חיפוש: "משפט קסטנר"
נמצאו 210 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 5
אולם דו־קרב בין אורי אבנרי, העורך הראשי של העולם הזה, לבין מיכאל כספי, פרקליט משפטי קסטנר־עמום־מוסינזון, נערך בפעם הראשונה.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 20
.״ ; 0שרת״החוץ גולדה מאיר, על סגל משרדה :״יש בשירות־החוץ כל כך הרבה אנשים שהייתי רוצה כבר לראות אותם בחוץ.״ 0עורד*הדין מכם קריצ׳מן, במשפט קסטנר, אחרי שהעד אריאל אליאשוזילי סיפר כי איים על אחד מחברי המחתרת לבל יעסוק עוד במחתרת: ״כאן מדינה חופשית.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 13
מטרתו הרשמית של שייב היתד, לאסוף חומר ואמצעים למען ועדה לחקירת השואה באירופה, שמשימתה העיקרית היא לעזור למאבק במשפטי קסטנר. אולם התוצאה העיקרית של המסע היתד, שונה לגמרי: שייב למד להכיר את יהדות אמריקה, חזר מלא התפעלות.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 12
חיים כהן היה שליח המפלגה השלטת לא רק במשפט קסטנר, אלא גם בניסוח חוק בטחון המדינה ובפעולתו הבלתי־פוסקת לצימצום חרויות־האזרח במדינה.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 9
• היכון לשרשרת סנסציות חדשות כמשפט קסטנר, שהתחדש השבוע. כל הצדדים התרכזו למאבק מכריע בסיבוב השני, שיעמיד בצל את הסיבוב הראשון.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 7
מ שפ ט 1400ל״ ותר מ או ח ד משלם המסים הישראלי המשיך לשלם, בשבוע שעבר, קרוב ל־ 200 לירות ליום עבור התענוג המפוקפק של פתיחת הפצע הישן של שואת יתדות הונגריה שעה שהמנגנון המשפטי הענקי המשיך לטחון עובדות ומספרים במשפט קסטנר־גרינוולד. משפט שעלה בחצי השנה האחרונה למשלם המסים קרוב ל־ 25 אלף לירות.
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 6
הוא היה מעורב בצורה שלילית בכל הפרשות הממאירות של המשטר, החל במשפט קסטנר וכלה בבזיונות הממשל הצבאי. הוא לא היה רק כלי־שרת טכני, כלי חיוני במשטר הנאלץ להלביש גם צעדים אנטי- דמוקראטיים ביותר באיצטלה של חוקיות פורמלית.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 65
הדבר נעשה לפי עצת מישרדו של היועץ המישפטי חיים כהן, שהופיע כתובע במישפט קסטנר. חיים כהן היה גם האיש שהורה להחזיר את המיס־מכים המרשיעים נגד תת־שר־הסעד הרב ד״ר ישראל שלמה רוזנברג, שניצל על-ידי כך ועל-ידי זה שהרב ד״ר מר דכי נורוק העיד עדות־שקר במישפטו.
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 4
אחר-כך, כשהפלם האידיאולוגי שלו נטה ימינה, בעיקבות השפעות מישפט קסטנר וההתוודעות לסיפור מחתרות האצ״ל והלח״י, עניינים שהרעידו אצלו עצבים לאומיים רגישים, כתב תקופה מסויימת בעיתון חירות.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 8
תמיר, שהיה מבוגר ממרינסקי רק בשלוש שנים, ולמד בבית־הספר למיש־פטים בתקופת המנדאט, היה אז כבר עורך־דיו, ומרינסקי עשה אצלו את תקופת ההתמחות. היתה זו תקופה מעניינת וסוערת. מישפט־קסטנר העסיק את תמיר, ומי רינסקי יחד עם עורך־דין צעיר אחר, דן פון־ויזל, גם הוא מאנשי תנועת־החרות, עזרו לתמיר באיסוף ובעריכת החומר המישפטי.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 4
בתפקיד זה הסתבך בפרשת הסגרתו של יואל בראנד לידי הבריטים, שנידונה בהרחבה במשפט קסטנר. לפני מלחמת־העצמאות נשלח לצ׳כוסלובקיה בעניני רכש נשק להגנה.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 7
.״ מאחר שהיועץ המשפטי לא פירט מניין באו התלונות, הרי אין לדעת אם הושמעו על־ידי מרכז מפא״י, ואם נגעו לחקירת ידידיו של משה שרת במשפט קסטנר. * לא. תיקנו ער כה: שורה של סעיפים שבתייהמשפט עצמם דרשו את תיקונם.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 9
למשל: לפי החוק המוצע, לא יכול היה עורך הדין שמואל תמיר במשפט קסטנר להוציא מפי קסטנר כי שיחק קלפים עם הנאצים, כי לבש מדים נאציים, וכי עשה את שאר הדברים אשר בגללם אמר בנימין הלוי (בצדק או שלא בצדק) כי ״קסטנר מכר את נפשו לשטן.״ גם עד עכשיו אסור היה לנצל את זכות חקירת השתי־וערב לשם השמצת אדם סתם.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 9
ההתנגדות נובעת מן הדעה כי המינוי בא אחרי שהתובעת לשעבר הפגינה עודף מפלגתיות בניהול משפטי קסטנר. * תמונה זו צולמה ב־ , 1949 כאשר עבד ישראל בנציוני כשרטט אזרחי בחיל החני דקה, הוא נראת סוקר מפה *,בשיעת סיור לטביעת ודז• חכביש החדש זוא״לת,
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 4
אחת הנקודות החשובות ביותר בהתקפתו של תמיר בשלב זה היתד, נסיונו לה, כיח ש״ קסטנר היה סוכן גרמני שלא חזר בחודשים האחרונים של המלחמה משוייץ להונגריה, אלא לוינה הנאצית, מפני שחשש שהסובייטים יעמידו אותו למשפט. קסטנר השיב שבוד־פשט היתד, מקפת, ושלא רצה לטוס אליה.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 13
יתר על כן, בית־המי־שפט מהווה פורום גרוע מאד לבירור אמת היסטורית, כפי שהוכיח — למשל — מישפט קסטנר. הנוהל המישפט, שנועד להגן על זכויות הנאשם, פוסל עדויות רבות, ומכוון את כל הבירור לאפיק אחד ויחידי: פלוני אשם — או לא.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 3
אמר אבנרי כהסתייגותו מהצעת תיקון החוק :״צחוק הגורל הוא שהתיקון הזה מובא לכנסת על-ידי שר־המישפטיס המסדים הזה, שעלה לגדולה כפרקליט של נתבעים בכמה ממישפטי־הדיבה המפורסמים ביותר בתולדות ז ד מישפט הישראלי, וששר־המישפטים הזה מציע עתה לכבול עוד יותר את י די העיתונות. לולא משם טי־דיבה, הידועים כ־מישפט קסטנר ומישפט עמום בן־גוריון, ייתכן מאוד ששר־המישפטים היה היום עורך־דין מן השורה ולא היד.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 38
.״ נזכרתי בכך לאחר מכן, כאשר כלל הלוי בפסק־דינו במישפט קסטנר פסוק נורא -בעל משמעות דתית מובהקת.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 42
זה אנושי, זד, מעניין — אך למען השם, כאן מדובר על פרשה הנוגעת לחייהם מאז מישפט קסטנר, למשל במהלך עדותו ומישפטו של אדולף אייכמן, לא סיפק לך חומר כדי שתשנה — ולוא בנקודה הקטנה ביותר!
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 16
אז היה מישפט עמוס בן־גוריון, אני סיקרתי את המישפט הזה. מישפט קסטנר, גם אותו סיקרתי. אחרי שבועות אחדים כבר הופיעו מוכרים אותו בקיוסקים פעם בשלושה חודשים.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 6
לו ביקש מישהו מתוזך אמיתי, בעל אבטו־ריטה מוסרית אמיתית בכל ארצות המרחב, שכוונותיו אינן חשודות ושידיו טהורות, לא היה תולה את תקוותיו באנתוני אידן, ששמו הוזכר זה עתה שוב בצורה בלתי־אהודה במשפט קסטנר ; או במרשל טיטו, שאין לו ענין במרחב ; או בזאפרוללה חאן, הנציג הרשמי של האיסלם.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 17
.״ • היועץ המשפטי לממשלת ישראל חיים כהן, על פסק־הדין במשפט קסטנר :״אי־אפשר לבוא עלי בטרוניה שצפיתי מראש את רצח קסטנר.
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 2
הדבר נעשה לפי עצת משרדו של היועץ המשפטי חיים כהן, שהופיע כתובע במשפט קסטנר. חיים כהן היה גם האיש שהורה להחזיר את המסמכים המרשיעים נגד תת־שר־הסעד הרב ד״ר ישראל שלמה רוזנברג, שניצל על-ידי כך ועל־ידי זה שהרב ד״ר מרדכי נורוק העיד עדות־שקר במשפטו.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 6
היה זה פסק־דינו של השופט בנימין ד,לוי במשפט קסטנר. תאריך קריאת פסק־דין זה, שהיה גדול בכמותו פי ששה, נקבע שלושה שבועות מראש.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 2
נבואה כוזבת אחרת: שייבוא האמנים הזרים ירד. תצפית שנתקיימה רק בחלקה: שמשפט קסטנר יעמוד גם השנה במרכז ההתענינות.
