נמצאו 741 תוצאות עבור "עמוס קינן"

כאלה היו הבריוני ם והסיקריקי ם בימי ההצהרה חוברה ברגע עמוס קינן מעיף מבט ב״הצהרה בהן־צדק״ ש האחרון ל הח ת מת מפירי־החוק.

על במת ננס־הייסוד של..שלי״ ־ ראול טייטלבוים, ר־ו יעקב אתון, ד ו נעמי קיס, ^ שעה שתיים בלילה אמר עמוס קינן פסוק שגרם לרעמי־צחוק. הבוטות כבר הורמו, האווירה היתה מרוממת.

.״ הכנס, ומאמרו של גורי, הביאו לשרשרת תגובות שהבולטת היא תגובתו של עמוס קינן, שכתב במדורו ״שן ועין מי שהיו נספחי־תרבות בחו״ל או סתם שובתי שנות שבתון באוניברסיטות גור• ריביקוף, כי מה שיעשה קארטר לחיזוקה של ארצות־הברית יפעל גס לטובת ישראל דבר) אין במדינתישראל 3תרן ןלב עיי ה הי הו די ת תחת הכותרת ״שר־חחוץ האמריקאי חטוב ביותר לישראל״ מספר נשיא ההסתדרוודהציונית לשעבר, הד״ר נחום גולדמן על פגישות שערך במשך תריסר שנים עם הד״ר קיסינג׳ר, עוד מהתקופה שבה שימש שר־החוץ האמריקאי כמרצה באוניברסיטת הארווארד. … כשם שמעולם לא עשו מאומה תמיד לא מאומה ותמיד לא מאומה עם הרבה הרבה כאב של כאב נוח, מרנפד, כאב מבפנים, כאב של אספירין וחוקן ואחות ומיטה מוצעת ומרק חם וריחני ועציץ־פרחים על מפה לבנה ידיעות אחרונות) למחרת, במדורו ״רשימות סוף השבוע״ השיב חיים גורי לעמוס קינן חביבה של הבוהמה המגלה בקיאות בגבינות וביין ישן, המרטיר, המוחרם׳ שלא הוצג מעולם בטלוויזיה ולא נתמך על־ידי המימסד ...חייו עברו בקור וברעב ...באיזה שדה־קרב צעד, הוא לבדו ללא אותם, משכילים לכאורה׳?

ומי שמנסה להפריע לה בכך, מעוות את החיים החברתיים בארץ.״ • העיתונאי והסופר עמוס קינן : ״אילו ישראל היתה, מבחינת חופש* הפרט, ארצות-הברית, הייתי מסכים ש- שיאסרו פירסומים העלולים לפגוע ב- צינעת־הפרט. … אולם הסדרנים לחצו לסיים א ת הדיון. בחוץ ידדה שבת המלכה ועמוס קינן סיכם את הדיון באומרו אני בעד חופש״הפרט, וחופש לסדרנים.״ מאיד דורון שתי מבונות־בתיבה תיקתקו, וממשלה אדירה ורקובה התמוטטה.

תמרה שמרה כל הזמן על קשר״עין עם בנה, שהיה שקוע בבניית ארמונות חיל• ו> 11ו 1ו> 1ח מבקר המיסעדות וכתב ידיעות אחרונות עמוס קינן בא 1 #1 | #1 #למיסעדה אחרי בילוי אחר״הצהריים המסורתי בקפה כסית.

דעת־הקהל הוסתה באופן ברור נגדו, והוא מצטט בכעס עיתו נאים ששפטו אותו בסוריהם בעיתונות. הוא כועס בעיקר על עמוס קינן, שממנו ציפה ליחס אחר, ושכתב על וענונו שהוא נבל.

אבל כאשר באים הנה היא גדלה מרגע לרגע • -לפני כ־שבועיים ימים פירסם עמוס קינן, במדורו היומי בידיעות־אחרונות, אלה וקיץ בה, סאטירה על כותבי מאמרים אנטי־סוב־ייטים ואגסי־ערביים. … אגב, לקראת חידוש הקומדיה, חיבר לה עמוס קינן פיזמונים חדשים. הכלב של שורר.

העציר, ששמו גרם לסנסציה זו, היה עמוס קינן, בן ,26 חביבם של רבבות קוראי מדורו, עוזי ושות׳ ב־הארץ, מחבר סיפורים ופזמונים לרוב, לפנים חבר מערכת העולם הזה לאלפי צעירים הוא מוכר כאדם ססגוני ביותר, חייל לוחם במחתרת ובצבא. לעתון ערב אחד לא היתד, הסבלנות לח כות לפסק־הדין, העלול להינתן רק בעוד כמה חודשים. הוא הרשיע את עמוס קינן במשפט פרטי משלו, שפך עליו קיתון של גידופים, קשר אותו עם קבוצת הכנענים (אשר עמום פנה להם עורף לפני שנים).

אריה זיו, בן הפרופסור יליד פינלנד וחניך ריגה שכתב את המדור אחרי מאסר עמום קינן, והצליח במידה ניכרת להכניס את עצמו למיטת סדום של סגנון קודמיו, הוא גם חבר ועד עובדי הארץ. בתור שכזה דרש להחזיר את עמוס קינן לעבודה, אחר שנמצא זכאי בדין. הוא סירב בהחלט לכתוב את המדור אלא אם כן יותר עמוס קינן מרצונו החופשי על העבודה.

היה זה נצחון עקשנותו היקית האגדית כמעט של שוקן על מבקריו ואויביו. עתה היד. צריך לנצח גם את עמוס קינן, שיצא מבית הסוהר לאחר זיכויו. היה ברור לקינן, כי באם יתפטר, תהיה* הפרידה נעימה יותר לשני הצדדים מלווה נשיקה. וכך היה. עמוס קינן הגיש את פי- סורו, שוקן שלח לו מכתב פרידה, לאמור : ברצוני להביע לך את צערי על התפטרותך מעבודתך בד,ארץ.

בעוד חוברת זו נמצאת תחת מכבש־הדפוס, אנחנו מתבשרים כי בחוברת שתבוא אחריה, יראה אור המחזה שולמית מאת אוסקר וייולד בעיבודו של הסופר פינחס שדה, שירים חדשים של יהודה עמיחי וסיפורים מאת עמוס קינן המסורת של עורך־אורח שהנהיג עורך פרוזה יוסי קריים, הועתקה בידי עורך כפילו־הספרותי עיתון 78 יעקב כוסר (סוכן חשאי של היבסקציה בחורש הספרות העברית) .בימים אלה, קיבלו כמה סופרים, מיכתב מטעמו של העיתונאי אהוד בן־עזר (אודי) ,שבו הוא מבשר כי הוא יהיה העורך־אורח של הגיליון הקרוב של בוסר. … המוסף־הספרותי של דבר היה נדיב יותר, ופירסם תגובה זו, תוך התעלמות מכך, שנמנע מלהעיר בן־ עזר עורך ברוד מוקד אורח מושמץ בפתיתח התגובה, כי פרופ׳ עמית, הוא המו״ל הישראלי של לשון וחרות (הוצאת מיפרש) ן מסיפרו של עמוס קינן מתחת לפרחים שראה אור מחזאי חיפאי, שעבר בהוצאת פרוזה עומדת לראות־אור השבוע מהדודה שלישית באחרונה להתגורר בתל-אביב, הגיב על תוכנית האיחוד שבין תיאטראות תל־אביב (קאמרי) וחיפה, והביא לאוויר העולם, את ההגדרה: התיאטרון העירוני של תל־חיפה,״ כפייה דתית סמוייה מתנהלת בירושלים, הרחק מכביש־המריבה לשכונת רמות.

מעט אחרי מילחמת יום־ הכיפורים, ראה אור סיפרו של עמוס קינן שואה ,2ספר העוסק בתהליך השחיקה והשקיעה, המדינית והתרבותית, של החברה הישראלית. זהו ספר אפוקאליפטי, ה כתוב בז׳אנר ריאליסטי מדהים, ובדומה להסיניס של אורי אורלב, שולה תישדורות מזהירות לחברה הישראלית. עמוס קינן מהווה תופעה יוצאת־דופן בסיפרות הישראלית.

יבוא עלי, התריס כלפי שמיא, אם שוב אשים עליך קצוץ בחייכון וביומיכון \״ ובכלל, יצירה עצמאית עדיפה על הצגת שקספיר, במה שנוגע לתרבות, והידד שלוש פעמים לאלה שטרחו והגישו לנו פנינה זו. עמוס קינן במה חו פ שי ת הגיעו אלי לאחרונד. … זו עלילת־שווא, שאין לה במה להיאחז( .א) הקטע של עמוס קינן, המתפרסם כאן השבוע, מוכיח את ההיפך הגמור.

באחת הפעמים פקעה סבלנותו של שר־החינוו־יוהתרבות (״חבר- הכנסת פרודורמול״) אהרון ידלין, הידוע כאיש שקט שאינו מתפרץ, והוא קרא א ובז עמוס קינן על נך גוויון הכישלון הגזול ביוהו של העם ההווי בעת החדשה״ ^ ה צו האפל של הונוש הנטוש ״בצינורות ה מקובלי ם על הסיגגון והאופן שבהם תיפקדה מערכת־הביטחון, בתקופת כהונתו של דויד בן־גוריון כראש־הממשלד, ושר־הביטחון, מעיד אריה דיסנ־צ׳יק במדורו ״מזיכרוני הארכיוני״ ,שם הוא מספר כיצד הוחלט על פעולת־תגמול בכינרת, בשנות החמישים הראשונות : ״כאותו פרק־ זמן שוחחתי עם הרמטכ״ל כדמה דיין, ושאלתיו אם הפעולה הותרה כמפורש וככל ממהיה על־ידי ה,זקף. … דיעה ביקורתית ביותר, ובלתי־מקובלת, על חלקו של דויד בן־גוריון בעיצוב ההיסטוריה הישראלית החדשה, הביע עמוס קינן במאמרו ״הזקן — ונעריו״ שם כתב : ״כן־גוריון היה הכישלון הגדול כיותר של העם היהודי כעת החדשה.

מצבים כמו ריכוזיות שיל- טונית של בן־גוריון הביאה את מוסינזון להתייצב בסוף שנות החמישים לצידו של ראש-הממשלח במחזהו ״זרוק אותו לכלבים״ ולתקוף את העולם הזה. קודם לכן, ב ,׳56-תקף עמוס קינן במחזהו ״האריה״ את המיתוס הבן-גוריוני. … כך שעה שמסביב לנו מתרחשת לה דראמה גדולה, יש הצדקה לסוג אחר של תיאטרון, המטפל בתיאטרון האמיתי של חיינו. והתיאטרון האמיתי זח המחזות של עמוס קינן, ממדי, לוין, יהושע סובול ואחרים, העוסקים בטיפול עיקש ומתמיד במיתוסים של חיינו.

מה הייתם אומרים, אילו הוקיע איזה כלכלן אי-דיו- קים במדור״הכלכלה שלכם, ותשובתו של כתבכם הכלכלי על כן היתה האשמה כי הטוען רב עם אשתו או איננו בידידות עם איש גדול כמו עמוס קינן. אגב, בענייו זהותו המיסתורית של עילם, שעומר הופן אותה ג ב רי א ל מו קד ס פ רו ת א1ז 1ותב׳יזן יז־ת שער חובר ת •.עכשיו״ לסוגיה מרכזית כל־כן: עילם הוא כעת נציג מערכת ״עכשיו״ לטיפול ברכילאים זוטרים, המנסים כוחם בכתיבה כושלת ובתירגום חובבנים הצד הפחות אחוד בכתיבתו של עומר היא בחישתו הנואלת בעניינים אישיים, שאינם שייכים כלל לפולמוס הסיפרותי. … גם דבר זח למד עומר ממורו-ורבו למלאכת הסיפורת המגמתית־הקלו- קלת — עמוס קינן. אני מכיר את טינתו הנושנה של קינן כלפי (בעיניי קינן הוא סאטיריקן חשוב ; אבל קינן לא סלח לי מעולם את מיאוני לראות בו גם מחזאי ופרוזאיקן של-ממש) .אבל בכל-זאת גם אני נדהמתי, כשקינן הפן את עצמו לצד עוין נגדי ב...מיש- פט״אישות מסויים (ב״ידיעות אחרונות״ ,וגם תשובתי המפורטת לו ניתנה ב״ידיעות אחרונות״) .כל־כן הרבה גסות, רוע-לב וחוסר-רלוואנטיות לא הייתי מצפה גם מצד אדם לא־נעים כקינן.

קוראי המוסף־השבועי של ידיעות אחרונות בשבוע שעבר אינם יודעים כי נפלו קורבן, שה סבוטאז /מעשה שהיה כך היה. מיתקפתו של הסופר עמוס קינן כלפי מאמר ביקורת מאת׳המבקר׳גבריאל ימוקד שנעשתה תחת הכותרת :״היבול הסמאנטי של סיפרותנו בתשל״ז״ .אלא שיד אלמונית השמיטה את כותרת־המישנה, שאמרה :״מאת : סמאנטיקה, הדייל* לענייני הרישויר? יהדל דיהרישויהי *4לידיייי ר היוו פדה־סופרנו הסמאנטי צור אוטו־דה־פה׳ /וכן את סיומת הרשימה: ״המלבה״ד עמוס קינן״ .כאשר פנה קינן לברר את סיבת ההשמטה, שנראתה לו כמכוונת, השיב לו מלבה״ד (המביא לבית־הדפוס) של ״עמוד פתיח״ ,זיפי סתווי, המשמש גם כעורך־סיפרותי של היומון, מדור שבו ראתה אור כתבתו של מוקד שעוררה את קינן לחבר פארודיה זו: ״נראה שהמגיהים השמיטו זאת״ .אלא ש־ציפורי־שיר המצייצות בתל־אביב, מספ רות שלא היתד, זאת יד־הגורל • מחזהו של יהושע סובול (מחזאי השנה) ליל־העשרים, עומד להיות מופק בארצות־ד,ב רית, במיסגרת חגיגות 30 שנה למדינת־ישראל.

אלה ואלה סמוכים ובטוחים, שעוד מילחמה שתבוא עלינו לטובה תיפתור את בל הבעיות, אני לא אהבתי את אל־סאדאת במו עמוס קינן מפני שאיני עמוס קינן, ולא כמו במה נשים מפני שאיני אשה.

הצופים לא הבחינו אני מתייצב לימינו של עמוס קינן. קינן נחקר על ״זילות בית־המישפט״ .הוא מתח ביקורת על פסק־דין של השופט אורי שטרוזמן, שרן לשישה חודשי עבודת־חוץ מתנחל שהרג נער ערבי בן .13 השופט קבע שיש למתנחל רקע אישי טוב, וגם הטיל את האשמה על הורי הנער, וקבע ש״ילרים ונערים אלה צריכים להיות בימים טרופים אלה תחת השגחת הוריהם״. … כל איש מצפון, שהמישפט והצדק יקרים לו, חייב לקום ולצעוק. עמוס קינן צעק. אני מתייצב לימינו. רחל אבנרי, העולם הזה כל הכבוד לג׳ואן באאז.

כך קרה כאשר סבר איש-כסיח-הבן, כי הסופר עמוס קינן מפריע לשקט במקום. קינן היה במצב״רוח מרומם.

.״ משה פינטו, רחובות הכנסת — מידבר״שממה 40114 541/011£ ברצוני לקשר את הדברים שהופיעו לפני מיספר שבועות בהעודם הזה במדור מיב־תביס, כי ״על אורי אבנרי לחזור לכנסת בהקדם,״ לכתבה שהופיעה בידיעות אחרונות מאת עמוס קינן, תחת הכותרת ״שלוש פעמים הידד למר בגין.״ בכתבה, המתובלת בטאקט ובחוש־הומור מייוחד, מריע קינן למנהיג הנצחי של האופוזיציה, שמלבד להתנגד לשלום אין הוא וסיעתו עושים מאומה.

ההשראה דנסד הכנעני נאה מנ ה - ו 80ל הישואר חיבה ₪־ אבמו ״זה היה המאורע התרבותי החשוב ביותר בארץ בשנים האחרונות,״ קבע עמוס קינן. וכדרבו, סיפק מייד הסבר משלו :״ולראייה — הטלוויזיה והרדיו הטריחו את עצמם לסקר אותו.״ מאה ועשרים האנשים, בהם כמה מן הדמויות הבולטות של התרבות הישראלית, באו לאולם מועדון התיאטרון התל־אביבי, כדי להזכיר את.

בפירסום מוקדם נאמר, שבגלל כמות הצופים הצפוייה, יוסעו חברי • העיתונאי עמוס קינן, על שביתת הרופאים :״זוהי מילחמה בין אלה שנשבעו את ״ י שבועת היפוקרתס ובין אלה שנשבעו להיפוקריטוס.״ • הנ״ל על דברי רפאל איתן, שהאוניברסיטה העברית היא אוניברסיטת אש״ף :״אולי להכניס את הפלאנגות לאוניברסיטה ליום יומיים?

השדרן אלכם אנסקי עזב את ירושלים ביום חגה ובא לברד, עם אשתו הסימפאטית שרי. אנסקי חייו ואמר, כי בספר של עמוס קינן היה יותר יין. עצומה שהועברה בין הנוכחים דרשה מעיריית תל״אביב לאשר קיום בית־קפה במקום, וכולם חתמו ברצון: ״אם זה נגר זי׳יץ — ,אין בעיות.