גליון 2041, 13 באוקטובר 1976, עמוד 48
שירתו הפשטנית כמו ממשיכה את רישומה
של תל־אביב במסורת השירית שחנך
נתן אלתרמן. בניגוד למשוררי נזף-
הבטון התל־אביבי האחרים, סיוון אינו נוטה
לנבור במוזיאון התמונות־השיריות
שאלתרמן הוריש במותו .
גליון 2432, 11 באפריל 1984, עמוד 70
• אחד האנשים שהתנגדו בכל
תוקן לנסיעתך לגרמניה היה נתן
אלתרמן.
רודנסקי בין משה ורות דיין*
.אני איש תנועת העבודה, לא במערך
מה יש, זכותה, לא?
גליון 2382, 27 באפריל 1983, עמוד 12
מצאתי את עצמי לא רק
בחברת נעמי שמר, חיים חפר ומשה וילגסקי, אלא גם
בחברת זאב ז׳בוטינסקי (מני דן עד באר־שבגב שיר
ביתר) ,אברהם (״יאיר״) שטרן (חיילים אלמונים) ,נתן
אלתרמן ואברהם שלונסקי. מי פילל ומי מילל!
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 70
נורמן גם האשים את שטיינמן,
בניסיון להשתלט על השבועון ולהיות הקובע
היחידי בענייני עריכתו: שטיינ מן התחיל
בהלכות מדידה ות חומין: במה פעמים בשתה
להדפיס את נתן אלתרמן, חלפי, אליעז וחברים,
מי מהחברים ר ש אי לבוא לכתובים בכדו ו מי
בחביתו ...שטיינ מן נעשה לותרן לדבר השייך
לחברים העובדים מכתובים וקנאי להוצאת
ספריו (ורק ספריו) בעזר ת הכתובים ועל
חשבון.כתובי ם׳...
גליון 2670, 2 בנובמבר 1988, עמוד 11
הרגשנו, חבריי ואני, שעכשיו זה מגיע לנו. שהצטרפנו לאריות
שישבו בכסית, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי וכל השאר(שבהם
נלחמנו, כמובן).
גליון 2644, 4 במאי 1988, עמוד 27
רישומים בצבע
של תפאורות להצגות ועשרות רבות של
תצלומים בשחור־לבן: תעודות ומיסמכים,
תצלומים קבוצתיים, מודעות, צילומי סצינות
מתוך הצגות, צילומי שחקנים וקהל, ואפילו שיר
שהקדיש נתן אלתרמן לשחקן המנוח ברטונוב
שכמעט כל חייו עברו עליו בתיאטרון.
גליון 2594, 20 במאי 1987, עמוד 29
ומאותו פרס תופר לו הנא את נעליו עד היום
הזה.
כוכבים בחוץ
נתן אלתרמן יוצא מן הקולנוע. בחוץ:
בושמי שושנים ונערות סתויות.
— כיצד הסרט.
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 31
בדרך זו
אינו מגדיר מהו שיר פוליטי, מה בינו לבין
שיר־מחאה; מהם השיר הפוליטי, שיר־המחאה
או שיר ״הצופה לבית ישראל״ כז׳אנרים;
מאימתי הופיעו שירים כאלה בספרות העברית
החדשה (יל״ג, טשרניחובסקי, ביאליק,
יעקב כהן, זלמן שניאור, אורי צבי גרינברג,
אביגדור המאירי, נתן אלתרמן) .אילו מתל־מיך
י שלי היה, הייתי מאלץ אותו לקרוא
מיבחר אנגלי קטן & 6, ?
גליון 947, 8 בדצמבר 1955, עמוד 13
.״
מועמדת־לכוכבות מארטינלי
סייג לאי־נוחשבה, שתיקה
לו בן־דוד בהצגה ברודווייאית השבוע,
בהעלותו כמה עניינים כלכליים לדיון, פנה
ח״כ צ״כ חיים אריאב לשר־האוצר לוי
אשכול ואמר :״האם כבוד השר אינו
חושב שיסע אותו ח״כ חרות יוחנן
באדר באמצע המשפט בקריאת־ביניים בת
מלה אחת :״לא שר־הפנים ישראל
בר-יהודה התכונן השנה כמנהגו לבקר
בחגיגות חב״ד • הנערכות מדי שנה בכפר
ספריה, אליהן נוהגים לבוא גם שר החינוך
לשעבר זלמן שזר, המשוררים אכרהם
שלונסקי ונתן אלתרמן, ח״כ חרות
שמשון יונצ׳מן ורבים אחרים.
גליון 1077, 21 במאי 1958, עמוד 16
השבוע, אחרי ששככה הפרשה
המוזרה, הודיעה חברת סחרוב על כוונתה
למשוך את ידיה מאינקודה אויכי
המימשל הצבאי הולכים ומתרבים עקב
המאורעות האחרונים בגליל ובמשולש (העולם
הזה 1076 והלאה) .אחרי שנתן אלתרמן
וכתב הארץ מלחך־הפינכה שבתי טבת יצאו
נגד המימשל, הצטרפו השבוע למערכה גם
עורך אל-יום ואיש דבר מיכאל אסף, וכתב
למרחב אמנון דרור, במאמרים חריפים.
גליון 1307, 26 בספטמבר 1962, עמוד 19
כמו משה
שמיר (שגם הוא הוזמן לאותו טקס) ונתן
אלתרמן, היה ראוי לפרס של כבוד.
דוגמה לחיילים.
גליון 2288, 8 ביולי 1981, עמוד 3
פעם קנו אצלו כל אנשי־הבוהמה. אברהם
שלונסקי ונתן אלתרמן היו פוקדים
אותו, וקונים את העולם הזה באופן קבוע.
גליון 2371, 8 במרץ 1983, עמוד 50
הוא עלה
ארצה ב־ 1938 והשתתף עם ישראל
זמורה ונתן אלתרמן בייסוד נחזברות
לספרות. כל חייו בארץ עסק א־ד שפירא
(שפיר) בעשייה ספרותית, בעיקר עריכה
ותרגום.
גליון 1050, 20 בנובמבר 1957, עמוד 13
ש זמן פפד־ א * *
תוקפנות בלתי רגילה תקפה לאחרונה
את הטוראי השביעי נתן אלתרמן. בשבוע
האחרון צירף גם הוא את קולו למקהלת
תובעי עונש־המוות בישראל, קבע בחרוזים
רווי-הסתה :״המשפט הפלילי האדיש כמדע/,
אידה כורוש קופצת על ג׳ורג׳ ואד
הדרך פרטי
הוא אחד השגי תרבותו של אדם / .אבל
אץ הוא תחליף לחמת העדה / ,לחמה
הטבעית על שופכי הדם אחרי שהחל
להתברר משפטו של מיטה דואק, זורק
הרימון לכנסת, ולשעבר מתרים של בית־היתומים
דיסקין בירושלים, פירסם המוסד
מודעה בהצופה, בה הודיע כי דרושים לו
מתרימים, המתבקשים לפנות, בצירוף המלצות.
גליון 1054, 11 בדצמבר 1957, עמוד 4
ממבקר־המדינה ההגון, שבל גנבי המדינה
מנסים להסתתר מאתרי נוהלי עבודתו,
ומשר־המשפטים ההגון, המנקה אחרי מעשיו
ודיבוריו של היועץ המשפטי המשתולל, ועד
להגינותם של נתן אלתרמן ואהרון מסקין,
שנרתמו במלוא קומתם למכונת־ההסתה הזדונית
של מנגנון־החושך — זוהי חזית
אחת, ומסוכנת מאד.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 12
חוקות
עם ועם גם עלינו חלות /ומיעוט
מדכא וצודק — זאת נאמר, ונדקדק במי־לינו
— /הוא מיעוט ההופך את הרוב
לציבור של קסדות ואלו
כך כתב השבוע לא אחר אלא משורר־החצר
בהא הידיעה, נתן אלתרמן, בבטאון
מפא״י, דבר. היה זה ביטוי נאמן להרגשה
סתומה שפשטה בחוגים רחבים בציבור, כולל
נאמני הנאמנים של השלטון: כי מאו־רעות־הדמים
של נצרת (העולם הזה )1075
מהודים סימן־דרך בדרכם של יחסי העמים
במדינה לקראת המדרון.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 5
הוג זה כולל את אורי צבי
גרינברג, חיים הזז, שמואל יוסף (ש״י) עמון,
אברהם שלונסקי, זלמן שניאור ואפילו משו־רר־החצר
נתן אלתרמן.
אולם ישנם סופרים פחות ברוכים, הזקוקים
להבטחה כלכלית ולשיכונים של אבא
חושי.
גליון 1032, 25 ביולי 1957, עמוד 17
.״
• הרמטכ״ל רב־אלוף משה דיין, בוויכוח על ספר־שיריו החדש של :
! נתן אלתרמן עיר היונה :״יש שלושה סוגי משוררים — גרועים, בינוניים וטובים| .
] לגרועים אנו אומרים — אל תכתוב.
גליון 1476, 15 בדצמבר 1965, עמוד 20
פ א דו די העל הי פו בונ ד ד
החולה המדומה
;מאת מולייר, תי־אטרון
אהל, בי מוי: רולנד פייטרי, תפאו רה:
ז׳אן דנים מלקלס, עברית: נתן אלתרמן)
הוא מחזה המצחיק את העולם זה קרוב
ל־ 300 שנה.
גליון 1320, 26 בדצמבר 1962, עמוד 8
ביקשתי אותה,
שאחר המלחמה היא תשלח את המכתב לאחי
(המשך בעמוד סו)
והיה אם ניתן לו לפרוש כנפיים
הוא יבנה לכולנו הווי ציבורי,
שיבוא יהבלקאן ויקד כאן אפיים.
ץ* ך גי ב א נתן אלתרמן בימי הזעם הקדוש שלו, לפני קום המדינה.
גליון 1638, 22 בינואר 1969, עמוד 20
הפרוטוקול חגלא שר שיחת המשווות הפלסטינית ו1ם דייו
שיגאת יהודים י
פה פ ת או מי!
מה שחיה נתן אלתרמן סבור הישוב היחידי
מתקופת חמנדם, מהתה כיום המשוררת
בת שכם, פדואה טוקאן לפלססי־נים
בכל פזורתם.
גליון 1119, 8 במרץ 1959, עמוד 17
פינברג
הזקן, הנוהג לאכול מדי צהרים את ארוחתו
בכסית בשלוה, הופרע באחד הימים
ממנוחתו על ידי חבורת שכנים לקפה שלגמו
יין יתר על המידה. אחו מאלה, משורר
החצר נתן אלתרמן, הורה לפיינברג
להפסיק לאכול ולגשת לשולחנו.
גליון 1114, 4 בפברואר 1959, עמוד 7
כתגובה על מאמרו של יסעור,
וקולות בודדים אחרים, שקראו לשוב ולדון בסיפוריו של
בר־יוסף, יצא בעל הטור־השביעי בדבר, במאמר התקפה
חריף ביותר שנכתב בנושא זה. איים נתן אלתרמן, נושא
דברם של נערי־החצר של ביג׳י, לאחר ששפך קיטונות של
גידופים על מחבר סיפור הארבעה :״הבעייה שבסיפורו (של
בר־יוסף) אינה עניין לספרות או למבקרים מקצועיים.
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 10
הוא חיכה
בסבלנות לתום תקופת המאסר, נהנה לקרוא
(חמשך בעמוד )19
״לחי• הספינות י״
זהבה וולפוביץ החמודה, הדומה למרינה ולאדי,
צייצה את שירו המפורסם של נתן אלתרמן.
בסטאטוס זהjs.היא-sרוצהs
״בבומן ר״
לילד, איננה מסתפקת
להיות גס שחקנית, לאשרה, בעלה מבין אותה.