חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 511 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 695 (22 בפברואר 1951), עמוד 11
ת ׳ ץוטר 1ן דק הטווארי שחסר הצופים, שיצאו מהצגת הבכורה (הכפר סמפניצ׳קובר מאת דוסנוו״בסקי, מציג האוהל, הסחיז וב ים פרופ׳ פ -ש ארוף, תרגם נתן אלתרמן, ציירה ג׳ניה ברגר ,)14.2.51 ,הי*־ גישי ודא׳ את אותה הרגשה השוררת בכתה, אחרי שהתמליד הנחשל, שבדרך כלל איני יודע מה לומר, פצה את פיו ואמר דירי טעם.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 11
אותם האנשים שמיררו את חייו של לבון כשר־הבטחון, ביקשו עתה להיעזר בפרי מאמציהם שלהם כדי להוכיח שלבון לא הצליח להשתלט על העניינים. הגדיל לעשות נתן אלתרמן, משורר החצר של ביג׳י ואיש־אמונם של פרם וישות׳ ,כאשר תבע השבוע מלבון לפרסם התנצלות רשמית על ההשמצות שהשמיץ את ״מערכת הבטחוך.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 11
זה לא נראה לנו חינני, איכשהו, להגיד לנערה חמודה ״את מסבלת להפליא!״ פנינו, בכסית, אל מר נתן אלתרמן, באמצעות ידיד, כי אנו תמיד נבוכים בחברתו, משום מה.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 74
התשובה , :כן (ראה תצלום) • #פעם היה זה המשורר נתן אלתרמן שכתב ״אל ת תנו להם רובים החודש היה זה הסופר המצרי ננים מחפוז שתבע, במיפגש סופרים שנערך מטעם השבועון המצרי רוז־אל־יוסוף ״ תנו להם ספרים״ — לסטודנטים ולאנשי החינוך של מצריים ו • #מיכתב למערכת, תחת הכותרת 60 שנה לרק״ח, בסיגנון הסתה של אנטי־שמיים רוסיים, פירסם בשבוע שעבר ב דב ר מזכיר אגודת הסופרים העבריים, מרדכי אותיקר.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 35
אלא גם החיוך, הבעת־העיניים. כדבריו של נתן אלתרמן, היה בה ״משהו״ .היא נראתה לי הצברית בה״א הידיעה.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 59
מיד קם לוז, חבר קבוצת דגניה ב /ונעל שלושה חדרים בדירה זו על מנעול ובריח. 0 :המשורר נתן אלתרמן כתב במדורו בדבר, הטור השביעי :״העיקר לפעמים זאת הרגשנו מכבר, כן־אקטיביזם או לא־אקטיביזם.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 13
אחד מהם, הטבח בלוד, בוצע על־ידי צה״ל. משורר־המצפון נתן אלתרמן כתב עליו :״חצה עלי ג׳יפ /את העיר הכבושה / ,נער עז וחמוש, נער כפיר / .וברחוב המודבר / איש זקן ואשה /נלחצו מפניו אל הקיר / .והנער חייך בשיניים־חלב אנסה המיקלע וניעה / .רק הליט הזקן את פניו בידיו /ודמו את הכותל כיסה / .זהו צילום מקרבות החרות, יקירי /יש עזים עוד יותר/ , אין זה סוד.״ אך השאלה אינה אם מעשה דיר־יאסין היה יחידי- במינו, או שמא חטאו גם אירגונים אחרים.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 11
״ כשלא הרפיתי ממנו, סיפח מר לפיד למחנה הימין את המשודר נתן אלתרמן ז״ל ואת הפובליציסט הבליטדיסטי, חניך ״השומר הצעיר״ ,וחבר מפ״ם עד יוני ,67 משה שמיר.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 4
בשער הגיליון: תמונה של נערה ונער, מלוחמי תש״ח, הממחישים את השורה משירו של נתן אלתרמן ״מגש הכפף״ : ״אז מנגד ייצאו נערה ונער עייד השסועון כתב עליהם ועל מגש־הכפף :״למחרת היום, סשהג׳וב היה גמור, למראית־עין, היה המעש ההראשון •טל המדינה לדריד על המגש, לנפ צו לרסיסים הקוב הו/ס־יע נגד בדישת־האובה ^ מרו נני 10011*0־ ״העולם הזה״ 757 תאריך : חיאטח העויחווו * צנזורה מסס * 1952 הלול של יצחק שזה העם מ •כול ד 3ער י ״והפחה ביפו הקפיד שכל איש ואשה, נער וזקן יביא שלוש פונט • אוסף ארבה להאבידם מהארץ ופשטו העם וליקטו והביאו, ומי שאסף יותר מכל לאחרים, וגס הביצים מאספים, אבל מי יכול לבער מהארץ החיל הגדול הזה?
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 24
עודד את התכונות הטובות בכל ושיר שנראה כיום כמעט נבואי, דרך דרך נתיבה של נתן אלתרמן: נחשי נא לי הדרך המרחק נא לי הגד שני רעים יצאו לדרך מי מהם ישוב בוגד?
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 47
שיר של לאה גולדברג 10 ,עמודי- פרוזה מאת יונת ואלכסנדר סנד, שאינם נמצאים בליגה־הלאומית של סיפרותנו, וקינוח של שלושה שירים מאת נתן אלתרמן. עם כל הכבוד לאלתרמן ולגולדברג, הם אינם ממייצגי שנת .1970 בשנית 1971 הגיע אריאל לאחד מהישגיו האמנותי החשובים, והקדיש מחצית החוברת לקיבוץ עידחרוד ולמשוררייו, זרובבל גילעד ומשה טבנקין, בליוויית סיפור מאת נתן שחם.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 78
נתן אלתרמן -אל תתנו להם רובים אנתולוגיה ישראלית עוד אזצר, אחות — שמים לא שמים...
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 79
1מר וו 1ל נייר־ (המשך מעמוד )77 של 13 משוררים, ביניהם: חיים נחסן ביאליק, שאוד טשרניחובפקי, או רי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גמלדכרג, יונתן רטוש, יהודה עמיחי ואחרים.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 57
ידן) לחולל מהפכה שירית שקידמה את השירה העיברית מעל לתהומות הזמו, ובמקביל קראה קריאת־תגר ביקורתית על שירת הדור הקודם (התקפת נתן זך על שירת נתן אלתרמן) ,הפעיל בנימין הרושובסקי את מירצו בין כותלי האוניברסיטה העיברית ביתשלים!
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 57
עניתי כי מיצווה זו אינני רוצה ליטול על עצמי וכי היא ודאי תיטיב לעשות זאת ממני וברוידס ממשיך ומתאר פגישתו עם עגנון ,־תוך שהוא נמנע מלציין, שהסופר המנוח, שכבר בנעוריו סלד מעסקני סיפרות, היה באותו ביקור, במצב אותו מגדירים הרופאים כצמח, וברוידם היה יכול לברכו גם בשם הוועד המרכזי של המיפלגה הקומוניסטית הרוסית ועגנון היה, מסתכל בו ועושה לעברו נענוע־ראש כאומר תודה 9 ברשימה תחת הכותרת התווזעות סיפר מנהל בית־התפוצות, אבא קוכנר על פגישתו הראשונה עם המשורר נתן אלתרמן, שאמר לו בין השאר על ״לוא אני בגיטו, הייתי השואה : עם אנשי היודנראט 9בתגובה להערה שהופיעה במדור זה לפני שבועיים בעניין סיפרו העתיד לראות אור של מנחם בן, התקשר המשורר, וביקש לתקן את ניסוח ההגדרה של סיפרו, כך :״זה סיפור אהבה המתגלה ב־ 11 מיב- תבים מאדם לגרושתו״ 9סוקרנית מדור הסיפרות של מעריב זיווה שמיר סק רה רשימה פרי עטו של פרום׳ זאב לקויר על סידרת ספרים שראו אור אודות מנחם בגין ונתפרסמה בט.ל.ס.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 14
הרשימה גם אינה נושאת פנים. לא , איש הטור השביעי נתן אלתרמן ולא ה ביוגרף של דויד בן־גוריון ברכה (אחד בדורו) חבם, אשת ציר ישראל בבורמה (דויד הכהן) ,נעדרים.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 4
דד,גנה הציבורית לפרשה כולד היתד, חד־משמעית. המשורר נתן אלתרמן, שגילם לא פעם את המצפון הציבורי בטורו השביעי בדבר, יצא לאחת מהתקפותיו החריפות והנדירות על הכנסת.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 55
י המפורסם בזיופים הוא זה של יצחק רפאל (ורפל) בבחירות למועצה הדתית בירושלים ב־ 946ו, בחירות שעליהן פיר־סם נתן אלתרמן שיר ב״טור השבועי״. מן המיפלגות הדתיות הפועל ה-טיזרחי ׳לוותיקים היו -נושאי ושוחה רבלם למדי, היא החזקה ביותר: בעלת 12 קבוצות 15 , זיכרונות ר,ואיים -לאנשי חיל־רגלים !
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 16
עמדה לפנינו בעייה: היה לנו עמוד ריק, שבו מודפסות בצבע אדום הספרות .19 וכך הופיע גליזן העולם הזה 689 מיום ,11.1.51 כישבעמוד 5מופיע חמיספר 19 באדום, ללא כל הסבר, והעמוד כולו ריק, מילבד הכותרת ״לכן •המשכיל בעת ההיא יידום״ (עמום ה׳ ,י״ג) ,ושירו של נתן אלתרמן מגש־הכסף. חוקי הצנזורה לא איפשרו לנו להסביר לקוראים את פשר הדברים.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 56
להיפך, הוא שיפשף את כפות ידיו בנחת, קבע בסיפוק כי פעולתו הניבה פירות ברוכים, במהירות רבה יותר משקיווה לה בעצמו. היה זה הפיזמונאי נתן אלתרמן, מחבר הטור שביעי וחבר מערכת דבר.
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 93
את הספר היא פותחת בעיון רדוד בשירי מכות מצריים של נתן אלתרמן, מבלי שתוכיח מינימום של הבנה שירית.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 61
את הפסוק האחרון אמר, כפי שאפשר היה לדרוש, נתן אלתרמן. המשורר, ש הקדיש בעבר שירים כה רבים למעשי־הזוועה של הגרמנים והבריטים, לא היסס הפעם לדבר באותה חריפות על מעשה שבוצע על־ידי כמה מלובשי־המדים של ישראל.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 44
שירה זוסמן משורר צנוע ונחבא אל הכלים בדורם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, היה המשורר נימים אלה עומד לחגוג כתב־העת עכשיו את השנה ה־ 25 לקיומו, חגיגה שהיא אירוע חגיגי לסיפורת ולשירה הישראליים.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 57
הכותרת והמוטו של האנתולוגיה, חיים על קו הקץ, לקוחים משיר של נתן אלתרמן (״חיים על קו הלח, שלטים וחזקים.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 65
״) העקידה והפסיכואנליזה החביון א׳ כ׳ יהושוע, יצחק למדן, אורי צבי גרינברג (״מי רואני משכיב כאלי עקדה את גווי נתן אלתרמן (״היה ישראל כהן, מזה שנות דור עסקן ספרות ומחבר ביוגרפיות ספרותיות, פיר־סם באחרונה ספר רב־עניין תחת הכותרת בחביון הספרות העברית* שהוא עיון ב כתבי כמה מהמובילים בסיפורת העברית לאור מישנתו של הפסיכואנאלטיקן ר,א רד ג, יינג, תוך שהוא מעניק לקורא חוויה תרבותית עיונית רבת עניין.
