גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

מאז שריבי
תבורי, העתונאית היפהפיה של ידיעות
אחרונות בירושלים, נפרדה מבעלה, אבנר
תבורי, כתב קול ישראל, ומבעלי קפה
על אשה, ושהתנאי שלו יהיה שהאשה
תהיה עיתונאית — הוא פשוט כבר רגיל
לעניין.
גליון 2218 (5 במרץ 1980), עמוד 59
טקסט · תמונה · PDF

פעם היה זוג שהכל קינאו בו. הוא :
אבנר תבורי, כתב קול ישראל ובעבר
כתב ידיעות אחרונות והיא ריכי תכו־די,
צעירה בלונדית ונאה, כתבת ידיעות
אחרונות וגם בעבר כתבת ידיגוות אחרונות.
גליון 1908 (27 במרץ 1974), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

קראתי בעניין את הכתבה על גיבתון.
בזמן שהוא היה מנהל קול־ישראל,
נהגנו לקרוא לו ״החצי מנהל״ .מדוע?
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כמעט כל בני הישוב הקטן של אז — שמנה בקושי
635 אלף נפש — ישבו רתוקים למכשירי הרדיו. קול ירושלים,
אביו של קול ישראל, שידר את החדשות.
לפתע הבריז הקריין: זה עתה החליטה העצרת
הכללית של האו״ם, כרוב הדרוש של
שני שלישים, לקבל את תוכנית החלוקה.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

״
לכבוד חג הפורים, הקליט
עמום אטינגר תוכנית
היתולית בשם שעה שכולה בד יה.
ברגע האחרון לא הצליחו
מנהלי קול-ישראל להכליל את
התוכנית בין שידורי פורים, והחליטו
לשדרה בראשון באפריל.
גליון 1799 (23 בפברואר 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

זוחר
(בחיתולים) ,נכדו של העיתונאי הוותיק שנתי פורטנוי (מימין)
הכתב לענייני מישטוה של ״ידיעות אחרונות״ ,ובנו של חיים
פורטנוי (נוי)( ,במרכז) שחיה כתב ״קול ישראל״ לענייני נוער וכתב
מיוחד של ״ידיעות אחרונות״ ,משמש כיום ככתב פלילי של
״עתי״ם״ .הנטייה העיתונאית של הנער השלישי למשפחת העיתונא
י התגלתה אחרי ברית־חמילה כשהזאטוט עשה פיפי על עיתון
שהחזיק אביו, רמז בכך שאין בדעתו להפיק כתבות יבשות.
גליון 1799 (23 בפברואר 1972), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״הזמנו את ה טלוויזיה
כדי שתבוא ותצלם, והיא לא
באה. אנשי בחצי היוס של קול ישראל
אמנם באו וחקליטו את מה שהלך פה
— אבל לא שידרו• ומה שכבר מתפרסם
— זה מה שההסתדרות רוצה שיתפרסם,
ולא הצד שלנו
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

ראש־המשלה הציעה
להסיר את ההצעה מסדר היום,
ואחרי שכבר פנתה לרדת מן הדוכן,
הפליטה :״ברוב גדול זה
כבר לא יהיה
אגב, אנשי קול-ישראל
הצמידו לאחרונה לגולדה שם
חיבה חדש.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

למי שזכרונה צעיר מדי, כדאי לספר
על עוגניה לוין, אחת הקרייניות המעולות
ביותר בימי המנדט, כששידורי־י׳שראל
עוד לא היו אפילו קול־ישראל.
מי שראה אותה, התרשם מאחד הירוקים
העול ם הזה 1772
ביותר שבזוגות העינים הנשיות בארץ.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

דן
רביב, למשל, הגיע למקום ראשון במצעד
הפזמונים של קול ישראל, עם
השיר של יגאל בשן, מודד המדרכות
שאת מילותיו כתב דן.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הצהיר השבוע יצחק רפאל בשיחה עם
כתב קול ישראל :״אין כלל להעלות על
הדעת דיון, אפילו שיטחי, בתוך 30 ימי
האבל.״ אך מי שידע מד, עשה רפאל רק
דקות ספורות לפני שהשמיע הצהרה זו
לתוך המיקרופון של הכתב, ולאיזו פגישה
הוא מיהר, יכול היה רק לחייך למשמע
הצהרה תמימה ואלגנטית זו.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אחד המאזינים, שהצליח לזהות
את קולה של שרה אשר לא הז דהתה
בתוכנית בשמה המלא,
שאל אותה בטלפון, מבלי שזה
שודר על גלי האתר :״קול־ישראל
לא הצליח למצוא לך
חתן, אז הלכת לגלי צה״ל?
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

בעת
שהפמלייה סיירה בלוקסור ש במצריים
עלית, מתח הכתב ה צבאי
של ממריב, יעקב ארז,
את הכתב הצבאי של קול
ישראל, רוני דניאל. הוא
הדליף לאוזנו, בסוד, ידיעה
שהגיעה אליו, כביכול, זה
עתה: הצבא הלובי פלש ב מידבר
המערבי לתחום מצ ריים,
וכבש את עיר המידבר
המצרי!
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מישחק מעולה
של רוברט מיטשאם, המצליח
קול ישראל (רשת ב׳) בנושא
הירידה ־מן׳ הארץ ואפשרויות
החזרתם של היורדים.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

מה חיפשה הקוקסינל שושי־זרמז במחלקת־החדשות
של קול־ישראל ומדוע פרצה העיתונאית חנה זמר בבכי?
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

מקץ שבועות של מהומות בגדה, הרחק מן
העין, נבלם המיצעד לירושלים של 50 אלף
שיר מצלם מצב עגום
שירה
אחת מהאיוולות המצויות של התרבות הישראלית העכשווית זו
תוכנית־הרדיו של קול ישראל -מילים מצלמות מצב.
במשר כל שנות קיומה של תוכנית ד לא נאמרה בה מילה אחת
שצילמה מצב.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

כשהחל הביקוש לג דול,
הגיע מחירן של חולצות־הטריקו
של מנופי אבי למאה
דולר לחולצה.
׳ 9מאזיני קול ישראל, לא
העלו על דעתם שכתבה ש שודרה
בבחצי היום, על פינוי
ההתנחלות עצמונה, נעשה דרך
יגיד דברים שאינם לרוחו של
השר זבולון המר.
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

כאשר החיפוש אחרי
המטמון ייעשה באמצעות הליקופטר אחד
המפיקים המבכירים בטלוויזיה הגדיר את בעיית
המחסור של עוזרות ההפקה במילים :״או שהן —
יולדות או שהן לא עובדות״.
המועמדים לכהונה הם מנהל קול ישראל,
גידעון לב־ארי, והמישנה למנכ׳ל, רון
נחמן.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

.״
פסקול
״שפן באי־השפדם״
במיסגרת יומן־הצהריים של קול־ישראל
אמר מנכ״ל מישרד־האוצר, ניסים ברוך,
בתשובה לשאלת מנחה המישדר, עודד בן־
עמי, כי הוא מאמין שמגיע לכל אדם כסף בערך
חבר־ועד ברון
לתפוס א ת מקומו של פורת
בוועד המנהל.
גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

״
• שחקן ״הבימה״ אלברט חזקי
שהופיע, לפרנסתו. גם בתסכיתים של
קול־ישראל. על מקור חליפתו ההדשה:
״זה לא ממשכית, זה מתסכית!
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

על־פי ידיעה זז,
נפצעו שני חיילים.
קול ישראל לא הזכיר כלל את התק רית.
במהדורת החדשות של חצות נמ סר,
כי שקט שורר בביירות.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 75
טקסט · תמונה · PDF

וכל שופרות השילטון שיבחו
והיללו אויבים־בנפש אלה של השלום ו־
מבעל בית־הקולנוע שבו עמדה להתקיים ההצגה. הוא שאל אם
ההצגה מתבטלת. גם קול ישראל נפל קורבן לטעות ובתוכנית
בחצי היום פורסמה ידיעה על מותה של שרה גאון.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

נוצרה המולה באולם, וח״כ נאווה ארד, אחת הצירות מטעם המערך
בקונגרס, ניגשה כדולצין לקצה הבימה כדי לשכנע את הנשים
האמריקאיות שלא תשנינה את דעתן ותאמרנה הן להצעת המערך.
9דקות לפני תחילת השידור
יש עניין ברשת ב׳ נר אתה
עורכת התוכנית המתחרה
שעתיים משתיים מגלי־צה״ל,
דאה נודלמן, עולה לאולפן־
השידור של קול ישראל בקריה,
כשסרטים בידיה. מסתבר שהיא
ידידה של מגיש התוכנית נכי
גזית, ובאה להאזין לתוכנית
בזמן השידור.
גליון 2361 (1 בדצמבר 1982), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בילעדיו לא היד, שלום בינינו.״
בושת וניאו
מדוע התפטר סנהד קול־ישראל,
גידעון לב־ארי,
וסי הם המועמדים
לרשת
את מקד
עבירות מזומנות
דורון 0פר אינו עבריין
רגיל.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לא הושמעו קריאות־מלחמה היסטריות, מן
הסוג ששמענו מברלין ומרומא בימי מלחמת־העולם. להיפך.
הסיגנון של קול ישראל, קולם של חיים הרצוג ושמואל
אלמוג, הזכיר את ימי־הזוהר של הבי־בי־סי הבריטי בימי
המלחמה: סיגנון מאופק, שקט, הרואה את הסכנות והמגלה
את האמת.