חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 826 עד 850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 22
עתה היה דני האדום אלילו החדש. ואז פרצה מלחמת ששת־הימים. הצ עיר שהסתובב בפאריס בחוגי מצפן והש מיע דיעות אנטי־ישראליות, קפץ על ה הזדמנות הראשונה שניתנה לו כדי לסייע למדינה.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 14
מה מחירו של ״ביטחון״ זה? בשנה האחרונה לפני מלחמת ששת-הימים הגיע תקציב־הביטחון בקושי למיליארד וחצי ל״י.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 14
״זו היתד, התבוסה הגדולה ביותר של הערבים אחרי מלחמת ששת־הימים *,הודה אחד המנהיגים הערביים בירושלים המזרחית.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 18
וכך הגיע לנטקי לישראל זמן קצר אחרי מלחמת ששת־הימים, במבול התיירים שהגיעו אז לארץ.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 31
מן הצד סייעו לו קרוב משפחה, שמעון וינצבלר, יהודי דתי יליד רומניה, המח זאי של המחזה היפאני קאטקי. הבנה לעירום. בעיקבות מלחמת ששת-הימים, חזר זיק ארצה. כאן התחילו הצרות.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 22
ב־ 1967 הוא ניצל ממאסר בפועל רק בגלל החנינה ה כללית שהוענקה אחרי מלחמת־ששת־הימים. הוא המשיך בטיפול פסיכיאטרי אינטנ־ סיבי אצל ד׳׳ר מישל בחיפה, החזיק מעמד זמן מה, אולם לאחר מספר חודשים שוב איבד את השליטה על עצמו.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 25
רוח התנדבות, שכמוה לא ידענו מאז מלחמת ששת הימים, עברה בארץ ואלפי אזרחים טובים, נשים משועממות שאין להן מה לעשות בבית, תלמידי תיכון המחפשים תוכן בחיים, החלו להגיע לבתי־החולים ולהושיט יד לעזרה.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 28
אני נפגשת עם כל מיני שחקנים, עם זמרים, וגם עם אנשי בטחון ועוד כל מיני פקידי מדינה ממסחר־ותעשיה, והם נותנים לי את ההרגשה שחיים כאן במין טימטום־חושים, כאילו כבר פתרו את כל בעיותיה של ישראל! שרה אלכסנדר, שלפני מלחמת ששת הימים קראו לה שרה שוב, בת־משק שעברה את הדרך הטיפוסית מלהקת הנח״ל למועדון התיאטרון, לתל־אביב הקטנה ולשבעת הסינים, חזרה לארץ אחרי ארבע שנים באירופה, כאשתו של צלם־אמנות שוודי.
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 30
ות גילו הצעיר, נתגלה כעובד < חרוץ ונאמן. עד מלחמת ששת הימים, והוא בן 15׳ עובד אצל קבלו שהקים גדרות־ביטתון עבור צה״ל.
גליון 1808 (25 באפריל 1972), עמוד 11
שכן במדינה המספחת שטחים, מבלי להחיל על תושביהם את חוקיה (שולמית אלוני) ,במדינה אשר ממשלתה מבצעת החלטות שלא הובאו אפילו לאי שורה של הכנסת (אמנון רובינשטיין), במדינה שהפכה מאז מלחמת ששת הימים לקולוניאליסטית במובן החשוך ביותר של המונח (עמוס קינן) ,במדינה שממי שלתה מעמידה פנים כאילו היא מוכנה למשא־וטתן ללא תנאים מוקדמים שעה י שהיא קובעת עובדות בשטחים (מרדכי בנטוב) ,במדינה המבטלת את ערכם ישל גבולות בטוחים וייתרונותהם של עומקים איסטראטגיים על־ידי ישוב איזורי הגבול באוכלוסייה אזרחית (מתתיהו פלד) ,במדינה אשר בה חריגה מהנוהל הפכה לחלק מהנוהל !
גליון 1674 (1 באוקטובר 1969), עמוד 22
מדוע, בעצם, לא היו גורם נוספים מועמדים ל״חזית״ ז ;אותה סיבה שהזכרתי אותה למעלה, :יניתי אותה ״היסטורית״ .״מלחמת ששת ים״ ו״המלחמה שאחרי המלחמה״ לא ו בעם זרם חזק מנוגד לקו הרישמי. 1מלוכד סביב ״ממשלת הליכוד הלאו־של מאיר־דיין־בגין.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 5
אילו הציעו לנו הצעה מעין זו ערב מלחמת ששת־הימים, היינו חושבים שהגיעו ימי המשיח.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 16
אותם חוקים שקבעו את מדיניות צה״ל מאז. תום מלחמת ששת הימים ימשיכו לקבוע את התנהגותו בעתיד הנראה לעין.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 38
הצעת־חוק פרטית אחרת שהגשתי בכנסת הקודמת, ושגם היא לא הגיעה אז לדיון בגלל ה״מיסכסה״ ,נוסחה זמן קצר אחרי מלחמת ששת־הימים. הצענו אז לערוך מישאל־עם, בו יחליטו האזרחים בצורה מחייבת אם הם מעדיפים שלום או סיפוח־שטחים.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 7
כאשר ממשלת ישראל, לעומת זאת, מודיעה שהיא לעולם לא תסכים לחזור לגבולות שלפני מלחמת ששת הימים, מגדירים הפרשנים את הכרזתה הלעוסה כ״החלטה נחושה״ ורואים בדבריה הוכחה לכך ש־ ״הממשלה תקיפה בדעתה״.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 10
הוא גם לא נולד בארבע 1שנותיה של מלחמת ששת־הימים. הוא קם יחד עם המדינה עצמה, התבצר בה מראשיתה.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 27
הסטודנט מביירות הגיע לירושלים עם להקה דראמטית, זמן מה לפני מלחמת ששת הימים. הלהקה התפרקה וג׳ורג׳ התקבל לעבודה כמזכיר בכנסייה הלותרנית.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 55
עד לפני שנים אחדות נהנתה הסיפרות־העברית מהכרת מיגבלותיה, אלא שעם התפשטות המגמות האימפריאליות של החברה הישראלית לאחר מלחמת ששת״ הימים, מגמות אלה לא פסחו על ייצרי הגדלות וההתנשאות של כמד, מן הטרקלינים הסיפרותיים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 100
ב־ 1967 הסעיר הקיבוצניק הצעיר את המדינה, כמעט כמו מלחמת ששת הימים. הפריצה הנועזת והמתוחכמת שביצע לסניף בנק ברחוב דיזנגוף ביום ה כיפורים נראתה כלקוחה מתסריט של מו תחן.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 7
הסקופ החשוב ביותר שבו: אחרי מילחמת ששת־הימים הציעה ממשלת־ישראל להחזיר את כל השטחים הכבושים, מלבד שינויי־גבול קטנים בלטרון — תמורת שלום. … בהחלטה זו מביעה ממשלת ישראל את נכונותה לסגת מכל השטחים שנכבשו בידי צה״ל במיל- חמת ששת־הימים. המיוחד שבהחלטה זו: היא התקבלה על־ידי ממשלת הליכוד־הלאומי, בה להסכם־שלום עם ישראל. … להחלטה זו היה שותף, במיסמכים סודיים אמריקאיים, מוסיף ב־ 1968 נערכו הבחירות לנשיאות ארצות־הברית. למחרת מילחמת ששת־הימים עדיין רצה ג׳ונסון להציג בהן את מועמדותו.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 19
הח״כ החדש ביותר, איש פועלי אגודת־ישראל, אברהםור דיג ר, שבא לא מכבר במקומו של ח״כיעקבכ ״ ץ ז״ל, היה באמצע נאומו על משרד השיכון, קרא בלהט: ״רבותי חברי־הכנסת כאשר נוכח לדעת, כי נמצאים באולם פחות מעשרה ח״כים, הוא הוסיף מייד :״אם עוד ישנם כאלה מה תרם משה דיין, כשהצטרף לממשלת הליכוד־הלאומי החדשה, ימים ספורים לפני מלחמת־ששת־הימים? על כך הביע את דעתו, חברו של דיין לצמרת־רפ״י בעבר, שמעהפרם.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 23
הם כבר התארסו, ואף רשמו כתובה; ולפי המתוכנן עוד לפני שנים אחדות, היו הנשואין, בין השניים, צריכים להיערך בחודש מארס .1968 באה מלחמת־ששת־הימים, שיבשה את כל התוכניות והרסה את עולמו של כמאל אל־נמרי.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 8
הוא עולה בהרבה על התיסכול ששרר בישראל לפני מלחמת ששת־הימים. הוא מוצא את ביטויו בפסוק כגון :״אנחנו המדינה העשירה ביותר בעולם.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 4
חזרה לקונוניות מפא״י—חרות תקופת ד,קנוניות של מפא״י וחרות, בניצוחם של ברוך אזניה ויוחנן באדר שנסתיימה ערב מלחמתי ששת־הימים, מתחילה עתה מחדש. שיתוף הפעולה החדש בין עסקני המערך וגח״ל׳ בעזרת המפד״ל, בא להבטיח לשלוש מפלגות אלה מונופול מוחלט בזירה המדינית.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 41
כולם חברים של סיפוות וכך אמר עזר וייצמן, מי שהיה ראש־אג״ם במילחמת ששת־הימים: זוהי שערוריה! איקס, ושונאים של ויי-מי הם בכלל, כל המבקרים הללו? … שלא הזכירו את המתים, שמילאו תפקיד מרכזי במילחמת ששת־הימים! יש להם השפעה על 200 קוראים, שגם הם בתוך הקליקות. … בלי דיין לא היתה לכל החברה האלה (ממשתתפי העצרת, המפקדים הבכירים של מילחמת־ששת־הימים) (רונית אנטלר) זיקפה מילחמתית!
