נמצאו 210 תוצאות עבור "משפט קסטנר"

כ ׳0גדי ( מ פי לעד ת שב ץ 1069 319 09133 מ אוזן 1נ דוו כמשפט קסטנר ! 3תוצאה של בדיקה רפואית ! .10 ראש האקדמ אים של ההסתד רות!

״ רגעים מעטים לפני כן קרה באולם הקטן אשר בקומה השלישית של בית־המשפס דבר שלא היה כדוגמתו מאז פסק־הדין המפורסם של השופט בנימין הלוי במשפט קסטנר. שופטת־השלום מינה שמיר לא רק זיכתה מכל אשמה את זאב שטיינברג, אלא יצאה בכתב־אישום נורא על אחד המוסדות החשובים ביותר במדינה: משטרת ישראל.

אילו היה קיים מצב כזה בעבר, לא היה הציבור שומע מעולם עלעיסקת קסטנר־אייכמן, על עדות קסטנר למען בכר, על שליחות בראנד ; גם לא על השחיתות בצמרת הקודמת של המשטרה. משפטי קסטנר ועמוס בן־גוריון היו מתנהלים בחשאי, פסקי־הדין הסופיים היו נותנים לציבור רושם כוזב לחלוטין על מהלך המשפטים.

״עכשיו בא השר תמיר ומנצל את חסינות מישרתו הרמה — לא סתם חבר- כנסת, לא סתם שר, אלא שר־המישפטים, האיש האחראי על המישפט והחוק במדי רק ביגלל כללי האתיקה המישפטית, שאינה מאפשרת לפרקליט לפרסם עצמו בגלוי. האמת היא שבכל תקופת מישפט קסטנר היה קיים הבדל גדול בין גישת תמיר ובין גישתי.

בתקופה זו זכה בצדק להילה מישפטית, כאשר ניהל (יחד עימי) את המערכה הגדולה לטיהור צמרת המיש־טרה, ואת מישפט קסטנר. לאחר מכן הקים את ״המישטר החדש״ ,כדי ללכת באופן עצמאי לבחירות של .1959 סיסמותיו היו ליברליות ומתקדמות, ירחוקות מכל פאתום לאומני.

חלקו הראשון של הסרט ה תיעודי העוסק בפרשת קסטנר. הסרט מביא את מהלכי מישפט קסטנר, תוך העלאת שאלות כמו: האומנם שיתף קסטנר פעולה עם הגרמנים ז האם הציל את המעטים והסגיר את בין המשתתפים : הרבים ז חיים כהן, אורי אבנרי, יהודה באואר ואחרים המשחזרים את הדראמה שהסעירה את המדינה בשנות ה־ .׳50 השחקן אברהם רונאי מגלם את דמותו של קסטנר

מה קרה ן הסיבה היתה פשוטה עד להפליא. בחו דש ינואר יתברר העירעור של מישפט קסטנר, בבית־המישפט העליון. ייתכן כי יימשך גם בימים הראשונים של חודש פברואר.

אם לא הספיקו במילים שוברות־הלבבות של הנערה היהודיה מאמסטרדאם כדי להו כיח זאת, הרי הפגינו זאת שני מאורעות נוספים: מישפט קסטנר, שתפס שוב מקום מרכזי בבית־המישפט ובעמודי העיתונים, והתיקוות לסולידריות יהודית מול האיום הבינלאומי בסנקציות כלכליות.

וה היה הווו( גוה שהיה גלידן ״העולם הזה׳ /שראד־אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק׳ הביא ככתבת־שעד תחת הכותרת ״קיצו של המישפט ההיסטורי׳/ את סיפור הדיר שהוליכה את כית־הנדשפט־העליץ לפסיקתו כמישפט קסטנר, על דעת דירו** ודעת המיעוט — למרות מותו של הד׳׳ר קסטנר, שנרצח כידי חברי מחתרת שחלק מאנשיה היו שלוחי הש׳׳ב.

המחתרת ז מדוע הציג קול ישראל את פליק־הדין במישפט קסטנר בצורה חד־צדדיתז״ כשנגעלה ישיבתה השלישית של המועצה נשארו הדברים כשהיו: חברי-המוע- צה פרקו את טענותיהם ושירות־השידור המשיך בשלו.

ץ ה היה גילוי מזעזע• אולם הוא לא | היה הגילוי המזעזע ביותר של שלב זה במשפטי קסטנר. בסוף השלב נאמרו באולם בית־המשפט כמה משפטים, שהוסיפו להדהד שעות ארוכות באוזני השומעים.

שוב הופיע שמו של רומק בכותרות — הפעם כאדם שהתייצב לימינו של גריניזלד במשפט קסטנר. הוא הקים וועד ציבורי, תמך בכספים בגרינוולד, כדי שהלה יוכל לשאת בעול המשפט.

אי־תלות וו, ירושת המסורת המשפטית האנגלית המפוארת׳ הופגנה בישראל במקרים לרוב, מיום קום המדינה ועד עתה, ובאופן בולט במיוחד בפסק־דינו ההיסטורי של נשיא בית־המשפט המחוזי בנימין ד,לוי, במשפט־קסטנר הגדול. הגבת העתונות לפסק־דינו של פרץ היתד, אופיינית ,״פסק־דין מקורי״ — אמרה כותרת המאמר של ידיעות אחרונות, שביקר קשות את פסק־הדין .

היא עשוייה להתגלות כאוייב מסוכן יותר אף מתותחי המצרים. .ספרו של יואל כראנד, מפעילי הקהילה היהודית שד כודפשט כתקופת השואה ואחד העדים העיקריים כמשפט קסטנר, לא יידפם על־ידי הוצאת הספרים ״עיינות״ המפא״יית.

י השופט העליון שמעון אגרנט, בנסחו את פסק־הדין של הרוב במשפט קסטנר, חזר השבוע על מושג חדש, שהופיע לראשונה בדו״ח של קסטנר.

פרקליט המדינה של אז, ארווין שמרון, התנגד בפירוש להגשת המשפט. קסטנר עצמו לא היד, מעוניין בו. האיש שנתן את הדחיפה הסופית היד, בלי ספק חיים כהן.

.״ שבט • היועץ המשפטי לממשלת ישראל חיים כהן, על פסק־הדין במשפט קסטנר :״אי־אפשר לבוא אלי בטרוניה שצפיתי את רצח קסטנר מראש.

טענת הממשלה: הלוי הביע דעות על פרשת אייכמן בשעה שכיהן במשפט גרינוולד־קאסטנר, פסול לשפוט בעניין זה( .אותו כלל חל גס על השופט העליון חיים כהן, שהיה התובע במשפט קסטנר ).לפי החוק הקייס, קובע הנשיא של בית־המשפט המחוזי מי השופטים שידונו בכל משפט מסויים בבית־המשפט שלו.

הוא דאג להמעיט ככל האפשר מחשיבותו של מישפט קסטנר, וטישטש את אופי פעולותיו • של גיזבר הסוכנות, דויד בהרל, חברי נחלאות, מנהל דפוס מפא״י אלכסנדר (״שורה״) פישמן ושחיתויות רבות אחרות.

המדור ״מישפט״ הקדיש סיקור נירחכ לעדותו של איש־המים־ תודין יואל כרנד, כמישפט קסטנר־גרינוולד. עודד מדור התרבות של ״העולם הזה״ הקדיש כתבה מצו למת, תחת הכותרת ״צ׳יזבנטומימד״ ,לדיוקנו של איש מצ׳יז־כטרון לשעבר, הפנטומימי שי אופיר, ששם משלוש שנות לימוד באירופה.

אולם טענתו של תמיר היתה חזקה מדי, אפילו בשביל מישפט קסטנר־גרינוולד גדוש־ההפתעות. הנאספים עצרו את נשימתם והשופט, בנימין ד,לוי, שלח מבט נוקב בעורך־הדין הצעיר שהח וויר מהתרגשות :״איזה קשר יש בין טע נות אלה לבין המישפט?

בימים אלה ראה אור סיפרו מחזות משנות השלושים״״, * ראה דיווח על עדותו של מנחם בדר במישפט קסטנר, במדור ״השבוע לפני 25 שנה״ ,בגיליון זה. ** מנחם בדר, מחזות משנות השלושים!

אך לא לשווא כיסו חברי מערכת זו את מישפטי קסטנר ועמוס בן־גוריון. מייד התיישבו ליד המכונות וחיברו 400 שאלות לקטיגוריה, לפי מיטב סיגנון המערכת.

כן יהיה שרת אחראי על הוצאת הספרים עיינות, המוציאה עתה לאור את סיפרו של יואל ברנד, העד הנודע במישפט קסטנר, שאומ נם התאים את זיכרונותיו לטעם מפא״י, אך הגניב לתוכם רמזים רבים נגד שרת ואנשיו.