חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 741 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 43
מצער לגלות, שחוק הספרות העברית, שהגיאולוגיה הלשונית והמוחית שלה רחבה עשרת מונים מהצרפתית, טרם הכי* לגיחלו של ז׳אנר כתיבה משכנע מסוג זה(למעט סיפוריו של עמוס קינן הצעיר) וחבל. • נאט אלי ס א רו ט -סרופיזמים; ׳גבר׳ן ג; אילנה המר הן; הו צאת הקיבוץ המאוחד; 60 עו (כריכה רכה).
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 66
בן־נר, המביא בספריו ובסיפוריו את החוויה הי שראלית בלא כחל־וסרק, מרתק את הקוראים בל שון כ תיב תו ה מיו חד ת המקיפה גם את ל שון־הדיבור הי שראלית, לשון שאוזנם של מעט מאוד סופרים ישראלים כרויה לה. סופר נוסף של שונו מעולה הוא עמוס קינן בסיפרו אל ארצך, אל מולדתך, שראה־אור בהוצאת עידנים.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 8
.״ אירגונים דח״י קם לתחיה ותיקי לח״י יצאו במחאה 6ומבית נגד המגצליס את זבד האירגון למען תעמולה לאדמגית וגזענית הסופר עמוס קינן ירד במדרגות אולם אוהל שם בתל־אביב, אחרי שהשתתף בעצרת־מחאה נגד הניסיון לפסול את הרשימה המתקדמת לשלום, כאשר נתקל ביצחק חסון.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 69
1 ה 1ה ש 1ו| 1ו כליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק, כלל, תחת הכותרת ״זרע הפורענות׳ /מאמר מערכת שהתייהם לפרשת כפר־קאסם (ראה: שער) .כמיכגרת מיוחדת כתב סופרו המשוטט של השכועון עמוס קינן, תחת הכותרת ״אגדות לילדים״ ,ביקורת משלו על הטכח ככפר־קאסם.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 57
דרך יצירות וחלקי־יצירות מובא החלק הראשון של האנתולוגיה, הנפתחת באפוייס חוזר לאספסת פאת ם>מילנסקי) יזהר, דרו קורפורל זוננברג של יגאל מופינזון, תחרות שחיה של כנימץ תמוז, יד ושם של אהרון מגד, הנשיקה הראשונה של משה שמיר, מתוך עיסקת השוקולד של חיים גורי, מיכתב אהבה של נהג ירושלמי לדן גן־אמזץ, איך איבדנו את אהדת העולם לאפריים קישון וכלה בקטע מתוך שואה 2ל עמוס קינן. אנתולוגיה זו, מעודדת סקרנות לגבי )כרכיה הבאים, והיא מומלצת פעיקר לאלה הרוצים להבין את התהליכים האמיתיים של הסיפורת הישראלית.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 45
לערץ אותה, להתוות את זרמיה כדי להביאה אל הקורא ועכשיו, אחרי שקרטידבלוס זכתה הורם־תרבות שליו אנדרטה להוסר־מעש בפרס ואלנרוד, כל שנותר לקוראי דבר שקראו את רשימתה״ הוא להמתין ולראות כיצד מנתבת קרטון־בלום את א״ב יהדטע, יצחק בף נר, עמוס עוז, פינחס שדה, עמוס קינן ואחרים בדומה לאותם בולדוזרים, שניתנו את הלבה למרגלות הר האטנה.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 13
וגם האקדמיה היפה ביותר בסטוקהולם אינה יכולה לתת מה שאץ ל ת עמוס קינן
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 38
דן משמיע עשרה פסוקים. אורי זוהר משמיע פסוק אחד. עמוס קינן מוסיף נימה חשובה: מכיוון שהעיתונים התלוננו על כך שהביט־ניקים מפגינים נגד העוול שנעשה לערבים, אך לא נגד העוול שנעשה ליהודים — להווי ידוע לכל מאן רבעי שהנוכחים מפגינים גם נגד הפליית יהודי ברית־המועצות, מילחמת קונגו, הקרבות בווייט־נאם, דיכוי הכושים והפקעת רכוש יהודי עיראק.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 13
שמורק קואוס היה חתן של מסיבת״חברים לרגל הופעת תקליטו החדש (למעלה, עם דוי ד טרטקובר) .בין הבולטים במסיבה היה עמוס קינן, שהתחבק(למטה) עם שכנו לשולחן, שלמה ברנ שטיין, המתפאר בעברו הפלילי.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 7
נציג אש״ף בהולנד הוא עפיף סאפיה, מדען צעיר ומבריק, איש־שלום מובהק שסיים לא־מכבר מסע משותף עם עמוס קינן באפריקה. אנשי־השלום הישראליים נאותו להסכים להשתתפותם של פרופסורים פלסטיניים מארצות־הברית, ובראשם אדוארד סעיד, דמות בעלת שם בינלאומי, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 10
גם בכך אין הבדלים משמעותיים בין נהלל של שלו, תל־אביב של קינן ועולם הרבנות הצבאית של חיים באר, שביקורת בלתי־נדיבה ביקשה לתלוש מעל ראשו את שרידי הנוצות שנותרו עליו מסיפרו הקודם — היום הצגה מצליחה בקאמרי. עמוס קינן, לעומת זאת, זכה — בראשונה בקאריירה שלו — בהתייחסות עניינית רצינית ליצירתו הבלתי־עיתונאית (אם ןש עינבדי כפרחה).
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 27
שפרה משה גרשוני אורי ליפשיץ דן קידר יוסי שרון סי האם דאוד גבריאל מוקד אילן תורן עמוס קינן יוסי שנון יגאל תומרקין גרשון קניספל שעליה ניצב לו בעבר בית ערבי מן המאה ה־17 או אפילו ה־ 19 עם ויטראז׳ים צבעוניים(אחד כזה עוד נותר לפליטה עד היום.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 26
יהושע, עמוס עוז, יצחק בן־נר, יהושע קנז, עמוס קינן, אורי ברנשטיין, אהרון אלמוג, דוד גרוסמן, נסים קלדרון, דליה רביקוביץ, יוסף שרון, יהודה עמיחי, נתן זך, יהושע סובול, יוסף מונדי, מאיר ויזלטיר, רות אלמוג, פנחס שדה, אהוד בן־עזר, יורם קניוק(שפימפם במקטרתו במשך שעה קלה ברחבת בית־הקפה ולא הראה את פניו באולם המליאה) ,יאיר הורוביץ (שהתמהמה אף הוא באותה רחבה במשך שעה קלה אבל בלי לפמפם במקטרת שאין לו) ,רן בן־אמוץ(שהפגין נוכחות בערב הפתיחה רק כדי להטיח דברים קשים בנכבדים שישבו על הבמה) ,רן מירון, שלמה שבא ועוד רבים רבים אחרים שממדיו המוגבלים של הדף המודפס אינם מאפשרים למנותם.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 4
רצינו להתווכח על פסק דינו של השופט אורי שטרוזמן, שדן לשישה חודשים של שרות ציבורי, מתנחל אשר ירה למוות כמפגין ערבי צעיר. איך מתווכחים על פסק־דין? עמוס קינן נחקר באשמת ״זילות בית־המישפט״(בעברית נורמלית: דלזול בבית־המישפט) כאשר הביע את דעתו על פסק־דין זה, בסימון הבוטה האופייני כאשר קראתי את פסק־ריגו של שטרוזמן, היה לי רעיון: מדוע לא להניח לקורא עצמו לשפוט?
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 26
אפשר שהגיעה השעה ללחוש באוזני אלה סיפורו של מהפכן עמוס קינן את והב בסופה הוצאת כתר 134 ,עט׳ באמצע שנות ה״ 80 קרה הדבר: יום אחד חזר העתונאי והסופר עמום קינן לביתו, כהרגלו, אחרי העבודה, ומצא שאשתו פתאום לא יודעת מי הוא, בנותיו אינן מכירות אותו והוא נושא בכיסו תעודת־זהות על שם יוחנן לוין.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 27
אבל הנה אני מדפדף שוב בקטלוג החדש והנאה של תערוכת אורי ליפשיץ וקורא את דבריו הנאים של עמוס קינן: חזון אחרית־העולם של העמלים (אבל לא של המושלמים שבהם: להם מחכה שם, בגן־עדנם.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 15
מו ס ר רחל אבנרי, העול הזה . עמוס קינן כתב מאמר חמור על פסק־דינו של השופט יצחק בנאי בבאר״שבע, שקבע כי אין רינו של יהודי, המשליך בקבוק־תבערה על מכונית ערבית, כדינו של ערבי, המשליך בקבוק־תבערה על מכונית יהודית.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 29
מן הראוי לשנן את הניתוח וכן את הלקחים, שהרי אותה סכנה של המונים ״בוגד״ ניים״ הנוהים אחרי אנשי אגרוף, ואותם סיקריקים שבעיניהם מקדשת המטרה(שלהם) את האמצעים (שלהם) עדיין חיים ושלמים גם בקירבנו כיום, אם גם לא במחנה שאותו מייצגים כיום אנשים כמקסים גילן, בועז עברון, אורי אבנרי, עמוס קינן, יבי, שימעון צבר ושאר חבריהם יוצאי האצ״ל או הלח״י באותן שנים הרות גורל.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 2
.״ ברוגמד, הוא מביא את אורי אבנרי ד״ר משה סנה ועמוס קינן. אומר פרויס על אבנרי: אין צו רן להתפעל מתמונות-העירוס ב שבועונו כדי להסכים שקשר,יו של אבנרי עם חוגים שמאלניים (בעולם) ,ועמדתו במאבק המדיני, יכולים לסייע להבהרת עמדתה של ישראל.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 15
מערכת־ההשמצה סבה פתחו גדי יציב ועמוס קינן, ושהפכה במהרה לאורגיה של הטלת בוץ וזוהמה, שבד, השתתפו נגדנו גם רק״ח, גם מצפן, גם הכנענים, גם מפ״ם, המאיסה את מחנה תשלום, וממילא גם את רעיון השלום, על כל מי שניצת בליבו זיק של נכונות לפעול למענו.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 7
היה זה כאשר איש ה־מיסתורין והסיפורים יוסף ג׳י שילם לעמוס קינן סכום השווה לאלפיים פרנק ישנים : 18ל״י.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 20
שלושה מאלה — חיים חפר, זיוה יריב ועמוס קינן — כותבים דרך־קבע בעמודים המרכזיים בגליון יום ־׳.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 52
אחרי ש נאווה והניד לווין שם שיגרתי אורי זוהר כינה את אחד מבניו ריש־מית בשם פישל, ועמוס קינן העניק לבתו את 1השם שולד,מציון, היה זה אך טיבעי לצפות מחנוך, שכישרון־ההמצאה שלו יעלה על זה של שני אלה.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 6
כי הרי: אם ישראל וממשלתה טועים ב מהלכים ובהצעות ובצעדי השלום, התוצאה עלולה להיות אכזרית ואיומה כמלחמה קשה ואולי גם השמדתה הסופית של מדי אבנרי ועמוס קינן אשמים בסעיפי האישו הבאים : א) בגידה בארץ־ישראל.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 62
הקבוצה השנייה, הנון־קונפורמיסטית (ובין חבריה סופרים כעמוס קינן, מירד שיף ובנימין תמוז) היא ״המקוללת״ — קבוצת הכנענים שעד היום יש נטיות, בקרב עורכי וחוקרי סיפ־רות שלא לקבל את עבודות המחברים המשתייכים אליה, כסיפרות, למרות, שיצי- רותיהם הצליחו לעמוד במיבחן הזמן והלשון, יותר ממחברי ״סיפרות דור הפלמ׳ח״ .הקבוצה השלישית, היא קבוצת מחברים, שהתאימו עצמם לאופנת התקן- פה ומתאימים עצמם לאופנת ההווה.
