נמצאו 201 תוצאות עבור "צלב הקרס"
גליון 1852, 28 בפברואר 1973, עמוד 11
את המח זה הפורנו־פוליטי, הייתי העוזרת של אדולף היטלר, הוא מציג במרתף־בירה, כך שהקהל יכול להרוות את צימאונו במשקה הגרמני המסורתי תוך שהוא מס תכל בצרור של בהורות ערומות המתעל מות על הבמה, מתחת לסמל המיני ה מאיים, צלב־הקרס. באותו זמן עצמו מציג צאדק בתיאטרונו את הסוחר מוונציה של שקספיר, שהפך גם הוא ללהיט קופתי.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 17
הוא שוכב במיטה וכותב בריאה ושמחה במיוחד היתד, הזמרת שולי נתן, שחזרה מן הקונגרס הבינלאומי של יצרני תקליטים ומו״לים למוסיקה שנערך בקאן, ובידה פרם התקליט רב־המכר: היא מכרה עבור הד־ארצי 140 ,אלף עותקים של ירושלים של זהב, לנעמי שמר • .גי- לוי־לב מפתיע הפגין השבוע קצין־חינוך ראשי של צה״ל, אלוף־מישנה מרדכי (״מו־רלה״) כר־און, סיפר בר־און כי עוד בכיתה ב׳ או ג׳ לא האמין בא החודש נפתחים הקורסים הסן ים ב לי מו די יום 1ערב : משום שנשאה על צידה האחד תבליט של מנורה שמית ועל צידה השני — תבליט של צלבי־קרס (ראה תמונה). צלב־הקרס לא היה, במיקרה זה, סמל נאצי, אלא סמל הודי־ארי עתיק.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 61
מצוי בה גם סימלו של היריד הבינלאומי בפרנקפורט, שדמיונו לצלב־הקרס מדהים (ראה: גלו־פח) .הכותרת מעל למודעת הירידים הגר מניים מספרת :״סיפור הצלחה בעסקים מת־, חיל בירידים של גרמניה.״ הגיב על המו דעה סופר ירושלמי, ניצול־שואה :״כן, אני מכיר את סיפור ההצלחה הזה מודעת אבל שפורסמה בעיתונים סיפרה על מותו של אברהם יפה ,״אספן השירה העיב־רית״ .המודעה סיפרה מעט לקוראיה. אב רהם יפה המנוח טיפח במשך עשרות שנים אוסף חסר-תקדים של ספרי שירה שראו אור בעיברית, שאם לא יאומץ בידי אוניברסיטה כלשהי עשוי לרדת ל- צלב קרס ץ טימיון. סיפור הצלחה בעסקים
גליון 2204, 28 בנובמבר 1979, עמוד 72
אם כן, הוא יכול להודות על כך לאשתו המארוקאית, ליאת. צלבי קרס כשכר. כאשר החלו ה- שילטונות הגרמניים חושדים כי אלון הצית בעצמו את מיסעדתו, בשכונת־הפאר גרונ־וולד, תוך פיברוק פעולה ניאו־נאצית, היתד, ליאת כבר מחוץ לגרמניה. … היא גם דואגת לכך שבעת ההצתה יצויירו על הקיר צלבי-קרס וסיסמות אנטישמיות. התיקווה: הבעל ייבהל אחרי התפרעות אנטי-שמית שכזאת, ויסכים לחזור לישראל — כשבכיסו, כמובן, כספי- הביטוח.
גליון 1932, 11 בספטמבר 1974, עמוד 26
עסקים צדג־הקז־ס הנוקם יהודי מארה״ב, בעל מיפעל, ברח מהארץ אחרי ששבר בפטיש 15 מבוגות־תפירה, וצייר עליהן צלבי־קרס — כנקמה השוטרים, ועימם המהנדס ינוח הרשנזון מרחוב שילה 7בתל־אביב, זינקו לתוך בניין אופנת נה״ח בקריית־מלאכי. … השערים נפתחו, השוטרים זהרשנזון חדרו פנימה, ואז נדהם המהנדס למראה־עיניו: המכונות שלו, שהיו פעם חדשות ויפות, היו מפוזרות לפניו, שבורות במה- לומות-פטיש ,׳ועל גביהן מצויירים צלבי- קרס! קנייה בלתי־חוקית. את המאבק המישפטי להחזרת 15 מכונות-התיפירה שלו, החל הרשנזון בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, כאשר הגיש תביעה נגד תעשיית קונפקציה — נחלת הר חב״ד שבקריית־ ׳מלאכי. … הוא אישר כי ברגע של רוגז צייר את צלבי־הקרס על מכונות־התפירה, אך טען שלא שבר אותן.
גליון 1289, 23 במאי 1962, עמוד 9
טען הרב, בראיון שנתן לעורך עתון החיילים הגרמניים: סזי 11־ מ 2 £־.נ 10־ן * א 0א נ1 #לא ניאו־נאצים ואנשי־הימין עמדו מאחורי מגיפת ציור צלבי־הקרס, אלא קומוניסטים ו״חוגים מסויימים המעוניינים לערער את מעמד הממשלה הגרמנית ולפוצץ את אחדות המערב״ .היה זה רמז ברור כי היהודים עצמם ציירו את צלבי־הקרם. • האם קיימת אנטי־שמיות בגרמניה? … ״כל חודש, שבו כולאים טיפש אחד מפני שהרים את זרועו בברכה נאצית, או מפני שצייר צלב־קרס, מרעיל את האווירה בין הגרמנים והיהודים.״ • חוצפה היא מצד עסקנים יהודיים לדרוש את החלפת ההימנון הגרמני (״גרמניה מעל לכל״ הימנון ששימש גם בימי הנאצים) ,או להתנגד למתן פנסיות לקצינים ולפקידים של הרייך השלישי.
גליון 1832, 11 ביולי 1972, עמוד 22
באותו רגע לא ידעתי בדיוק מה קורה איתי. בכל אופן משכתי כרזת צלב־קרס מידיו של נאצי וקרעתי אותה. הוא התנגד ואז הכיתי אותו. … השופט התחשב, כלשון פסק־הדין בכך ״שזהו צעיר מישראל שרבים מבני מש פחתו הושמדו בשנות המילחמה על־ידי הנאצים ...היתד, זו הפעם הראשונה בחייו שראה נאצים וצלבי־קרס בידיהם. הוא אי בד את עשתונותיו ופעל מתוך דחף שאינו ניתן לעצירה.״ גזר־ הדין :״שישה חודשים של התנהגות טובה.״ נתן זהבי חזר לישראל.
גליון 2033, 18 באוגוסט 1976, עמוד 13
1^1111 באשר הונך צלב־הקרס בנפל חיפה... בן הבוית הדגזל ך * דברים הגאים אינם נכתבים כדי להדהים. … תעשיית־הנשק הצעירה שלנו נמצאה ראוייה לספק מתוצרתה לצבא המשוכלל והמפואר ביותר שידע העולם מעודו ...אכן, כאשר עלה הדגל המרהיב בעל הרקע האדום וצלב־הקרס, על ת מי הספינות, לצלילי שיר ״הורסט וסל״ העליז והמלהיב, אמרנו לעצמנו: יום גדול הוא למדינת־היהודים.
