נמצאו 5,265 תוצאות עבור "משה דיין"
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 6
המ ינוי ־־ ס יבלת וזפובתו, 3רט אג ת\ בחסוגז , 7 1 n e תסס תק>& סרס מלחמהבו 1ר 9ל הסיבוב האחרון עד כה במלחמת היורשים במפא״י (ראה הנידו!) נפתח השבוע במאמר של משה דיין (״כל הזכויות שמורות לדבר ולנ׳רוסלם פוסט׳) שנשא את הכותרת :״אינגה טופט — עלינו להשיב במדיניות איבה על מדיניות איבה.״ המגמה התעמולתית של דיין במאמר נם־ תברר, מן הכותרת. … יחסים מרחביים עז רההדדיתבע ״ מ דבר אחד הצליח משה דיין במאמרו, שהיה מכתן לעשיית חשבון פנימי עם אבא אבן (ראה יעיל) :הוא הצית מחדש את המרחב.
גליון 1083, 2 ביולי 1958, עמוד 4
כי גם במעיים שלה כירסמו השבוע כאבי- בטן חמורים. נאומיו של משה דיין (ראה הנידון) גרמו לכאבים קואליציוניים, נאומי הדתיים על בעית מירשם התושבים גרמו למשבר ממשלתי. … אחד האנשים המצויים בפרשה זו והשומרים מאז טינה הן לביג׳י והן לשמעון פרס, הוא המנצח הצבאי של סיני, משה דיין. ביקורתו של דיין על מיבצע־סיני היא אחת הפרשיות הנעלמות האחרות של המיבצע.
גליון 1732, 11 בנובמבר 1970, עמוד 13
מרידור מטפח קשרים אלה בהתמדה ובכשרון בלתי־רגיל. כף העמיק כאחד מעמקיו את משה דיין, כתקופת־השפל שלו כין רמטכ״ל לשר. … רות כאיש־שלום, להשתיק את מבקריו הטוענים שאינו רוצה בשלום בוויאט־נאם. כשנראה היה שהדבר מצליח, בא משה דיין והרם את הבניין. גילוייו על הטילים בתעלה, ההחלטה שכפה על ממשלת ישראל לפרוש משיחות יארינג, הלחץ על (המשך בעמוד )17
גליון 1207, 9 בנובמבר 1960, עמוד 15
פרי האבטלה דימונה, סירבו מובטלים שעמדו ב{ ״ קירבת לישכת העבודה לאפשר את כניסתו של יוסף אבוטבול, בטענה שהוא סורג בשעת ההמתנה, מכר את אפודת־הצמר אשר סרג למובטל אחר, קיבל תוך־ כדי כך שכר יומי ואיננו זכאי לקבל עבו־דת־ז־חק. פסזון׳ הטבוע • שר החקלאות, משה דיין, בויכוח בפארלמנט הסטודנטים על השאלה ! … וקיימת מבן־גוריון, פרם ודיין — והם בשלטון — אז לא קיימת סכנה לדמוקראטיה הקיימת.״ • משה דיין בכרוז הבחירות לקונגרס הציוני של מפא״י בבריטניה :״אני !
גליון 1178, 20 באפריל 1960, עמוד 7
. * הצעה שניה, מכוונת לאותה מטרה : דרישתו של משה דיין למנוע בכוח בעד בעלי רפתות פרטיות בסביבות הערים לייצר חלב, כדי להגדיל את הרפתות במושבי־העולים החדשים בנגב, באיזורים מרוחקים אחרים, שם יהיה ייצור החלב יקר יותר. … עשוי הדבר לשנות לרעה את האקלים הבינלאומי של ישראל, • חיים גכתי עשוי לרשת את מקומו של משה דיין כשר־החקלאות. אנשי איחוד הקבוצות והקיבוצים, העוקבים בספקנות אחרי פעולותיו של דיין בתפקיד זה, מקוום כי זיין יעבור בבוא המועד למשרד ממשלתי אחר, יותר פוליטי, יניח לגבתי, שהוא מומחה לחקלאות, ליזום מדיניות חקלאית חדשה (ראה במדינה)
גליון 1249, 16 באוגוסט 1961, עמוד 10
בחברת פמלייתו הקבועה, הכוללת את מזכירו לשעבר, לוי יצחל, הירושלמי ומזכיר אגודת העתונאיס, מי ט ה רון; הלך לראות סרט, בחר דוזקא בסרט האהבה היא מיקצועי, המוצג בקולנוע תמר בעת שכתב מאמר־הספד לזכרו של הגנראל האמריקאי כדל סטית, שנפטר לאחרונה, גילה שר החינוך, אכא אכן, סיפור מאלף. סיפר אבן :״לקחתי פעם את משה דיין לראות את בדל סמית בוואשינגטזן, רק כדי שישמע ממנו דברי ביקורת חריפים על פעו־לות־התגמול. אבל שנה לאחר־מכן, אחרי מבצע סיני, שלח לו בדל סמית את ספרו עם הקדשה :״לגנראל שעשה מה שאני לא יכול הייתי לעשות באחת מאסיפותיו האחרונות השתמש משה דיין בארגומנטציה הכאה :״אומרים שאנחנו יורשיו של דויד כך־מריון.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 15
כשנשאל על־ידי הנשיא המצרי אם בגין אכן רוצה בשלום ומסוגל לבצע את המשימה, השיב לו הרומני בהן כפול ומוחלט. במשך יממה בחודש ספטמבר נעלם משה דיין בתרגיל של מישחק־מחבואים, שגרם למבול בינלאומי של ניחושים. … מסוגלים לכך, בגיל .64 גדול הפיתוי להתחמק מכך, להתחכם, להשיג משהו בזול, לשחק בתעלולים ובפעלולים נוסח משה דיין. אך אתה האיש המסוגל לחוש באתגר גדול יותר.
גליון 2251, 22 באוקטובר 1980, עמוד 74
״ ,שפירט את מיבלול האופציות של ישראל, הופיעו בגיליון סקירות כתבים על המצב בגבולות, כתכת־שער על הרמטכ״ל דב־אלוף משה דיין, מישאל־קוראים על ״מילחמת מנע?״ התואר ״איש מופת״ הוענק על־ידי מערכת ״העולם הזה״ לשלושה שהיו ראויים: רבקה גובר, שעברה עם בעלה להתגורר בחבל לכיש, דוב הורן, שחרף נפשו הגן בעזרת משאיתו על נוסעי אוטובוס והטייס שלמה הניג, שהנחית מטוס שיצא מכלל פעולה. … כתבו־המשוטט של השבועון באירופה, עמום קינן, תיאר תחת הכותרת ״אדם ללא ניירות״ מעט מעולמם של המגורשים מגבול אל גבול, בלי דרכונים ושאר ניירות רשמיים. בשער הגיליון: רמטכ״ל רב־אלוף משה דיין. זיבוטינסק 3צ 1ווו צבאי ^ האיש עם חניגימה הי שואל ייל שעבד שהגן על ר ו ישראל ק סט נ ו בך ש־יון חדר מס־ 106 מרוט על כל החדשות — אס יש הדשות.
גליון 2222, 3 באפריל 1980, עמוד 27
^ שראל גלילי הוא האיש שניסח את ארבעה־עשר הסעיפים הזכורים לשימצה ולדיראון, שהולידו את מילחמת יום־הכיפורים. זה היה ערב הבחירות של .1977 משה דיין הגיש להנהגת מיפלגת־העבודה את אחד האולטימטומים העונתיים שלו. … אחרי יום־הכיפורים, היה עם־ישראל צריך לנדור שני נדרים חגיגיים: לעולם לא ינהיג עוד משה דיין את צבאות ישראל. לעולם לא ינסח עוד ישראל גלילי את מדיניות ישראל.
גליון 1874, 1 באוגוסט 1973, עמוד 7
כימעט כל השרים באו על־פי פקודה להקשיב, והת־ייסרו קשות. משה דיין ניסה להתגבר על־כך וקרא בחשאי. אולם שימעון פרס לא יכול היה להתאפק, פיהק בלי הרף בגלוי. … כאשר בדק איך בכל זאת נולדה הידיעה, התברר לו כי אחד העיהווורירז והזה ו/ד1 8 תונאים שאל את איש־הביטחון שעמד בפתח נמל־התעופה לזהותו של אחד הנוכחים בקצה הרחוק של אולם־ההמתנה, שניגש לעברו של שר־הביטחון משה דיין. הנשאל השיב בלחש: ״זה, אברשה!״ וכך נולד הסיפור. 1בתום קונצרט חגיגי שנערך בחסותו של נשיא־המדינה אפרים קציר, ערך ראש עיריית תל־אביב יהו־שע רבי־נוכיץ ,,בלוויית מנהל מוזיאון תל־אביב חיים גמזו, סיור פרטי בתערוכתו של יעקב אגם, בהדרכתו האישית של הפסל.
גליון 1849, 7 בפברואר 1973, עמוד 18
אין אני כטוח שבאחד הימים לא נגיע לכלל מסקנה, שמוטב שחטיכה מסו יימת של אוכלוסייה וחכל־ארץ מסויים יימצאו מעבר לשליטתנו, כלי שנקבל חתימה שכנגד.״ הדבר הקפיץ את משה דיין ממקומו, והוא השיב מייד את תשובתו. … התשובה: גולדה מאיד משתדלת, בז הירות, להגשים את מדיניותו של משה דיין. ה״יונים״ למיניהן, מפינחס ספיר עד בן־אהרון, אינן עושות דבר כדי למנוע זאת, תומכות בהמשך ההתנהלות, ויוצ אות כדי חובה בהשמעת נאומים מצפוניים לעת מצוא.
גליון 1907, 20 במרץ 1974, עמוד 17
אלא שהפעם נהאה היה שפרס בחר במישרד־חתעמולה לא דק מסיבות אנוכיות, אלא כמחווה חברית לחברו משה דיין. משרד־התעמולה עשוי להקנות לעומד בראשו השפעה כימעט מוחלטת על כל אנד צעי־התיקשורת הממלכתיים, לדבר תהיה חשיבות מיוחדת כבר בשבועות הקרובים, כאשר יתפרסמו מסקנות־הביניים של ועדת אגרנט, החוקרת את מחדלי המילחמה. … זאת תהיה שעתו הגדולה של מישרד־התעמולה, בה ייבחן כוחו ובה תידרש נאמנותו של איש כמי שמעון פרס — לאיש כמו משה דיין. למשל. בין כל הסיבות האחרות, המקנות בכל מישטר רודני חשיבות יתר למישרד־התע־ הדוכנים שלאורך רחובו הראשי של השוק כשהם פתוחים ועמוסים לעייפה במלוא כבודתם, כרגיל.
גליון 1856, 28 במרץ 1973, עמוד 13
.״ לפסוקים אלד, יש צליל מוכר. מי רגיל לאמרם? משה דיין וחסידיו. הם מבססים על קביעה זו את טענתם, שאין צורך להתחשב עוד בערבים, שניתן לשמור לנצח על הסטאטוס קוו של החזקת השטחים, שאפשר להתנחל בכל השטחים המוחזקים, שאין עוד צורך בשום חתירה להסכם־שלום. … שיקולים אלה היו צריכים להוביל את ה מזכ״ל להכרה שיש לפעול להשגת השלום. משה דיין אומר שהשלום אפשרי כעת, מוכנים לוותר על השטחים הכבושים.
גליון 1920, 19 ביוני 1974, עמוד 21
כאשר היו הימשחתות בדרכן לארץ, יצא הרמטכ״ל דאז, משה דיין, לקבל את פניהן בלב־ים. הימים היו כבר ימי המתיחות בין ישראל ומצרים, שהובילה מאוחר יותר למיבציע קדש. על סיפון אחת המשחתות, בלב־ים אסף משה דיין את הקצינים, וברוב התלהבותו מכלי־ד,משחית הימיים החדשים שנוספו לצר,״ל, הורה למפקדים לפגוע בכל אנייה ׳מצרית שייפגשו בדרכם בים לארץ.
גליון 1923, 9 ביולי 1974, עמוד 6
הכתבה הסתיימה בידיעה שהשבועה העולם הזה תובע להעמיד את משה דיין לדין על אחריותו לטבח במעלות. אין זו הפעם הראשונה שהלה נזונד, כמו עיתונים חשובים אחרים ברחבי העולם, מדווח לקוראיו על דיעזת וידיעות רק בישראל. … למשל, גילינו כבר אז (העולם הזוז )1916 על חילוקי הדיעות שהתגלעו בשטח בין שר־הביטחון משה דיין לבין הרמטכ״ל רב־אלוף מרדכי גור, כשמוטה התנגד לתוכניותיו של דיין לשחרר את בני־הערובה בכוח מידי הפידאיון שהחזיקו בהם, עוד לפני שמוצו כל הניסיונות לשחרר את הילדים בדרכים אחרות.
גליון 1832, 11 ביולי 1972, עמוד 32
בשעה עשר בבוקר קיבל ראש־המנושלה משה דיין את הנציג המיוחד של האו״ס, הרוזן הנגסטרום, ומסר לו על החלטת ממשלת־ישראל להציע לרפובליקה הער בית המאוחדת מטעני־נפץ גרעיניים כדי לסתום באמצעותם בקיעים שנתגלו בקר קעית אגס נאצר. … אנואר אל־סאדאת הוא עדיין נשיא מצריים ואילו בישראל ראש־הממשלה משה דיין כששר- הביטחון שלו אינה אלא גולדה מאיר.
גליון 1726, 30 בספטמבר 1970, עמוד 14
אולם חיפזון זה הוכיח את עצמו כטעות: בגלל כניסת הפסקת־האש לתוקפה ב- חשבת־לילה, לא צולם האזור בדקה האחרונה, ולא הונצחה מציבת־הכוחות בצורה חד־משמעית. טעות זו של משה דיין נוצלה משה דיין. על-ידי היא שולבה על־ידו במסכת טכסיסיו לעיכוב שיחות־יארינג ולחבלה בעמדת הממשלה — מסכת שמגמתה היתה, כנראה, יותר פוליטית־אישית מאשר מדינית־לאומית.
