חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 741 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 45
אריה אחיאל, ירושלים אנשים • כשנשאל לרשמיו מבית־הסוהר השיב עמוס קינן בדיברי פושע מועד, חברו למאסר, שאמר :״המאסר עצמו אינו עונש.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 4
. *** שבה הוטל עוצר על תל־אביב ועל כל היישוב היהודי בארץ־ישראל המנדטורית, על־ידי הבריטים. בהטלת הפצצה הואשמו עמוס קינן ושאלתיאל בן־יאיר, שכעבור זמן זוכו על״ידי בית־המישפט המחוזי.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 115
שיירה של גמלים עוכרת לאורך עצי השק מים. הגמלים עמוסים זיפזיף. הגמלים עמוס קינן נולדתי בחולות מחרחרים בזעם, מנסים לטפס על עצי השקמים העתיקים ...הגמלים שוקעים ו־איתם השקמים העתיקים.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 98
כתבו המשוטט של ״העולם הזה״ באירופה, עמוס קינן, תיאר, תחת הכותרת ״מי צחק מאדולף?
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 5
ח ש בון 154466 ל טי פו ח הי לדו קי דו ם ה חינו ך גירוש והגליה כענישה ובמדיניות ר ב־ שי חבהשתת פו ת: • פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ • אלנוט אוזויאן ( אוניברסי טת ביר־זית) • עמוס קינן • עו״ד רג׳א שחאדה יערך ביו חמישי 17 ,ב מאי ,1984 בשעה 16.30 במועדון ״צוותא״ ,ברחי איבן־גבירול ,30 תל־אביב.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 76
לא פלא הדבר, שהיוצרים האמיתיים של הספרות הישראלית בהווה, אינם נראים בוועידות אגודת הסופרים וגם לא בפעילות השוטפת של אגודה זו. שמות כעמוס עוז, עמוס קינן, פינהס שדה, יהודה עמיחי, נתן זך ועוד מחברים רבים ומעולים — כמו לא קיימים בעיני אגודה זכותם של התאומים חקק לנהל מאבק מישפטי במטרה להצטרף לאגודה של רו־חות־רפאים.
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 69
תחת הכותרת ״קור כלבים״ הופיע מערכת מתיר מחזהו של עמוס קינן ״זה האיש׳ /שהוצג בתיאטרון ״זירה״• כשער הגלית: אתיית חיל־הים ״מיבטח״.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 68
לתל הצגת מחזהו של אפרים עישון ״שחור על גבי לבן״, העוסק כבעיית העדות כישראל, על קרשי תיאטרון ״הבימה״, העתיק השבועון קטע מתוף המחזה, תחת הכותרת ״ידידי שטיגבק והגביכה״ .כתבו המשוטט של השבועון, עמוס קינן, תיאר את חיי התרבות והאמגות של תל־אביב, תחת הכותרת ״כתי־תה וסימפטיה״ .מדור הקולכוע של השבועון סיקר את הסרט ״כעל זרוע הזהב״ ,בכיכובם של קים כובק ופתק סיגאטרה.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 25
אילן פלדמן, אשקלון לאורי אבנרי, שרית ישי וענת סרגוסטי — יישר כוח! רות שרטוק, קריית טבעו! עמוס קינן מתח ביקורת על פגישת אבנרי־ערפאת בידיעות אחרונות.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 21
. * שיר ערבי מסורתי, המתריע :״המדכאים, המדכאים, שילטונכם לא י׳עמוד לנצח.״ עמוס קינן, ברשימת ביקורת על אנשי־הרוח הישראליים, שפורסמה בהארץ : ״כמה מאמנינו הינם משכילים בקנזדמידה אירופי ...אילו היתד.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 15
.״ בין חותמי־המינשר — שהופיע בלה מונד רב־ההשפעה — ז׳יזל חלימי, יועצתו המשפטית של סארטר; הסופרת כריסטיאן רושפור, ידידתו לשעבר של הסופר הישראלי עמוס קינן: מקסים רודיסון, מרצה יהודי לאיסלאם ב־סורבון, המקובל בחוגי האינטליגניצה ב־קאהיר ובאלג׳יריה; ועוד.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 8
איש מהם אינו איש־מיפלגה, אינו שייך לשום חוג רעיוני מוגדר( .מחוסר שם, החלו קוראים להם, השבת, בשם ״שיבעת המופלאים״ .השיבעה: השחקנית גילה אלמגור, העיתונאי דן בן־אמוץ, הפסל יצחק דנציגר, השחקן אורי זוהר, המרצה ד״ר אריה זקס, העיתונאי עמוס קינן, הצייר יגאל תומרקין). איש קשיש אחד בא לכיכר, החל תוקף בזעם את הנוכחים .
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 11
אלה הן קאריקטורות מרושעות למדי של ח״כ מרדכי בר־און(ר״ץ) ,ח״כ אורה נמיר (עבודה) והסופר־עיתונאי עמוס קינן. המגישה בוטלה. סאטירה ארסית זו, הכתובת בכישרון רב, לא היתה מעוררת רעש בחוגים מדיניים, אלמלא שתי עובדות.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 35
באסופה משתתפים האט אביגדור סטימצקי, יגאל תומר׳ אורי ליפשיץ, עמוס קינן, אמיל חב׳ אבות ישורון, יעקב אורלנד, סיד דאוד, אשר רייך ועוד רבים אחרים הקובץ הוא לא רק ספר, המע נוסטלגיה לארץ ישראל בעלת הנין הים־תיכוני.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 3
איבה הם היוסי ד ף חדש משודד כמיספו סלמאן נאסור מציג את עבד אל-נאצר צאלח, משורר מטולכרם, מיספר 2145ב־מ חנה אגצ אר , 3ותובע את עלבונו של אד ם שניסו להופכו למיספר. עמוס קינן למלחמת תרבות ברשות השידור. מוות ידוע מראש.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 23
תרומתו העיקרית היתה החלטתו להעמיד לדין את הסופר־העיתונאי עמוס קינן, על שהתבטא בחריפות נגד השופט יצחק בנאי, שהשמיע אמירה אומללה שממנה ניתן להסיק שדם יהודי יקר מדם ערבי.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 18
אילו אפשר היה לשסע קטר רכבת, היו עושים גם זאת. לאחר שנסעתי מאת עמוס קינן מלחמת-הפרים, אותה מתאר עמום קינן המבקר עתה בספרד, אינה ספורט ואינה שעשוע, אין היא התחרות בין הפר והאדם.
גליון 939 (13 באוקטובר 1955), עמוד 18
׳רוכוז )955 ועל המסגד הקטן שהיום הוא כנסיה קטנה, והשירים המנסרים סביב. מאת עמוס קינן ך* קל. ליד הדקל מסגד. את חצי הסהר \ החליף מישהו בצלב.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 4
אפילו מצבם של היהודים עם ישראל הם עלולים רק להפסיד. עמוס קינן מראיין גורמים: הערבים החיים בארץ, הפליטים ותושבי שאר מדינות־ערב.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 22
הבמאים פולנסקי ואלכם ג׳ופה, מנהלי הפסטיבלים של ברלין ושל ניו־יורק, עורכי־עיתונים רוסיים ואמריקאים, נשארו לשוחח עם עמוס קינן עד שעות־הבוקר המוקדמות. כבר למח^ת הוגשו להנהלת- הפסטיבל בקשות להקרנות נוספות.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 10
תוצאה אפשרית אחרת של אותו מאמר: משפט־דיכה של עמוס קינן נגד רוזנכלום, שרמז במאמרו כי קינן אמנם זרק את הפצצה בבית השר המנוח פינקם, וכי הדבר הביא למות השר.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 20
לאלה מן הקוראים המדלגים, כמוני, בדרך כלל, על שפכיו היו המשטרה בגליל״ את עמוס קינן; ניהיליזם ב״אכזיסטנציאליסטים שדרכם טוטאלי, שלילת הכל וזיהום הכל״ את חברי מערכת צפור הנפש; וב״ביטניקים״ את החותמים על עצומת ״פיתוח ללא נישול״ ,ביניהם אמנים כמו גילה אלמגור וחיים טופול, שלהם שמח להעניק ה״דוקטור״ פעמיים רצופות את ״כינור דויד״ ,ושבחברתם הצטלם בלב מפרפר וחיוך מלאכותי, ואומנים אחרים שצילומיהם מפארים את מוספי־השבת של עתונו ופרטים על חיי הזוהר שלהם ממל צ׳אנס אחד גוסף ך מרות הפרובולן ציה הגלויה, לא אנך /ריח את עצמי לענות בכובד־ראש על טענות שפלות אלה.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 35
. * משהו לא נורמאלי (תי- !אטרון אהל) נכתב על־ידי עמוס קינן, אך אין זו עדיין ערובה לטיבו כהצגה, מירי מגנום שביימה בעבר בלהקות צבאיות, דחסה אלף ואחד פעלולי בימוי אל המרקחת הסאטירית העליזה של קינן, שאף חיבר את הפיזמונים.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 19
״ השיב מארחו :״למי, לדעתך, הירשו לצאת לישראל?״ #העיתונאי עמוס קינן עומד לפרסם בהוצאת לוין אפשטיין, ספר בישול חדש ובו מיבחר מתכונים.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 29
דבר זה הוציא את הרוח ממיפרשי הקלאסיות של המחזה; וישנה הרגשה שלפנינו אותו תיר־ מימי, אך מבוצע היטב, והשני ( הרכב תהאחרונה מאת עמוס קינן) • טובה פרדו ושלמה בר־שביט. לדרגת שחקנית ראשוני,־במעלה, המשמשת פרשנית לדמויות שרק יוצר הביתה מסוגל לברוא.
