חיפוש: "עמוס בן גוריון"
נמצאו 355 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 5

למשטרה לא היתה הווילה המפוארת של הרב־מליונר שלום ליגום, בהרצליה, מוקפת הגן הפרטי הנרחב. כאן התגורר עמוס בן־גוריון ללא תשלום. בתשובתו לשורת המתנדבים בקשר לבית זה, שיקר המפקח הכללי של משטרת ישראל בגלוי. … את השלטון המעשי במשטרה הניח לעוזריו : תחילה לסגנו יוסף נחמיאס, אחר־כך לעוזרו עמוס בן־גוריון, אחרי שהלה התגבר על מתחרהו נקי־הפפיים, ישורון שיף.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 6

היה זה צעד נוסף במערכת התעמולה וההסברה, בה החל יחזקאל סחר לאחר משפט הדיבה של עמוס בן־גוריון. אחרי המאמר הראשי בדבר, חרוזיו הארוכים של נתן אלתרמן, ופגישות הסופרים (העולם הזה ,) 1044 היו המכתבים שלב נוסף במערכה על שלומו של המיליונר במדים. פרט מעניין בפרשה כולה: בעוד שמאחורי הקלעים עושה עמוס בן־גוריון כל אשר ביכולתו להדיח את מפקדו, ששיקר למענו מעל דוכן העדים, הרי לא נעדר מכתבו של עמוס מבין השמונה שנשלחו לאביו.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 26

המשפט הגדול ביותר של השנה היה זה של עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. אחד מול המנגנון האדיר של המדינה שגויס כולו נגדו, ניצח שמואל תמיר על הקרב, שהפך לשיעור מזורז בתורת המדינה של ישראל. … כשנתנו השופט זאב צלמנר וחבריו את פסק־דינם׳ היה זה. הלם לקהל. השופטים תיארו את עמוס בן־גוריון כמלאך מוקף שדים, שכל ידידיו בגדו בו והפילוהו בפח.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 6

אחרי שנסתיים מעמד זה, שהרגיז את הפרקליטים ואת ה־עתונאים שהפריעו איש לרעהו, קיבלו ה־עתונאים את התיק לידיהם׳ ישבו מסובים לשולחן, כשאחד מהם קורא בקול רם פסוקים שנראו לו, והאחרים רושמים לפי בחירת הראשון, שהיה במקרה אחד מחסידיו המושבעים של עמוס בן־גוריון. כשהופיעו למחרת המאמרים הראשיים, לא קרא עדיין איש מן הכותבים את פסק־הדין בשלמותו. … השמועות אמרו כי פסק־הדין הסופי אינו אלא נוסחת פשרה, שהושגה אחרי התלבטויות קשות וחמורות, וכי אחת הנוסחות שהוצעו מקודם הכילה, בין השאר, את הקביעה המפורשת כי יחזקאל סהר ״שיקר״ ועמוס בן־גוריון ״היתמם״. שתי תקריות שקרו בעתונות למחרת מתן פסק־הדין הפכו כמה מן השמועות לידיעות. באחד העתונים פורסם כאילו נאמר בפסק־הדין בפירוש כי ״נראה לנו שסהר לא שיקר במזיד״ .קטע זר״ שבא לטהר את סהר, עורר את חמתו של השופט קיסטר, אשר ראה את עצמו נאלץ לנקוט בצעד ללא תקדים: הוא התקשר עם מקור הידיעות, התובע עמוס בן־גוריון ליד סניגורו מיכאל כספי. למרות ניצחונו הפורמלי, אינו נראה מאושר.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 15

היה נדמה כי שוב ייערך משפס־ראח־ה גדול, שירתק את הציבור במשך כמה שבועות, יעמיד בצל אפילו את משפט עמוס בן־גוריון• אולם סיכוי זה עורר חששות קודרים מאד במקום אחד בארץ, שאינו מתלהב לסנסציות מסוג זה: מרכז מפא״י. … בעקבות ההגנה יכלה התביעה לדרוש ממוסינזון תשובות בשבועה על שאלונים ארוכים ומפורטים, מן הסוג שהפנו בשעתו את הזרקורים לפרשת עמוס בן־גוריון. לייגאל לא נשאר זמן רב לפעולה.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 15

על אף כל ההודעות התכופות׳ כי הנה, עוד מעט ייתפס, נשאר נחמן פרקש האיש המבוקש ביותר על־ידי המשטרה. במיוחד הרגיז הדבר את עמוס בן־גוריון, מפקד מחוז תל־אביב, מאחר שפרקש ביצע את העבירה המיוחסת לו במרכז העיר וברח מבין ידיהם של שני בלשים מאותו מחוז. … כדי לתפוס את פרקש ויהי־מה, העמיד עמוס בן־גוריון את המשטרה על רגליה. בהודעות שפורסמו השבוע, נמסר כי 120 שוטרים יוחדו למטרה זו.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 3

במהלך חקירה זו השתרבבה לעניין אגודה תמימה בשם שורת המתנדבים. סגן המפכ״ל, עמוס בן־גוריון, שפחד להתמודד עימנו, החליט להתלבש על־ אגודה זו והגיש מישפט נגדה. … העיתונות כולה סיק־רה אותו בהרחבה, ושמואל תמיר הפך אישיות לאומית. מי׳שפט עמוס בן־גוריון נולד בצורה מורכבת יותר. במהלך המסע הגדול שלנו לחיסול מישטר השחיתות והטרור בעיריית- חיפה (״חושיסתאן״) לפני 25 שנים בדיוק.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 6

גילוייהם של העולם הזח ושורת המתנדבים על השחיתות בצמרת המשטרה הכריחו את עמוס בן־גוריון, בניגוד לעצת כל ידידיו, להגיש משפט דיבה. … גם הצורך המיידי נעלם. אחרי משפט עמוס בן־גוריון, לא בא משפט חדש מסוג זה. כי העזלם הזה, והחוגים הקרובים לו בדעותיהם, החליטו כי שוב אין טעם לשים את הדגש על פרשות־שחיתות בודדות, ותחת זאת יש לחשוף את מהות המישסר המולידן.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 21

כל אימת שצץ עניין כזה, מתבטא הדבר בתוספת עבודה לשומריו של עמוס בן־ גוריון. ערב מתן פסק־הדין בעירעור שורת, ז־חתנדביס, הבין עמוס בחושו המשטרתי המפותח כי בקרוב ידובר בו. … לא סיבלם של אזרחים הוא שהניע את עמוס בן־גוריון לפתוח במצוד, כי אם הרעש הציבורי הגדול, שקם אחרי גילויי העולם הזה על קנוניית קציני עמוס לטישטוש משפט סהר.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 9

כתב השבוע פרשן ידיעות אחרונות על תפקידו של שופט־השלום משה פרץ, במשפט קטטנר הקטן : ״אם יחליט לזכות את ד״ר קסטנר, ימצא עצמו כופר בפסק דינו של נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ברורות בפסק־דינו כ׳ קסטנר שיקר ...ואם יחליט לקבל את התביעה, עלול הוא למצוא עצמו מותקף ומושמץ כד״ר ידידי קסטנר לא היו היחידים שנהנו מגישתו הליברלית של היועץ המשפטי, גם ידידיו של עמוס בן־גוריון נהנו. בשבועיים האחרונים פירטם הארץ, לפי בקשתו האישית של משה שרת, שלושה מאמרי־השמצה קשים, שבאו להגן על עמוס בן־גוריון (ראה־ עמודים .)6—7כל מלה במאמרים אלה היה בזיון בית־המשפט, כי כל העובדות הנזכרות מהוות בסיס לתביעה משפטית נגד שורת המתנדבים.
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 4

כמה אנשי־עסקים תל־אביביים, ביניהם אריה פילץ וצעיר סימפאטי בשם שייקה ירקוני, איש־ההגנה וידידו של עמוס בן־ גוריון, קיבלו מידי הסוכנות היהודית דולא־רים של קורבנות השואה כדי לקנות צורכי בתי־מלון. … עד שגוף קטן של סטודנטים, בשם שורת המתנדבים, פירסם חוברת בה נרמז כי הדבר נעשה בהשפעת עמוס בן־גוריון. מובן שהדבר לא ייתן להוכחה.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 10

• אין סירויים רבים להחיאת ״שורת המתנדבים״ .הנסיון הנעשה עתה להקים מחדש את קבוצת הסטודנטים, שהתפוררה עוד בהתחלת מישפט עמוס בן־גוריון, נתקל בהתנגדות. הטענה העיקרית של המתנגדים: שניים מפעילי השורה לשעבר נמנים עתה עם קבוצת ליבנה־תמיר, דבר העשוי לעורר את החשד כי החיאת האירגון רק תספק מכשיר מוסווה לקבוצה פוליטית זו. … היתד, זאת רק אחת מהשאלות שהתעוררו עקב פסק־הדין הסופי בפרשת עמוס (יאה לעיל) .פסק־הדין חייב היה לגרור אחריו הסקתן של לפחות שלוש מסקנות ברורות כשמש: • סילוקו המיידי של יחזקאל סהר מכל תפקיד ממלכתי ייצוגי. ס העברת ניצב עמוס בן־גוריון, מפקד מחוז תל־אביב, מתפקידו במישטרה. ׳ • פתיחת תיק אירס״ו מהדש, לשם ניהול חקירה נמרצת.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 64

לפתע קיבלו עיתוני ישראל ידיעה כי עו״ד שמואל׳ תמיר, הסניגור במישפטו של עמוס בן־גוריון, פנה אל חיים כהן, היועץ המישפטי של הממשלה, בבקשה שיתווך לחיסול מיש־פטו של עמום. … יתכן שהתערבות רשמית של המישטרה וניצול קשריה הבינלאומיים בעניין מיש- פחתי של אחד מקציגיה, לא היה פסול. לו עמוס בן־גוריון עצמו נאלץ להצטרף להכחשה. אולם הדבר לא הרתיע את דבר: הוא חזר והדגיש שהסיפור, שכל הנוגעים בו הכחישוהו, אינו אלא אמת טהורה.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 7

ה התחיל במישפטים קטנים נגד ( אנשי־ההגנה ועסקני־מפא״י, וזה הגיע לשתי הפרשות הגרולות בקאריי־רה הפוליטית־מישפטית שלו: מישפט קסטנר ומישפט עמוס בן־גוריון. בשניהם הודרך על־ידי שינאתו הלוהטת למפא״י בכלל, ולדויד בן־ גוריון בפרט. … בשתי הפרשות הפסיד תמיר מבחינה מישפטית. עמוס בן־גוריון זכה בפיצויים, וקסטנר טוהר כמעט לגמרי בעירעור.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 9

סך־־-״הסתיימה סלילת הכביש לאילת. 1961 16.1יחזקאל סהר, מי שהיה מפכ״ל המישטרה, הורשע בעוון עדות שקד ב־מישפטו של עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים, ונידון לתשעה חודשי מאסר ולקנס של 15 אלף לירות. — 17.1פאטריס לומומבה, מי שהיה ראש ממשלת קונגו, נרצח. — 20.1ג׳ון פיצ׳גראלד קנדי הושבע כנשיא ה־ 35 של ארצות־הברית. — 21.1נוסד אירגון אופק. 1964 — 10.1הטייס המיצרי מחמוד עבאס חילמי, נחת עם מטוס־אימונים בישראל וביקש מיקלט.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 4

שני המקרים היו סימפטומים לגל הגואה של תאוזת־האלימות, אשר ראש־הממשלה עצמו, בהפגנה אישית בבית הבימה, מחא לו כף. 9בהחלטה שנבעה במישרין ממשפט עמוס בן־גוריון, החליטה הממשלה כי להבא יוכל כל שר למנוע הבאת עדות לביודהמש־פט, אם פשוט יכריז כי היא מזיקה ל״טו־בת המדינה״ — היינו, לעצמו ולמפלגתו. … תציל אותי!״ זעק המפקח הכללי הפצוע. עמוס בן־גוריון, שהקולות המשונים מן החדר הסמוך עוררו את תשומת־לבו, מיהר לחדרו של סהר• הוא חפש את המתקיף מאחור.
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 5

המאורעות האחרונים במשטרה, ומשפטו של עמוס בן־גוריון, זעזעו כנראה ׳ גם את הקצין הנאמן. … תפקידיו הבאים של הקצין־המצליח היד חשובים לא פחות מן הקודמים: אחרי ששירת זמן קצר בתפקיד ראש המחלקה למלחמה במסתננים, הועבר קצנלבויגן למחלקת ההדרכה, התפרסם נאחד מנאמניו הקרובים ביותר של מפקדו, סגן המפקח הכללי עמוס בן־גוריון.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 9

גם מבלי להביא בח שבון׳ את פסק־הדין האפשרי במשפט עמוס בן־גוריון, שיינתן עוד החודש, צ פיי ם גילויים רבים על פרשיות שחיתות חדשות ונרחבות, הקשורות עם המטה הארצי של המשטרה ועם במה מן המטות המחוזיים. אחד העיתונים החשובים בישראל, שהצטרף בשעתו למסע ההגנה על המשטרה וראשיה וחזר בו עם סיום משפט עמוס בן־גוריון, עומד לפרסם סידרת כתבות מאשימות בעניין זה
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9

מר סהר מוסיף וטוען שלא מר הופשטטר — ראש המחלקה הפלילית במטה הארצי — שאמר לי לתת לעורך־הדין מיכאל כספי הצהרה־בשבועה לטובת עמום בן־גוריון — ולא מר מאיר נוביק, הקצין לתפקידים מיוחדים במטההארצי — שהזהיר אותי לא לדבר על מד עמוס בן־גוריון — שניהם לא ידעו על קיום חשד המחשיד אותי שעה שדיברו אתי. … אך גם פה רחוקה האמת ממר סהר, כשם שעל־ידי כך שהוא אומר כי בשיחתו אתי לא הזכיר את ענין עמוס בן־גוריון ושורת המתנדבים הוא מתחמק מן האמת.





