נמצאו 5,018 תוצאות עבור "מנחם בגין"

״ן הדבר קרה בשעה משעות הלילה שבין 12ו־ 13 בינואר .1981 יש על כך עדויות עיתונאיות מוסמכות. ב״ 12 בחודש עדיין היה מנחם בגין עכור, מצוברח׳ שתקן, מסתגר, קודר וסגור, חוסך מילים, וכל שביקש לשוחח עימו נאלץ ממש ״להבקיע לו דרך מבעד לחומה״.

(א) הממשלה נאלצה להגיב כפי שה גיבה כדי להוציא את הרוח ממיפרשיו של מר מנחם בגין, שוודאי היה מנצל הזדמנות זו ומתייצב לפני העם כמגן יחיד על ״בירתה הנצחית״ של ישראל ו״זכד תנו ההיסטורית״ על השטחים המשוחר רים מ״עול זרים״.

. • יו מ ם׳ :לקריאת המודעות האומרות ״בואו ושמעו: מנחם בגין, ראש ליכוד, ראש אצ״ל, יופיע ביום שני מתכנסים אוהבי ציון בבית-כנסת אחר, הפעם זה של ״בני ירושלים״ ,ברחוב זד 88 ממערב לברודוויי. !

משך חודשים אחדים השתעשע הליכוד, בעיקר ביוזמת הליברלים, באפשרות שידין יצטרף למערך זה, ואף נקבע לו כבר מקום: מיספר־שניים, מייד אחרי האנדרטה הפוליטית מנחם בגין. עתה ברור כי ידין סגר לו אפילו אופציה עתידה של קואליציה עם הליכוד, כל עוד יעמוד בראש חטיבה זו בגין.

אין ספק כי מנהיג התנועה ההתיישבותית של חרות חבר הכנסת מתי דרובלס, יהיה נאמן למנהיגו מנחם בגין, אך בקרב חברי ישובים השייכים לתנועה זו, התעוררה בימים האחרונים התנגדות לבגין ודרובלס.

חיבוק עס בגין ושייב ך• כשהגיע למקום, בעיצומה של החינגה, מנחם בגין, ראש סיעת הלי כוד בכנסת, הוא מיהר להתחבק עם מר דכי הסטן, אבי החתן, שאותו הכיר באחד המסעות שערך בארצוודהברית לגיוס תרו מות למגבית היהודית ולאו למגבית חרות.

הקיפאון שחל נזקף כולו על־חשבון ממשלת- ישראל, ובעיקר על חשבונו האישי של מנחם בגין. הדבר אינו פוגע ביוקרתו של אל־סאדאת.

נצטוו לשמור מכל מישמר על כבודם האישי והלאומי, כי ״דיגלי דגל טוהר ויושר.״ נראה כי!מנחם בגין רגיש מאד למיצווה זו. עד כדי כך שהישעה את המשא־והמתן עם המצרים כדי לשמור על ״הכבוד היהו די״ ,שנפגע במאמרו של עיתונאי מצרי.

הועלו שמות שונים של אנשי־הקשר בין בגין לשווה, ביניהם נם זה של השר-בלי־תיק חיים לנדאו, אך שם אחד חזר ונישנה ללא-הרף: המיליארדר השווייצי יליד מצריים ניסים גאון, ־דידו האישי של מנחם בגין, אשר אף שמו־שלו הועלה בשעתו כמועמד לנשיאות.

״ איש מי המוזמנים ילא ידע כי הרב של חיפה פירסם גילוי־דעת הקורא לבטל את ארוחת־הערב, זכי מנחם בגין, ראיש־הממ- שלה, ובורג, ש>—הפנים, הפצירו ברב של חיפה לא להכניס את ישראל לתוך אסון גדול — למול עייני העולם כולו.

המיפלגות האחרות, וגם הליכוד עצמו, :נערפו בשקט לקראת אפשרות זו. מעטים ציפו לכך שהממשלה של ;מנחם בגין !תאריך ימים, עד לסוף תקופת־הכהונה.

מצא מסתמך מאד על הבטחתו של ראש״הממשלה, מנחם בגין, להירתם למסע־הבחירות שלו. לדבריו הוא ידיד אישי של בגין, למרות שמצא לא היה חבר אצ״ל אלא דווקא בלח״י, והוא מאמין כי לא רק בגין ישמור על הבטחתו, אלא אישים ממלכתיים נוספים מהליכוד יופיעו עבורו בבחירות.

נצח הקונסנזוס לא ישקר — וב״ 17 במאי 1977 בא מנחם בגין וקצר את פריה ההגיוני של ההתפתחות שהחלה למחרת מילחמת ששת״הימים.

בשער עמד זוג ׳תיירים מבלגיה, נותר ילחם עוד יום שהייה אחד בישראל ודחם קיוו לראות יאת מנחם בגין מקרוב וליומר לו כמד, מילים חסות כשם יהודי קהילתם.

גאולה הצטרפה לתנועת החרות, עד לקרע הבא עם מנחם בגין. בראשית שנת ,1973 כאשר עזר וייצמן הניף את נס המרד נגד בגין, הצטרפה גאולה כהן אל וייצמן.

תגיד לי, אריאל שרון, אתה לא חושב שזה נורא ! תגיד לי, מנחם בגין, אתה לא חושב שזו זוועה ! את הפרופסור מנחם מילסון־פאוסט אני כבר לא שואל.

צופים חדי־עין הבחינו כי יומיים מתוך שלושת ימי ביקורו של ראש־הממשלה, מנחם בגין, בניו־יורק, בטרם הגיע לפגי שות עם נשיא ארצות-הברית, רונאלד רגן, בוושינגטון, דווחו טלפונית ולא ב־דיווח־טלוויזיוני מצולם.

זה נשמע יפה מאוד, אלא שמצד אחד ישראל חייבת להפגין עוויתות פראנויה ממשיות (בגדאד, ביירות) — אחרת השותפה האסטרטגית לא תתרשם שעליה לעשות משהו בנידון, כלומר לתת כסף — ואילו מצד אחר ארצות-הברית חייבת לתבוע מן השותף האסטרטגי הזוטר (שהרי לא מדובר בשני שותפים שווים, ככלות הכל, חרף מנופחותו המחרידה של מנחם בגין) להתנהג כמו שותף אסטרטגי, כלומר לא לעשות מעשים בעלי משמעות אסטרטגית (בגדאד, ביירות) על דעת עצמו בלבד .

מחליף מילים עם אחד המשתתפים האחרים בכנס ס רנ דרס זה, אוסטרלי גבה־קומה. מדברים על סיכוייו של מנחם בגין לחזור לשילטון( .כל משתתפי הכנס עומדים מול תופעה זו בתדהמה גלוייה).

מי שחשב, כי האשמת הרוסים בתיכנון משבר הטילים תעשה רושם על מישהו, תקפיץ לדום את בל ״העולם המערבי״ לפקודת הרס״ר מנחם בגין, פשוט לא חשב עד הסוף. גם אם נניח, ש״העולם המערבי״ מעוניין בעימות צבאי עם הרוסים, בדי לחסל את האיום הסובייטי־קומוניסטי אחת ולתמיד, בוודאי נסבים בי הוא ירצה לבחור לו את הזמן והמקום והצורה של העימות הזה לפי ראות עיניו־הוא, ולאו דווקא מפני שבאשמת מדיניות״על״הסף של ישראל חלה הסלמה שמעורבת בה מדינה״לקוח של רוסיה.

בהחלטה המעליבה שלא להכניס את תמיר לליכוד או לחרות, לא בראש ״חטי בה״ ואף לא באופן אישי, התמזגו כמה מגמות : • הנקמה האלגנטית של מנחם בגין, שלא שכח את מעלליו של האיש שנעץ סכין בגבו

השיחה התגלגלה באופן טיבעי למצבו הנפשי של מנחם בגין ולגילויי העולם הזה על כך. בזווית־עיני ראיתי שבשולחן הסמוך ישב לבדו חייל במדים, במצב בולט של שיכרות מתקדמת, כשראשו שמוט על חזהו ורובהו מונח על הארץ לידו.

אז מי כאן עושה שיקולים תנועתיים! הימים של מנחם בגין נגמרו. יש, אולי, סמכות בתוך הקאבינט, אבל אין שום אוטוריטה מכרעת בתנועה.

אחרי פירסום מסקנות ״ועדת כהן״ ,בפגישה עם מנחם בגין, סיפר לו שרון כיצד השביעו אביו—״ בכריעה, מול עץ, שלא ליטול חלק ב״סיזוף.