נמצאו 5,265 תוצאות עבור "משה דיין"
גליון 1462, 15 בספטמבר 1965, עמוד 10
לפי המתוכנן יכהן כראש הממשלה חיים משה שפירא, כשר החוץ שמעון פרם, שר הבטחון יהיה משה דיין, ואילו תיקי האוצר, המיסחר והתעשייה, והחינוך יימסרו לגח״ל. … השבוע: • מפ״ם על אחדות העבודה: ״אחדות העבודה מדברת כמו מפ״ם ועושר, כמו מפא״י.״ • מזכיר הליברלים העצמאיים על נח״ל :״גח״ל היא תזמורת שיוצרת אקורדים צורמים.״ • יוסף ספיר על המערך: ערך מוציא — הציבור משלם.״ • אריה בך אליעזר על משה דיין :״דיין מחליף צבעים.״ @ מפ״ם על גח״ל :״דו־פרצופיית מסוכנת.״ • מפ״ם על מצע רפ״י :״סכנה!
גליון 1372, 25 בדצמבר 1963, עמוד 7
כדי לחסל אפשרות זו לפני שיקום שר- בטחון בעל נטיות כאלה, מציע הח״כ הליברלי לבטל את הסמכויות בעוד מועד. דעזת חזון ונול ד״ן איך רואה משה דיין את עתיד יחסי ישראל־ערב? כאשר מדבר שר־החקלאות, הוא נוהג (יחסית לגביו) בזהירות מסויימת. כי דיעו־תיו עלולות לעורר זעם בממשלה, וגם להפריע לקאריירה שלו במפלגה. אך כאשר מדבר משה דיין באורח פרטי, ברורות דיעותיו הרבה יותר.
גליון 1371, 18 בדצמבר 1963, עמוד 5
אף ידענו: זהו איש מפא״י משחר נעוריו׳ צמוד יותר למפלגתו מכל רמטכ״ל קודם של צה״ל — להוציא, אולי, את משה דיין. גרוע מזה: ידענו כי צ׳רה קיבל את מינוייו, שלא בעיתו, עקב התפטרותו של חיים לסקוב, בעיצומה של פרשת־לבון. … חסר לה הבסיס המעמדי, שנוצר במדינות אחרות בעיקבות התקופה הפיאודלית. בימי משה דיין, כאשר חששו רבים מפני סכנה כזאת (או קיוו להתגשמותה), ( ולתפקידו בעיצומה של פרשח־לבון.
גליון 1350, 24 ביולי 1963, עמוד 7
כוונתו הברורה: לתת לו סוכריה, שתשכנעו כי כדאי לו יותר להיצמד אל אשכול, מאשר להסתבך בהרפתקותיו האימפולסיביות של משה דיין. שמעון פרס לא הבטיח אומנם לנתק את קשריו עם דיין —־־כי הוא, בסופו של דבר, בן־ברית טבעי נגד הוותיקים — אבל את הסוכריה היה מוכן לקבל. … שני הקצוות בדיונים אלה, היו שני מצביאים: יגאל אלון מצד אחד, משה דיין מצד שני. דיין התפרסם בשל תורת מלחמת־המנע וה״זבנג וגמרנו״ .גם בעידן הטילים והפיתוח המדעי, נשארה זו תורתו, פחות או יותר• כנגדה הציבה אחדות־ד,עבודה תורה של כוננות צבאית מלאה, תוך דגש ראשון על הנשק הקונבנציונאלי של ישראל: הלוחם עצמו, אותו יש לצייד בנשק החדיש ביותר שיד ישראל יכולה להשיג.
גליון 1288, 16 במאי 1962, עמוד 10
נער־החצר היחיד שכיהן כמפקד בצד,״ל, משה דיין, לא בלט במלהמת־תש״ח. ואילו כל המפקדים המהוללים של המלחמה, משמעון אבידן עד יגאל אלון, הם בלתי־רצויים בעיני השלטון, או שנואים אישית על בן־גוריון (כמו יצחק שדה המנוח) .הספרים העיקריים על המלחמה, שיש להם ערן בר־קיימא, נכתבו בידי אנשים שהשלטונות • נסיעת דויד בן־גוריון לפינלנד מתפרשת על־ידי נציגי הגוש הקומוניסטי כמחווה של פיוס כלפי ברית־המדעצות. … ״ את התשובה: ״רזיאל, מנחם בגין, משה דיין, צור*.״ פרשת רומק ס הסיכוי לקשירת יחסים דיפלומטיים בין ישראל וגרמניה המערבית נחלש עוד יותר.
גליון 1321, 2 בינואר 1963, עמוד 7
אלה שעקבו אחרי התפתחותו הצבאית ראו בפעולה זו פעולת־תגמול מובהקת, מן הסוג שבו ניסה דיין לפתור את בעיות ישראל על סי תורת ״זבנג וגמרנו״ .כי מזה כשנתיים׳ הרגיש משה דיין שהוא נתון במצור ההולך ומתהדק סביבו. … לצורך זה ישאף לשני שינויים עיקריים במנגנון שלו: מינוי משה דיין כמזכיר המפלגה, ומנוי יוסף אלמוגי כמזכיר ההסתדרות.
גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 27
הוא מציע להם להשתתף במאמץ המלחמתי של ישראל ״על־ידי הנחת תפילין,״ ולהשתדל לשתף במיצווד, זו רבים ככל האפשר • .גם לאשתו של שר־הביטחון משה דיין, היה קשר עם ערבים. אפילו עם חברי אל־פתח. … ׳ ,כי נאצר נסוג לתעלה, ומחכה שם לבוא ה שלג קנר בטוטו שר־הביטחון משה דיין מושך קהל רב להופעותיו. כשדיבר השבוע דיין באולם בני- ברית בתל־אביב, היה האולם מלא לגמרי, ובמיסדרון נשארו רבים שלא הצליחו להיכנס.
גליון 1657, 4 ביוני 1969, עמוד 27
אחר־כך העבירה מר־גוט לשר־ד,ביטחון משה דיין תחזיות ביטחוניות שהעלו הרוחות שלה. … אז לחמתי למען המולדת והיום — למען הפועלים.״ י• המלך חוסיין :״אני מעריץ את הישראלים.״ • קצין כצכא ירדן, בראיון לעיתונאי וינסטון צ׳רצ׳יל :״משה דיין גרם לכך שניווכח עד כמה אנו אוהבים את חוסיין.״ היה זה ב־ 11 וחצי בערך, איחרתי קצת, כחמש דקות.
גליון 1609, 3 ביולי 1968, עמוד 11
כאשר נפל הסמל יצחק ג׳יבלי בשבי הירדני, דרש־ גאנדי כי יתנו לו לצאת בראש קבוצת לוחמים קטנה, כדי לשחרר את ידידו ג׳יבלי משביו. הבקשה נדחתה על־ידי משה דיין. גאנדי טרק את הדלת ויצא לחופשת־לימודים, צה״ל דם צעיי השבוע ביצע צה״ל סידרו. … אך גאנדי, אשר בין ידידיו הבודדים נמנים משה דיין, חיים ברלב ועזר וייצמן, ניצח גם בקרב זה.
גליון 1620, 18 בספטמבר 1968, עמוד 14
המאבק על השילטון התנהל, איפוא, ללא זיקה לרעיונות. משה דיין סמך על יחסי־הציבור המצויינים שלו, על פולחן־ גיבורים שאינו תלוי בדבר. … לא דמגוגים מקבוצות־ד,שוליים, אלא גם אישים כמו יגאל אלון ומנחם בגין, ראו חובה לעצמם להופיע ולהצטלם בחברתם. ואילו משה דיין, הנפגע העיקרי של הפרשה, ניכנע בפני המתנחלים פעם אחרי פעם, כשהוא חוזר בו מן ההוראות שהוא עצמו נתן למושלו הצבאי.
גליון 1639, 29 בינואר 1969, עמוד 19
דגיזי ה ל מו סקבה את מסעו של מנכ״ל משרד-החוץ, גי ר עון רפאל, לרומניה, אשר נערך לפני כחודש, כיסה כתב מעריב יהדצע(״שוקה״) כהנא• באחד הימים ביקר יהושע במועדון־קצינים של הצבא הרומני, ושם, להפתעתו, סיפר לו אחד הקצינים את ההלצה הבאה,, :לאחר הפלישה הרוסית לצ׳כוסלובקיה, כשהצבא הרומני התכונן לקראת פלישה דימה לארצו, פנה ראש הממשלה הרומנית, ניקולאי צ׳אושם|5ו. לשר־ד,ביטחון הישראלי, משה דיין, בבקשה שישלח יחידת־צבא לעזרה. כעבור ימים אחדים הגיע נדוד. … אם הטונה לשלום שמחזיר את הסטטום־קוו־אנסה, את הגבולות של ה־ 4ביוני -זה לא בא בחשבון.״ המזכיר הכללי של מפלגת העכורה, פינחס ספיד :״אני מבולבל מדיעותיו של משה דיין. קשה להתווכח עם דיין. לפעמים אין עם מי להתווכח.״ • ח״כ מפ״ס, מאיר יערי :״אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלונסום הזה, של הפרדת הדת מהמדינה, בימים אלה.״ #ח״כ מפלגת העכורה, שולמית אלוני :״אני מזדעזעת שבחורי ישיבה אומרים לי, :הנאציזם היתה גזענות מסוג שלילי והיהדות היא גזענות מסוג חיובי.״ תישמעו את השיר מה הוא עושה לה.
גליון 1631, 4 בדצמבר 1968, עמוד 13
הצעתי מל כן את הצעתי, על־מנת שהכנסת תוכל לחוות את דעתה בסוגיה הנדונה. 9בעיקבות גירושו של מנהיג מהגדה המערבית שנמצא אצלו דגל פלסטיני, שאלנו את השר משה דיין אם מותר לשאת או להניף בשטחים המוחזקים דגל פלסטין ץ ולעומת זאת: האם מותר לשאת או להניף דגלים ירדניים? … מה גם שקול ישראל בערבית, כפי שידוע לכב, השר, מפתח באופן שיטתי תודעה פלסטינית? משה דיין: אינני בטוח שזו שאלה נזספת לשאילתה, בה הוצגה השאלה: האם מותר להניף דגלים ירדניים, ובסעיף השני — האם מותר להניף דגל פלסטיני.
גליון 1622, 2 בספטמבר 1968, עמוד 15
ב שעות הערב ה מו קד מות נערכה י שיבה שנייה, בהשת תפו ת ה״ה משה דיין, ש מעון פרם ויצחק נ בון; מנחם בגין, יוסף ספיר, אריה בן־אליעזר ו אלי מ לן רימאלט; וכן ה״ה חיים משה שפירא, יצחק רפאל והד״ר ישראל בן־מאיר. … שלושת ח״כי העולם הזה—כוח־חדש, ושני נציגי מק״י, הודיעו שהם יתנגדו ל־מועמדותו של משה דיין, וכי למרות הסתייגויותיהם השונות ממדיניותו של לוי אשכול, יתמכו בו, מבלי להתחייב בשל כך להצטרף לקואליציה שלו.
גליון 1523, 9 בנובמבר 1966, עמוד 14
במדינה תע מולה תשלו לד־ין קולות רבים הורמו בישראל, ערב צאתו של משה דיין לחזית ויאטנאם. הם קראו לרמטכ״ל־לשעבר לבל יסע, פן תתפרסם הנסיעה בהצטרפות למסע־התעמולה של ממשלת ארצות־הברית. … שחיתות ץ העתון התייחס לידיעה בדוקה, כי משה דיין קיבל מממשלת ארצות־הברית 800 דולאר, לכיסוי הוצאות הנסיעה שלו לסייגון וחזרה.
גליון 1518, 4 באוקטובר 1966, עמוד 13
תמכת גם ממשלת האנוי) ובגנות מסעו של משה דיין. הבעתי את התקווה כי ממשלתנו תחזיק מעמד בעמדה זו ולא תיכנע נם להבא ללחץ האמריקאי, וכי אנחנו, מצידנו, נשתדל להפעיל את הלחץ המוסרי הדרוש למניעת כניעה כזאת. … על כך 1 1לא ידע דבר, זולת נסיעתו של משה דיין, שהוזכרה בעיתונות הצרפתית( .בטעות סבר כי דיין היה שר־ד,בטחון הישראלי.
גליון 1570, 4 באוקטובר 1967, עמוד 3
אוד׳ בנמל־התעופה בלוד נתלה שלט :״היוצא אחרון מתבקש לכבות את האור.״ (בדיחה של חודש תשרי, תשכ״ז) משה דיין ויצחק רביו ישבו על שפת־הים. ״משעמם נורא,״ אמר דיין . … הבהלה, שפרצה ברחבי ירדן, הולידה הפגנות סוערות נגד המלך נאצר נותן כי ישראל, בפרוס תשכ״ז, לא היתה מקום מעודד. יגאל אלון התחבט כבעיות האבטלה. משה דיין המתוסכל חיפש לשווא דרך לצאת מן המבוי הסתום של רפ״י, בידעו שכל יום באופוזיציה מרחיק אותו מסיכויי השלטון, אולי ללא חזרה.
גליון 1574, 1 בנובמבר 1967, עמוד 16
החלים על כך מי שהיה הרמטכ״ל של 1956 ומי שהנהו שר־הבטחון של — 1967 משה דיין. הוא היה מעוניין לקשור את שתי המלחמות בצרור אחד. … אין ספק כי צה״ל, בפיקודו של יצהק רבין, הצטיין ברמה מקצועית הרכה יותר גבוהה מאשר הצבא של מיבצע־סיני, בפיקודו של משה דיין( .הדבר הובלט על־ידי דיין עצמו, כאשר מתח בספרו ביקורת קטלנית על חלק מקציני צו־,״ל שהשתתפו במיבצע־סיני).
גליון 1559, 19 ביולי 1967, עמוד 11
השתמשתי בהזדמנות זו כדי להגיד בכנסת כמה מילים על המצב האקטואלי במדינה — ובעיקר על מקומו של משה דיין בממשלה ועל זיוף ההיסטוריה של מלחמת־ששת־הימים: אורי אבנרי ן כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה. … גבירתי היושבת־ראש, אני חוזר לנושא בו אנו דנים. בממשלתו של משה דיין הצמידות האוטומטית הזאת של שר־העבודה להחלטה של שר־הבטחון, שאיננה מתקבלת בהכרח על דעת הממשלה, מכיוון שהיא החלטה של שר־הבטחון בלבד — יוצרת מצב שהוא יכול להיות שלילי.























