הוא ממחיש אידיאל
אנושי החוצה גבולות ומחיצות —
הכמיהה לסדר עולמי, לשילטון־חוק
עולמי, למימשל עולמי כלשהו ש־ימנע
מילחמות ורעב.
האדם רחוק מלהגשים אידיאל זה.
גכולות ישראל לא ייקכעו על-
ידי משה דיין, אלא על-ידי ״ראש־הממשלה
העולמי״ וחכרי ממשלתו
— ניכסון, ברזנייב ושות׳ ,אחרי
שמיעת טענות הצדדים ודחיפתם
לקראת איזון חדש.
בשעה שגברים ונשים התהלכו בחלל החיצון, ומכונות האדם הגיעו אל כוכבי־לכת רחוקים, מותר
היה לקוות לכינון מימשל עולמי על פני כדור־הארץ, שיבטיח לכל אדם חיים של חרות, צדק, כבוד
ושיוויון, בלי הבדל של גזע, לאום, דת ומין.
לא רק לא:
לשקר, אלא גם שתחשוף את חוויותיה בפני
הרוחש לה אימון. וניזכרתי בממשלת עולמי.
שר־החוץ שלי קפדן. אבל הרבה יותר
ממנו שר־הפנים.״
שר־התחבורה שלך יעניין הרבה יותר את
נערתך, האמן לי.
