נמצאו 308 תוצאות עבור "עמוס עוז"
גליון 2591, 29 באפריל 1987, עמוד 26
בקיצור, ועידה של אגודת סופרים בלי א.ב. יהושע, עמוס עוז, יצחק בן־נר, יהושע קנז, עמוס קינן, אורי ברנשטיין, אהרון אלמוג, דוד גרוסמן, נסים קלדרון, דליה רביקוביץ, יוסף שרון, יהודה עמיחי, נתן זך, יהושע סובול, יוסף מונדי, מאיר ויזלטיר, רות אלמוג, פנחס שדה, אהוד בן־עזר, יורם קניוק(שפימפם במקטרתו במשך שעה קלה ברחבת בית־הקפה ולא הראה את פניו באולם המליאה) ,יאיר הורוביץ (שהתמהמה אף הוא באותה רחבה במשך שעה קלה אבל בלי לפמפם במקטרת שאין לו) ,רן בן־אמוץ(שהפגין נוכחות בערב הפתיחה רק כדי להטיח דברים קשים בנכבדים שישבו על הבמה) ,רן מירון, שלמה שבא ועוד רבים רבים אחרים שממדיו המוגבלים של הדף המודפס אינם מאפשרים למנותם.
גליון 2578, 28 בינואר 1987, עמוד 31
ונדמה לי שאני מבחינה בכל אלה גם את ידו האמונה והאוהדת של עורך הספר יוסי קריים• ציפי שחרור עם פרסי ביאריק, אלתרמז המלאך המזווג זיווגים משונים ואשר כבר ברא בהבל־פיו את הצמד המוזר עמוס עוז — יצחק אורפז(פרס ביאליק לשנת תשמ״ס שוב הפתיענו בימים אלה בזוגות שכמדומה לאו דווקא ברוח הקודש הורתם: דליה רביקוביץ ומשה דור (פרס ביאליק לשנה זו) ויעקב אורלנד וסביון ליברכט — פרס אלתרמן מטעם ההסתדרות, שזו לו השנה השניה לחלוקתו.
גליון 2189, 15 באוגוסט 1979, עמוד 77
לתרבות ^ חיים ו״צמן בתמונות פאטריק קים״ מפכ״ ל הס שטרה ארכאיות בראשית שנות השישים, כאשר המו״לים הישראליים לא התעניינו ביצירה מקורית בכל מחיר, כפי שהם עושים כיום — עד לאונס עיניהם של הקוראים — היתה הופעתם של קבצי־סיפורים, בחינת ימי חג לסיפרות הישראלית. סופרים כעמוס עוז, אהרון אפלדד ו א.ג. יהושע החלו דרכם בסיפרות הישראלית, בפירסום קבצי- סיפורים, שראו־אור, קזדם לכן בכתבי־העת של אותם ימים לקשת ועכשיו).
גליון 2221, 26 במרץ 1980, עמוד 102
תם וחסל סדר בחטף קניוק ; 12 + • • השמועה כי הכתב דודו אורן, מחבר עבור הזמר צכיקה פילו ספר ביוגרפי שייקרא צביקה פיק סופר־סטאר הביאה משורר תל-אביבי נודע לומר :״טוב ששם הספר לא יהיה כאשר ״צביקה פיק — אלוהים״ נפצע בשנת 1976 הסופר עמוס עוז בתאונת־דרכים, ביקרוהו בבית־החולים שר־הביטחון דאז שמעון פרם, ושר- החוץ אז יגאל אלון.
גליון 2342, 21 ביולי 1982, עמוד 57
.״ ביוני פרצה לה מילחמת ששת הימים, יונתן ועזריה הצליחו לעוברה בחיים, והמשולש רימונה־יונתן־עזריד, המשיך לחיות בשלווה ובאושר עם הבת נעמה. לסיכום: סיפור חדש של עמוס עוז, שהוא ישיא ביצירתו. זה סיפור הכתוב על מישור החיים, שאינו מדלג מעל למד,מורות הפוליטיקה, ואינו מתעלם מהאכזבות שהוליכו את החברה הישראלית עד הלום.























