את
רשות־השידור, והוא מתמנה בקרוב לתפקיד
עורך בכיר ב״ידיעות אחרונות״.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

השגרירות הפלסטינית* שוכנת
בבניין מודרני, רב־מיפלסי, בעל קווים
של העיתונים הישראליים ושל דיווחי
קול ישראל.
כתובת לחסלם פרס, כפי שהיא
מופיעה בדף האחרון, נמצאת בוושינגטון
שבארצות־הברית.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שכל שאר
המדינות הקומוניסטיות (מלבד רומניה)
ניתקו גם הן את היחסים, תוך
ציות למוסקווה, נותר הגוש הקומר
ניסטי כולו בלי קול בישראל.
אץ ספק שעם עלייתו של
מיכאל גורבאצ׳וב לשילטון,
ובדיקת בל מעשי קודמיו מחדש,
קבעו השליטים החדשים
שניתוק-היחסים היה מישגה
חמור, שיש לתקנו.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

תמרורים
1 0 | 7ז ^ 4111:1| £7#הנה
החתן של
אליעזר בן־יהזדר
נפטר בקופנהאגן, מהתקף־לב,
בגיל ,58 משה חובב, מבכירי וראשוני
קרייני קול ישראל. חובב, יליד
ירושלים ובנו של חזן יוצא תימן, אשר
סיים סמינר למורים לפני שהחל בקריירה
הרדיופונית שלו, היה משך שנים
מספר גם מנהל ק1ל־ישראל, ואחר
שנתאלמן מאשתו הראשונה ואם שני
בניו הבוגרים, דרור, ביתו של מחייה־הלשון,
אליעזר בן־יהודה, נשא לאישה
יוצאת דנמרק, שילדה לו השנה בן
(אותו קרא חובב דרור על שם אשתו
הראשונה) ,עימה חי בארצות סקנ־
קריין חובב
בן החזן
דינביה, בהן ניהל בשנתיים האחרונות
את המישרדים המקומיים של הקרן
הקיימת לישראל.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

עניין זה הדליק נורה אדומה אצל
ה״מאנייקים״ של העברית, והם התחילו לחשוב
על חלופה לקונדום.
שמעתי שיעקב פרוינד, איש קול־ישראל,
התקשר לאקדמיה ללשון העברית והציע להם את
המילה ״גומין״ (המורכבת מגומי ומין) ,אבל
באקדמיה אמרו לו שהם מאוד מצטערים, כי
המילה כבר תפוסה.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

כשסיים איזנברג את שידורו
הישיר, החליפו אוהדי הכדורגל, שלא
התחשק להם לנסוע למיגרשים, את
התדר ועלו על שירים ושערים, של
קול ישראל.
ושם היתה להם חגיגה אמיתית. דני
דבורין, ששידר מבלומפילד את
המישחק בין בית״ר ירושלים למכבי
תל״אביב, זכה לדווח על שישה גולים
— כולם בשידור ישיר.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

בעוד כל העם ״חוגג״ ומציין מלאות 20 שנה למילחמת ששת־הימים, מצא מייק חולד,
כתב קול־ישראל לענייני־מישפט, תמונה שלו מאותה מילחמה.