גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 19
סקי״ מים
נימסוו הי
׳קוטלר ושחורי כ״דץ ז׳ואן״
— ובלי מוסר
אמנות
תיאטרון נואף ומלגר*
דוןג ׳ לאן (התיאטרון הקאמרי, מאת
מולייר, בי מוי שמואל בונים, התפאורה
אריה נ בון, עברית נתן אלתרמן) .הבמה
העברית הוכיחה כבר שאינה מסוגלת להעלות
את שייקספיר.
גליון 1492, 6 באפריל 1966, עמוד 21
טר
מסעו של פרישון (מאת אייז׳ן לא־ביש,
תרגום נתן אלתרמן, בימוי אברהם
אסיאו, תיאטרון אוהל) הוא מסע של נופש.
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 9
לא
הועילו לה הטענות, כי היה זה נתן אלתר־מן,
שמלכתחילה יעץ לה לדחות את פרס
ברנר, בהסבירו לה כי פרס ביאליק יהיה
מובטח לה.
״נתן אלתרמן הוא לכל הדעות משורר
דגול,״ קבעו בשימחה סופרים קנאיים ,״אבל
הוא לא גאון פיננסי, ופחות מזה — יועץ
לענייני פרסים.״
התוצאה: הקובץ הלירי לא ימצא את
תירגומו לשפח-הכבוד ולשפת הלירות.
גליון 1315, 21 בנובמבר 1962, עמוד 15
,י • תירצה, אתר שחקנית זוית קה :״תן לי לשבור עוד כמד, דברים וובתו
של המשורר נתן אלתרמן, לא תקבל תמורת הכל תמונה חינם
הפרידה בין התיאטרון וחיי היום־יום.
גליון 1345, 19 ביוני 1963, עמוד 19
אחרי שהמבקר
המוכשר דן מירון פירסם לאחרונה
סידרת רשימות, בהן הוא מבקר את שלוג־סקי,
נתן אלתרמן ורפאל אליעז,
העניק לו שלונסקי תואר חדש: מוכשרלטן
באחת מהצגות המחזה השקספירי רוב
סחוטה על לא דבר, שנערכו השבוע בתיאטרון
הקאמרי, אירעה תקלה משעשעת
לשחקן ניסן יתיר.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 19
״
ס העתונאי נתן דונכיץ, בתגובה
להודעתו של נתן אלתרמן שהוא מתרה ב־ד״ר
גמזו :״הבריטים כבר יצאו מן הארץ,
מר אלתרמן, ואין במי להתרות!
גליון 1539, 1 במרץ 1967, עמוד 20
אלמקור גם
מקדיש כמה משיריו לכל מיני אישים (ביניהם:
מרטין בובר, נתן אלתרמן, יבגני
יבטושנקו) .את המשורר הרוסי מזמין אל־מקור
״לשכנע אותי שהקומוניזם הוא יותר
טוב ויותר יפה, שיש בו יותר אור ויותר
חום, מאשר בקפיטליזם.״
בכלל, יש לו הגיון משלו, כפי שמוכיחות
השורות הבאות:
כיוון שהמשיח יבוא רכוב על חמור /
אם נרצה להיגאל — על חמורים חובה
לשמור
או אדם, את העצה הזאת שנון וגם למד /
יתנו לך לימון?
גליון 1150, 14 באוקטובר 1959, עמוד 17
.״
עם 3אורטופדי ם בר שימ ה
בשבתו מבוסם כרגיל בפינתו בקפה
ניגש אל המשורר נתן אלתרמן אחד מידידיו,
הצביע על הכום שלפניו ושאל :
״מד, יהיה הסוף, אלתרמן!?
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 16
,״
ראש הממשלה דויד כן-גוריון, בתגובה למאמר של נתן אלתרמן
בדבר נגד עיסקת־הנשק :״זה לא טור שביעי של אלתרמן, זה סור שמיני של
חירות״.
גליון 795, 22 בינואר 1953, עמוד 15
יזהר) סמילנסקי בעניני ספרות, הכחיש
כל השתייכות לענין (פרט לעובדה שכתב
כמה ספרים) ,ציטט כהוכחה לאי־הבנתו ב־עניני
ספרות וסופרים עובדה מפליאה: מי מיו
לא ראה את נתן אלתרמן, אינו
יודע כלל כיצד הוא נראה.
גליון 844, 24 בדצמבר 1953, עמוד 11
הרשימה גם אינה נושאת פנים. לא איש
הטור השביעי נתן אלתרמן ולא הביוגרף
של דוד בן־גוריון, ברכה (אחד ודורו) חבס,
אשת ציר ישראל בבורמה, נעדרים.
גליון 836, 29 באוקטובר 1953, עמוד 6
זאת ריאקציה גדולה של דעת הקהל
הישראלית אשר באה לידי סיכום בשירו
של דובר המצפון הלאומי, נתן אלתרמן.
רק להוגי דעות מעמיקים ברור הקשר החי
בין המוסר האנושי ובין ההגיון הפיליטי.
גליון 770, 1 באוגוסט 1952, עמוד 14
בזכות עבודתו המאומצת ב־בית־הספר
הלונדוני לכלכלה נתקבל
אלון לאוניברסיטת אוכספורד, בה,
הפך החודש סטודנט־מתקדם, מעמדי־נדיר
לסטודנט השנה השנייה.
כשנשאל נתן אלתרמן כיצד
הוא מסביר את העובדה שמאז תום
מלחמת העצמאות לא נולד בארץ
שיר עממי כובש־לבבות, דפך פתגם
רומאי עתיק וענה תשובה פסימית :
״כששותקים התותחים, שותקות המוזות.״
מרק
שאגאל, הצייר בן ה־,63
נשא השבוע לאשה את ולנטין
ברודצקי (בשנות הארבעים) שלוו־תה
אותו, יחד עם בתו, במסעו האחרון
לישראל.
גליון 765, 26 ביוני 1952, עמוד 6
ביניהם גבות עיניו הספרו תיות
של נתן אלתרמן בטור השביעי שלו.
כי במאמר ראשי, בלי ספק פרי רוחו של
גרשום שוקן עצמו, עורך הארץ, טוען העתון
לא פחות ולא יותר :״יסודותיה של היה דות
האמריקאית הונחו על־ידי בני דורם,
חבריהם וקרוביהם של הבילו״יים ושל אנשי
העלייה השנייה, השלישית, הרביעית וה חמישית.
גליון 748, 28 בפברואר 1952, עמוד 14
אחת מחברות הלהקה היתה רחל מרכ ס,
ובעלה, נתן אלתרמן, שחרד לחייה, פנה אל
וולף ושאל אותו :״אתה רוצה לרצוח א,ז
אשתי 1״
אחר פיזור הלהקה חשב :״על חיי שלי הן
רק אני אחראי.
גליון 1196, 24 באוגוסט 1960, עמוד 15
״ כך
פתח המנחה כני מהרשק, קצין־התר־בות
של הפלמ״ח, את הערב לזכרו של
יצחק שדה שהתקיים בתל־אביב
משורר החצר נתן אלתרמן, שעובדת
היותו בן 50 זכתה לפירסום רב -תיאר
בנאומו באותו כנס, כיצד יטעה תלמיד ה היסטוריה
של הדור הבא ויכתוב שיצחק
שדה היה חיצב ברמון או מפקד פלווה
בסיני :״בלימודים יקבל אותו תלמיד לא
מספיק,״ אמר המשורר ,״א־לס בהיסטוריה
מגיע לו טוב מאוד, כי יצחק שדה חי
אתנו בסיני, במצפה רמון פחות
פא״יזי היה ח״כ יגאל אלול, שתשתמש
בעצרת זכרון זו כדי לעשות חשבון פרטי
עם יריביו ובתיכם אלה ש־שבו באולם.
גליון 1200, 21 בספטמבר 1960, עמוד 17
המשורר, מיוצאי ארצות המרחב, גילה
שילוב הערב לעין של ציוריות מזרחית ותרבות מערבית.
שני משוררי־המסד, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, הגיעו, השנה, ליובל:
שלונסקי ליובלו ה־ 60 ואלתרמן — ליובלו ה־ .50 שלונסקי חגג את •ובלו בפירסום
ספר שירים חדשים, אבני גוויל, שאינם מטובי־שיריו, וספר מסות, ילקוט אשל.
גליון 2187, 1 באוגוסט 1979, עמוד 13
במדיניות-החוץ
פוסל מצע זה ברית עם ארצות־הברית
(״את סימני תיקווה אנוש ואת דיגלו /בל
מאז החל להופיע באורח לא־קבוע, ב
עמודי דבר הורכבו אז משבעה טורים
כל אחד.
** נתן אלתרמן — הטור השביעי ; כרך
שני; דבר; 430 עמודים; 3.900ל״י.
גליון 2220, 19 במרץ 1980, עמוד 62
נניח לג׳ון אוהרה מנוחתו גיהינום, ונלך אצל נתן אלתרמן
מנוחתו עדן. וכל כך למה ן משום שהח״ב אורה נמיר אשר על-
התרבות יזמה, כדיווח ״הארץ 10.3.80״מיפגש אלגנטי מיוחד
במינו״ במלאות עשור למות המשורר, וכדי להגדיל שירה ולהא דיר,
זימנה שני אישים מן היישוב לומר דברם על המשורר,
הלא הם ח״כ משה דיין והפרופ׳ לסיפרות דן מירון.
גליון 2249, 8 באוקטובר 1980, עמוד 67
״
,בשירו דצמבר נשפך המשורר:
״דצמבר — חודש מקוטר /ריחות תפוח
נתן אלתרמן
והנה הקימונו גס עיר
עוני), ,ר׳ בנימין ודבורה כארון.
גליון 2270, 4 במרץ 1981, עמוד 26
מיפלגת־העבודה בגדה מזמן בשירים האלה, ובכל
הערכים הטמונים בהם. נתן אלתרמן עצמו, שכתב את
השיר הנהדר הזה, הגיע בסוף דרכו לאן שהגיע.
גליון 1666, 6 באוגוסט 1969, עמוד 23
* * ערב פיזמוגי אלתרמן
(התי
אטרון
העממי) את בומבה צו ר הדביקו
לארבעה צעירים, ידועים הרבה פחות, לצורך
ביצוע כ־ 20 מפיזמוניו הלא כל־כך
חדשים של נתן אלתרמן, לכן אין פלא כי
הופעתו נראית מודבקת, אם כי הוא עושה
בנאמנות את שהוטל עליו (להעמיד פנים
אידיוטיות של פועל במה אידיוט, שחשק
להיות שחקן ואפילו ניבחן לשם כך ב־הבימה
על תפקידה של יוליד ;,לזה של
רומיאו לא היו לו נתונים אבל הוא
אינו מצליח להציל את הערב מחד־גוניותו.
גליון 1951, 28 בינואר 1975, עמוד 22
אך אין ספק כי עצם
שיבתה של התוכנית, שהיתר, מהמוצלחות
של הטלוויזיה הישראלית, הוא בבחינת
הפתעה לטובה.
3ל מישמחת אדחרמ1
למי שהחמיץ בזמנו את מחזהו של
נתן אלתרמן כינרת כינרת בתיאטרון
הקאמרי, תהיה הזדמנות נוספת לחזות
בו הפעם מעל גבי המסר הקטן.
גליון 2022, 2 ביוני 1976, עמוד 27
״
״מילחמה כנגע האדישות״ .אחר-
כך קראו גם שיר של נתן אלתרמן, והתלמידה
אסתר מיצנמכר, מבית־הספר
תלמה ילין בתל-אביב צעקה, לקול מחי-
אות־הכפיים של חבריה :״אנחנו מזדהים
עם תלמידי הגדה במאבקם למען חופש !