גליון 2661, 31 באוגוסט 1988, עמוד 19
יתכן שאמר זאת, בשנת
,1775 אחרי שנתקל בג׳נטלמן שהטיף לדיכוי המושבות
האמריקאיות, אחת ולתמיד, אך שלא התכוון להתגייס בעצמו
למילחמה הצפוייה.
מירחמת איתנים
אני מכיר את עמוס קינן ודן בן־אמוץ זה הרבה שנים. כאשר
החלה מילחמת־האיתנים ביניהם, הייתי בטוח במשך זמן רב שזהו
סיכסוך מפוברק, טכסיס היתולי, גימיק כדי לעורר עניין אצל
הקוראים.
גליון 2635, 2 במרץ 1988, עמוד 26
ואז שני מחזאים צעירים, זה־מקרוב באו,
״שוכחים״ פתאום להזמין את עמיתם הוותיק
עמוס קינן ואת יורם קניוק ואת נתן זך ואת נסים
קלדרון לערב״המחאה שלהם שלהם
שלהם שלהם וחיים חפר ידידי פוער פה
על יוסי הראל שחטא במעשה אבירי במיוחד,
ואורי אבנרי משיב לחפר בציטוט פרשיות
רלבאנטיות ביותר מימי מילחמת־השיחרור, וחפר
מאיים לתבוע את אבנרי לדין, ודן בן־אמוץ נזכר
פתאום לתקוף את כל חותמי העצומות, בהם כל
קוראיו וידידיו ושותפיו-לדיעה, וכעבור שבוע
הוא ניחם בו ומתחרט מעט, בהבינו כי איוולת היא
למנוע מן החלשים גם את זכותם המעטה הזאת
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 17
השתתפו במלאכה
כמה וכמה אנשים, וביניהם יעקב ירדור, בנימין עומרי, בועז
עברון, עמוס קינן ועוד. נפגשנו אחת לשבוע לדיון שיטתי
בסעיפי המינשר.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 26
ואם החבר פלוגסקי אינו יודע, מה חטאכםאתם, קוראים נאמנים, שאבוא אליכם
בטענות!! לולא עמוס קינן, איש לא היה יידע. גם כך אפשר, מ ס תבר, לחיות.
גליון 2648, 1 ביוני 1988, עמוד 11
אני מכיר רק מיקרים מעטים מאוד שבהם שמרו חשודים על
שתיקה גמורה. המיקרה הקלאסי הוא של עמוס קינן, שנחשד
בשעתו בהטמנת פצצה ליד דלת דירתו של שר־התחבורה הדתי
דאז, דויד פינקם, אחרי שזה אסר את התנועה בשבתות.
גליון 2640, 6 באפריל 1988, עמוד 5
הייתי הח״כ היחידי שדגל
בכך( .רק״ח דגלה אז בהחזרת השטחים הכבושים לירדן ולמצריים,
בהתאם לעמדת ברית־המועצות ).השלם הזה היה כלי־התיקשורת
היחידי בארץ שהטיף לכך (וכמוהו עיתון־הערב שפירסמנו אז,
רף ).בארץ קם גוף קטן שתמך ברעיון זה, ובראשו נתן ילין־מור,
עמוס קינן ואחרים.
כיום אין עוד בר-דעת המכחיש שהוחמצה אז הזדמנות
היסטורית.
גליון 2721, 25 באוקטובר 1989, עמוד 50
אי־אפשר
לתאר את התרבות הזאת
בלעדיו, כשם שאי־אפשר לתאר
אותה בלי שייקה אופיר, בלי עמוס
קינן, בלי נתן זך, בלי ״הגשש
החיוור״ — אם להזכיר רק כמה
שמות בתחומים שונים.
* * ד כאן על דן בן־אמוץ התופעה, כמה
למילים על דן בן־אמוץ האיש.
גליון 1435, 10 במרץ 1965, עמוד 12
+״חור בלבנה / ,סרטם המבריק של אורי זוהר ועמוס
קינן, ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים בקאן.
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 73
להלן סיפור ה־ 29 בנובמבר 1947
— החל בסופר־העט של הציונות
דיאון יורים, דרך הסופרים יהו דה
בורלא ודשה שמיר בעלי-
צותם, התלהבותם ונרגשותם המאוד מזויי-
פות ובלתי-אחראיות מהבחינה הספרותית,
וכלה ב מידד שין? ובעמוס קינן,
שכאבם וחששותיהם הכבדים מנשוא עומדים
ביציבה נוכח ההיסטוריה.
גליון 1801, 7 במרץ 1972, עמוד 14
כך נוספו
השמות של נתן ילין־מור, העיתונאים ויק-
טור ציגלמן ועמוס קינן, ולבסוף, לפי בק שת
רק״ח, נציג ברית השמאל.
גליון 1706, 13 במאי 1970, עמוד 24
ביקשתי למחות בהם על
האוריינטציה של זיוה יריב ועמוס קינן ודומיהם.
לא קיבלתי אפילו תשובה.״
״איך הגיב הקהל על התקפתו על בן־
אמוץ?
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 51
בפרק הראשון מגיעים
מדאת שידור:
סרות המים
ביום שלישי ( )16.3וביום
חמישי ( )19.3יוקרנו שני חלקיו
של הסרט שביים יוצר
״ניקוי ראש׳ /מרדכי (״מוטי״)
קירשנבוים, תחת הכותרת
״בורות המים״ .הסרטים
מציגים מיפגש בין שני יוצרים
בחברה הישראלית: נעמי
שמר ועמוס קינן. המצלמה
מלווה את שניהם במהלך הסרט,
תוך שהיא מתעכבת בנקודות
ההסכמה והמחלוקת
שביניהם.
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 56
ואז, ברחובה
של עיר, פוגש ירמיה בעמוס קינן ;
״אני מתפרץ ושופך לפניו את מה שכלכי
על המדינה שלי, המשתוללת באשליות
של מעצמה ועושה דברים נוראים, ועל
התנהגות החיילים ומפקדיהם...״
על הרוח הדתית השורה על חיילי
צה״ל, מעיר ירמיה :״כבמחזה סוריאליסטי,
אני מגלה באחת מקומות הבניין
את החיילים הדתיים שביחידה עטופים
טליתות, מתפללים את תפילת השכת
(שכחתי שערב שכת היום) ושרים בחד ווה
ובהתלהבות קולנית מיזמורי שכת
עליזים בגית־הכנסת שאולתר כפרוזדור
רחב, תחת השלט, כית־הכנסת של צידון׳.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 13
המקום,
אוסי פאב, ייפתח בקרוב
בשכונת־התיקווה בתל־אביב.
פרס נו בללש לו
• לעמוס קינן אין מזל
עם אלי ויזל. גכל פעם כ שהוא
כותב מאמר נגדו, זה
נפסל על־ידי עורביו בידיעות
אחרונות.
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 3
מוטי
קיר שנגאום מחפש א ת שלום עכשיו. דליה
רביקוביץ רוצה להצטרף ועמוס קינן מודאג.
אבל השמאל איננו, נעלם.
^ אולי בבוקר, לאור השמש,
בין פחי״הזבל לחוף הים!
גליון 2723, 8 בנובמבר 1989, עמוד 21
אמר פעם מישהו, שכחתי
מי, אולי ארתור קסטלר, שהיהודים
• אתה מוכן לעבור מהספר לעמום
קינן עצמו?
אם זה לעמוס קינן, כן. אם זה לדן בך
אמוץ, לא.
•כשאתה אומר את זה, אתה
מכשיר לבבות להגירה — לא רק
פנימית, אלא גס להגירה חיצונית.
גליון 915, 27 באפריל 1955, עמוד 2
ההד והאופק
חיכיתי חודש ימים מאז סירספתם את דאי וג דתי ו
המהסכני-ם שלי עמוס קינן עם הפרופסורים טוינבי
וזזוראני (העולס הזה <909 וציפיתי בכלייז עיניים
לויכוח הנדול בעתינים האחרים על הומר מפוצץ
וה.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 5
אולי אפילו בית־סוהר, לאלה שעברו את
הגבול, במקום המחנק הנורא בתוך שפע
הזכויות וההנחות והמרגרינה
כאשר כתב עמוס קינן, בפאריס הרחוקה,
את השורות האלה7 ,א יכול היה לדעת כי
למחרת יום פירסומם בארץ תיערך הצגה
סאטירית, שכאילו בוימה במיוחד ביד אמן
לפי הנחיותיו• ההצגה: הועידה הארצית של
סופרי ישראל המאורגנים.
גליון 1004, 9 בינואר 1957, עמוד 17
ההקלטה היאה
של התוכנית תיערך שוב בבית-צימי־אסרי-
קה בתל״אביב, בשבוע הבא קול יש*
ראל העמיד השבוע את אולפניו לרשותו
של תיאטרון זירת, שערך בהם את ההקלטות
הנחוצות להצגתו הקרובה של עמוס
קינן, זה האיש. חלק גדול מן ההצגה ״מלווה
בקטעים מוקלטים ובמוסיקה קונקרטית, שהכנתם
היתד, אפשרית רק באמצעות הציוד
המשוכלל של שירות השידור.
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 18
לא היה כמעט שבוע,
בו לא עירערו בעלי ידיעות אחרונות על
חלק מן החומר — בעיקר בנושאים דתיים.
פעם סירב מוזם להדפיס מאמר של עמוס
קינן, בו ליגלג על השר יוסף אלמוגי.
גליון 1471, 10 בנובמבר 1965, עמוד 21
גם הוא נשבע
בהן צדק, וגם הוא סיפר שהמקום שקט, שהוא בא לשם לנוח ול
אדווה
כוסי
הירגע,
ושהוא פוגש שם חברים כמו עמוס קינן, שלמה צפריר,
שרגא הרגיל, והוא לא זוכר מי עוד.
גליון 1361, 8 באוקטובר 1963, עמוד 18
.״ שום טענות זיהוי לא
עזרו ורק לאחר שמנהלו של קליף, פיטר
גומלי, הטיח בכעס את השפופרת ושברה,
התפזרו אנשי הלהקה במלון, איתרו את
ידידם בכוחות עצמם.
פ סו ק * ה ש בווו
#עמוס קינן בדו־שבועון אתגר :״אזרח
פרטי אינו יכול להחריב ארץ שלימה.
גליון 886, 6 באוקטובר 1954, עמוד 13
איש האוסרווטודח רומנו לקח ממני את הדף שעליו ערכתי
את שאלותי, נכנס אתו אל כמה חדרים — אל מונסיניור
דל׳אקואה ומונסיניור סאמורה, סגני מיניסטר החוץ, אך לא
הצליח להשיג כל תשובה.
הססרח. בינאום
עמוס קינן והקרדינל טיסראן
״הערבים ימחו על כך...״
זוכר את זכרון־יעקב מאותם הימים, ואת הדוקטור בן־יהודה.
גליון 885, 30 בספטמבר 1954, עמוד 2
רותי ורד, בוזי זהבי, יוחנן ורבקה
עמוס קינן. סילבי קשת. אברהם רססורט.
ראש מערכת ירושלים :
•יחנן
אורן
מגהל מעבדה :
דוד
ראש מערכת היסה:
טוויינ
יזיים כרמל
עורך דפוס :
משה אור
מנהל מבצעים :
שלמה אדיר
ראש המנהלה :
שלמה הררי
כיצד נהרג כעל-הכית
ברצוני להוסיף ״עוד •פרט י חשוב לפרשת שאדי
נחמיה (העולם הזה 882 אני זוכר היטב את
מתרה האם)וו שערה )לו בחיותו נער, כאשר
אופניו, בלווית חבר שד*,ר
נסע לאיטו על
לדו.