חיפוש: "עמוס קינן"
נמצאו 741 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 85
בתמונה זו אין למצוא את מיטב הספרות העברית של ההווה -יצחק בן־נר, עמוס עוז, פינחס שדה, יהודה עמיחי, ם .יזהר, עמוס קינן, יהושוע בר-ידסן? ואחרים. למרות שעסקני אגודת הסופרים מדמיינים עצמם לאגודת סופרים לאומית, הרי שנפקד מקומם של סופרים ערביים כסיהאם דאוד (ראה: שירה) ,סמידז אד־קאסם ואחרים.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 29
על הכי קרובים: ז׳ק קטמור, אורי כוגן, עמוס קינן• . • לא עזר? • איפה כן הצלחת?
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 39
כאשר תפתור ישראל את בעיית יחסיה עם העם הפלסטיני — גם הוא עם ים־יתיכיוני, אשר מדינתו־לעתיד ׳תהיה בעלת הוף ים־תיסעי ברצועת־עזה — יקום השלום בינה ובין כל ארצות הים־התיכון. בפי שהוכחנו — עמוס קינן ואני, שני הישראלים שהוזמנו לוועידה הים־תיכונית המשהו הזה הוא ים־תיכוני.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 31
ביניהם: נעמי פולני, ניסים אלוני, הגשש החיוור, עמוס קינן ואחרים. • רדיו: קול המוסיקה — לבקשתכם (.)4.30 של בני־זוג, שיום כניסתם לדירה חדשה — שאמור להיות היום המאושר בחייהם — הפר ליום האומלל ביותר, כאשר חברת תובלה שלומיאלית נכנסה לפעולה.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 72
הסופר היהודי־ישראלי, שהתחלק עם שחאדה בפרס, היה עמוס קינן. הוא זכה בו על סיפרו בדרך לעין־חרוד, שבו הוא מתאר בסיפור דמיוני מה שקורה במדינת־ישראל אחרי שהיתה בה הפיכה צבאית.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 13
* ביני ה ם: יעקב יצחקי, שלמה בן־שלמה, אפרת ילין־מור, יצ חק חסון, חי סי ה שפירא, חיי ם שבתאי, שלמה אלקלעי שרה חסון, מיצקו, יוסף הלוי,י חי אל עמית, לרשום לוי, עמוס קינן, מרדכי סופר, יאירה ננוסר, י״בי, יהויבין ברגר.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 9
אחד הנציגים המוכשרים של מחנה זה, אמנון דנקנר, מבטא רוח זו במדורו(שעבר לאחרונה מהארץ לדבר) .לפני שבועיים פירסם סיפור־סיוט עתידני, המתאר את ישראל של מחר כמדינה פאשיסטית־דתית, לפי מיטב הרעיונות של מאיר כהנא. תיאור קודר זה מצטרף לסיפרו של עמוס קינן(בדרך לעין־חרוד) ,המתאר את ישראל בדיקטטורה צבאית־פאשיסטית, ולסי־פורו של בנימין תמוז(פונדקו של ירמיהו) ,שבו מתוארת ישראל־של־מחר כרותות רתית.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 16
רק מכונית, היו משוכנעים שהאיש נמצא בתוכה. הסופר עמוס קינן, שהיה בנעוריו חבר לח״י, פגש בד״ר ישראל אלדד, שנמנה עם ראשי לח״י, והדוגל בריעות הפוכות משלו, כששאל אלדד מדוע אינו בא לבקרו, התנצל קינן ואמר כי אינו מספיק לקרוא את הספרים שעליו בכנסת חלוקות הריעות על מה שאירע בין ח״כ התחיה רפאל איתן ושלושה יועצים פרלמנטריים של חד״ש, כשכל הארבעה השתמשו באותה המעלית במישכן.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 3
התמונה הישראלית הרישמית לוותה ככל פעם בהערה, שחיסלה במכה אחת את אמינותה מראש: נאמר כי לא ניתן לכתבים להגיע אל זירת־המאורעות, כי נאסרה גישתם החופשית לאירועים, וכי הפכו למעשה (כהגדרתו של עמוס קינן) ״שבויים של דובר-צה״ל.״ התוצאה היתד, מובנת מאליה, לבל מי שמבין את אופיים של כלי־התיקשורת בעולם.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 44
לקראת סוף שנות החמישים ייסד ביחד עם אורי אבניי (איש אצ״ל־לשעבח, בועז עברו* (איש לח״י לשעבר) ואחרים, קבוצה אידיאולוגית קטנה, תחת השם ״הפעולה השמית״ .קבוצה זו רימה סביבה חוגים של בוגרי התנועה הרביזיוניסטית, ביניהם עמוס קינן (איש לח״י לשעבר) ,ופירסמה את הדו״שבועון אתגר.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 39
• בידור: אדם ונוף ( — 11.05 מדבר עברית עילגת) .העיתונאי יורם קניוק, מספר על תל־אביב שלו, בנוסח עמוס קינן ואחרים. ום שליש• ליינסדורף ואיבון: פרשת אהבה מוצאי־שבת, שעה 10.30 את הקבצנית לגברת ליום אחד.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 51
בשנות העשרים לחייהם הצליחו הסופרים האלה למכור מהדורות בנות עשרות אלפי עותקים לבני דורם, תוך שהם משמשים במישרות רשמיות, או חצי־רשמיות של קומיסרים תרבותיים ונוטלים חלק פעיל למדי, בתהליך סי־רוסו־התרבותי של דור תש״ח• למעט כמה סופרים ומשוררים, בני אותו דור, ששימשו כלוחמים במילחמת תש״ח, כמו: פינחס שדה, יהודה עמיחי, עמוס קינן, עמליה פהנא־כרמון ואחרים, שבגרותם הספרותית היתד, טהורה יותר ומאוחרת בכמה שנים — הפכו נציגי ״דור בארץ״ לאבן-מיכשול, בתהליך התפתחותה של הספרות העברית ומיצוי התיקוות שהוטלו עליה.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 72
סידרה: ועד ההו־ נכלל בסרט זה. כן מופיעים הסופרים עמוס קינן. יורם קג־יוק, אהרון אמיר ואחרים, העושים חשבון נוקב עם התנועה, שאיפותיה ומידת האחיזה שהיא קנתה לה בציבור
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 4
מכיוון שכבר היינו ערוכים לפרסם חוברת מיוחדת, אספנו בה את התגובות על הטבח — החל בשיר חוצב־להבות של נתן אלתרמן וכלה במאמרים של עמוס קינן, דן בן־אמוץ ושלי. מבחינה זו דמה תפקיד העולם הזה בפרשת כפר־קאסם לתפקיד שמילאנו לפני שנתיים בפרשת השב׳׳כ, כאשר פירסם העולם הזה את תצלום חוטפי־האוטובוס החיים, חמישה שבועות לפני כל עיתון אחר.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 47
אבל אין החלטה שהעובדים לא יעבדו בשבת!״ • העיתונאי עמוס קינן :״את האור בקצה המינהרה רואים בדרך כלל יותר טוב כאשר נוסעים בהילוך אחורי!
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 5
מי שפטח*— 11 סו ס אי ה עו ל מי ת המישפס שהגישה המדינה נגד עמוס קינן עומד לעורר התעניינות עולמית, .
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 20
״ספומטווף לגמו ״שלושה סיפורים, שאירועיהם מתרחשים בזמנים ובמקומות רחוקים, ספק־מציאותיים ספק״חזויים,״ כך נאמר על עטיפת סיפרו החדש של עמוס קינן ,״ציבעונים אחינו״. ״ספר מטורף לגמרי!
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 19
על מה כתבתי בשבוע שעבר י ליגלגתי קלות על אהרון בכר ועמוס קינן. איזו שאננות. בדיוק כמו ממשלת ישראל, שדנה על פרשת וינה בערב יום־הכיפורים.
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 46
גיסים אלוני היה מציג מדי־פעם את עולמו, ועמוס קינן היה בחוץ־לארץ. באותה עת פיריסם ישראל אלירז את מחזותיו בכיתבי־עת שונים.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 47
לפני שנים רבות הדביקו דן בן־אמוץ ועמוס קינן לדוד ל,ופרמו את הכינוי היומרני ״דודו ראש־העיר,״ בטענה שהוא האיש המחזיק את מפתח חיי־הלילה ב ירושלים.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 15
ט: תיכף אני אראה לך מי ישק בתחת למי. .העולם הזה״ **5 יונו מאת עמוס קינן ארטואי, אחד המנהלים המוסיקליים של שרות־השידור הצרפתי, הוא משודר לקהל, שעה שעל הבמה ממחישים רקדנים את עלילת המחזה בפנטומימה ובמחול.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 19
עמוס קינן בגרמניה ״אכול, שתה ורקוד -כי מחר נחיה זוהי סיסמתה פחד מפני הקומוניזם.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 9
השנה, עם גכור התכונה לקראת פורים, נכלעה שאגת האריה של תל-חי כהטולת אקדחי- הצעצועים. אחד שלא שכח היה עמוס קינן, סופרו המשוטט של ״העולם הזה־כאירופה.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 15
.״ אותן המעצמות שקברו לפני 19 שנה את הרפובליקה הספרדית באדישות צינית, מבקשות עתה לחזור על אותה הצגה לגבי ישראל. עמוס קינן, שביקר לפני כמה שבועות בספרד של פראנקו, ביקר השבוע במשרדיה של הממשלה הספרדית הגולה היושבת בפאריס -השריד האחרון של הרפובליקה המחוסלת׳ המשמשת אזהרה חיה לכל מועמדת לגורל הספרדי.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 15
ע צו ר ו עוז ב דרישת שלום מקורית לידידו שלח אלי קינן, כתב יומך יהחדשות הנמצא עתה בפאריס, בצורת שיר המעיד כי הוא הולך בדרכי אחיו, עמוס קינן: עכשיו כבר לא חשוב /מה נאמר — ולמי / ,מה נעשה — ובמי /ומה חשבו השאר/ .
