גליון 755, 15 באפריל 1952, עמוד 2
אליהן בן־משה, ראשון־לציון
אך אוהב בשר, כנראה.
אני ב טו ח שרבים מבין העולים החדשים היו
עו שים בהיי טון אל א שתנאים טכניי ם מונ עי ם בעדם.
… ב מו ווינ*
שמחה לוין, חיפה
ולפי חוק השבות ימל הקורא לוין לחזור
לארץ בכל שעה שירצה כעולה חדש — ואם
הוא מוכשר: על חשבון הסוכנות ועם.
גליון 642, 2 בפברואר 1950, עמוד 15
פרשה שניה גילה כתב העתון בדרום
הארץ, י .יעקבי. הוא פירסם תלונה
של עולים חדשים, האחים גלבך ,
מכפר זרנוקה. אשר טענו כי הוכו
על־ידי קציני משטרה.
גליון 905, 17 בפברואר 1955, עמוד 9
ח״כים חוגגים נמיר, גוברין וסרלין
שריס־לשעבר, עולים חדשים 1־ 11 סדרנים
מבקרים נכבדים
מפגינים עיוורים.
גליון 1063, 12 בפברואר 1958, עמוד 3
אילו דוד
בן־גוריון לא היה אחד בדורו, חדור רעיונות
אפלטון ויגאל מוסינזון, אלא מדינאי בריטי
שחונך בשדות איטון ואוכספורד לפייר־סליי.
אלמלא היו בארץ חצי מיליון עולים
חדשים הרוצים לקבל פת־לחם, והמצביעים
על־כן כסי שמזכיר לשכת־ד,עבודה אומר
להם להצביע.
גליון 1057, 1 בינואר 1958, עמוד 6
״האנטישמיות הביאה גם את העליה הגדולה
מפולניה. בוגדן הוא עולה חדש מפולניה.״
בוגדן היה מרוצה מאוד. … לאט־לאט הפך בוגדן לאחד מתלמידי כיתה
ו ,,חדל להיות העולה החדש מפולניה.
המלים העבריות הבודדות שהיו שגורות
בפיו בפתיחת שנת הלימודים התארכו למשפטים
שלמים, וחברותו עם ילדי הכתר, נתהדקה
וגברה מיום ליום.
גליון 1057, 1 בינואר 1958, עמוד 8
יוסף שמיר, תלמיד בית־סבר תיכון־עירוני
בתל־אביב, לא היה בנה של משפחה רעבה
בשכונת התקווה, או עולים חדשים ממעבדה
רחוקה. יוסף, בנו של בעל חנות חל-אביבי,
הוא תלמיד מצטיין שזכה בססיפגדיה לחינוך־
תיכוני, חבר בתנועת נוער ומשת־יך לגרעץ
העומד להתגייס לנח״ל לכשיגיעו ה.א וחבריו
לגיל .18
הלחם לא חסר מעולם בבית משפחת
גליון 1075, 7 במאי 1958, עמוד 3
מבחינה זאת מסמל דויד בן־גוריון —
העולה החדש מפלונסק בשנת , 1905 וראש
ממשלת ישראל בשנת — 1958 ציבור גדול
של אנשים, שבאו ארצה מאירופה אחרי שהתבגרו
בגיטאות של המרחב הסלאבי. … אפשר לומר שישראל איבדה את
עזה, מפני שלפני 53 שנה נבהל
עולה חדש בשם דויד גרץ מפני
התנועות המזרחיות והצעקות הגרוניות
של הסוורים כנמל יפו.
גליון 1071, 8 באפריל 1958, עמוד 3
עדי־הראיה של המאבק האנטי־בריטי מהווים
כיום מיעוט בישראל. מיליון עולים
חדשים, שבאו אחרי קום המדינה, אינם יודעים
מד, אירע אז בארץ.
גליון 1003, 2 בינואר 1957, עמוד 4
בשבוע שעבר, עמדו כל תושבי אילת —
וותיקים, עולים חדשים ופועלים שכירים —
על רציף הנמל.
גליון 983, 15 באוגוסט 1956, עמוד 3
זוהי מדינת
עליה. בעשרות משקי־הספר שלה יושבים עולים חדשים.
מבחן המלחמה יהיה בשבילם מבחן חמור.
גליון 999, 5 בדצמבר 1956, עמוד 3
אין היא יכולה להעבירו בדיקה פסיכו־אנאליטית,
כדי להישמר מן הפסיכופאת.
היא נותנת נשק בידי כולם. עולים חדשים
מפגרים, שקופחו בגטו של מאראקש ונוטרים
שנאה למישהו.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 4
אחרי
כמה שנים של קפאון והצטמקות, שנגרמו עקב חוסר משמרת צעירה ברוב
המלאכות, יצטרפו למקצוע פתח רבבות עולים חדשים מאירופה, שיביאו
עמם ציוד מקצועי.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 18
נוסף על כל אלה אפשר למצוא במבחר
סיפורי ישראל פרקי פולקלור של עולים
חדשים (בן רביעי, מאת מילא אוהל) וסיפור
סוריאליסטי של יהודה עמיחי (מיתות אבי)
על אדם שעבר לעולם האמת עשרות פעמים,
עד שהגיע לשם באמת.
גליון 1354, 21 באוגוסט 1963, עמוד 19
היה זה כאשר
משמר משטרה נקרא לפנות מפתח הבנין
החדש של הסוכנות בקריה בתל־אביב שלוש
משפחות של עולים חדשים, מטופלות בילדים,
ישישים ונשים הרות, ששבתו שביתת-
שבת במקום.
גליון 1345, 19 ביוני 1963, עמוד 11
הציעה רחל ינ־אית:
לבית זה יבואו ילדי בית־ספר, עולים חדשים ואורחים
זרים שילמדו על פעליו של הנשיא המנוח.
גליון 1319, 19 בדצמבר 1962, עמוד 8
כל עוד היתה העיר בשלבי ההתפתחות
היד, ברור לכל כי אלד, דברים ריקים.
הראשונים, ותושביה היו עולים חדשים
עמדתהאנשים ההגונים באו״ם
מצאה (בעיקרם ממצרים וצפון־אפריקה) ,היה
את ביטוייה הנאמן ביותר בדבריו של ראובן חיים מתאים לנהלה.
גליון 1279, 14 במרץ 1962, עמוד 6
היא הביאה הטבות לחלק גדול־יחסית של האוכלוסיה, והיתד, מסוגלת לקלוט
מיליון עולים חדשים.
• עליית העוצמה, היוקרה וכוח־ההרתעה הצבאיים, לזמן מוגבל.
• היחסים עם המערב, עם כל עליותיהם וירידותיהם, ועל אף חוסר ההשתלבות
הסופית והמוחלטת של ישראל בו, סיפקו עד כה את האמצעים שהיו דרושים למדיניות
זו — כסף ונשק.
• נמנעה שואה לאומית, שהיתר, צפויה עקב התנגשות ישירה עם מעצמה גדולה, הן
בימי המאבק עם הבריטים, הן בתום מלחמת־ד,שיחדור, הן במיבצע־סיני.
גליון 1539, 1 במרץ 1967, עמוד 11
לא רק ההקצבות הישירות, אלא כל מכשירי הסוכנות משמשים מטרה זו: החל בחלוקת
עולים חדשים (עוד בחוץ־לארץ) לישובים מפלגתיים, וכלה באספקת אלפי ג׳ובים לעסקני
מפלגות, היוצאים לחוץ־לארץ והפועלים בארץ, על חשבון הסוכנות.
גליון 1132, 9 ביוני 1959, עמוד 3
רעיון זה
/ בות לים
אלה
הערבי, אין כל אפשרות לקלוט בישראל שלושה מיליונים
של עולים חדשים. כל אשר משטר נהללי יוכל
לעשות, הוא לספק לעולים אלה מחנות או שיכונים, בתוספת
קיום מינימלי, עד ליום בו ירעמו התותחים ותשרוקנה
הפצצות• מנין יבוא הכסף?
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 19
.״
כלי עכר פלילי כל ששת הילדים,
בגילים מ־ 12 עד 15 לא היו עולים חדשים.
לפחות מחצית תקופת חייהם עברה עליהם
בארץ.
גליון 1082, 25 ביוני 1958, עמוד 5
• גדל
לאריזה,
המחסור בניר־קרפ
עקב
הריבוי
בבתי־מלאב ה
קטנים ל ק רנוו ע /פרי יוז מתם של עולים
חדשים, המתחרים ב שקט במפעלי־הענק
של קרגל
גליון 797, 5 בפברואר 1953, עמוד 7
רית בעלת מיבטא ערבי מובהק:
שרו תי העליה וההתאזרחות שהיו בשעתו
״העולה החדש מוכן לתת את דמו למען
משרד עצמאי( ,מ שרד העליה) למדו במפ המולדת.
… רציתי
הבקשה להיתר יציאה תוגש לממונה על
גם לשבח את אלה שעזרו לעולים החדשים...״
המחוז, העתקה תועבר לשלטונות הבסחון.
גליון 737, 13 בדצמבר 1951, עמוד 6
מחזור זה, שלא בדומה לר א שון אשר רק
השתלם, עבר לימודים ממושכים, נחשב למח זו
ררא שון למעשה. הוא היה מורכב בעיקר
מעולים חדשים, לרוב סטודנטים מיוגוסלביה
או בולגריה, כלל שני צברים בלבד שלמדו
בחו״ל והפסיקו את לימודיהם עם פרוץ מל חמת
העצמאות. … בבית
העולות, שמאחורי קולנוע נוגה, יפו, נת קבלה
אסתר בסבר פנים יפות, שהיה בו
הבדל קיצוני ליחס שהיה מנת חלקה כיהודיה
באירופה המנואצת. היא התחלקה בחדר גדול
עם ארבע עולות חדשות והחלה בחיים חד שים.
המטרה: לשכוח, להבריא בגוף ובעי קר
בנפש.
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 6
תחילה נתקלה אצבעם באשקלון, אחד החד
תכנית הנמל עמוק־המים מול רחוב אלנגי, תל־אביב
מאז שחר ההיסטוריה, קריאות תדהמה
הירדן, שיוו לעיר צורת עזובה לעומת המולת פסח לב, היא בעיית ה״מסתננים״ היהודיים,
השוק ששררה בה ברוב ימות השבוז;.
300 משפחות עולים חדשים, שעזבו את צרי-
פיהם במעברות, הסתננו ללוד ונתישבו בין
פלוגות פלמח הנחיתו מהלומות ׳כבדו ת
על הלגיון הערבי בקרבות שנמשכו 48 שעות
חורובת העיר העתיקה (שנהרסה• ברעש של
ושבהם נפלו ששה פלמחאים, פינו בכך עיר
שנת ,) 1927 יחד עם 700 הערבים שדרי
שבדיני ה המוצקים והמרווחים, התאימו לק בהן
עד כה, בתנאי־מגורים בלתי־אנושיים
ליטת קבע המונית של יהודים *.