גליון 1062, 5 בפברואר 1958, עמוד 3
התקופה שלקחה כשרונות קטנים,
ועשתה אותם לדוברי אמת גדולה. שהפכה את
נתן אלתרמן למשורר, ואת יגאל אלון למנהיג.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 14
במאמר שפירסם ביג׳י בידיעות אחרונות,
בתשובה להאשמותיו של ישראל גלילי,
כי הוא מתעלם מחלקה של ההגנה בהקמת
צה״ל, כתב ביג׳י 18 פעמים את המלה
המוחרמת במלחמה אחרת התחיל
הפזמונאי נתן אלתרמן, וזכה מיד ב־נצחון.
במשך כשנה שודרה בגלי צה״ל
תכנית בשם נוגש הקצב.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 16
אגב, כמשורר בעל חינוך לחקלאות מתגלה
גם נתן אלתרמן, שהוא אגרונום לפי מקצועו,
חניך המכון הגבוה לחקלאות בנאנסי, צרפת*:
* בוגרת ישראלית א!
גליון 1041, 18 בספטמבר 1957, עמוד 9
החלטה זו התבשלה מזמן
בלבו של הסופר, המצפה לקבל את פרס־ישראל בשנה הבאיה, מבקש
למצוא את דרכו חזרה לחיק ראשי המדינה. המקשר בין מפא״י לבין
שמיר היה נתן אלתרמן. שמיר יצא ממפ״ס רשמית בתום ועידת
המפלגה בחיפה, שתקבל את ׳זזטיזות החדשות של מאיר יערי, אולם לא
יצטרף ישר למפא״י, כדי לא לעורר את הרושם שמגמתו היא קארייריס־טית
בלבד.
גליון 1037, 21 באוגוסט 1957, עמוד 17
עד כמה היא מאושרת ניתן לעין החדה להבחין
המצרית, שכתב על נושא זה :״תהיה זו פעמיים נמצא
המשורר נתן אלתרמן
הקולנוע. עולם הקולנוע שבועון כתב
על־ידי לארץ שהגיעה
זו, בתמונה בנקל
בגידה במאבק הערבי נגד ישראל לנתק
בחודש האחרון כשהוא מתגולל ברחובות
את החרם באיזה שטח שהוא.
גליון 1484, 9 בפברואר 1966, עמוד 19
אמנהז תיאטרון
סקסן הנ עדה היהודיה
אסתרהמלכה (מאת נתן אלתרמן,
מוסיקה אלכסנדר ארגוב, תפאורה ותלבושות
דויד שריר, בימוי גרשון פלוטקין, בתיאטרון
הקאמרי) היא עוד נערה יתומה/ ,
גדולת־עיניים וארוכת־צמה / ,לא דוחה,
לא נוחה, סתם לאה, וחיוורת / ,לא יפת
במיוחד, אבל לא מכוערת [ ,טיפוס שאולי
לא נעים להפקיר / ,אבל קל לנחש שתהיה
פרח־קיר / .מאד במיקרו, היא מובאת
לארמון /בתולה דהויה, אכולת־שיממון /
ואם לא ניחשתם לבד את הסופי, היא /
נבחרת מאד במיקרה מלכת־יופי וזה
רק חלקיק מאותה עלילה / ,שזכרנו לטוב
מסיפור המגילה / ,כי מי שהיה משורר־החצר
/ ,סיבך כאן הרבה ושכח לקצר).
גליון 1275, 14 בפברואר 1962, עמוד 16
,עלי׳ יוחלף ב,אלי׳ ו,מוחמד׳ ב,משה׳ ,ואילו תעודת־המלצה מטעם המושל הצבאי,
| למי שהוא חפץ ביקרו, עשוייה להסדיר שליחויות חשובות לחו״ל!״
9המחזאי נתן אלתרמן, על המחזה כינרת, כינרת, בסימפוזיון בתל:
אביב :״את המחזה כינרת, כינרת הכרתי עוד לפני שנסתיימה כתיבתו וכבר אז
:היה כמעט ברור שזה יהיה מחזה נורא.
גליון 1291, 6 ביוני 1962, עמוד 20
היא מפתחת בעקיבות
את ההנחות הפנימיות שבשירי הטור
ומנסה לחלצן מן הטריביאליות שבהז־דקקות
למאורע התכוף על־מנת להכתי־ן
בכתר הרצינות של הסיכום ההיסטיר־ז־טי
הנכבד קשה גם לא לחוש ש־אלתרמן
מפליג (בעיר היונה) אל מחוץ
לתחומי כישרונו הפיוטי. נתן אלתרמן
הגיע, כנראה, לתקופה שבה אין הוא יכול
ל!
גליון 1342, 29 ביוני 1963, עמוד 15
בעת
שחברי־הכנסת מטעם חרות המתינו
בשדה־התעופה בלוד, יחד עם מפגיני תנועתם,
לבואו של פראנץ־יוזף שטראוס,
ניסו הם במשך שעות לנצל כל מקור של
משורר נתן אלתרמן לצייר הישראלי הצעיר
דויד (״דודו״) עזוז, שחזר זה עתה
מאירופה.
גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 13
״
כבר בהצגה הראשונה שתועלה בתיאטרון
החדש — מחזהו של נתן אלתרמן
נ״נרת כינרת, יוכל הקהל להיווכח כיצד
ניצלו הבמאי והתפאורן את הנתונים החדשים,
בנצלם את המרחב ואת משחק האור
והצבע.
גליון 1091, 27 באוגוסט 1958, עמוד 15
רואה י
את עיקר הסכנה למדינה מסולם של נייר, אין פלא שהוא מאפשר לפדאיון להמלט ;
באמצעות סולמות של עץ.״
• המשורר נתן אלתרמן,
על הסופר אברהם ברוידם :״זהו בחור הדומה
לבחורה הדומה לבחור.״
• הפזמונאי דידי מנוסי, אחרי גל החום שעבר על המדינה :״איזו מדינה !
גליון 1120, 18 במרץ 1959, עמוד 14
התזמורת טוענת, כי האמרגן לא
תיאם את בואו של הכנר אתה, וכי אין לה
תאריכים פנויים למטרה זו• הכנר יופיע אי־פוא
בלוויית תזמורת קול ישראל הירושלמית,
שתורחב במיוחד לצורך זה ובלוויית תזמורת
חיפה, וינגן בארץ את הקונצ׳רטי לכינור
של פגניני ושל צ׳ייקובסקי נתן
אלתרמן, האיש אשר היה פעם מלך הפזמור
הישראלי, יחזור בקרוב לבימה הקלה לאחר
היעדרות של שנים רבות• הוא הבטיח לחבר
פזמון למען להקת השריון, בד, משחקת בין
השאר בתו, תרצה אתר, שהופיעה כבר
קודם לכן על במת התיאטרון הקאמרי.
גליון 791, 25 בדצמבר 1952, עמוד 15
אפשר היה לצפות כי אנשי התרבות יצאו
נגד החרם, יראו בו מעשה בלתי תרבותי.
אולם לא כך היה הדבר: נתן אלתרמן, בעל
״הטור השביעי״ בדבר דרש, בסיכומה של
התקפה רבתי (בחרוזים) על שטראום, כי
״הקונצרט לא ידחה ...הוא ...יבוטל !
גליון 735, 29 בנובמבר 1951, עמוד 7
מול המערך הזה החל מסתמן המערך השני, קטן בהרבה, דל באמצעים תעמולתיים
וארגוניים, אך חזק בתוקף המוסרי של דבריו. נתן אלתרמן, המצפון החי של תנועת הפועלים,
ניסה לשוא להתערב אצל ראש הממשלה ומזכיר ההסתדרות לטובת הימאים, נתקבל
על ידי מרדכי נמיר לראיון שלא נשא פרי.
גליון 695, 22 בפברואר 1951, עמוד 11
ת ׳ ץוטר 1ן
דק הטווארי שחסר
הצופים, שיצאו מהצגת הבכורה (הכפר
סמפניצ׳קובר מאת דוסנוו״בסקי, מציג האוהל,
הסחיז וב ים פרופ׳ פ -ש ארוף, תרגם נתן
אלתרמן, ציירה ג׳ניה ברגר ,)14.2.51 ,הי*־
גישי ודא׳ את אותה הרגשה השוררת בכתה,
אחרי שהתמליד הנחשל, שבדרך כלל איני
יודע מה לומר, פצה את פיו ואמר דירי
טעם.
גליון 1214, 28 בדצמבר 1960, עמוד 11
אותם האנשים שמיררו
את חייו של לבון כשר־הבטחון, ביקשו עתה להיעזר בפרי מאמציהם שלהם כדי להוכיח
שלבון לא הצליח להשתלט על העניינים.
הגדיל לעשות נתן אלתרמן, משורר החצר של ביג׳י ואיש־אמונם של פרם וישות׳ ,כאשר
תבע השבוע מלבון לפרסם התנצלות רשמית על ההשמצות שהשמיץ את ״מערכת
הבטחוך.
גליון 1182, 18 במאי 1960, עמוד 11
זה לא נראה לנו חינני, איכשהו,
להגיד לנערה חמודה ״את מסבלת להפליא!״ פנינו,
בכסית, אל מר נתן אלתרמן, באמצעות ידיד, כי אנו
תמיד נבוכים בחברתו, משום מה.
גליון 2187, 1 באוגוסט 1979, עמוד 74
התשובה , :כן (ראה תצלום)
• #פעם היה זה המשורר נתן אלתרמן
שכתב ״אל ת תנו להם רובים החודש
היה זה הסופר המצרי ננים מחפוז שתבע,
במיפגש סופרים שנערך מטעם השבועון המצרי רוז־אל־יוסוף ״ תנו להם ספרים״ —
לסטודנטים ולאנשי החינוך של מצריים ו • #מיכתב למערכת, תחת הכותרת 60 שנה
לרק״ח, בסיגנון הסתה של אנטי־שמיים רוסיים, פירסם בשבוע שעבר ב דב ר מזכיר אגודת
הסופרים העבריים, מרדכי אותיקר.
גליון 2253, 5 בנובמבר 1980, עמוד 35
אלא גם החיוך,
הבעת־העיניים. כדבריו של נתן אלתרמן, היה בה
״משהו״ .היא נראתה לי הצברית בה״א הידיעה.
גליון 2260, 24 בדצמבר 1980, עמוד 59
מיד קם לוז, חבר קבוצת דגניה ב /ונעל
שלושה חדרים בדירה זו על מנעול ובריח.
0 :המשורר נתן אלתרמן כתב במדורו
בדבר, הטור השביעי :״העיקר לפעמים
זאת הרגשנו מכבר, כן־אקטיביזם או לא־אקטיביזם.
גליון 1816, 21 ביוני 1972, עמוד 13
אחד מהם,
הטבח בלוד, בוצע על־ידי צה״ל. משורר־המצפון נתן
אלתרמן כתב עליו :״חצה עלי ג׳יפ /את העיר הכבושה
/ ,נער עז וחמוש, נער כפיר / .וברחוב המודבר /
איש זקן ואשה /נלחצו מפניו אל הקיר / .והנער חייך
בשיניים־חלב אנסה המיקלע וניעה / .רק הליט
הזקן את פניו בידיו /ודמו את הכותל כיסה / .זהו
צילום מקרבות החרות, יקירי /יש עזים עוד יותר/ ,
אין זה סוד.״
אך השאלה אינה אם מעשה דיר־יאסין היה יחידי-
במינו, או שמא חטאו גם אירגונים אחרים.
גליון 1788, 8 בדצמבר 1971, עמוד 11
״
כשלא הרפיתי ממנו, סיפח מר לפיד
למחנה הימין את המשודר נתן אלתרמן
ז״ל ואת הפובליציסט הבליטדיסטי, חניך
״השומר הצעיר״ ,וחבר מפ״ם עד יוני
,67 משה שמיר.
גליון 2070, 4 במאי 1977, עמוד 4
בשער הגיליון: תמונה של נערה ונער, מלוחמי תש״ח,
הממחישים את השורה משירו של נתן אלתרמן ״מגש הכפף״ :
״אז מנגד ייצאו נערה ונער עייד השסועון כתב עליהם
ועל מגש־הכפף :״למחרת היום, סשהג׳וב היה גמור, למראית־עין,
היה המעש ההראשון •טל המדינה לדריד על המגש, לנפ צו
לרסיסים
הקוב הו/ס־יע נגד בדישת־האובה ^ מרו נני 10011*0־
״העולם הזה״ 757
תאריך :
חיאטח
העויחווו * צנזורה מסס * 1952 הלול של יצחק שזה
העם
מ •כול ד 3ער י
״והפחה ביפו הקפיד שכל איש ואשה,
נער וזקן יביא שלוש פונט • אוסף ארבה
להאבידם מהארץ ופשטו העם וליקטו והביאו,
ומי שאסף יותר מכל לאחרים, וגס
הביצים מאספים, אבל מי יכול לבער מהארץ
החיל הגדול הזה?
גליון 1973, 25 ביוני 1975, עמוד 24
עודד את התכונות הטובות בכל
ושיר שנראה כיום כמעט נבואי, דרך
דרך נתיבה של נתן אלתרמן:
נחשי נא לי הדרך
המרחק נא לי הגד
שני רעים יצאו לדרך
מי מהם ישוב בוגד?