נמצאו 511 תוצאות עבור "נתן אלתרמן"

פה מדבר האדם העברי החדש, יליד הארץ, יצור החיים החופשיים, צעיר שעבר את כל ובמצריים חובר על-ידי נתן אלתרמן באחד מגילגוליו הקודמים. שיר זה, בך סכר העורך, אינו מתאים לרוחה של מדינת ישראל.

.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.

תפקיד קטן אחר מילאה זהבה בסרט של אדי קונסטאנטין, ששוחח, לדבריה, באידיש שוטפת והבטיח לבקר בקרוב בישראל׳ הוא גם הציע לה לשחק תפקיד ראשי פ סו קי ה ש בו ע • המשורר נתן אלתרמן, על סיכויי תחרות הכדורגל ישראל—ברית־המועצות :״אם נבחרת ישראל תפסיד בהפרש גולים גדול, יקראו לראש הקבוצה דה־גול.

אבל בראש השנה, הבעייה קלה יותר, יחסית, כי תמיד אפשר לסכם את השנה בשיחות ארוכות או מסכתות לא קצרות לקראת החג המתקרב, הוכן איפוא, בשפע, חומר מעין זה: תוכנית על השנה בחקלאות, בשם ברכת השדה, תשודר בשעת בוקר שלי יום החג הראשון מנהלי אותו יום, תושמע תוכניתו של יעקב בן־הרצל, מעוללות שנת תשט״ו, המבוססת על פיזמוני הטור השביעי מאת נתן אלתרמן, ותשקף איפוא את השנה כפי שהם שיקפו אותה כערב יסכם סגן־אלוף ישראל בר את מאזן הביטחון בשנת תשט״ו בוקר יום החג השני יהיה מבורך לא רק בשיחה על השופר, אלא גם במחצית שעה של פיוטי הימים הנוראים ואילו ח״כ מפא״י הרצל ברגר יסכם בערב את מערכות המדיניות כגלי צה״ל יוזמנו האלופים, מפקדי חיל־הים, חיל־ו־,אווירי, חיל־השריון ומפקדי הפיקו- דים, למסור לפיקודיו־,ם ברכת־חג אישית מלכד זה, מתכננים מנהלי גלי צה״ל שתי תוכניות, שכדוגמת הסרט המפורסם של אדו־ארד מורו, יציגו בפני המאזין את ההתעצמות הצבאית של מצרים ושל ישראל.

1111 * משפט פיתגורס נהביסה) אנו- שיותן של המכונות והטכניות של האנושות במחזהו החדש של נתן אלתרמן. נסיון להעמיד את האדם מול המכונה, ולהראות בעזרתה את כל חולשותיו הקטנוניות, לעומת התבונה הנעלה שלה, שגם היא אינה שלמה, ואינה יכולה לספק את כל התחומים בחיי האדם.

מחזהו של סמי גרוני־מן בעיבודו של נתן אלתרמן. טופקאפי (אופיר, תל־אביב; אמ פיתיאטרון, חיפה) עלילת־מתח בלשית, קומית למחצה, בביומו של ז׳ול דאטין.

היסוד התיאטרוני היחידי הוא התפאורה ה- מצויינת (של דני קראוואן) וניצוצות בודדים של משחק. טלית שכולה תכלת. נתן אלתרמן, שהתכוון ליצור יצירה מונומנטאלית, אשר תנציח לדורות את ההווי המיוחד של דגניה, את אנשיה ואת פעלם, הוכיח שאין לו שמץ מושג בכללי היסוד של הדראמה.

חשוב רק שאדם לא יהיה תלוי בדעת האופוזיציה.״ @ נתן אלתרמן, במסיבה חגיגית לרגל הצגת הבכורה של מחזהו פונדק הרוחות :״יש יותר מדי הבנות לגבי הכוונות ויותר מדי כוונות לגבי אי־ההבנות.״ נחום שמיר, מנהל חברת הסנה, באותה מסיבה :״יותר טוב לשתוק ולהראות טיפש מאשר לדבר ולאשר זאת.״ • בני מהרשק, פוליטרוק הפלמ״ח, בכנס פלוגה ג׳ של הפלמ״ח :״פחדתי שלא יבואו כולם ובאו אפילו הרבה יותר מכולם.״ המבקר וההיסטוריון דר׳ דוד תמר, על שחקניות הקולנוע הישראליות בעירום :״הן מקיימות את המאמר: עתידה ארץ־ישראל להתפשט בכל הארצות!

״תארו לכם,״ אמר דן ,״כמה עתו־נאים יבואו ארצה לכסות את המאורע, עליו יודיעו מראש ואיזו פרסטיג׳ה תיפול בחלקה של המדינה ומשטרת ישראל בעק משך 40 שנה לא עזב המשורר נתן אלתרמן את הארץ. עתה הוא עומד לעשות צעד זה, מיד אחרי הצגת הבכורה של מחזהו כנרת ננרת בתיאטרון הקאמרי.

גמזו עמד במרכזן של שתי שערוריות, שהאחת מהן, שהתעוררה בשל ביקורתו על המחזה פונדק הרוחות של נתן אלתרמן, לבשה כמעט צורה של מרד האמנים נגד המבקר.

הדודים שלה הם השחקנית רחל מרכוס והמשורר נתן אלתרמן. ה3ול 3ה פורים נבר עבר, נם פסח, אבל בדרום הארץ לא מבחינים בכן.

מד, מספר חיילי הצבא הירדני האמיץ, הנמצאים בגדה המערבית והמזרחית האמת ההיסטורית קטורות מסוג זאת בעבר (שני חלקי על ישראל כפי שהיתה עלולה להשתקף בדיעו־תיהם של תלמידי הגדה שחונכו על קרי־הצבת המוחצות את ישראל: מצרים ומוריה). • נתן אלתרמן :״זו הפעם הראשונה מאז חורבן בית שני נמצאת ארץ־ישראל בידינו.

״ הודה עציוני, בו במקום, כאילו היה הוא הנחקר :״לא, אני גליציאנער״ . .מלחמה עד חרמה הכריז המשורר נתן אלתרמן באפנת השק. כאשר ראה את הזמר אריה לביא בלווית רעיתו שושיק לביא, להם נוטר אלתרמן איבה מאז פרשת אנקש, העיר המשורר :״הנה אריק ושושיק בשקיק מלה טובה היתד.

כשפעם שם דבר־ה שבוע מלכת־יופי על שערו׳ עורר עליו את חמת קוראיו׳ זכה לשיר התקפה מיוחד מידיו של נתן אלתרמן. תפוצה מו׳<־ ערכים. רינה התנגדה לקו זה׳ הוזמנה להשמיע את דבריה בפני העורכים הקשישים של דבר.

אחת הסיבות האפשריות: דריכותו של הקאמרי לקראת השנה הבאה, בה יחנוך את בנינו המפואר בתל־אביב, יציג את מחזה־הבכורה של המשורר נתן אלתרמן, העשוי להיות לפצצה. השלישי בשלישיה — אוהל — שנראה ב-אשית השנה כגודיה הממתינה להלוזייתה, התאושש קמעה עם חזרתו של החייל האמיץ שחייק, במשחקו המצויין של מאיר מרגלית, וכמה מחזות אחרים.

הוא שהטביע חותם של חשיבות על מאמר אחד של שלמה גרודזנסקי בדבר — בעוד שמאמריו של נתן אלתרמן, באותו עמוד של העתון נפטרו במשיכת־כתף רחמנית.

ככר פלוגת־פייטנים על נישמת /היום הגווע רוקקת פלוגת־הפייטנים שעליה כתב אבידן הקימה ראש- גשר שירי תוך שהיא דורסת, כבר בראשית צעדיה, את השירה הנאיווית ארכאית של משוררי ״דור בארץ״ ,שהיתר, בבחינת ואריאציות בלתי־משוכללות לשירי נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, ואילו משוררי לקראת (זד, עמיחי, אבירן) ייסדו רמות חדשות של שירה, שהאות העיברית אינה יודעת כמותן עד עצם היום הזה.

משני צריו ישבו יגאל אלון זשימעון אבידן. בקצה השולחן מצץ המשורר נתן אלתרמן סיגריה אחרי סיגריה? הם כינסו את העיתונאים כדי למסור להם על התחלת המיפעל שהעסיק אותם יותר משנה: כיצד למצוא ציון נאה לזכרו של יצחק שדה, מייסד הפלמ״ח שהפך דמות אגדית עוד בחייו.

כיצד עברה עליו ילדותו, עם חיים נחמן כיאליין ; קריצותיו של זלמן שניאור: לטיפותיה של רחל כלוכשטיין וחוכמתו של נתן אלתרמן. קטע זה, אותו חיבר פרס לבקשת יוסי קדיים, עורך הירחון פרוזה, לא נמצא מתאים לפירסום בירחון לספרות, ויועצי פרס מצאו את הזמן המתאים לפרסמו באמצעות כתבתו של איש הטלוויזיה ידיעות גנזים מס׳ 99 מביא מידע על כתבי־יד אותם הורישו סופרים ופרחי- ספרות לארכיון האיגרות של גנזים בבית טשרניחובסקי.

גם במדיניות מקבלים סוכריה, אבל עם רעל בתוכה.״ • המשורר נתן אלתרמן אל דן כן־ אמוץ :״תלמד לירוק תמיד קדימה ולא אחורה !

אביו היה מחבר חרוזים בשנות ה שלושים והארבעים (בן דורם של נתן אלתרמן ולאה גולדברג) תחת השם כ. כרתנא, וזאת מבלי שיותיר רישום כל שהו בנוף השירה של אותם ימים.

תיאטרון יא ירח, יא ירח, נוה עעוית! 1חגיגת־קיץ מאת נתן אלתרמן המחזה והבימוי: שמואל בונים ״לעולם איננו שוגים״ — מאת אלכסנדר סולז׳ניצין, הוצאת ״ספאר״138 .1972 , עט׳ 4.20 ,ל״י.

.״ משום כן הוא עובד כיום כפועל־במה, וזכה אפילו להקים את הבמה ב־הלוויתו של נתן אלתרמן. מולטימליונרית בת .22 ואפילו זה עוד לא הכל• בנוסף ללבנונית, הוא מיודד גם עם — כמובן, אלא מה?

גליון ״העולם היה״ שיצא לאור לפני 25 שנה כדיוק, המשיר לדווח על ״מרד הימאים״ ,וציטט כין השאר את נתן אלתרמן, שכתב :״כשם הציכור הרואה כחרדה כהישרף עוד גשר אחד של הכנה ואחווה כארץ הזאת: כשם ביטחונה וכוחה ושלומה של המדינה שאינה צריכה קרעים נוספים על קרעיה — כשם כל אלה תתעורר ותצא נא מפי העם הקריאה אל קכרניטיו ליתר מתינות וצלילות־דעת ובסיום דכריו ציטט המשורר את דכריו של דויד אל מפקדיו, טרם צאתם לקרב נגד אבשלום, כנו המודד :״לאמר, לאט לי לנער אבשלום.״ אלא •שהמאבק הנוער על הים קרב לסיומו הטראגי — מול המימסד שאיים לדכאו.