חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 511 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 16
מזכירות גוש־ אמונים״ ,ובו רוב מכריע לחובשי הכיפות־הסרוגות, לרבנים ולבוגרי־ ח״ב פורת חיסול בשלושה מנדטים השאר נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג, ש״י עגנון, חיים הזז, יהודה בורלא, חיים גורי, משה טבנקץ, בני מהרשק ואחרים — כולם מתומכי המסורת האקטיביסטית במיפלגות החילוניות השונות.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 40
החוויה הישראלית אחרי שמישרד־החינוך־והתרבות ההמרי העדיף להפיץ במערכת־התינוך קאסטות הדרכה על ״יצירות״ של מחברי הפולקלור ארל ביטון ואמנון שמוש, במקום יצירותיהם של חיים נחמן ביאליק, יהודה בורלא, ירסן־ חיים ברנד, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי המתים — או להליפץ, נתן זך, יהודה עמיחי, יצחק בן־נר, עמום עוז החיים — הגיעה שעת הטימטום החינוכי למוסיקה.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 42
הפיזסונאי חיים חסר, שתא גירסה מיליטריסטית של הטור השביעי של נתן אלתרמן. ירמי ההורים; הוצאת הקיבוץ המאוחד 250 , עמודים(בריבה קשה).
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 26
אמיר הוא שיצר את הרקע הציבורי לכך, ברשימה שהיא פאראפראזה לכותרת של נתן אלתרמן ״אל תתנו להם רובים״ .את רשימתו, בשם ״תנו להם רובים״ ,סיים במילים: ״מן הרין הוא שכל פטריוט, כל אזרח שטובת הארץ וכל יושביה לנגד עיניו, יצרף קולו לקריאתם־שוועתם של האמיצים, הנבונים והנלבבים שבשכגינו: תנו להם רובים!
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 49
היא ידעה טרגדיות, הרגשת אבדן, זיקנה, בדידות. רחל מרכוס, אלמנתו של המשורר נתן אלתרמן, אמה של המשוררת תרצה אתר ז״ל.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45
זמורה, סנדק המשוררים, היה המו״ל הראשון של נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אהרון אמיר ואחרים.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 60
.״ כסית של יום השישי מזכירה את הימים הטובים של אז, כאשר נתן אלתרמן ואלכסנדר סן היו סוכים בין בני־הזוג.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 68
העולם הזה חשף אותה לראשו נה בגליון ,1001 שיצא ב־ 19 בדצמבר .1956 קבוצת עיתונאים ומשוררים, ש כללה את נתן אלתרמן, אורי אבנרי, דן בן־אמוץ, יצחק זיו־אב, עמום• קינן, אב רהם שלונסקי וגרשום שוקן, הוציאה חוברת שנשאה את הכותרת הכל על כפר־קאסס, בתביעה שהמישפט יהיה פומבי.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 23
ציונים למסעדות ישראל, שהופיעו במדריך־ השטח הבולט ביותר שאמיר סיפח להוא נואם יחד עם יהודים ותיקים ומהתיירים בזק, גילה השבוע, כי בין שאר העצמו, לא מכבר, היתד. הציירת והמשוסורתיים כמו נתן אלתרמן ואיסר הראל. מאכלים שנאלץ לטעום בחייו היה גם בשר־ררת מרגלית בטין, בת ,37 אם לארבעה סוסים־וחמורים.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 3
.״ דף חדש אריק לביא: השיר על השכר הממוצע במשק (״ברכי על הנרות, אשתי הקטנה / ,נרות שבת קודש / .הבאתי לך 420 שקל ל חודש.״״) • הספרים של נתן אלתרמן ששימשו מידרך כף רגלה החולה של יוכבד: סופרים, הקפידו בזיכרונותיכם!
גליון 1579 (6 בדצמבר 1967), עמוד 12
לפי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה, מייסודם של נתן אלתרמן ושות׳ — אפשר היה להניח שהרוב המכריע של העם רוצה בסיפוח.
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 3
מיטב העיתונאים יתקבצו כדי להנציח את עמידתם של האם נתן אלתרמן, שהיה אתמול גדול הלוחמים נגד עונש־המוות בישראל, יצטרך ל• שנות את עורו כיום, מפני שהפך ליוזם האימפריה העברית כארץ־ישראל השלמה?
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 24
בשוליים, בצד שמאל, של השער, נרשמו שמותיהם של המשתתפים הראשונים, לפי סדר זה: נתן אלתרמן, מנשה לוין, אריה נבון( ,קריקטורה שלו היתה ציור השער) ,אורי קיסרי, צבי קרול, יעקב רזניק ורדינה שלונסקי (ורדינה היתה אחות המשורר אברהם שלונסקי, שאף הוא הצטרף למערכת וכבר בגליון הראשון פורסם ראיון מאלף אתו על תרגומו העברי, מרוסית, לייבגני אונגין לפושקין, בליווי קרי־ הכר ער הפצצה (.דוש׳׳) גרדוש בא מפארים בראשית שנות ה־50י, אחרי שצייר שם קריקטורות לעיתון המחתרת של אדי בארץ, בחתימת.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 4
להישיר מבט לסבל על הזכות למות בכבוד (.הזכות העולם הזה 2594 רוטי) יודע שיש, אבל מתרגז. נתן אלתרמן מדווח על ״מאורע תרבותי איום׳ ,שלונסקי מגלה מדוע תירגם את .ייבגני אונייגין״ לפושקין ומנשה לוין מספר על בעל הנעליים הגדולות ביותר בתל- אביב.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 4
זכורני, שבימי נעוריי, בתל־אביב הקטנה, קבע מי שקבע, כי שם בית־קפה המשוררים של אותם ימים (נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, ש .שלום וכס, אררט שברחוב אלנבי, הולם בדיוק את יכולתם הכספית של מבקריו.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 30
אבל לפני שננסה להישיר או להשפיל מבט בכמה מהן — הרי סיכום פרק א׳ .לא רק אברהם בן־יצחק ודויד פוגל, רחל ואלישבע, ברנר, שופמן, גנסין ויעקב שטיינברג. אפילו נתן אלתרמן ואהרון מסקין, דויד הנדלר וחנה רובינא, יונתן רטוש ואליהו טסלר, אמיר גלבוע ולאה גולדברג — היו מעדיפים שתצא נשמתם בטהרה ובלבד שלא יצטרכו לחזור ולספר, ערב צאתו לאור של כל ספר חדש פרי עטם, אימתי אנסו/נאנסו באחרונה, כמה סבלו מנחת זרועו של אביהם מולידם, מדוע הם חשוכי־ילדים או בתולות זקנות וכמה מציקים להם רגש־הנחיתות ותחושת־האפסות שלהם.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 31
שייקס- פירי הוא הפתוס הזה, הפורץ, הגועש, הא־רופטיבי...ודאי לא מיקרה הוא, כי שייקס־פיר העברי -שייקספיר בעברית -האותנטי ביותר, המושלם ביותר, הוא או תלו בתרגומו של נתן אלתרמן״. זהו איפוא, להזכירכם, האיש אשר השתמש בדויד פוגל ״ממש כבאיל־מצור במיתקפה שנועדה לקעקע ולערער על שילטונם של שלונסקי ואלתרמן בשירה ובתרבות״. … היה זה מאמר לא ארוך במיוחד בשם ״המיתודה״ ,שאותו פירסם גרודזנסקי בדבר בשנת . 1962 מחמת קוצר היריעה, אביא כאן רק כמה קטעים מתוכו, אלא שהוא ראוי בהחלט לקריאה בשלמותו (אף הוא מופיע באוטוביוג ר אפיה של קורא, שכבר הזכרתי) .המאמר פותח בסיגנון המיתמם המוכר כל־כך לכל קוראי גרודזנסקי: ״בהקדמה לעיוניו בנתן אלתרמן, יונתן רטוש, ס׳ יזהר ומשה שמיר, אומר דן מירון: .ההערכה הביקורתית שהוקדשה ליצירתם עד כה לא חרגה, לרוב, מתחומי הריפרוף הרצנזנטי והפיליטוני המקוטע והשיטחי.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 26
אילו הייתי מעז לעולל לו את שהוא עצמו במילים אחרות: פוגל בשילמתה של רחל של עולל לנתן אלתרמן בפסיכואנאליזה שערך לו שנות החמישים והשישים בקרב הסמינריסטיות — וצידוקי עימי: על דאטפת אטפוך — דומני שלנו. … אלא שמי שדימיונו הפיוטי המפותח עמד לו לא הסמיכני לחטט בנפשותיהם של ידידיי. לפנטז שיחה ארוכה עם נתן אלתרמן שבה מרצה נצטמצם כאן איפוא במיסגרת מה שניתן באוזניו אלתרמן — זה האיש המגמגם והמסוגר .
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7
תומכת בבן־ גוריון (מצוין מברכת את האנציקלופדיה (מדוע לא י) .המסמר: ש*ר של נתן אלתרמן מלפני 10 שנים. בקיצור: העלון אינו מרגיז איש.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 8
דעות השמצות בכרוז , זלמן שניאור, צאצאו המזוקן של מייסד כת חב״ד, אינו חובב את נתן אלתרמן* .לא מכבר הטיף לו בכתבה שחצנית כיצד לכתוב שיר ביקורתי.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 17
״אילו לא היה נדפס,״ אמר מוסינזון ,״הייתי גונז את כתב־היד״ כן הסביר מוטינזון כי את מחזהו אלדוראדו יש לכתוב מחדש לעורך שהפציר בו לתרום שיר כלשהו לעיתונו, השיב איש הטור השביעי נתן אלתרמן :״אין לי אפילו במה להשיב את פניך ריקם !
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 6
לנאי פהראת ג׳יאנאמה, קבלת־פנים שנקבע בשירו הנודע של נתן אלתרמן : מזרחה. מדחיות דרך בו רמה בקרוב יתווסף לרשימה, ההולכת וגדלה, של רדיפלומטים הזר ם בישראל, שם חדש ואקזוטי: נאי פהראת ג׳יאנאמה, הציר הראשון של תאילאנד* בישראל, בעיני האזרח הפשוט, הרגיל לראות את המכוניות המפוארות, אשר מסיעות את הדיפלומטים למיניהם למסיבות קוקטייל ולטכסים של הגשת כתב־האמנה, תהיה זו התפתחות * תאילאנד — שמה של סיאם בפי בני הארץ, פירושו בסיאמית ״ארץ בני־החורין.״ הפן לשמה ך זרשמי של מלכות סיאם בשנת , 1939 בוטל בשנת , 1945 עם השתלטות הריאקציה המלוכנית, נתקבל מחדש בשנת , 1949 לאחר שחזר לשלטון המרשל פריבול סוננגרם, הדיקטטור הנוכחי, שהורחק זמנית, עקב קשריו עם היפאנים.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 6
בין הקוראים הפעם: משה זמורה, יעקב כהן, אהרון מסקין, נתן אלתרמן, נשיא האוניברסיטה בנימין מזר, חוקרי האטום אהרון קצ׳לטקי והוגו ברגמן
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 19
בוועידת הסתדרות הפקידים :״איש מאתנו עוד לא הפסיד על מדינת ישראל.״ נתן אלתרמן, על קריאת התנ״ך של שלמה ברטונוב בקול ישראל :״הוא מחקה את אלוהים.״ חזי?
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 3
אין צורך במאמץ גדול כדי לתאר בדמיון את המאמר הראשי שהיה מתפרסם למחרת היום בדבר, או את השיר של נתן אלתרמן. שניהם היו קוראים לטבח המוני.
