גליון 1755, 21 באפריל 1971, עמוד 28
״
מ* הסנדזיו
קומדיה מו סי קלי ת
מאתסמי גדונמו
* במוי: שמואל בונים
#תנועה: קרנדיל דיל
#ע ב רי ת: נתן אלתרמן
אריח נבון
#תפאורה :
#נחול מוסיקלי: אריה לבנון
אלכסנדרארגוב
#מו סי ק ה:
משתתפים:
אילי גורליצקי, יונה עטרי, רחל אטס, אלישבע מיכאלי,
משה הורגל, אלברט כהן, שמעון שיאני, דוד זינדר, צדוק
צרפתי ולהקה גדולה של שחקנים, זמרים, רקדנים
ומנגנים.
גליון 2428, 14 במרץ 1984, עמוד 18
בשנות ה־ 50 היה עורך
יומון מפא״י הדור, ב־ 1967 ממקימי
תנועת ארץ־ישראל השלמה (יחד עם
נתן אלתרמן ומשה שמיר) ,ועורך
ביטאונה זאת הארץ, מתנגד חריף
להסכמי קמפידייוויר וחסיד ההידברות
עם הסורים בנושא לבנון.
גליון 2481, 20 במרץ 1985, עמוד 17
האם היא
בעלת בוטיק בתל־אביב והבעל, אלי, גם הוא באותם עסקים -הוא
שירה, שלקוחותיו בארץ, המשווקים
לחו״ל, יוכלו לקבל
שירותים מעבר לים במחירים
״ישראלים״.
שיר לא ידוע של המשורר
נתן אלתרמן יהיה ללהיט הבא
של הזמרת עוסרה חזה.
גליון 2600, 1 ביולי 1987, עמוד 31
אינו ראוי לבוא בספר ושגם ביתרם טועם הקורא
טעם בוסר וחיקוי״ — ובייחוד חיקוי של נתן
אלתרמן, משירי שימחת עניים ועד שירי הטור
השביעי.
… אדרבה, פיתחו את סיפרו מפרט אל עיקר על
שירת נתן אלתרמן (בהוצאת הקיבוץ המאוחד
וסיפריית פועלים )1981 ,וקיראו עימי בעמודים
11ו־ 12 את הדברים הבאים:
ההתנערויות והוויכוחים במחשבת השירה
שלנו לאורך ה מאה העשרים היו כרוכות(צ״ל
כרוכים -נ״ז) על־הרוב לא בדחיית הפואטיקה
של החוויה אל א בהפעלתה המחודשת
על־פי רגישות שירית־לשונית חדשה.
גליון 718, 2 באוגוסט 1951, עמוד 14
בת הרב אהבה את סעידה
דודי חמק ( 140ע דבורה הורקנונר
גינזבורג — הוצאת המחברת (— 1.ל״י).
14 משוררים עבריים, מנתן אלתרמן עד
אברהם שלונסקי, תרגמו 75 שירים שנכתבו
גרמנית, משך 26 השנים האחרונות, על־ידי
דבורה הורקנום־גינזבורג, אלמנתו של שמעון
גינזבורג, הסופר והמתרגם, ששבה ארצה,
ב־ , 1946 היתד, בירושלים הנצורה ופרסמה
יומן מצור באנגלית.
… מלבד ״עיר פלא״׳ ההימנון לתל־אביב הכרך׳
שבתרגומו הטביע נתן אלתרמן את יכולתו
הרבה :
במה אפתח שבחיך,
קוסמת על ים רב?
גליון 2473, 23 בינואר 1985, עמוד 31
מרסל שומר הכל בליבו.
על יחסו המיוחד לנתן אלתרמן ניתן
ללמוד מהתמונה שאותה הביא לראיון
שערכתי עימו בבית-הקפה התל״אביבי.
… הנה מרסל וחצקל כסית ליד
התמונה המפורסמת של יוטל ברגנר, והנה
מרסל מגיש לנתן אלתרמן, לבוש בחליפה
לבנה ובפפיון לבן, על השולחן מפה לבנה.
גליון 1020, 30 באפריל 1957, עמוד 20
מאגדות הספרות העברית
לאה גולדברג מספרת, כי פעם ניגשה אל נתן אלתרמן, הראתה לו שיר של
משורר *עיר שנדפס באחת הבמות הספרותיות וטענה בהתמרמרות, כי בתים שלמים
הם גנובים.
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 29
מחזהו של סמי גרוני״
מן בעיבודו של נתן אלתרמן.
ראלית בביום צרפתי, סבוסבת. על בדיחות.
גליון 1429, 27 בינואר 1965, עמוד 27
מחזהו של סמי גרוני־מן
בעיבודו של נתן אלתרמן.
(התיאטרון
אדם לכל עת
הקאמרי) סר תומאס מור, איש הרוח החייו
בריטי
בן המאה ד,־, 16 מקריב את
כדי להישאר נאמן למצפונו, במאבקו נגד
המלך ויועציו המושחתלם.
גליון 1436, 17 במרץ 1965, עמוד 27
מחזהו של סמי גרוני׳
פן בעיבודו של נתן אלתרמן.
* פתוח
אפילו
גם תקון אמנותי.
גליון 1435, 10 במרץ 1965, עמוד 27
מחזהו של סמי גרוני־מן
בעיבודו של נתן אלתרמן.
כדלתיים סגורות
ס קנ דינ בי ה
מל-אביב, רחוב דיזנגוף ,146 טל 231602 .
גליון 1289, 23 במאי 1962, עמוד 18
בביקורת בולטת התקפתו
של נתן זך על לאה גולדברג ועל נתן
אלתרמן, תוך ניתוח שירו של המשורר ה־עברי־הסובייטי
חיים לנסקי.
גליון 1542, 22 במרץ 1967, עמוד 22
.״ ו״יש מאות
אנשים מחוץ לכנסת שיותר חשובים מאתנו,
כמו נתן אלתרמן מארגוט
רובינשטיין נותנת
של ממש לריסייך
מיליוני נשים הפכו רי סי ם קצרצרים ל רי סי ם
בעלי אורך של ממש 1,^ 51* .סאכע מוסי ף אורך
של ממש לריסייך ואף צובע או ת ם.
גליון 1543, 29 במרץ 1967, עמוד 23
* הוא הולך
והולך בשדות, ועדיין לא
הגיע. הוא היה בהתחלה בסך־הכל שיר של
נתן אלתרמן. בשיר הזה היה כתוב: בני הוא
גזול וננקשן /ואני פה כותונת של חג לו
תו פרת /הו א הלך.בשדות, הוא יגיע ל כ אן/
הוא נושא בליכו כדור של עופרת.
גליון 1242, 5 ביולי 1961, עמוד 19
הגורם השלישי של המפח הוא תרגומו של
נתן אלתרמן. שפת־המקור של שקספיר היא
אנגלית מליצית עתיקה.
גליון 1783, 3 בנובמבר 1971, עמוד 33
כמה
שושנה דמאר•
שאישיותה קשורה בזיבשם הדור כרון
לי־לה־לו,
יחד עם שמו של נתן אלתרמן. תצלום אופייני
זה מזכיר את התקופה, כאשר שר העם כולו את שירי
אלתרמן—דמארי 1״אני מצפת״ ,״כלניות׳ ושאר פיזמונים.
גליון 2014, 6 במרץ 1976, עמוד 40
.״
ידיעה זו הכעיסה את רודף־הצדק המסתתר במעמקי נישמתו המשוררית של דן
אלמגור, עד כדי־כך שזה טרח לפרסם ביומון הארץ 26.3פאראפראזה לשיר של
נתן אלתרמן, בכותרת מגש־הכסף 1976 ,בגנות משה דיין.
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 11
במחיצתו גדלה קבוצת משור-
רים וסופרים־לעתיד, שהופעלו מאוחר יותר
בידיו, לאורך דרכו הסיפרותית־חבר־תית,
באופנים שונים, כקבוצה המכונה
״סופרי דור הפלמ״ח״ וביניהם: יצלמה
טנאי* ,בנימין גלאי** ,עוזר רבץ***
נתן שחם ודויד שחם
בבחרותו השומרית נפגיש שמיר לראשונה
עם שירת נתן אלתרמן, שדימוייה
ושורשיה הם דומיננטיים בסך כל יצירתו
של שמיר עדי כה.
גליון 2018, 5 במאי 1976, עמוד 12
ואין כאן גורם חדש, כפי שהוא
קיים בשימוש בזרים.
הכסף, שירו המפורסם של נתן אלתרמן.
בא הנמר של נייר (העולם הזה )2014
ומבקש לשים את דן אלמגור על כיסא-
החשמל של מחנה־השלום הישראלי, כשהוא
מונה את עוונותיו שנים רבות עוסק
דן אלמגור בריפוד הגיונה של אומה
שטופת דמע וקסם בנוסטאלגיה זולה ד
מתחכמת...״
שינאתו של עורך הדף לספרות לדן
אלמגור היא כל־כך גדולה, עד שבסופו
של תת־מדור אחר באותו מדור, מצאנו
שוב :״דן אלמגור, שיצא בשיר נגד
הענקת אות מילחמת־יוס־הכיפורים למשה
דיין, שירת באותה מילחמה כקצין־התרבוח
במרחב שלמה...״
בשלב הבא של סיווג אזרחי ישראל
לאלה הזכאים למתוח ביקורת על מעשה
זה או אחר של המימשל, בכל אחד מימי
השבוע, יהיה על כל תושב להגיש שאלון
אישי לוועדת־המיון, שתורכב מהחומר האנושי
ללא חת ממנו נולד נוצר וגדל
נמר של נייר: רק אלה שלא כתבו אף
פעם שיר ללהקה צבאית, חיפרו ילקוטי־כזבים,
ישבי בחצות הלילה ז&ם שלונסקי
או אלתרמן בכסית, או רק אלה שאיו
חובשים קרביים ביחידת אייל-רגלים׳*—
יורשו למתות ביקורת עלי שמעין ׳פרס
או משה דיין.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 33
בתוכן: שירי מכות
מצריים, למילים של נתן
אלתרמן ולחן של נחום ודימו.
שלושה
• קומדיה:
בדירה אחת (— 10.55
מדבר אנגלית) .בפרק הקו
הישיר של סטנלי מגלה בעל־הבית,
רופר, דרך לצותת לשיחות
המתנהלות בין דייריו הצעירים
בדירתם.
גליון 2521, 25 בדצמבר 1985, עמוד 13
שיחת היום בעת ביקורו
\ * 1י 1ד 1י ך מניחה זר־פרחים על קיברה הרענן של השחקנית רחל מרכוס, שהובאה
לקבורה בשבוע שעבר (למעלה) .לצידה מניחה זר אחר השחקנית גליה ישי
#1 \ 11 / 11
(בכובע) .לפני-כן סייעה אלמגור לאחותו של נתן אלתרמן להתקרב אל הקבר (למטה) .בני מישפחתם של
מרכוס ואלתרמן, מישפחת סלור, נכדיהם של המשורר ושל השחקנית, ישבו בסמוך, לארון (מימין).
גליון 1045, 14 באוקטובר 1957, עמוד 6
אחרי המאמר הראשי בדבר, חרוזיו
הארוכים של נתן אלתרמן, ופגישות הסופרים
(העולם הזה ,) 1044 היו המכתבים שלב
נוסף במערכה על שלומו של המיליונר במדים.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 17
.״
• המבקר הספרותי כרוף קורצוויל, בבקורת על מיר היתה של נתן
אלתרמן :״לא, השיר אינו צריך להיות עבד.
גליון 1437, 24 במרץ 1965, עמוד 29
מחזהו של סמי גרוני־מן
בעיבודו של נתן אלתרמן.
קומדיה בלשית מבריקה, רומאנטית ומטורפת,
על־פי מחזהו של מרסל אשאר שהוצג
באוהל.