גליון 2115, 15 במרץ 1978, עמוד 6
אלי
מיזרחי, אפקה, תל־אביב
אם לא יתערב מנחם בגין כדי להפסיק
את המאבק האישי בין שר־הביטחון ושר
נוגרפיה.
גליון 1933, 15 בספטמבר 1974, עמוד 20
הדגם שד בגין
** ול הדגם הזה מופיע הדגם של הימין הישראלי,
**3ן שדוברו העיקרי והעיקבי ביותר הוא מנחם בגין.
דגם זה אומר, בפשטות: להתנגד לארצות
הכרית ולהחזיק כבל השטחים, בבל מחיר, ויהי
ניתוח קר של נתונים אלה מוכרח להכיא
למסקנה פשוטה וחותכת: מאזן־הכוחות כין
ישראל והעולם הערבי ישתנה לרעה משנה
לשנה.
גליון 2199, 24 באוקטובר 1979, עמוד 17
הפרוייקט
הוצע על-ידי ראש־הממשלה,
מנחם בגין /לנשיא מצרים. בגין ביקש
מאיש-העסקים שאול אייזנברג לרכז
את הפרוייקט, וזה פנה למאיר עמית בהצעה
שיעמוד בראשו.
גליון 2200, 31 באוקטובר 1979, עמוד 15
לא פעם האשימו אצלנו, בלהט הוויכוח, את פלוני
ואת אלמוני בפאשיזם. דויד בן־גוריון אמר על מנחם
בגין שהוא ״תלמידו של היטלר״ .לפני כן הוטחה האשמה
זו בפניו של זאב ז׳בוטינסקי.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 25
זאת היתה השיטה שננקטה על־ידי אצ״ל בסוף
שנות ה־ ,׳30 לפני בואו של מנחם בגין ארצה.
פיתריון הבעיי׳ה היהודית נעשה על־ידי חיטלר.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 28
השהות הממושכת
בצוותא; האפשרות להידבר ללא
חרב הזמן המרחפת מעל וללא לחצים של
אמצעי־התיקשורת והאופוזיציות ; היכולת
לרקום ולהדק יחסים אישיים בלתי אמצעיים
— כל אלה יכלו לתרום להפלת
המחסום הפסיכולוגי, שגבה והלך בין נשיא
מצריים אנוואר אל־סאדאת לבין ראש-
הממשלה מנחם בגין. ייתכן והיה בהם כדי
להניח יסודות לאימון אישי, החשוב כל
כך גם ביחסים שבין מנהיגי מדינות.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 29
השרים
יגאל הורביץ, גידעון פת, משה ניסים
וחיים לנדאו תמכו בעמדה שנראתה להם
כעמדתו של בגין, ואליהם הצטרף אפילו
השר מאיר עמית.
0091193־111־ 0113
ן* אשר מודיע ממלא-מקום ראש׳—
הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, כי
בשיחות היומיות שלו עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, הוא מתעדכן בכל הנוגע
להתקדמות הדיונים בקמפ-דייוויד, לא יכולים
עובדי לישכת ראש־הממשלה שנותרו
בארץ, שלא לפרוץ בצחוק.
גליון 2139, 30 באוגוסט 1978, עמוד 8
מבלי לשאול את הממשלה או לפחות
להתייעץ עם כמה מהשרים, נתן ראש-
הממשלה מנחם בגין מיד את הסכמתו
לבקשתו של נשיא ארצוודהברית ג׳ימי
קארטר, להשתתף בוועידת פיסגה בקמפ-
הגורלית, אני בדעה כי אסור לה לממד
שלת־ישראל לעשות כל שינוי בהצעותיה.
גליון 2137, 16 באוגוסט 1978, עמוד 27
.״
יעוד יערב הגיעו לשילטון, הבטיח מנחם
בגין לתקן את העוול — לגבי בירעם.
הוא לא התעניין ובעוול השכן של איקרית,
כי ז׳ובוטינסקי־הבן לא היה קשור ביוונים״
הקאתולים.
גליון 2169, 29 במרץ 1979, עמוד 78
אין לכחד כי בתנאים הקיימים יתכן והאמריקאים יפסיקו
את מתן המענק, כפי שכבר פעם הפסיקוהו בקשר עם ערוץ
הירדן, אם ישראל תנקוט יוזמה כלשהי כדי לפרוץ את מעגל
הקסמים והדמים המקיף אותה, והמאיים לחנוק אותה.
* לא בתמונה: מנחם בגין עצמו, שדיבר מנזירפנזת
מול הקולנוע.
גליון 2172, 17 באפריל 1979, עמוד 52
כאשר הלכו להתעניין
במישטרה בגורלו, אמר להם, לדבריהם,
הקצין כוכבי, כי הוא משתתף בצערם,
אולם בנם ילך למאסר־עולם.
ף* אש־ הממשלה מנחם בגין, החזיק
באלונקה השחורה ביד שמאלו.
גליון 2172, 17 באפריל 1979, עמוד 69
שיחו־קומדיה
שד מעדות
מערכת־החדשות עדיין נסערת מנסיעת
מישלחת הטלוויזיה לסיקור ביקורו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין, בקאהיר.
כמפיק המיבצע נבחר משה שלונסקי,
אולם איש לא דאג לספר על־כך לראש
הדסק של שלונסקי, יורם רונן.
גליון 2164, 21 בפברואר 1979, עמוד 16
פירוז
סיני נוטל את אפשרות ההפתעה מידי המצרים ומוריד
אותה לאפס. מנחם בגין אומנם אמר בשעתו לשר־המיל-
חמה המצרי, הגנראל גאמסי, כי המרחק בין תעלת־סואץ
לבין הנגב הוא שבע שעות נסיעה בסך הכל.
גליון 2176, 16 במאי 1979, עמוד 27
קודם כל, יש כאן עניין של צדק טבעי :
לפני שנה וחצי ניצל מנחם בגין את תקופת כהונתו
הקצרה כשר־המישפטים־בפועל כדי לשחרר מן הכלא
את יהושע בן־ציון, הפושע הכלכלי מס׳ 1של ישראל.
גליון 2182, 27 ביוני 1979, עמוד 14
בגין אל פתח כנפי, בנו
של תושב קאהיר סמיר עבד אל־פתח כנפי,
אשר קרא לבנו על שמו של ראש ממשלת
ישראל מנחם בגין. במיכתב אותו שיגר
האב המאושר לבגין המבוגר הוא הסביר
לראש ממשלת ישראל, כי נימוקו לקרוא
לבנו על שם בגין היו בגלל שאיפתו ל שלום
לאהבה ולשלווה.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 19
שמוע, כמה פעמים, שאלות מפי
מצרים אם אכן מנחם בגין דיבר
ברצינות, כשאמר כי היהודים הם שבנו
את הפיראמידות — אחת ההערות המת־מיהות
ביותר שנפלטו אי-פעם מפיו של
ראש־הממשלה.
גליון 2160, 24 בינואר 1979, עמוד 19
ף• מורה המדיני והמוסרי של ממשלה זו היה זאב
ייז׳בוטינסקי, שכתב את המילים היפות הבאות :
״שם (כארץ־ישראל) ירווה לו משפע ועושר
/כן־ערב, כן־נצרת וכני / ,כי דיגלי דגל
טוהר ויושר...״
מנחם בגין שר שיר זה אלף פעמים. בפיו ובליבו
הוא נושא את המורשה המוסרית של מורהו, המתבטאת
כולה במילה אחת: הדר .
גליון 2160, 24 בינואר 1979, עמוד 36
טענתם איננה סבירה !״
בטכס נכחו ראש־הממשלה, מנחם בגין,
שר האוצר שימחה ארליך, השר אליעזר
שוסטק, שלמה להט, וד״ר הראל.
גליון 2160, 24 בינואר 1979, עמוד 57
עניתי כי מיצווה זו אינני רוצה ליטול על עצמי וכי היא ודאי
תיטיב לעשות זאת ממני וברוידס ממשיך ומתאר פגישתו עם
עגנון ,־תוך שהוא נמנע מלציין, שהסופר המנוח, שכבר בנעוריו
סלד מעסקני סיפרות, היה באותו ביקור, במצב אותו מגדירים
הרופאים כצמח, וברוידם היה יכול לברכו גם בשם הוועד המרכזי
של המיפלגה הקומוניסטית הרוסית ועגנון היה, מסתכל בו ועושה
לעברו נענוע־ראש כאומר תודה 9 ברשימה תחת הכותרת
התווזעות סיפר מנהל בית־התפוצות, אבא קוכנר על פגישתו
הראשונה עם המשורר נתן אלתרמן, שאמר לו בין השאר על
״לוא אני בגיטו, הייתי
השואה :
עם אנשי היודנראט 9בתגובה
להערה שהופיעה במדור זה לפני
שבועיים בעניין סיפרו העתיד לראות
אור של מנחם בן, התקשר המשורר, וביקש
לתקן את ניסוח ההגדרה של סיפרו,
כך :״זה סיפור אהבה המתגלה ב־ 11 מיב-
תבים מאדם לגרושתו״ 9סוקרנית מדור
הסיפרות של מעריב זיווה שמיר סק רה
רשימה פרי עטו של פרום׳ זאב
לקויר על סידרת ספרים שראו אור אודות
מנחם בגין ונתפרסמה בט.ל.ס.
בלונדון, לפני כארבעה חודשים.
גליון 2163, 14 בפברואר 1979, עמוד 40
השאלה השנייה: מה חלקה של קרן
תל־חי, הזרוע לאיסוף־הכספים של תנועת-
החרות, שבראשה ניצב ראש־הממשלה
מנחם בגין, בעסקי־ההונאה המייוחסים ל-
בן־עמי, וכיצד משתלבים אחיו של מנהיג
מיפלגת־העבודה, הקבלן גרשון פרם, ועור־כי־דינו,
שאף הם חברי־העבודה נלהבים,
במערכת העברת תרומות לקרן תל־חי מ עיריית
נתניה של בן־עמי?
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 9
לתוך סיפור השיחזור שילבתי ראיון עם ראש
האופוזיציה דאז, מר מנחם בגין. השאלה ששאלתי את
מר בגין היתה :״האם קיים הבדל מהותי בין איר-
גוני־המחתרת הציוניים, במו האצ״ל והלח״י, לבין איר-
גוני־המחתרת הפלסטיניים !
גליון 2161, 31 בינואר 1979, עמוד 15
ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת הוכיח, כי לא תפס
את מהות המיפנה הגדול הממשמש ובא, כפי שתפס
אותו חייל אחר, עזר וייצמן, ואף מנחם בגין. הוא טען
שזוהי תחבולה של אל־סאדאת להכנת מילחמה.
גליון 2038, 22 בספטמבר 1976, עמוד 21
האמת היא, בוודאי, באמצע,
ומוכיהה כי גוש־אמונים מסוגל לקרוא למיבצעיו רבבות
אנשים. הליכוד, על קהלו הנלהב •של מנחם בגין, אינו
יכול לרכז בכיכר מלכי־י־שראל בליבה של תל־אביב, יותר
מאלפים בודדים.
גליון 2094, 19 באוקטובר 1977, עמוד 6
עיסקי בספורט.
מיהו פזסטיגי
מאז עלז־ ,מנחם בגין לשילטון הוא מנסר,
ליש מנע את העולם פולו כי איין פלסטינים.