גליון 1897, 9 בינואר 1974, עמוד 25
תחילתו של הסרט על רקע עשן סיגריות
מיתמר, בקולותיהם של כמה ממנהיגי
מחנה השלום בארץ (כולל עמוס קינן ואורי
אבנרי) .ההרגשה בו, עד סופו, היא
שאומנם יש בארץ נוער, אשר עם כל
המחדלים האקולוגיים (בסצינה מן הסרט
רואים את הדגים המתים ליד החוף המזוהם
של רידינג) ,החברתיים והכלכליים
— הוא אוהב את מולדתו ואינו רוצה
לעזוב אותה.
גליון 1913, 1 במאי 1974, עמוד 4
כמיפגש ישתתפו אורי אכנרי (מרי),
שולמית אדוני(או מרשה פרידמן, מהתנועה
לזכויות-האזרח) ,נסים אדיעד (ל׳׳ע) ,פרופ׳
ירמיהו יוכל (״בכל זאת מערך״) ,נתן ילין*
מור, רן כהן (מוקד) ,שלום כהן (פנתרים),
מתי פלד, עמוס קינן, פרופ׳ אמנון רובינשטיין
(שינוי) ,אורי שפריר (מערך).
גליון 1911, 17 באפריל 1974, עמוד 9
בעת ששוחח עם ראש־הממשלה
גולדה מאיר בטלפון,
אמר לה אלמוגי :״גולדה, גם
שלומציון קינן
בתס הצעירה של עמוס קינן ונורית
גרץ, גנבה את ההצגה משלל
האישים שנאמו בהייד פארק השלום שנערך בשבת האחרונה ביער
בךש מן.
גליון 2059, 16 בפברואר 1977, עמוד 31
עזרו לידו
חצי תריסר משוררי רק״ח, שקראו משיריהם.
התייצב מולם עמוס קינן, שפעל
להבאת הגופה ארצה מניו־יורק, ושהיה
היחיד שנאם בעיברית .
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 18
אריק
הנדהם ח-שב שמישהו מסדר
אותו, עד שהתברר כי היה זה
ידידו הטוב, עמוס קינן,
ששהה אותה עת בפאריס, ב ביתו
של הגיטאריסט הישר־אלי-לשעבר
פאק* .כטוב לב
המסובים ביין (צרפתי) ההל
פאקו מנגן ועמוס, שהיה ב־מצב־רוח
עליז, החליט שאריק
חייב לשמוע גם הוא את המנ גינות.
גליון 2029, 21 ביולי 1976, עמוד 46
איני בטוח שאילו היו
הפרופסורים — והם, לפחות, קוראים סיפרות כי זה מיקצועם — תורמים למוספים, היה
מה לקרוא, ואולי טוב שמול חגב׳ יהודית אוריין בן־הרצל עדיין הם נשארו בחזקת
נעלמים, ורק בין דפי־הכרומו של הרבעונים המסובסדים, שם יאירו באור יקרות מוצנע
מעין הרבים. הללויה.
עמוס קינן
הצאן של האימפריה
יותר ויותר הופכת הטלוויזיה הישראלית מכשיר לרימום אפסים, והכנסתם אל תוך
אמומים לאומיים.
גליון 2068, 20 באפריל 1977, עמוד 48
בכתב־העת אלף
התרכזו יוצרים צעירים נבינמין תמוז,
עמוס קינן, יעקב אשמן ואחרים — שערך
יצירותיהם מאותה תקופה עדיין לא זכה
בהערכה הראוייה, למרות שהם הצליחו
להציג ביצירותיהם תמונה אחרת, ריאליסטית
יותר, של מילחמת־השיחרור.
גליון 1978, 1 באוגוסט 1975, עמוד 34
אם אני לא הייתי צועק —
* טור הומוריסטי של עמוס קינן בעיתון
הארץ, בראשית שנות ה־50׳.
גליון 2200, 31 באוקטובר 1979, עמוד 24
יבי כבר הצליח לפ־תחת
לעצמו מערכת שלמה
של הפצה עצמית ושיטות מכי רה,
עד שהוא יכול להציע
אותה גם לידידיו. כך, למשל,
הסטיריקא־הוציא כאשר עמוס
קינן את ספר סיפוריו
הקצרים האחרון, מתחת לפר־חיס,
נטל יבי על עצמו חלק
מההפצה.
גליון 2127, 7 ביוני 1978, עמוד 2
האסיפה תתקיים ביום חמישי,
,8.6.78 בשעה 8.30 בערב,
בבית סוקולוב רה׳ קפלן ,4תל-אכיב,
בהשתתפות :
אור אבנר •
יוסי אמיתי
מאיר פ עי ל
עמוס קינן
אם לא יפוטר קוטלר ויקבל פיצויים מוגדלים,
על פי תקדימים שנוצרו כעבר בעתון,
יעמוד, הוועד על שובו לעבודה וסביב
תביעה זו עלול לפרוץ סיכסוך עבודה בעתץ.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 44
8עקר־הבית שבישל וטיפל
בילדיו, גיורא כרנהר־דט,
מאס בעבודתו זו ופתח
מיסעדת־סטייקים בתל־אביב.
כאקזר פנה אל עמוס קינן,
הכותב ביקורת על מאכלים
במיסעדות העיר, גילה קינן
פטריוטיות ואמר לגיורא שאם
יישאר נאמן לשם האמריקאי
של המיסעדה, ברנהרדט סטייק
האוד, שיבקש מאנשי ניו־יורק
טייטס לכתוב עליו, ואם חש קה
נפשו בסיקור בעיתונות ה ישראלית
— שיעברת את שם
המיסעדה.
81 ניסיונותיו של השחקן
חיים מוסול להפסיק לעשן
קשורים בעבודתו בקולנוע.
גליון 2167, 14 במרץ 1979, עמוד 10
.
>• לאחר רדתי מהבמה (עשר דקות לפני
המופע) הספקתי לראותך מכשכש בזנב
סביב המשורר חיים גורי, היחידי שנאות
הזנב למקרא דברי עמוס קינן באותו עניין
בידיעות אחרונות. לצערי, בעצם תגובתי
הריני ממשיך ומספק את תאוותך לפירסום־
בכל-מחיר, ואולי, בלא יודעין, הנני נופל
קורבץ לקונץ נוסף שהינחת לרגלי, כדי
שאיגרר ואגיב.
גליון 2085, 17 באוגוסט 1977, עמוד 55
את מישקפותיד,תיאטרון שלהם המד
אופסות לאירופה ולארצות-הברית, ויתבוננו
שמאלה וימינה ואולי יגילו מחזיות
כמחזה רגיל !של יורם משמור׳ ׳האריה של
עמוס קינן ומלכת האמבטיה של חינוך
יורם מטמור
״מחזה רגיל״
לוין, שגם הם עוסקים ב״אובדן זהות־האדים
במילהטה״ .באותה הזדמנות תוכל
הבימה לספק מעט מהצרכים של אותה
תרבות שתיאטרון לאומי זה מתיימר לייצגם,
וקיים בזכותם.
גליון 2132, 12 ביולי 1978, עמוד 65
זוהי יצירה בלתי־נראית״ • פקידי המועצה-
לתרבות־ולאמנות מצאו פתרון לסבר שאליו נקלעו, כאשר ביטלו את המענק לירחון
הסיפרות פרוזה בו נוהגים לפרסם, מיטב הנונ-קונפורמיסטים בסיפרות הישראלית:
פינחס שדה, עמוס קינן, יותם ראוכני, יונה דרלך ואחרים.
גליון 2277, 22 באפריל 1981, עמוד 85
בתמונה זו אין למצוא את מיטב הספרות העברית של
ההווה -יצחק בן־נר, עמוס עוז, פינחס שדה, יהודה
עמיחי, ם .יזהר, עמוס קינן, יהושוע בר-ידסן? ואחרים.
למרות שעסקני אגודת הסופרים מדמיינים עצמם לאגודת סופרים
לאומית, הרי שנפקד מקומם של סופרים ערביים כסיהאם
דאוד (ראה: שירה) ,סמידז אד־קאסם ואחרים.
גליון 2422, 1 בפברואר 1984, עמוד 29
על הכי קרובים: ז׳ק קטמור, אורי כוגן, עמוס
קינן• .
• לא עזר?
• איפה כן הצלחת?
גליון 2335, 2 ביוני 1982, עמוד 39
כאשר תפתור ישראל את בעיית יחסיה עם העם
הפלסטיני — גם הוא עם ים־יתיכיוני, אשר מדינתו־לעתיד
׳תהיה בעלת הוף ים־תיסעי ברצועת־עזה — יקום השלום
בינה ובין כל ארצות הים־התיכון. בפי שהוכחנו — עמוס
קינן ואני, שני הישראלים שהוזמנו לוועידה הים־תיכונית
המשהו הזה הוא ים־תיכוני.
גליון 2428, 14 במרץ 1984, עמוד 31
ביניהם: נעמי פולני,
ניסים אלוני, הגשש החיוור,
עמוס קינן ואחרים.
• רדיו: קול המוסיקה
— לבקשתכם (.)4.30
של בני־זוג, שיום כניסתם לדירה
חדשה — שאמור להיות היום
המאושר בחייהם — הפר ליום
האומלל ביותר, כאשר חברת
תובלה שלומיאלית נכנסה
לפעולה.
גליון 2433, 16 באפריל 1984, עמוד 72
הסופר היהודי־ישראלי, שהתחלק
עם שחאדה בפרס, היה עמוס קינן. הוא
זכה בו על סיפרו בדרך לעין־חרוד,
שבו הוא מתאר בסיפור דמיוני מה
שקורה במדינת־ישראל אחרי שהיתה
בה הפיכה צבאית.
גליון 2446, 18 ביולי 1984, עמוד 13
* ביני ה ם: יעקב יצחקי, שלמה
בן־שלמה, אפרת ילין־מור, יצ חק
חסון, חי סי ה שפירא, חיי ם שבתאי,
שלמה אלקלעי שרה חסון, מיצקו,
יוסף הלוי,י חי אל עמית, לרשום לוי,
עמוס קינן, מרדכי סופר, יאירה
ננוסר, י״בי, יהויבין ברגר.
גליון 2451, 22 באוגוסט 1984, עמוד 9
אחד הנציגים המוכשרים של מחנה זה, אמנון
דנקנר, מבטא רוח זו במדורו(שעבר לאחרונה
מהארץ לדבר) .לפני שבועיים פירסם סיפור־סיוט
עתידני, המתאר את ישראל של מחר
כמדינה פאשיסטית־דתית, לפי מיטב הרעיונות
של מאיר כהנא. תיאור קודר זה מצטרף לסיפרו
של עמוס קינן(בדרך לעין־חרוד) ,המתאר את
ישראל בדיקטטורה צבאית־פאשיסטית, ולסי־פורו
של בנימין תמוז(פונדקו של ירמיהו) ,שבו
מתוארת ישראל־של־מחר כרותות רתית.
גליון 2479, 6 במרץ 1985, עמוד 16
רק
מכונית, היו משוכנעים שהאיש
נמצא בתוכה.
הסופר עמוס קינן, שהיה
בנעוריו חבר לח״י, פגש בד״ר
ישראל אלדד, שנמנה עם
ראשי לח״י, והדוגל בריעות
הפוכות משלו, כששאל אלדד
מדוע אינו בא לבקרו, התנצל
קינן ואמר כי אינו מספיק
לקרוא את הספרים שעליו
בכנסת חלוקות הריעות
על מה שאירע בין ח״כ התחיה
רפאל איתן ושלושה יועצים
פרלמנטריים של חד״ש, כשכל
הארבעה השתמשו באותה המעלית
במישכן.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 3
התמונה הישראלית הרישמית לוותה
ככל פעם בהערה, שחיסלה במכה אחת את
אמינותה מראש: נאמר כי לא ניתן
לכתבים להגיע אל זירת־המאורעות, כי
נאסרה גישתם החופשית לאירועים, וכי
הפכו למעשה (כהגדרתו של עמוס קינן)
״שבויים של דובר-צה״ל.״
התוצאה היתד, מובנת מאליה, לבל מי
שמבין את אופיים של כלי־התיקשורת
בעולם.
גליון 2408, 26 באוקטובר 1983, עמוד 44
לקראת סוף שנות החמישים ייסד ביחד עם
אורי אבניי (איש אצ״ל־לשעבח, בועז
עברו* (איש לח״י לשעבר) ואחרים, קבוצה
אידיאולוגית קטנה, תחת השם ״הפעולה
השמית״ .קבוצה זו רימה סביבה חוגים של בוגרי
התנועה הרביזיוניסטית, ביניהם עמוס קינן
(איש לח״י לשעבר) ,ופירסמה את הדו״שבועון
אתגר.