חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 511 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 21
ב־ 5באה חברה לשתות קפה ולתכנן את בר־המיצווה של בנה ודיברנו על אולמות־שימחה ועל שרותי־קייטרינג ונזכרנו שחברה אחרת מכירה מקום והוותיקים נתן אלתרמן, יצחק קצנלסון, חיים נחמן ביאליק, אשר ברש ועוד רבים אחרים.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 9
שירי־אהבה לבריטים בימי המאבק, או שיר־אהבה לערבים במיל־חמת־העצמאות .״תן לי שינאה אפורה כשק!״ כתב נתן אלתרמן על הגרמנים. מובן, מותר לי לייעץ.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 15
אחרים, במקומות אחרים, עשו דברים דומים בצורה מרשימה יותר. אבל בעיקבות נתן אלתרמן ניתן לומר גם על הזמן הצהוב של גרוסמן כי יש יפים יותר ממנו, אך אין יפה כמוהו.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 31
ומה תעשה בשירי־המחאה האקטואליים־ פוליטיים של נתן אלתרמן. ואם אנחנו כבר עוסקים בסוגיה זו, מה תעשה בשירי־המחאה (למשל יזכור והשיר על השכפ״ץ) של שותפך לעריכה(החצי השני) צבי עצמון??
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 27
משמאל לימין: אמיר גלבוע, דמות לא מזוהה, א״ד שפיר, צילה בינדר, נתן אלתרמן, יוסקוביץ־יוסיפון(מוסתר חלקית מאחור) ,יוסל גרגנר, איש הפר* למנט של ״כפית״(עומד) .מוזג: נתן ז ך(ב מ די ם, אז עדיין בקבע).
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 19
אילו היתה חברת־אצ״ל מגיעה במכונית־תופת לשער אודי אמדי 111111 יו 181 המיפקדה הבריטית ומפוצצת את עצמה, היו גם הגדולים שבין שונאי״הפורשים מצדיעים לה בליבם. מי יודע, אולי היה גם נתן אלתרמן מחבר שיר לזיכרה. מחשבות אלה חלפו בראשי כאשר קראתי על ״קייטנות האינתיפאדה״.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 8
• קיימים סיכויים טוכים מאד, כי ״פרם ישראל״ לספרות ינתן היטנה לסופר יזהר (ם. יזהר) סמילנסקי ולטוראי־השכיעי נתן אלתרמן. משה שמיר שהתחנף אל ה שלטון, מתיד תחווה לזכות בפרס, יצטרד לחכות ל הזד מנו ת אחרת
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 31
״בשוק מחנה־יהודה,״ הוא מסביר ,״מחירו של כל עלה כזה גרוש או שניים אחד ממשתתפי קורס המם־כפים של ההגנה, שנערך לפני שלושים שנה, סיפר השבוע על מנהגו המוזר של המשורר נתן אלתרמן, אף הוא ממשתתפי הקורס. בהשכמת הבוקר׳ כאשר היו כולם קמים ומגרגרים את גרונותיהם במים, היה אלתרמן נוהג לגרגר את גרונו בקוניאק, שאותו מזג מתוך הבקבוק שהיה שמור אתו תמיד יושב־ראש הוועד האולימפי בישראל, עסקן הספורט חיים גלוכינסקי, שחזר לא מזמן ממסעו לאולימפיאדה במלבורן, השלים בזאת את היבשת החמישית שחסרה לו במפת נסיעותיו הרבות, כמלווה משלחות ספורט ישראליות לכל קצווי העולם.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 5
רק מתי מספר ידעו את שמו של האיש האחראי — יצחק וורפל. גם נתן אלתרמן, שהקדיש שיר ארוך בטור השביע, למזייף הבחירות, לא השתמש בשם המפורש.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 19
סקי״ מים נימסוו הי ׳קוטלר ושחורי כ״דץ ז׳ואן״ — ובלי מוסר אמנות תיאטרון נואף ומלגר* דוןג ׳ לאן (התיאטרון הקאמרי, מאת מולייר, בי מוי שמואל בונים, התפאורה אריה נ בון, עברית נתן אלתרמן) .הבמה העברית הוכיחה כבר שאינה מסוגלת להעלות את שייקספיר.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 21
טר מסעו של פרישון (מאת אייז׳ן לא־ביש, תרגום נתן אלתרמן, בימוי אברהם אסיאו, תיאטרון אוהל) הוא מסע של נופש.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 9
לא הועילו לה הטענות, כי היה זה נתן אלתר־מן, שמלכתחילה יעץ לה לדחות את פרס ברנר, בהסבירו לה כי פרס ביאליק יהיה מובטח לה. ״נתן אלתרמן הוא לכל הדעות משורר דגול,״ קבעו בשימחה סופרים קנאיים ,״אבל הוא לא גאון פיננסי, ופחות מזה — יועץ לענייני פרסים.״ התוצאה: הקובץ הלירי לא ימצא את תירגומו לשפח-הכבוד ולשפת הלירות.
גליון 1315 (21 בנובמבר 1962), עמוד 15
,י • תירצה, אתר שחקנית זוית קה :״תן לי לשבור עוד כמד, דברים וובתו של המשורר נתן אלתרמן, לא תקבל תמורת הכל תמונה חינם הפרידה בין התיאטרון וחיי היום־יום.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 19
אחרי שהמבקר המוכשר דן מירון פירסם לאחרונה סידרת רשימות, בהן הוא מבקר את שלוג־סקי, נתן אלתרמן ורפאל אליעז, העניק לו שלונסקי תואר חדש: מוכשרלטן באחת מהצגות המחזה השקספירי רוב סחוטה על לא דבר, שנערכו השבוע בתיאטרון הקאמרי, אירעה תקלה משעשעת לשחקן ניסן יתיר.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 19
״ ס העתונאי נתן דונכיץ, בתגובה להודעתו של נתן אלתרמן שהוא מתרה ב־ד״ר גמזו :״הבריטים כבר יצאו מן הארץ, מר אלתרמן, ואין במי להתרות!
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 20
אלמקור גם מקדיש כמה משיריו לכל מיני אישים (ביניהם: מרטין בובר, נתן אלתרמן, יבגני יבטושנקו) .את המשורר הרוסי מזמין אל־מקור ״לשכנע אותי שהקומוניזם הוא יותר טוב ויותר יפה, שיש בו יותר אור ויותר חום, מאשר בקפיטליזם.״ בכלל, יש לו הגיון משלו, כפי שמוכיחות השורות הבאות: כיוון שהמשיח יבוא רכוב על חמור / אם נרצה להיגאל — על חמורים חובה לשמור או אדם, את העצה הזאת שנון וגם למד / יתנו לך לימון?
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 17
.״ עם 3אורטופדי ם בר שימ ה בשבתו מבוסם כרגיל בפינתו בקפה ניגש אל המשורר נתן אלתרמן אחד מידידיו, הצביע על הכום שלפניו ושאל : ״מד, יהיה הסוף, אלתרמן!?
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 16
,״ ראש הממשלה דויד כן-גוריון, בתגובה למאמר של נתן אלתרמן בדבר נגד עיסקת־הנשק :״זה לא טור שביעי של אלתרמן, זה סור שמיני של חירות״.
גליון 795 (22 בינואר 1953), עמוד 15
יזהר) סמילנסקי בעניני ספרות, הכחיש כל השתייכות לענין (פרט לעובדה שכתב כמה ספרים) ,ציטט כהוכחה לאי־הבנתו ב־עניני ספרות וסופרים עובדה מפליאה: מי מיו לא ראה את נתן אלתרמן, אינו יודע כלל כיצד הוא נראה.
גליון 844 (24 בדצמבר 1953), עמוד 11
הרשימה גם אינה נושאת פנים. לא איש הטור השביעי נתן אלתרמן ולא הביוגרף של דוד בן־גוריון, ברכה (אחד ודורו) חבס, אשת ציר ישראל בבורמה, נעדרים.
גליון 836 (29 באוקטובר 1953), עמוד 6
זאת ריאקציה גדולה של דעת הקהל הישראלית אשר באה לידי סיכום בשירו של דובר המצפון הלאומי, נתן אלתרמן. רק להוגי דעות מעמיקים ברור הקשר החי בין המוסר האנושי ובין ההגיון הפיליטי.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 14
בזכות עבודתו המאומצת ב־בית־הספר הלונדוני לכלכלה נתקבל אלון לאוניברסיטת אוכספורד, בה, הפך החודש סטודנט־מתקדם, מעמדי־נדיר לסטודנט השנה השנייה. כשנשאל נתן אלתרמן כיצד הוא מסביר את העובדה שמאז תום מלחמת העצמאות לא נולד בארץ שיר עממי כובש־לבבות, דפך פתגם רומאי עתיק וענה תשובה פסימית : ״כששותקים התותחים, שותקות המוזות.״ מרק שאגאל, הצייר בן ה־,63 נשא השבוע לאשה את ולנטין ברודצקי (בשנות הארבעים) שלוו־תה אותו, יחד עם בתו, במסעו האחרון לישראל.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 6
ביניהם גבות עיניו הספרו תיות של נתן אלתרמן בטור השביעי שלו. כי במאמר ראשי, בלי ספק פרי רוחו של גרשום שוקן עצמו, עורך הארץ, טוען העתון לא פחות ולא יותר :״יסודותיה של היה דות האמריקאית הונחו על־ידי בני דורם, חבריהם וקרוביהם של הבילו״יים ושל אנשי העלייה השנייה, השלישית, הרביעית וה חמישית.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 14
אחת מחברות הלהקה היתה רחל מרכ ס, ובעלה, נתן אלתרמן, שחרד לחייה, פנה אל וולף ושאל אותו :״אתה רוצה לרצוח א,ז אשתי 1״ אחר פיזור הלהקה חשב :״על חיי שלי הן רק אני אחראי.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 15
״ כך פתח המנחה כני מהרשק, קצין־התר־בות של הפלמ״ח, את הערב לזכרו של יצחק שדה שהתקיים בתל־אביב משורר החצר נתן אלתרמן, שעובדת היותו בן 50 זכתה לפירסום רב -תיאר בנאומו באותו כנס, כיצד יטעה תלמיד ה היסטוריה של הדור הבא ויכתוב שיצחק שדה היה חיצב ברמון או מפקד פלווה בסיני :״בלימודים יקבל אותו תלמיד לא מספיק,״ אמר המשורר ,״א־לס בהיסטוריה מגיע לו טוב מאוד, כי יצחק שדה חי אתנו בסיני, במצפה רמון פחות פא״יזי היה ח״כ יגאל אלול, שתשתמש בעצרת זכרון זו כדי לעשות חשבון פרטי עם יריביו ובתיכם אלה ש־שבו באולם.
