נמצאו 5,265 תוצאות עבור "משה דיין"

ניצב־מישנה זיגל אין ציוד 3מיליון לדיין משה דיין עצבני בי מי ם אל ה, כו תב השבועון ״הוליווד רפורטר״ ( 16 בדצמבר).

ראינו בארץ שתי דוגמות לכך: נחשול הסטיכיה האי־ראציונלית, שהעלתה את משה דיין לשילטון ערב מילחמת ששת־הימים, והגל הנגדי של זעם ונקם, שפרץ מנבכי התודעה הלאומית בעיקבות מיל־חמת יום-הכיפורים, וששטף את דיין וגול דה מאיר מן השילטון

אל־ג׳עברי הצליח לכרות ברית העירוניות בגדה, נחל אל־ג׳עברי מפלה עם המפקד הישראלי, ואחר עם משה דיין. מדהימה ומוחצת. יחד עם כל תומכיו הוא החברונים האמינו כי אד־ג׳עכרי סולק מן העירייה, שבה שלט במשך שני הוא שמנע את הטבה, והיו אסירי דורות.

.״ בפגישה שערכה מערכת דבר עם שר־הבט־חון לשעבר, משה דיין, במטרה לבחון את קשית השקפותיו, הוא קבע בין השאר :״אני סוציאליסטי, נהללי, שרואה את העקרונות של נהלל ברובם עוד מוגשמים היום: עבודה עצמית ׳ועזרה הדדית וקרקע לאומית •ושיווק משותף ומיכסת קרקע שווה לכל אחד, יוכן הלאה.

לישראלי לא הגיעה דירה, והוא קיבלה בכוח הפרוטקציה שהפעיל עבורו שר־הביטחון, משה דיין. זוג צעיר אחר, שהיה חסר פרוטקציה, לא קיבל את הדירה שבתו של ישראלי קיבלה.

אחרי דו״ח ועדת אגרנט משוכנעים רבים כי ידין הוא ידיד בלב ובנפש של משה דיין, והיו שייחסו לו אף מניעים מפוקפקים.

זרובבל שליו שכח להמ ציא שמועות על התמוטטויות של משה דיין ועל גאונותו של יגאל אלון. שאול ביבר שכח את החאלטורות.

אחריותם מייד לאחר מיבצע ״קדש״ וכעיקכותיו, הכיר משה דיין, הרמטכ״ל דאז, כצידקת דסקוב ובמכה אחת (כדרכו, יאמרו אנשים) שינה כיוון והעלה את צה״ל על נתיב ״השריון״.

כשמם- תבר שהשיחה היתד, עם אודי דיין בנהלל, בנו של משה דיין, היא מטפסת מייד אל 1 הכותרות הראשיות.

בצורתו החיצונית הוא ערוך בצורה מקצועית (בידי אברהם פז, לשעבר מעורכי עמודי החדשות של הארץ) ועולה לאין ערוך, למשל, על היום הזה הכושל של משה דיין. אולם מה שמייחד יומון זה אלו הן דווקא המודעות ולא הידיעות.

9אחדי שהשתתף בתוב- נית־הרדיו פגוש את העיתונות, בגלי צה״ל, היו בפיו של ח״כ משה דיין טענות כלפי העיתונאים שדיאיינו אותו בתוכנית.

• סקופ מול בלוב לעומת זאת היה באותו ״יומן השבוע״ סקופ עיתונאי של ממש, שהביא נסים מישעל: מאיר עמית, שהיה ראש המוסד בשנות ח־ ,60 סיפר ששר הביטחון לשעבר, משה דיין, נטה לוותר (העדינות הזאת על אסירי ״הפרשה״ לאחר מילחמת ששת־הימים.

שמונה־עשר חודשים חלפו מאז הבחירות, שבהן נחלד, רפ״י (רשימת פועלי ישראל — מיפלגתו של בן־גוריון, משה דיין ושימעון פרם) תבוסה קשה מידי המערך, וביקורתו החריפה של בן־גוריון על אשכול לא קהתה כהוא־זה.

אין להכחיש כי הגישה הביצועיסטית קצרה כמה הצלחות גדולות וחשובות מאד, בעיקר בעידן מטכ״לות משה דיין ועל־ידו. מכוחה התאפשרו הפיכת צה״ל, במכה אחת, מצבא רגלי, דפנסיבי והססני, לצבא התקפי ודבק־במטרה; ושיריון כוחות ולוחמת היבשה.

.״ הסופד עמוס קינן :״היום שבו קיבל המע רך תכתיב דיין, הוא היום שממנו אפשר להתחיל את הספירה לאחור, עד למילחמר, הבאה.׳/ ח״כ משה דיין :״אחרי האביב יבוא הקיץ. ייעודם של הפרחים לשאת פרי.

הגם שחלק נכבד מד,ביזיון נגרם כתוצאה מהתערבותם המשב- שת־ביותר של אלוף הפיקוד דאז (אסף שמחוני) וה- רמטכ״ל משה דיין, הרי אף התוכנית, המקורית היתה מאד לא־מבריקד, ובלטו בה, בין היתר, ההסתמכות הכימעט־בלבדית של החי״ר, מישניות השיריון ואי- ניצולו.

בשנים האחרונות התפרסם מרגלית כמי שחשף את חשבון הדולרים של לאה רכין וגרם על־ידי כך להתפטרותו של ראש־הממשלה דאז, וכמי שהיה מועמד לתפקיד עוזר־מדיני לשר־הביטחון עזר וייצמן, מועמדות שטורפדה ברגע האח רון על־ידי שר־החוץ משה דיין. אם המשא־והמתן של מרגלית עם הטל וויזיה יעלה על שירטון, שוב יהיה על יבין לבחור: או את אלימלך רם או את הכתב לענייני מיפלגות, דן רכיכ, ה ממלא עתה את מקומו של רם בכנסת.

השלמה זו קיבלה ביטוי בדברים שהשמיע שר־החוץ משה דיין, בתום מיפגשו עם שר־החוץ הבריטי, דיי־ויד אואן, שהגיע לביקור בישראל כדי לשכנע את הממשלה לחזור בה מעמדותיה בעניין ההתנחלויות בשטחים.

כעבור חודשיים של דממה דיפלומטית מצד מעצבי ״מדיניות התרבות של מישרד־החוץ״ ,טרחה כהנא- כרמון ופנתה אליהם שוב, ושאלה לגורל ״הבירור החוזר״ ואז השיב לה אחד ה- ז׳דאנובים התורניים במישרדו של משה דיין, פקיד בשם שמואל הדס שכוכבו טרם זרח בשמי הסיפרות או התרבות ה ישראלית :״העניין כרוך בהבהרות נוספות.

אמצעי־ד,תקשורת העלימו את רוב דבריו. משה דיין ישב וחישב כי מבין שיבעת אנשי רפ״י בסיעת המערך בכנסת, יצביעו רק שניים (שימעון פרס ויצחק נבון) עם הממשלה, אם תסכים זו להסדר.

בין הנוסעים הרבה לחו״ל על חשבונם נמצאים ח״כ משה דיין (מערך /רפ״י), אשר שהה בשנה האחרונה ימים רבים באירופה, ארצות־הבדית, המיזרח־הרחוק ודרום־אפריקה, אם־כי על חשבונו הפרטי, ח״כ יגאל הורגיץ (ליכוד /ע״מ) ,ה נוסע לחו״ל הרבה בענייני העסקים ש אותם הוא מנהל, המחלבות המאוחדות, מטע ומדבק, וח״כ זלמן שובל (ליכוד/ ע״מ) ,אשר חזר זה־עתה מנסיעה לארצות- הברית, אחת מנסיעותיו השנה, שנעשתה בענייני העסקים שלו.

״אפשר להשוות את -ה־כאריזמה שלו עם זו של משה דיין בימים הטובים, אך לזיאד יש שתי עיניים,״ אומר עליו יורם נץ.

בצה״ל היה נהוג תמיד, ודווקא ביחידות המפוארות ביותר, שמותר לסחוב ציוד מיחידה אחרת, לטובת היחידה המובחרת. בתקופת כהונתו של משה דיין, תחילה כרמטכ״ל ולאחר מכן כשר־הביטחון, התרופפו המושגים עוד יותר, כאשר דיין סחב, לעיני־כל, עתיקות מכל הבא ליד, בעזרת אנשים וציוד של צה״ל, ונתן בכך הכשר לתחושה כי העילית הביטחונית עומדת מעל לכל חוק.

שר־המישטרה לשעבר, שלמה הילל, ש כוחו רב בקרב העדות, הוא איש אלון, וכן גם הח״כ הבדואי של המיפלגה, מוח מר אבו־רביע, שהחליף באחרונה את שי- חות-מיזנון־הכנסת שלו עם משה דיין ב שיחות בערבית רהוטה עם אלון. אנשי אחדות־העבודה־לשעבר, שושנה ארבלי אלמוזלינו ויעקוב (״ז׳אק״) אמיר, תומ כים באלון, וכך גם הח״כ הדתי, מנחם הכהן.