נמצאו 5,018 תוצאות עבור "מנחם בגין"

ובמצפון שקט. אין שמץ של ספק בכך שמנחם בגין, במקומו, היה עושה זאת. • ..בגין ושירטוו!

זה היה טוב לדויד בן־גוריון(״אמור כן לזקן וגם למנחם בגין(״בגין! בגין זה לא התאים לפרס.

אני במערכת העולם הזה, בכנסת, בפגישות עם יאסר ערפאת ומנחם בגין, אנוור אל״סאדאת ויגאל אלון. כשראיתי את כל התצלומים האלה עוברים לנגד עיניי, חלפו בראשי המחשבות באותה-המהירות.

לגבי יצחק שמיר. עורמת־התבונה השתמשה במנחם בגין כדי לעשות שלום עם מצריים ולהכיר ב״זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״.

הציבור שהלך אחרי דויד בן־גוריון באש ובמים, הציבור שתמך במנחם בגין כאשר החזיר את סיני כמעט עד המילימטר האחרון ופירק את ההתנחלויות — ציבור זה ייענה למנהיג אמיתי, שיוביל אותו למיבצע גדול.

פיתאום — אני רואה — קמה בהלה בכנסת ממנחם) בגין עלה לדוכן במליאה ונאם :״בשעה הרת־גורל זאת, עלינו לשכוח את כל המריבות הפנימיות ולהתאחד...״ מה מסתבר?

הגיע הזמן ש מי ס טר בן־גוריון ו מי סטר שרת י פנו אולם עצם העובדה כי דעתו של הנוער שוב מופנית לאפיקים אופל הב א תו נותן לנו י סו ד להיו ת מ שו כנ עי ם ש את מ קומ ם (לנביא) מנחם בגין. ליגאל אלון. ול ן דוך יים, וכי עבר חלוצי הופך נושא להתפאלות יותר מאשר לא טרחתם, כ מו במקרים מ סויי מי ם אחרים, לבדוק מ שה דיין, עד שתיפתר בעייתה ה מדיני ת והבטחו־חלומות של זוהר ולוליבודי, הוא לבר חשוב.

הגעת. ...האי ש שניבא מרא ש ש אין מוצ.א אלא ל כ בו ש את הר צו עה: מנחם בגין ! ישראל צ ר, ירושלים ...ע טו ר זקן.

הוא נמכר בלבנון ובמצרים ב־ 6000 חתיכות. לא כל כך הצליח בלבנון מנחם בגין, השוהה כעת באיטליה (ראה מכתבים) .כשהגיעה המהדורה הערבית של ספרו המרד, לביירות, פרסמו שלטונות הלבנון צו־ד״יד רמה, הפקיעו את המדד מחנויות מוכרי־הספרים.

תורתו של זאב ז׳בוטינסקי הידהדה אמש מכל צדי הבית׳ עת קם נואם אחרי נואם וחזר על דרישות תנועת החרות ואצ״ל מזה דור. בסכמו את הוויכוח הכ ריז מר מנחם בגין כי רק ממשלה גאיו״ נה״ אמיצה ואכזרית תוכל להוביל את העם שדגל הטוהר והיושר בידו, אל ה פרת והנילוס, מקומות בהם אפשר יהיה לחתום על שלום־נצח לטובת הערבים, העולם הזה 865

(פנחס לבון, שר־הבטחון) • מוטב ארץ שלמה וחצי מענק, מאשר מענק שלם וחצי ארץ. (מנחם בגין, תנועת החרות) • לא נחוץ לנו כיום שר בטחון, כי אם בטחון!

מיספרם נופל אף ממיספר ראשי-ד,ממשלה, שהגיע לשישה: דויד בן־גוריון, משד, שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין ומנחם בגין. אולם הרבה יותר קל להגיע לדרגת ״כימעט-שר-חוץ״ .זאת הוכיחו השבוע כמה וכמה עסקנים טובים.

להמ אי סאתהשל 1ם בדבר אחד צודק עזר וייצמן — הממשלה הזאת הצליחה להמאיס על העם את השלום, שהיא עצמה חתמה עליו. בשעתו שמחנו עיל כך שמנחם בגין הוא שחתם על השלום. זה לא היה צודק, זה הרגיז.

פרשת, אירופה פלאן /הרעיון להתמקח עם הגרמנים על צנחן רוזנברג (במרכז)1943 , הפרטיזנים הקומוניסטיים הצילו את היהודים פדמ״חניק אכידן ()1958 אצ״ל שיתף פעולה עס הבולשת הבריטית נות בארץ, מטעם העם היהודי שישנו בארץ־ירשאל, דבר כזה נותן אפשרות לאותם אנשים שעדיין בחיים, ונשאר להם שהיו בידינו ראיונות, מצאנו שמנחם בגין הציג את עניין אצ״ל לא רע. מולו הבאנו את יגאל אלון ואת ישראל גלילי, אשר ממרחק השנים התבטאו מאוד בעדינות.

.״ שני הצדדים: שער הנורמליזציה כ״אוקטוכר״ והדגל הפלסטיני כשער האחורי שד ״אל־שעב״ האופוזיציה תולה את תיקוותיה במנחם בגין המחנה הפרדאמריקאי בוויאט־נאם.

אבל אפי לו סעיף כזה איננו. רתי ה שבוע ל ח ״ כמנחם בגין מי כתב, בו הצעתי מוצא מו סכם מן המ שבר.

אלא שאותה דת יהודית עצמה לא מנעה מח״כי אגודה־ישראל להצביע בעד אישור ההסכמים. אלא שהפעם לא נבעה תמי כתם במנחם בגין רק כתוצאה מההסכם הקואליציוני.

בכך לא נבדל משימעון פרם, יצחק רבין ומנחם בגין. אך אצל אריק היו הדברים מחושבים ומפורטים, תוך איזון של סיכונים וסיכויים.

יתכן שעזר וייצמן הרגיש כך בקאהיר, כאשר ראה שמנחם בגין ומשה דיין מוותרים על ההזדמנות ההיסטורית ללכוד את עיט השלום, תמורת הזרזיר העלוב של קמפ־דייוויד.

בכל זאת, העימות הזה — גם בתנאים האלה׳ — היה נראה ן אחרת, לגמרי אחרת, אילו ישבו זה מול זה דויד בן־גוריון ומנחם בגין, ואפילו גולדה מאיר ובגין. כשיש אישיות, היא מזדקרת גם מתחת לשיכבה של איפור.

מבחינה זו אין כל הבדל בין דמגוג שהופיע באמרה(השוק) של אתונה לפני מאה דורות ובין הפוליטיקאי אמך הטלוויזיה בימינו. למנחם בגין היה כישרון כזה, וכאשר דמותו התאימה למצב־הרוח הציבורי, הוא עלה לשילטון.

יש בה משום חילול זכר הקורבנות. אך מב שמנחם בגין ומשה שמיר עושים זאת כל שני וחמישי, ודוברי!

כמעט מאז •ייקום המדינה התלבטו מנהיגיה — תחילה אנשי מיפלגת־העבודה, ול־אחר־מכן אנשי הליכוד — בב־עייר, שהטרידה אותם: איך לעודד את ילודת היהודים, מבלי לעודד את ילודת האוכלוסיה הערבית ב מדינה. כי בזאת היו דויד בן- גוריון ומנחם בגין תמימי־דיעים לגמרי: כל ילד יהודי נוסף הוא ברכה, וכל ילד ערבי נוסף הוא קללה.

הם ספקים חשובים של מישרד־הביטחון וצה״ל, והם או נציגיהם בארץ הינם חסידים מובהקים של מדיניות היד החזקה נוסח אריאל שרון ומנחם בגין. האמריקאים יודעים, היטב שכשם שאץ דבר מצליח כמו ההצלחה עצמה, כך גם אין עסק דיווחי יותר מן המילחמה.