נמצאו 68 תוצאות עבור "משה קרוי"

מ א רג ארטנ אל צהלה ציג אתעצ מה, סי פרה כי הי א זופר תאתא לון מ ת קו פ ת בי קו ר ה בארץ. ! 9הפילוסוף ד״ר משה קרוי ,׳שעזב את הארץ לפני כשנתיים ברעש רב והצטרף למושבה שהקימו חסידי תורתה שיל הסופרת איין ראנד באוסטרליה, עזב את המושבה, פיתח תורה פילוסופית הפוכה ׳לחלוטין לזו של ראנד, הדוגלת ׳בגילגול-נשמות, עזב יאת מישרתו באוניברסיטה אוסטרלית ועובד עתה כסוכן־ביטוח.

דן בן־אמוץ ניסה, בטיעוניו, ליישם את שיטותיו הפילוסופיות של ד״ר משה קרוי על שטח הבנת המוסיקה ללא תיווך.

ד ״ רמשהקר 1מגיב על הכתבות שפורסמו עליו בארץ ומתאר בפרוטרוט את סיפור ת״ו עם גאולה, הסיוט של הנישואין והמישפטים והריב (1ל הבת טלילה, שהוביל בסופו להריגת גאולה באוסטרליה ״ההפרעה הנפשית של גילי היתה הגוהו של נישואינו במשך מ שנים״ ..משלם לא 11101 שהיא האס שי •שוע, ושהוא משה רבנו והמיל אדתור״ השבוע הגיע למערכת ״העולם הזה״ מיבתב של הד״ר משה קרוי, ובו הגיב על הפירסומים בארץ אחרי מות גרושתו.

אורי אמרי :״דן מייצג כביכול את האגואיזם, את ההדוניזם, את התועלתנות. הוא הרי המציא את משה קרוי. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו שאולי מלמד עליו יותר מכל דבר אחר: בכל שעה של מיבחן, של מיבחן אמיתי, ולא חשוב היכן הוא היה ומה היה המיבחן, אם זה כפר קאסם, אם זה שטח תשע.

כשזה בא לי, אני יורד לקפיטריה של האוניברסיטה לעשות עיניים לבחו- * קרויאניס — כת מאמינים קטנה שאימצה לה את התורה לה מטיף ד׳ר משה קרוי( .נדע סוס קרויאני). וגם רוצה להוסיף שהסיסמאות כשלעצמן חן דביליות לחלוטין כולן.

מיצרך־השינאה שד החודש הזה הוא ד״ר משה קרוי. כמה טוב לשנוא אותו! כמה קל! כמה נעים!

״הטראקטאט לוגי־פילוסופי״ מאת ויטגנשטיין, ואה־אור בעברית בתרגומו של ד״ר משה קרוי, הוצאת ספ־ריית־פועלים. דיכוי מעודן ב־ 8לאפריל 1975 פירסם ואצ׳לב האבל ״מיכתב גלוי לדוקטור הוסאק״ מנהיגה של צ׳כוסלובאקיה, ביו הוא מפרט את ׳תהליך עיקורה של התרבות: במשרדים וסכתי-החתשת שלנו, העבודה נמשכת, המשמעת מתקיימת, מאמצי אזרחינו מתבטאים בעלייתה האיטית של רמת־החיים: אנשים בונים בתים, חבשים מכוניות, מביאים ילדים, מתבדרים וחיים את חייהם ...האבל טוען שאותם אנשים חיים בכוח הפחד: מפני מה פוחדים למעשה הפריות?

רשימה כמו על מדע ואנשי מדע מאת פרופ׳ יוסף אגסי, או שיחה תחת הכותרת ארעיותה של הידיעה שנערכה עם ד״ר משה קרוי ועוד רשימות וראיונות במיסגרת זו.

.״ לאנשים הנכונים 777 ברנדי בינלאומי כרמל מזרחי חי קג׳ ואע גו ן לעיון וזנ רון יעקב ׳ 0סיפורים נוספים על חייו ופילוסופייתו של ד״ר משה קרוי, נביא האגואיזם שהיגר בשבוע שעבר מהארץ, סיפר אחד ממכריו.

שעה ששמה הנכון היה צריך להיות תזכניודהא־לוף(יגאל אלון המנוח, שהיה איש אחדות־העבו־אשר אבם, תדאביב שטן הקולמוסים על כ תב ה שפגעה ברגשותיו של קורא (״אלוהים הוא סאדיסט״ ,העול הז ה .)27.7.88 במאמר גדול, מאת הד״ר משה קרוי, והמשתרע על פני שני עמודים שלמים, מחללים את שמו של אל חי וקיים בצורה זוועתית, מעוררת פלצות.

אורי מרינוב, 0 0הממונה על השרות לשמירת איכות הסביבה במישרד־הפנים עונה על כמה שאלות. שני אדים! הד״ר משה קרוי מנסה לערער על ההנחה שהברירה היחידה היא בין דת לבין אתיאיזם.

המילחמה הזאת נמשכת ך* פנח אלרואי, חברת מערכת ה( תוכנית זה הזמן. היא כנראה האדם האחרון ששוחח עם משה קרוי לפני מותו. היא נשלחה מטעם זה הזמן לראיין את קרוי, מיד כאשר נודע על שובו לישראל, בעיקבות הראיון שהתפרסם בהשלם הזה.

המחאה תוגש לנציב שרות־בתי־הסוהר, שאול לוי, בביקורו בשה־חירצה ביום השני. היורה נפטר חתנו של הד״ר משה קרוי, שנשא לאשה את בתו הקטינה של קח־י, ואשר התפרסם כאשר הרג את גרושתו של קודי באוסטרליה, נפטר לפני ימים אחדים ממחלת-הסרטן, ממנה סבל כבר בעת המעשה.

אולם כאשר הופיעו גם כאשר הוסבה תשומת־ליבו של ראש־העיר־ שאלה פשוטה ומביכה הדברים על שער העולם הזה (ובשבוע הקודם ייה של נתניה לפרט אפל זה בעברו של אורחו במדור תשקיף) זה גרם בגרמניה לסנסציה. על תו ר תו של מ שה קרוי ה מנו ח המכובד, לא נקט האיש שום צעד. … סוכנויות־הידיעות עמדו במצב־הכן. קראתי את הרשימה על הד׳׳ר משה קרוי, ועל וכו׳ ובו׳ ,בדרכם של אפולוגטים גרמניים המבקדובר על מסיבת־עיתונאים סנסציונית.

מיקרה בשביל הכיף ועזב, גם כן למשל, משה ב׳ .בתקופה מסויימת ניתפס משה ב׳ לתורתו הילדותית של הד״ר משה קרוי. באותה תקופה הוא גם נתפס לבחורה ושמה נלי.

כלל לא מפליא ש,החוג הווינאי׳ של הפילוסופיה* חפוזיטיביסטית מצא, במגעיו ומחקריו של קראום בלשון העיתונות, את הבסיס לרעיונותיו של לודוויג ויטגנשטיין, כפי שאלד, מגיעים לביטויים ב״טרקטאם הלוגי־פילוסוסי״ שלו (שראה אור בעיברית, לפני כשנתיים, ב ת רגו ס של ר״ר משה קרוי). ג .״ אל ה ה חו שבי ם — מ תי םמהר ״ קארלנ!

.״ בינתיים, לדבריו, הצליח לסתור את הפיתוחים הפילוסופיים של דוקטור משה קרוי ומורתו, איין ראנד. כמו־כן עיצב תוכנית ל״לימוד הפילוסופיה בבתי־ספר יסודיים ותיכוניים, כאמצעי לעוצמה ול פיתוח האנושות ולמניעת שואה עולמית.״ עוצמה מחשבתית.

את הספר הקדיש דן, בדף מייויחד המופיע ׳בראש הספר, לשלושה. האחד הוא דד ד״ר משה קרוי ״בהקשבה דרוכה ובציפייה למוצריו הרוחניים״ ; השני הוא צלם- הקולנוע הישראלי דויד גור־פיגקל ״בהערכה למצלמה שבראשו, ובתנאי שיביים סרטים״ ; והשלישי הוא רוכש הספר עצמו.

בין אלה בלטו ספריהם של עזר וייצמן, לך שמיים לך ארץ; של אדרי קיסרי, זיכרונות ליום מחר; של נתן דונביץ, עינוי דין; של אורי דן, ראש־גשר ; של פאוזי אל״אסמר, להיות ערבי בישראל. אישיותו ודרכו של ד״ר משה קרוי הבטיחו קבלת-פנים לסיפרו האידיאולוגי, חיים על פי השכל, שפורסם בארץ אחרי שהוא-עצמו ירד ממנה.

בתוך חצר מלבנית שהיקפה 40 מטרו״ הדברים המתפרסמים להלן הם קטע מהרצאה שנשא מרדכי קירר כחוג לפילוסופיה של חד״ר משה קרוי באוניברסיטת ת״א לפני מיספר חודשים, במה חודשים אחרי ששוחרר מבלא רמלה .

חדש -הפסטיבל שבוטל הורוסקופ -קיץ 1988 בסנוכו מסיבות משעממות תמרורים -כלה מן האורווה ראיון השבוע -מתי מורגנשטרן תשבץ בין שני אלים הפילוסופיה של איין ראנד, כפי שבאה לידי ביטוי בכמעיין המתגבר ובמרד הנפילים גרמה לד״ר משה קרוי לזעזוע עמוק, כשקרא בהם בראשונה.

היא אי־נצה יכולה להמשיך ולהתקיים,״ הסביר השבוע, בהרצאה שנשא בתל־אביב, ג׳ו־זף צ׳פלונה, מורו הרוחני של הד״ר משה קרוי המנוח. וזה עוד לא הכל -תוך 12 שנה ימותו הבל.

תל־אביב התקדים שד מ שה על מיצווה שחייבים לשמור(״דתיים בלי כיפה״ ,העולם הזה .)26.10.88 אני מאוד מתפלא על גישתו של מזכיר התנועה הרפורמית, מאיר אזרי, לנושא שמירת־הש־ (המשך בעשר )4 1 העולם הזה 2676 שליח האור פתבת השער הקדמי: ההימור המסוכן משה קרוי, ד״ר לפילוסופיה, שהתפרסם לפני עשור ויותר, עת הטיף לאגואיזם צרוף, חזר ארצה אחרי 13 שנה ובפיו תיאוריה חדשה על מהות העולם והיקום -המילחמה בין בני-אור לבני־חושך ועל הקטסטרופה הצפוייה בק- רוב, לדעתו, למדינת ישראל.

בפנייתה האחרונה אל 15,000 קוראיה, כתבה איין ראנד על מצבו הנחות של העולם — בשורה שהוציאה׳ מן הסתם, את הרוח ממיפרשיו של תלמידה ונושא־דיגלה הישראלי־האוסטרלי ד ר • המשורר הירושלמי חיים גורי הצטרף לוועד ציבורי להגנת משה קרוי כדורגלן הפועל ירושליים מבני־המיעוטים עלי עותמאן #בראשית חודש מארם עומד לראות אור בגרמניה כתב־עת חדש שיקרא 76״ ,1בעריכת היינריך בל (המוקיון, תמונה קבוצתית וקתרינה בלוס) וגינטר גראם (תוף הפח) ,ובו ישתתפו סופרים ממיזרח וממערב למסך־הברזל, הרואים עצמם בסוציאליסטיס.